אין עוד מלבדו? "כמו נפוליאון, נתניהו טועה לחשוב שהוא כל יכול" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין עוד מלבדו? "כמו נפוליאון, נתניהו טועה לחשוב שהוא כל יכול"

האלוף (במיל׳) גיורא איילנד, לשעבר ראש המל״ל, מבקר את הליך קבלת ההחלטות בטיפול במגפת הקורונה ■ בראיון עמו הוא אומר: ״זה אירוע שהתחיל רחוק, בסין, ולישראל יש שער כניסה אווירי אחד. הצלחנו להחמיץ את מרבית היתרונות שלנו בטיפול במשבר״

51תגובות
נפוליאון
AP

אי אפשר לקחת מאלוף במיל' גיורא איילנד את הפה הגדול שלו. אי אפשר לקחת ממנו גם את הניסיון העשיר שלו — ראש אגף מבצעים במטכ"ל, ראש אגף תכנון במטכ"ל, וראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) תחת ראש הממשלה אריאל שרון. ללא ספק, איילנד הוא אחד האנשים המנוסים בישראל בכל הקשור לתהליכי קבלת החלטות, צבאיים ופוליטיים, ובהתמודדות עם מצבי חירום.

השבוע שוחחנו עמו על ניהול המשבר. הוא דיבר על כישלון ניהולי ותלה אותו בעיקר בתפקוד הבעייתי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שווה להקשיב לאיילנד. אחרי הכל, זאת אינה ביקורת בעלמא, זאת ביקורת של מי שיודע איך אפשר וצריך לנהל תהליכי חירום בישראל — ואיך התהליכים האלה אינם עובדים כיום, באחריותו הבלבדית של נתניהו.

"80% מהעבודה באירוע חירום", אומר איילנד, "זה להבין שאתה באירוע חירום, ולשנות את תפישת הפעילות שלך מוקדם ככל האפשר. לישראל היתה היכולת להגיע לכך, כי היו לה יתרונות מובנים באירוע הקורונה: זה אירוע שהתחיל רחוק, בסין, ולישראל יש שער כניסה אווירי אחד. לכן קל מאוד לבודד אותה, ולישראל יש מערכת מוכנה לניהול מצבי חירום, מצב מל"ח (משק לשעת חירום) עם רשות החירום הלאומית (רח"ל) ופיקוד העורף, שצריך היה להפעיל. רק שהצלחנו להחמיץ את מרבית היתרונות הללו".

גיורא איילנד
אמיל סלמן

הריכוזיות שהכשילה את מאמצי בלימת המגפה

ישראל אמנם הבינה מוקדם כי הקורונה היא מגפה שאסור לזלזל בה — על כך מגיע קרדיט עצום גם למשרד הבריאות וגם לנתניהו — אבל היא איבדה חלק גדול מהיתרון המוקדם שהיה לה בהמשך.

איילנד מצביע על טעויות ניהוליות קשות שביצע משרד הבריאות — משרד שאינו מורגל במצבי חירום, ואין לו ניסיון בניהול של כל המשק — שגרמו להחמצת היתרונות המובנים של ישראל. כך, משרד הבריאות התעקש לבצע את כל ניהול משבר הקורונה בעצמו, בלי ביזור סמכויות.

"במצב חירום", אומר איילנד, "צריך מיד לחלק את העבודה — לשלוח את משרד הביטחון, עם זרועות הרכש העצומות שלו, לדאוג לכל רכש הציוד, לשלוח את 8200 לפתח אמצעי מעקב דיגיטליים, לשלוח את משרד הפנים לנהל את היערכות הרשויות המקומיות. היה צריך להוריד ממשרד הבריאות עומס, כדי שהוא יוכל להתרכז בדבר שהוא טוב בו — להבין את מפת הסיכונים הבריאותית, ולנהל את ההיערכות של מערכת הבריאות לה".

ההתעקשות של משרד הבריאות לנהל הכל בעצמו הביאה לריכוזיות בלתי סבירה בניהול כל המענים למגפה רק בכתובת אחת — שולחנו של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. איילנד מצביע על ההחלטה כי רק מד"א יאסוף דגימות מחשודים בהדבקות כדוגמה לריכוזיות שהכשילה את מאמצי בלימת המגפה.

טעות נוספת, לדבריו, היתה חוסר גמישות והשאיפה לפתרון המושלם. משרד הבריאות, למשל, פסל הצעות לרכישת ערכות בדיקה פשוטות וזולות, מכיוון שהן פחות אמינות. "העדפנו לעשות 100 בדיקות מושלמות, במקום 10,000 בדיקות עם 5% שגיאה — זאת לא חשיבה תואמת למצב חירום".

עם זאת, הטעות העיקרית לדבריו, היתה היעדר מערכת של פיקוד ושליטה. "כל המדינה מנוהלת על ידי שני אנשים כיום", אומר איילנד, "נתניהו ובר סימן טוב. אי אפשר לנהל ככה משבר". איילנד מזכיר כי במשרד ראש הממשלה נבנה, בעלות גבוהה, בונקר שליטה למצבי חירום, והוא תוהה מדוע הבונקר הזה לא הופעל במהלך משבר הקורונה. "היו צריכים להכניס לשם 15 אנשים, כל אחד מהם מייצג גוף ממשלתי אחר, תחת הפיקוד של מנהל מנוסה, והם היו צריכים לנהל משם ביחד את כל האירוע. יש תקלה, חסרים מטושים, יש הצעות חלקיות לפתרון הבעיה — מקבלים החלטה ביחד, ומורידים הוראות ביצוע לגוף הרלוונטי. ככה סוגרים את כל המעגלים הפתוחים בו במקום.

"שרון לימד אותי שמפקד האוגדה הוא זה שצריך להסתבך עם כל ההחלטות המורכבות. בסוף, כשהוא מקבל החלטה, הוא צריך להוריד לכל מח"ט פקודה פשוטה וברורה — כך שכל הכוחות ידעו מה מצופה מהם, ויוכלו לבצע במהירות וביעילות".

מס"עת ממשלה קורונה נתניהו
אוהד צויגנברג

הכאוס והצרחות בדיונים בלשכת ראש הממשלה

אלא שבונקר השליטה של נתניהו מעולם לא הופעל. כך גם לא הזרוע העיקרית של ישראל לטיפול בעורף בשעת חירום — הכרזה על משק לשעת חירום, והעברת הניהול לידי רח"ל ופיקוד העורף. "למדינת ישראל יש יכולות לוגיסטיות מדהימות", אומר איילנד, "ומפעילים אולי 10% מהן".

במקום להסתמך על יכולות הניהול, המשאבים והניסיון של רח"ל ופיקוד העורף, נתניהו העדיף לנהל את אירוע הקורונה בעצמו — עם תהליך קבלת החלטות כאוטי, המשתנה מדי 24–48 שעות, בלי נתונים תומכים, ובלי שממתינים לראות את ההשפעות של ההחלטות הקודמות לפני שמתקבלות החלטות חדשות.

עבודת מטה מסודרת שתומכת בתהליך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה מעולם לא נעשתה. אין לנתניהו אפילו מי שירכז עבורו עבודת מטה כזו, הרי כבר זמן רב אין מנכ"ל למשרד ראש הממשלה. בלי דמות ניהול מנוסה וסמכותית, שיכולה היתה לרכז את מרבית ההחלטות עבורו, הכאוס שולט בדיונים בלשכת ראש הממשלה.

ראש הממשלה במסיבת עיתונאים, החודש
אמיל סלמן

"כל ערב מגיעים נציגי משרד האוצר ונציגי משרד הבריאות, ומתחילות צרחות בלשכה של נתניהו — במקום שכל זה היה נעשה ומסוכם מראש, והיו מגיעים לראש הממשלה רק עם ההחלטות הסופיות", מספרים פקידים בכירים, שמתלוננים כי נתניהו מקבל החלטות בעצמו, בלי מסד נתונים מסודר, ובלי שניתן להבין מדוע ההחלטה משתנה מיום ליום.

פיזית, גם נתניהו שוחק את עצמו — עובד עד 3:00 לפנות בוקר, ישן שעתיים בלילה — דבר שבעליל פוגע בתהליך קבלת ההחלטות, כאשר הוא מקבל את כל ההחלטות לבד. ההידרדרות המהירה של ישראל לפתרון של סגר כמעט מוחלט, על אף שהיא היתה המדינה הראשונה שסגרה את השמים ולמרות היתרון של היותה מדינת אי מבודדת יחסית, מעידה על אובדן השליטה בניהול אירוע המגפה.

"זה קורה", אומר איילנד, "בגלל שנתניהו מנהיג כבר הרבה זמן, והוא התחיל להאמין שרק הוא יודע להחליט ולנהל את המדינה נכון. רק שזאת טעות לוגית, אין סיכוי שאדם יחיד יהיה מסוגל לשקול את מאות ההחלטות שצריכות להתקבל באירוע חירום מסדר גודל כזה. אחד המנהיגים הגאונים בהיסטוריה, נפוליאון, קיבל את ההחלטות בעצמו, וכמעט ללא טעויות. בסוף המדינות שהתמודדו מולו, בעיקר אוסטריה ובריטניה, הבינו שאין להן יכולת לגבור על שיקול הדעת המבריק שלו — אלא באמצעות הכנה מדוקדקת, של מטות צבאיים מסודרים, שכללו מאות אנשים. ככה נבנו המטות הצבאיים, והשתנתה דרך הניהול של צבאות בעולם.

"רק שנתניהו, כמו נפוליאון, עדיין חושב שהוא כל יכול, ואין לידו אף סמכות, פוליטית או מקצועית, שיכולה לדפוק על השולחן ולהגיד לו: 'אתה לא יכול להמשיך לנהל את זה ככה'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר