רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"זה משהו שלא נתפס": איך השתלט הליכוד על השכונה האליטיסטית בישראל?

לכתבה
שכונת רחביה בירושלים אמיל סלמן

שילוב של אוכלוסייה חרדית שהתיישבה בשכונה ודיירים ותיקים שמתו או עברו לתל אביב, העביר את רחביה, פעם סמל לאליטה הירושלמית השמאלנית, לשליטת הליכוד ■ "אצלנו אומרים דור הולך, ודוס בא"

42תגובות

המהפך הפוליטי שהתחולל בבחירות האחרונות בשכונת רחביה היוקרתית בירושלים, שהעניקה את רוב קולותיה לליכוד, הצליח להפתיע אפילו את פיני, בעל מעדנייה קטנטנה בשכונה, ולמלא את לבו בהתרגשות וגאווה. "40 שנה נלחמתי בתושבים שלא בחרו ליכוד, ולא הצלחתי", הוא אומר. "לא האמנתי כששמעתי על הניצחון. אני לא יודע איך זה קרה".

כבר 40 שנה הוא עובד ברחוב עזה, לב השכונה, אף שהוא בכלל גר בנחלאות. הוא פעיל ליכוד ותיק, ולפני שנים רבות החנות שלו אפילו שימשה מטה של הליכוד. "היה פה טלפון, היתה לי מזכירה. היינו לוקחים אוכל לאלה שיושבים בקלפיות".

וזה עבד לך?

"עם חלק הצלחתי, חלק נהפכו שמאלנים יותר. הכי ימני היה פרופ' זאב וילנאי, אבל הבן שלו, מתן וילנאי, כבר לא היה ימני. גם דן מרידור היה ימני, אבל היום הוא שמאלן". פיני מגדיר את מרידור "ידיד נפש", שאפילו הגיע לרקוד בחתונה שלו, אבל אומר שבימים אלה הוא פחות מגיע לחנות. "פעם היינו תומכים בו", הוא מספר. "עכשיו הוא פחות צריך אותנו".

יומיים אחרי הבחירות. הליכוד מעט נרגע מתחושת הניצחון, המוקדמת יש מי שיאמרו, שאפפה אותו לאחר פרסום המדגמים, וכחול לבן, שמיהרה לנהוג כמפסידה, התאוששה מההלם ומנסה לקדם מהלך חקיקה שתמנע מנתניהו להיבחר שוב. אבל ברחובות שכונת רחביה בירושלים הכל שקט ושליו. אף שהשכונה רשמה תוצאות דרמטיות למדי, ברחוב אין לכך זכר, אפילו לא פלאייר או שלט לרפואה במרפסות הבתים. אף אחד לא דיבר כאן על בניית קואליציה לאור ספירת קולות מבודדי הקורונה, לא נרשמה התרגשות מהמנדט המתנדנד בין ה-58 ל-59 לגוש הימין, ובכלל - נראה שהפוליטיקה נשארת בשולי השכונה.

"ב-1978 הייתי ילד בן 18. כששאלו אותי למי הצבעתי - אמרתי שלבגין", מספר חיים בלואשווילי, "המפא"יניקים החרימו אותי, אז למדנו לא לדבר על זה". בלואשווילי אמנם גר בשכונת פסגת זאב, אבל הוא אושיה מוכרת ברחביה, ועובד כבר 41 שנה במוסד מקומי: קיוסק הג׳ירפה. "יצחק שמיר היה אוכל אצלי כריך עם ביצה קשה בבקרים", הוא נזכר. "ואת מה שלמדתי מייקים לא למדתי מאף אחד בחיים שלי". בלואשווילי מתגאה בגיוון בשכונה ובכך שהוא מוכר מדי שבת 25 גליונות של עיתון "הארץ". "זה המון", הוא אומר ומנסה להסביר את המהפך השכונתי. "התושבים הוותיקים עברו לתל אביב. עברו לפה חרדים, מצביעי ימין, אבל הם על הכיפאק. ליברלים. לא אדוקים".

אלי יצחקי, בעלים של מכולת בשכונה
אמיל סלמן

"בן־גוריון עלה לי הרבה כסף"

רחביה, שמשתרעת מדרום־מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג' והוקמה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, נחשבה במשך שנים סמל לאליטה האשכנזית המתנשאת. היא היתה ביתם של שופטי בית המשפט העליון, פרופסורים מהאוניברסיטה העברית וייקים שעלו ארצה בשנות ה-30.

גבריאל ג'יניאו, 94, לא עזב את השכונה מעולם. כשאנחנו שואלים אותו אם הוא מאמין שבפעם הראשונה הליכוד מוביל בקולות בשכונה, הוא עונה בצחוק: "פה? מה השמות שלהם, אני אלך עם המקל שלי".

אתה מצביע לביבי?

"כשהייתי ילד בן 18 ושאלו אותי למי הצבעתי - אמרתי שלבגין. אבל המפא"יניקים החרימו אותי, אז למדתי לא לדבר על זה" חיים בלואשווילי

"חס ושלום".

אז למי אתה מצביע?

"אני איש בן־גוריון", הוא עונה בעמימות מכוונת, ולמרות התמיכה, ג'יניאו, שמשפחתו חוגגת השנה 200 שנה מאז עלו מסלוניקי לירושלים, מחזיק חשבון פתוח עם בן־גוריון. הוא מתגורר ברחוב שדרות בן מימון, ממש מול בית ראש הממשלה ההיסטורי, שנקרא כיום בית לוי אשכול, עוד מהימים שראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל התגורר שם. "בן־גוריון עלה לי הרבה כסף", הוא מספר, "כי כשבנינו את הבית פה, פולה אשתו אמרה לי: 'כל יום ב-13:30 אני משכיבה אותו לישון, הוא צריך לנוח', אז כל הפועלים היו צריכים להפסיק את העבודה לשעתיים. זה עלה הרבה כסף". וכך, אחרי אינספור סיפורים על ירושלים, על בנייני הבטון הספורים שמרדו בנהלים בעיר שקבעו שיש לבנות רק באבן, ואינטריגות פנימיות בפוליטיקה הירושלמית לאורך השנים, ג'יניאו עדיין לא יודע איך לבלוע את הצפרדע הליכודית.

לילך רובין, תושבת השכונה
אמיל סלמן

אין לך תובנות אחרי כל הסיפורים האלה?

"אני עדיין מעכל את זה".

בין דייריה הראשונים היו זלמן שזר, נשיאה השלישי של ישראל; משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל; מנחם אוסישקין, אחד מראשי הציונות; וגם הוגה הדעות ישעיהו ליבוביץ'. השכונה נחשבה לא פעם ביטוי גנאי להתנשאות אשכנזית - אף שהתגוררו בה גם ספרדים עם דורות של ירושלמים מאחוריהם.

על כך אמרה לפני כעשור נשיאת בית המשפט העליון דאז דורית ביניש, בכנס העמותה למשפט ציבורי: "מלת גנאי חדשה התפתחה בעשור האחרון, ושמה 'רחביה'. אני מניחה שרבים מבני הדור הצעיר ברחבי הארץ אינם יודעים כלל מהי משמעותה של רחביה. לפני שנים, עשרות שנים, היתה זו שכונה יוקרתית בירושלים, שיוקרתה לא היתה בכך שהיא שכונה של עשירים, אלא בכך שחיו בה אינטלקטואלים, אנשי רוח, מרצים באוניברסיטה העברית, ראשי הציונות וגם חלק מהשופטים שתרמו מכישוריהם לבית המשפט העליון, יהודים לאומיים, כנשיא משה לנדוי והמשנה לנשיא מנחם אלון. לימים, המציא מאן דהוא גימיק פופוליסטי כאילו רחביה היא של העשירים המנותקים מהעם בישראל, וכיום היא מוצגת - ללא כל ביסוס במציאות - כמעוז השמאל".

ב-2011 פירסם ארי שביט מאמר ב"הארץ" שהסתיים בפנייה כמעט נרגשת אל עומק לבו של אחד מתושבי השכונה, שהיה גם אז היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "חזור לרחביה, ביבי", קרא לו שביט. "רחביה אולי יפת־נפש, אבל רחביה היא נאורות ועוצמה. בימים הטובים יותר שלך, רחביה היא גם אתה".

גבריאל ג'יניאו, תושב השכונה
אמיל סלמן

לא בטוח שלזה התכוון שביט, אבל נראה שנתניהו חזר לרחביה, והצליח לכבוש אותה. 25% מתושבי השכונה הצביעו בסבב הבחירות האחרון לליכוד, 22% מהם הצביעו לכחול לבן ו-15% נתנו את קולם לעבודה־גשר־מרצ. הליכוד רשם עלייה של 6% מהבחירות האחרונות בספטמבר, נראה שרובה הגיעה על חשבון מפלגת ימינה, שאיבדה 3% מהקולות בין שני הסבבים. "לפי הנתונים, לא נכון להגיד שרחביה נהפכת לליכודית", אומר איתן זינגר, מנכ"ל מדלן ישראל, "אבל היא בהחלט זזה ימינה, בגלל התמיכה במפלגות הימין והתחזקות יהודות התורה".

"אני קורא לזה דור הולך ודוס בא", אומר העיתונאי קובי אריאלי, תושב השכונה בעשור האחרון. "הלכתי פה לגינה המרכזית ברחוב רמב"ן בשכונה, והייתי עם אריאל וייס, אח של העיתונאית דנה וייס, ששניהם גדלו בשכונה. הסתכלנו יחד על האוכלוסייה בגינה, שהיתה גינת ילדותם, ולא היה כאן אפילו חילוני אחד. רק אמהות וילדים חרדים".

"השינוי הוא חלק מהחוויה האורבנית. כך נראות ערים מודרניות, וזאת באמת חוויה יומיומית כאן, שהשכונה משנה את פניה טוטאלית מצד אחד, אבל מנגד לא משנה את הסטייל שלה בכלל" קובי אריאלי

וכך, לצד התחזקות מפלגות הימין, בולטת בעיקר התחזקות יהדות התורה, שכמעט הכפילה את כוחה ברחביה בין בחירות 2015 לסבב הבחירות האחרון, בעיקר בזכות זליגת תושבים משכונת שערי חסד החרדית השכנה לגבולות רחביה. "זה חלק מהחוויה האורבנית", מוסיף אריאלי. "כך נראות ערים מודרניות. וזאת באמת חוויה יומיומית כאן, שהשכונה משנה את פניה טוטאלית מצד אחד, אבל לא משנה את הסטייל שלה בכלל מצד שני. האמת היא שיש משהו שמדהים אותי בכך שאנשים בוכים על שינויים בשכונה. מישהו הבטיח לכם שמה שהיה הוא שיהיה?".

אתה שומע הרבה בכי מסביב?

אריאלי: "האמת שלא מספיק. זאת בהחלט תעודת כבוד לחילונים של פעם ולייקיוּת של פעם. אף שקשה לבכות כשהנכס שלך משלש את ערכו. אנשים אולי לא בוכים, אבל הם עוזבים בהמוניהם, ומצד שני יש פה הגירה גדולה מבריטניה וצרפת. אני מאמין שיום יבוא, ויבואו לכאן עוד ועוד חרדים יותר אדוקים, ואז חרדים כמוני יעזבו".

האחים ניסים ואברהם חיים מיום־טוב פירות וירקות ברחוב עזה אירחו כבר את כולם בחנות שלהם: אריה דרעי, דן מרידור ודורית ביניש היו בין לקוחותיהם הקבועים. גם הנהג של אביגדור ליברמן נהג לעצור אצלם ולהביא לבוס דובדבנים. "פה ברחביה, ליכוד? זה משהו שלא נתפש בראש", אומר ניסים.

פיני, "מעדניית פיני"
אמיל סלמן

אתה מכיר אנשים שהצביעו ליכוד?

"לא".

אולי הם מתביישים לספר?

"לקוחות לא אוהבים שמדברים איתם על פוליטיקה. אחר כך הם לא נכנסים לחנות, או נפגעים".

"אתה מאמין שהליכוד ניצח פה?", הוא שואל את אחיו אברהם. "שטויות", הוא עונה לו. "באתם לעשות עלינו צחוקים?"

אז כן, כנראה שמלבד פיני ממעדניית פיני, כמעט אף אחד מתושבי שכונת רחביה הירושלמית שעמם דיברנו לא האמין שהליכוד נהפך למפלגה הגדולה ביותר בשכונה. גם לא שכנו מבית העסק הצמוד, מתן אלקלעי. אלקלעי, 26, הוא בן השכונה. אביו אדריכל ואמו אחות לשעבר בבית החולים הדסה, ואף שחבריו עזבו מזמן את ירושלים, הוא נשאר שם בגלל העסק שלו: המבורגריית משלוחים בשם בורגר־רום, "טעימה כמו בתל אביב", הוא מתגאה. "כל הארץ נהייתה ליכוד לפי מה שרואים, אז אולי אני יכול להבין איך זה קרה גם פה", אומר אלקלעי. "עברו לפה הרבה דתיים וסטודנטים. פעם היו רק משפחות, אבל חלק גדול מהן כבר עזבו לתל אביב. כשהייתי ילד לא היה פה כלום, כיום יש כאן חיי לילה, ברים ומסעדות שפתוחות בשבת".

החרדים התעצמו

"רחביה היתה שכונה חילונית במקור, אבל כל נכס שהתפנה בשכונה, בין אם הבעלים שלו עברו למרכז או הלכו לעולמם, אוכלס על ידי דיירים חדשים, רובם תושבי חוץ", מסביר שמעון זרביב מחברת תיווך נכסים, שעזב את השכונה ופתח סניף בתל אביב לפני ארבע שנים. "כל לקוח פוטנציאלי מחו"ל שרצה לרכוש דירה בירושלים והיה שואל איפה כדאי להשקיע, היו שולחים אותו לרחביה - גם אם הוא חיפש דירות להשקעה. לכן אפשר לראות פה הרבה צרפתים ואמריקאים".

"זאת אחת השכונות היחידות בעיר שיש בה בתי עסק שפתוחים בשבת ומקומות לא כשרים בעליל, אשכרה יש לי בייקון מתחת לבית", אומרת לילך רובין, מסעדנית שהיגרה לרחביה מתל אביב לפני 17 שנה. רובין מסבירה שלמרות כניסתה של אוכלוסייה דתית לשכונה, היא מצליחה לשמור על הצביון הליברלי שלה. "יש כאן באמת הרבה אנגלו־סקסים שרוצים דווקא להמשיך את המרקם החילוני הזה, ששומר על הערך של הנכסים שלהם".

חברת הקייטרינג של רובין, שרגא קפה, ממוקמת במרחק של עשר דקות הליכה מדירתה, ולכן היא מכירה את כל בתי העסק בשכונה על בעליהם, יושביהם ולקוחותיהם - בעיקר על ציר רחוב עזה. "אמנם רוב הפרופסורים שגרו כאן פעם עברו להולילנד או לקוטג'ים, אבל הצביון נשמר כי זאת שכונה שיש בה רחוב מסחרי חזק והיא סטודנטיאלית. כשהאוכלוסייה המבוגרת יותר הולכת לעולמה פה אז צעירים נכנסים, ואף שיקר פה, אין פה את הנובורישיות שהשתלטה על מקומות אחרים".

"רחביה היתה שכונה חילונית במקור, אבל כל נכס שהתפנה בשכונה, בין אם הבעלים שלו עברו למרכז או הלכו לעולמם, אוכלס על ידי דיירים חדשים" שמעון זרביב

אלי יצחקי, בעלים של מכולת, עובד בשכונה כבר 36 שנה וגם הוא מודה שהשכונה השתנתה. "פעם לא יכולת לדבר על הליכוד בשכונה, היום אתה לא יכול שלא לדבר על הליכוד בשכונה".

עד כדי כך?

"כן. הם חולים על ביבי פה".

מתן אלקלעי, תושב השכונה
אמיל סלמן

את השינוי במגמת ההצבעה יצחקי מייחס גם לתושבים האמריקאים שהיגרו לרחביה. "האמריקאים שיש להם כסף באים, משקיעים פה בשכונה ורוב הזמן הדירות פה סגורות".

אז ירדה העבודה בחנות?

"היום גרים פה נובורישים שקונים הרבה, הפרופסורים של פעם הם צנועים - ואני לא מתלונן על זה".

נתניהו אמנם לא השקיע בקמפיין מיוחד בשכונה, אבל יצחקי מאמין שסוד הקסם שלו הוא שנתניהו הוא פשוט תושב השכונה. "הוא עובר פה הרבה בהליכות שלו. נכנס לחנות שלי שנים, אפילו עוד לפני שהוא היה נשוי לשרה", מספר יצחקי, "תמיד אומר שלום לכולם, ג'נטלמן אמיתי שיודע את העבודה. כל 'שלום' כזה - את כל המשפחה הוא מגייס. בחיים לא קרה שהוא לא שילם".

אומרים שהוא מסתובב בלי כרטיס אשראי.

"אצלי הוא תמיד שילם במזומן. הסיפורים על כרטיס האשראי הם בדיחה עצובה".

חיים בלואשווילי, עובד בקיוסק "הג'ירפה"
אמיל סלמן

זה מה שגרם למהפך לדעתך?

"הוא עשה טעויות, אבל הוא לא עבריין. בן אדם בא לארוחת ערב בבית ראש הממשלה ומביא יין טוב, עושים מזה סיפורים".

"כחול לבן לא הביאה לא מוצר ולא מנהיג. מי שחושב מושכל, אפילו אם הוא שמאלן מהסוג שחושש ממלחמות, ביבי הוא מוצר פנטסטי עבורו" חנן זוסמן

"אני לא מופתעת מההצבעה, כי השכונה מאוד השתנתה", מוסיפה טלי פרידמן, תושבת השכונה שנכנסה למכולת של יצחקי עם בתה הקטנה. "חוץ ממרידור שגר כאן, זה לא מעוז הליכוד. אולי יותר רוויזיונטיסטים". פרידמן גרה ברחביה כל חייה, ורוב חברי הילדות שלה כבר עזבו את העיר, "רובם בתל אביב היום", היא אומרת. "יש לנו יותר ויותר אוכלוסייה שמגיעה מבחוץ, תושבים שחוו בחו"ל אנטישמיות ועכשיו הם במלחמה על הבית", היא מסבירה את המהפך. "הרבה מהם גם לא גרים כאן פיזית. אני, למשל, גרה בבניין שומם. זה אני בקומת הקרקע, השמים ואלוהים. אבל ביום הבחירות היה כאן הומה. כולם באו להצביע בהמוניהם".

"הליכוד הצליח כי הגיעו לכאן חרדים מודרנים", מוסיף אדם חובש כיפה שנכנס גם הוא לחנות ומבקש ששמו יישמר במערכת. "כבר לא גרים פה אלה שהקימו את השכונה, הפרופסורים. השינוי באוכלוסייה הכי ניכר בשבת. אני יושב במרפסת שלי, ואין כמעט מכוניות. אולי פעם בשעה. גם ראש העיר משה ליאון קיבל פה הרבה קולות בבחירות המקומיות".

"כחול לבן פיספסו כאן", מצטרף חנן זוסמן, שלא הצביע לליכוד, לשיחה במכולת. "גרים כאן אנשים אינטליגנטים אבל כחול לבן לא הביאה לא מוצר ולא מנהיג. מי שחושב מושכל, אפילו אם הוא שמאלן מהסוג שחושש ממלחמות, ביבי הוא מוצר פנטסטי עבורו כי הוא חי בפחד מתמיד מפני זה. חוץ מזה שהחוצניקים רואים אותו כאמריקאי, כאחד משלנו שהצליח. ווינר. ואולי גם שכנים מצביעים לשכנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות