אלי כהן חזק על חזקים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלי כהן חזק על חזקים

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, לא חשש להתעמת עם השחקנים הגדולים במשק, אך לא קידם מספיק עסקים זעירים

2תגובות

בינואר 2017 נכנס אלי כהן לתפקיד שר הכלכלה והתעשייה, והכריז כי יפעל להורדת יוקר המחיה, וידרוש "הסברים לעליות מחירים. נבדוק רווחים מוגזמים, אני בעד כלכלה חופשית ומגזר עסקי שמרוויח יפה אבל במידתיות", אמר.

כהן אכן פעל לקידום התחרות, לא חשש מעימותים עם יבואנים דומיננטיים ועם חברות ענק כסופר פארם, ומלחצים פוליטיים מצד התאחדות התעשיינים וההסתדרות.

שר הכלכלה, אלי כהן
אוהד צויגנברג

על הצעדים שהתכוון לנקוט הוא הכריז במסיבות עיתונאים רבות ומתוקשרות, שגרמו למבקריו לטעון שהוא פופוליסט ורודף פרסום. גם אם יש אמת בדבריהם, כהן קידם את הנושאים שעליהם יצא להיאבק.

אחד המהלכים הבולטים שהוביל היה בתחום שבו רוב הציבור אינו מבין – שינוי חוק התחרות (לשעבר חוק ההגבלים). בצעד חסר תקדים הורה כהן על החלת מגבלות המונופולים גם על מי שמחזיק בנתח הנמוך מ־50% באותו שוק. בכך קומם עליו יבואנים ויצרנים שחמקו מתחת לרדאר של חוק התחרות עד אז.

כהן עורר את חמתם של תעשיינים כשקידם את הרפורמה במכון התקנים שקודמיו בעיקר דיברו עליה, במטרה לפתוח פתח ליבוא תחרותי מצד יבואנים קטנים. משרד הכלכלה עסק, גם אם לא במלוא המרץ, בביטול תקינה ייחודית לישראל שנועדה לשמור באופן בלתי הוגן על התעשייה המקומית תוך הגבלת יבוא מתחרה איכותי או זול יותר.

אלי כהן סיכום קדנציה 218
איור: דורון פלם

כהן מצא עצמו בהתנגשות חזיתית מול התאחדות התעשיינים וההסתדרות שצידדו בחברות נשר והר טוב, בדרישה להטיל היטל גבוה על יבוא מלט בהיצף. כהן קבע כי יוטל היטל סמלי של 0.25% בלבד. בהחלטה זו הוא נלחם בכולם – היבואנים, היצרנים, התאחדות התעשיינים וההסתדרות – אך לא נכנע. הוא גם קידם יבוא של בשר וגבינות למרות התנגדות המגדלים המקומיים.

ממשלות ישראל מצאו את עצמן חסרות אונים מול עליות מחירים, כשיצרנים ויבואנים ורשתות השיווק מטילים את האשמה אלה על אלה. בתחום הטואלטיקה נלחם כהן בשתי החזיתית – נגד יבואנים באמצעות "רפורמת הקולגייט" שהעביר, ונגד סופר פארם בעיקר, כשחייב רשתות לתלות שלטים המשווים בין מחירי המוצר בחו''ל ובישראל. במאבק בסופר פארם הלך כהן צעד אחד רחוק מדי, כשהשתתף באירוע ההשקה של רשת הפארם המתחרה Be מבית שופרסל. על כך קיבל הערה ממשרד המשפטים, שהזכיר לו כי לשרים אסור להשתתף באירועים מסחריים.

חברה בינלאומית ענקית חדשה כהן לא הצליח להביא לישראל, אבל בתקופתו החליטה אינטל לבצע את ההשקעה הגדולה בתולדותיה בישראל בסך כ־10 מיליארד דולר. המענק העצום שתקבל אינטל, כ־3.2 מיליארד שקל, עורר מחדש את השאלה מדוע הממשלה אינה בוחנת את החלופות למענקים מסוג זה. כהן העדיף לא להתמודד עם השאלה אם המשק יכול לנצל את המענק העצום בצורה טובה יותר מאשר להשקיע אותו שוב ושוב בחברה אחת בלבד.

מהלך משמעותי נוסף שכהן החל בו הוא הטמעת המהפכה התעשייתית הרביעית במפעלים יצרניים. אלה הן טכנולוגיות שנועדו להקפיץ את הפריון ולהפוך מפעלים ליעילים ותחרותיים יותר. המהפכה אמנם החלה באיחור של כחמש שנים לעומת מדינות אחרות, אך את האשם יש לתלות בקודמיו בתפקיד, שלא זיהו את הצורך.

עם זאת, פעלתנותו של כהן פסחה על המפעלים הזעירים, שמספרם מוערך ב־20 אלף מתוך כ־24 אלף מפעלים במשק. כהן נהג כקודמיו בתפקיד שהכריזו על הצורך בחיזוק עסקים קטנים וזעירים, אך לא עשו כמעט דבר ברמת החקיקה כדי להקל עליהם.

בשורה התחתונה נראה כי כהן ביצע יותר מקודמיו שהרבו לדבר. הוא לא הסתפק בהחלטות וברפורמות שהתקבלו, ופעל כדי ליישם אותן בפועל, והניח התשתית להגברת התחרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר