על זה הלכנו לבחירות? החרדים בכל מקרה לא מתגייסים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

על זה הלכנו לבחירות? החרדים בכל מקרה לא מתגייסים

במתווה חוק הגיוס הצבא שיתף פעולה עם הפוליטקאים בשמירת הסטטוס־קוו, והמשך הבלוף שניתן לגייס חרדים לצבא ■ רק שצוות הבדיקה נומה חשף כי מדובר באשליה עצמית, שהחרדים לא מתגייסים, שההתעקשות על גיוסם משחיתה את צה"ל וגורמת נזק נורא למשק ולכלכלה

50תגובות
הפגנה של חרדים נגד הגיוס בבני ברק
תומר אפלבאום

הדבר ששבר את האלוף במיל' רוני נומה היה כנראה "תעשיית הפטור". כ-50 אלף תלמידי ישיבה חרדים מקבלים מדי שנה פטור משירות צבאי (דחיית שירות עד לגיל הפטור - 24). צה"ל צריך לבדוק ולאשר מדי שנה כי מי שמצהיר על היותו תלמיד ישיבה, שמקבל עקב כך דחיית שירות, הוא אכן כזה. תהליך האישור נעשה לעתים קרובות ברמת הישיבות, שמביאות אישורי נוטריונים לכך כי מי שהן מצהירות שהם תלמידיהן, הם אכן כאלה. לישיבות יש כמובן אינטרס לדווח על כמה שיותר תלמידים, כי הן מקבלות תקציב לפי מספר התלמידים.

אלפי אישורים נוטריונים כאלה מוגשים מדי שנה לצה"ל - לחיילים וחיילות צעירים שאתרע מזלם לשרת במינהלת החרדים באכ"א. נומה, שמונה על ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי לעמוד בראש צוות בדיקה שיבדוק את פרשת הזיוף לכאורה של נתוני החרדים המתגייסים לצה"ל, מספר שהוא בדק במו עיניו כ-1,000 אישורים כאלה, כולם דומים מאוד זה לזה, ותהה איך צה"ל יודע לבדוק את אמיתותם. "מתהפכת לי הבטן מהסיפור הזה", הוא מודה.

זו אינה התהייה היחידה שמעוררת תעשיית הפטור. צוות הבדיקה של נומה מצא גם "מעורבות בלתי קבילה של גורמים פוליטיים בצה"ל בנושא רשימות הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות, ביטולי מעמד לדחויי שירות, וביטול מעצר לתלמידי ישיבות". במלים פשוטות, נומה מצא שפוליטיקאים ועסקנים חרדים מפעילים פרוטקציות בצה"ל כדי לזרז קבלת פטור לתלמידי ישיבה מסוימים, ואף לשחרר אותם ממעצר. יותר מושחת מזה כנראה לא יכול להיות.

זה מה ששבר את נומה. בשביל מה, הוא שואל את עצמו, צה"ל צריך להתלכלך בעיסוק הרגיש והבעייתי של גיוס החרדים? פרט לרצונותיה של המערכת הפוליטית, שכמובן נוח לה לתת לצה"ל לעשות את העבודה המלוכלכת בעבורה, את מי זה משרת?

בלוף השוויון בנטל

זאת היא הפצצה ההיסטורית שנומה הניח השבוע לפתחה של ישראל. עבור מדינה שהולכת לבחירות בפעם השלישית תוך שנה - בגלל חוק הגיוס, זוכרים? - הפצצה הזאת צריכה להרעיד את אמות הסיפים. זאת, משום שנומה הגיע למסקנה כי המחלוקת על חוק הגיוס מיותרת. נומה, שמעז לחתור תחת כל האקסיומות של החברה הישראלית, מציע להודות בכישלון גיוס החרדים לצבא, ולוותר על המאמץ. הוא מציע פטור גורף לחרדים מהשירות הצבאי, וסבור כי גם החברה הישראלית וגם צה"ל רק ייצאו נשכרים מכך.

הכישלון הוא צורב. מאז נחקק חוק השוויון בנטל ב-2014, מספר החרדים המתגייסים לצה"ל רק מצטמצם. החרדים לא מתגייסים, ואם הם מתגייסים, הרי שהם עושים זאת למסלולי תעסוקה בחסות צבאית. מסלול שח"ר, שמכשיר גברים חרדים נשואים ובעלי משפחות לתפקידי טכנאים בצבא, מחייב את הצבא לשלם כ-7,000 שקל בחודש לכל חייל חרדי כזה. נומה שואל, ובצדק, היכן השוויון בנטל - אם חרדי שעובד בצבא כטכנאי שמונה שעות ביום מקבל 7,000 שקל בחודש, ואילו לוחם גולני מקבל 2,000 שקל בחודש.

הפגנה נגד גיוס חרדים
אוליבייה פיטוסי

הגידול לכאורה שנרשם בנתוני הגיוס של חרדים בשנים האחרונות היה חלקו תוצאה של עיוות הנתונים בידי הצבא (להלן פרשת הזיוף לכאורה), ובעיקר תוצאה של צמיחה מדהימה במספר היוצאים בשאלה המתגייסים לצבא. ועדת נומה גילתה כי מתוך שנתון חרדי של 7,000 בני 18 ב-2018, 1,900 היו יוצאים בשאלה - 27%. כמעט כל הגידול שנרשם בגיוס חרדים ב-2008–2018 מקורו בגידול המהיר במספר הצעירים הנוטשים את הדת, ובוחרים להתגייס מרצונם. בקצב הזה, מספר היוצאים בשאלה יגיע בקרוב ל-2,500 בשנה, וזה די והותר לצורכי הצבא.

זאת היא גם נקודת המבט המהפכנית של נומה: למה הצבא צריך בכלל את כאב הראש של גיוס החרדים? "בקרוב השנתונים החרדיים יגיעו ל-10,000 בני 18 בשנה", אומר נומה. "גם את תהיה הצלחה מסחררת בגיוסם, מה שספק אם יקרה, הרי שרובם יהיו טכנאי שח"ר בעלות של 7,000 שקל בחודש לחייל. זה מודל לא כדאי, שפוגע בשוויון, והצבא צריך להתרחק ממנו".

נומה חושב שהגידול הדמוגרפי המהיר של החברה הישראלית, והחרדים בתוכה, דורש חשיבה מחדש על השוויון בנטל ועל גיוס חובה לכולם. זהו רמז עבה לכך שהצבא פשוט לא צריך כל כך הרבה חיילים, ולכן אין צורך יותר בגיוס חובה רחב. במקום לגייס את כולם לצבא, נומה חושב שצריך לעבור למציאות שבה הצבא מגייס חלק מהחיילים - רק את האיכותיים ביותר, כמו לוחמים או אנשי סייבר - וכל השאר פונים למסלולים של שירות אזרחי חובה. שירות שגם החרדים (ואולי אפילו הערבים) יוכלו לקחת בו חלק.

"המשאבים של צה"ל", הוא אומר, "צריכים ללכת לפיתוח מסלולים אטרקטיביים, שיציעו שירות משמעותי, וגם תגמול הולם למתגייסים. צריך לתגמל את הלוחם בגולני או את איש הסייבר, ולא את החרדי עם חמישה ילדים שמתגייס לצבא כתחליף לשוק העבודה".

איוולת כלכלית וחברתית

ההצעה של נומה היא לוותר בפועל על גיוס חרדים, באמצעות ביטול גיל הפטור. כיום החרדים חייבים לשרת בצבא או להישאר בישיבה עד גיל 24. רק לאחר גיל 24 הם פטורים מחובת השירות, יכולים לעזוב את הישיבה ולנסות להשתלב בשוק העבודה. בשלב המאוחר הזה יחסית של חייהם, כמעט כולם כבר נשואים עם ילדים, ויכולתם להשלים השכלה ולהשתלב בעבודה יורדת דרסטית. זאת הסיבה שמשרדי העבודה והאוצר לוחצים כבר שנים להורדת גיל הפטור לצבא לבני 21–22, כדי לשחרר את החרדים להשתלבות בשוק העבודה מוקדם יותר.

ניתוח שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיע לאותה מסקנה: המכון הראה כי ב-2017 התגייסו רק 417 חרדים בגילי 22–24, אבל בשביל מספר המתגייסים הזעום הזה המדינה "כלאה" בישיבות למשך שנתיים נוספות 14 אלף בחורי ישיבות. זאת כמובן איוולת כלכלית וחברתית.

רוני נומה
אוליבייה פיטוסי

לכן, נומה מציע להפסיק את הנזק המשקי הזה, ולאפשר לחרדים להשתלב בשוק העבודה, ללא האיום של גיוס לצבא. כדי לנסות ולמשוך את החרדים להתגייס בכל זאת, נומה מציע לפתות אותם עם מסלולים אטרקטיביים, למשל, מסלולי גיוס ליחידות עילית כמו 8200. הגיוס לצבא של חרדים, לשיטתו, יהיה עניין של בחירה. קודם כל בחירה של הצבא, שיחליט אם הוא בכלל רוצה חרדים, כמה ולאילו מסלולים, ולאחר מכן בחירה של החרדים - אם הם נענים לפיתוי של הצבא ומתגייסים, או שמא הם מעדיפים לבחור בשירות אזרחי.

ואיך ההצעה הזאת מתיישבת עם אתוס השוויון בנטל, וצבא העם? היא לא מתיישבת, אבל נומה סבור שאחרי 70 שנה, המודל של צבא העם הוא אנכרוניסטי. הוא קורא לרענן את המודל המיושן - להשאיר לצבא את הזכות לבחור ראשון מי מבני הנוער ישרתו אצלו, כדי שהצבא ייהנה מהטובים ביותר מכל שנתון, אבל ברור שלא כל השנתון יגויס. יתרת השנתון תשרת שירות אזרחי. השירות הצבאי יקוצר לשנתיים לכל היותר, ולתפקידים חשובים המחייבים שירות ארוך יותר - הצבא ישלם עבור השירות הנוסף, לתקופה של עד שנה, שכר מלא.

העמדה הזאת, חייבים לציין, היא עמדה אישית של נומה. משבר חוק הגיוס, שבעטיו כולנו הושלכנו לסבב אינסופי של מערכות בחירות, התחיל הרי מהמלצות של הצבא לגבי עדכון חוק הגיוס - שכלל המשך הצבת יעדי גיוס, הטלת סנקציות (לא באמת אפקטיביות) על חרדים שאינם מתגייסים, ושמירת גיל הפטור על 24.

במתווה חוק הגיוס הצבא שיתף פעולה עם הפוליטקאים בשמירת הסטטוס־קוו, והמשך הבלוף שניתן לגייס חרדים לצבא. רק שצוות הבדיקה של נומה חשף כי מדובר באשליה עצמית, שהחרדים לא מתגייסים, שההתעקשות על גיוסם משחיתה את צה"ל וגורמת נזק נורא למשק ולכלכלה, ושצה"ל בכל מקרה לא באמת צריך אותם. אז על זה הלכנו לבחירות?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר