רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צאר הבריאות: האם משה בר סימן טוב ייצא מהקורונה מנצח - או שעיר לעזאזל?

לכתבה
משה בר סימן טוב

תחת שר בריאות לא תקשורתי וראש ממשלה שנוי במחלוקת, מנהל מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב את משבר הקורונה ביד רמה. לצד המשבחים את מסירותו, יש כאלה שיוצאים נגד ניהולו הריכוזי וקוראים להדחתו

25תגובות

בין שטף הידיעות על צעדי הסגר ומספר החולים שעולה בהתמדה, התפרסם ביום שני השבוע מכתב יוצא דופן שעורר הדים רבים. כ–120 רופאים, ובהם מנהלי מחלקות ובכירים במערכת הבריאות, קראו להחלפתו של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שמנהל בימים אלה — תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו — את אחד המשברים הגדולים שידעה ישראל. שמו אמנם לא הוזכר במפורש, אך הסעיף הראשון במכתב דרש כי "בראש המערכת יעמוד איש מקצוע, רופא בעל הבנה קלינית והיכרות קרובה עם הרפואה בשטח", וזאת על רקע העובדה שבר סימן טוב אינו רופא אלא כלכלן. עוד נכתב כי "בשנות עבודתנו הזדעזענו קשות בכל פעם שהוטל קיצוץ תקציבי... הכתובת היתה על הקיר, רק היו שבחרו במודע ובכוונת מכוון להתעלם ממנה".

יום לאחר מכן שלח רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, מכתב לרופאים, שבו מתח ביקורת על המהלך שיזמו. "בסוף ינואר משרד הבריאות היה בין הראשונים בעולם לזהות את הסכנה", כתב. "לעומת השאננות באירופה, כאן נלקחו צעדים אמיצים של סגירת גבולות, למול תרחיש בלהות של משרדי החוץ והתיירות. לגבי צעדים אלה לא שמעתי אפילו רחש של תמיכה מצדכם...כן שמעתי צליל של זלזול". בהמשך מכתבו הוסיף גמזו כי "מנכ"ל משרד הבריאות ממלא את תפקידו מצוין בניהול המשבר, יחד עם התייעצויות עם צוות הטיפול במגפות וגורמי ניהול רפואי מתוך המערכת".

חליפת המכתבים הזאת הוציאה לאור את התסיסה שמבעבעת בימים אלה במשרד הבריאות נגד בר סימן טוב, הידוע גם בכינוי ברסי. לצד שבחים שהוא גורף על ניהול המשבר שבו נמצאת ישראל, נשמעות טענות רבות על קבלת החלטות ריכוזית והשתקת מבקרים.

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב יצא נגד המבקרים: "מנכ"ל משרד הבריאות ממלא את תפקידו מצוין בניהול המשבר"

פרופ' רוני גמזו
אוליבייה פיטוסי

התחושה בקרב אנשי משרד הבריאות היא שנתניהו, באמצעות בר סימן טוב שנענה לכך, מנהל את המשבר בלי להתייעץ עם האנשים הרלוונטים. "בר סימן טוב לא אוהב שבאים לדיונים, למשל אצל השר או במשבר הנוכחי אצל ראש הממשלה, ומציעים דעה שמנוגדת לשלו", אומר בכיר לשעבר במשרד הבריאות. "הוא אוהב שבאים מאוחדים לדיון. הוא לא אומר — 'אשמע מה כולם אומרים ועל בסיס זה אקבל החלטה'. אין אצלו איפכא מסתברא, הוא לא מקבל שמערערים על דעתו".

בכיר לשעבר באחד ממשרדי הממשלה אומר: "האירוע הזה לא מנוהל, כי אין מי שיתכלל בין הגורמים השונים. בר סימן טוב, עם כל ההערכה שיש לי אליו, לא היה אמור להיות במרכז הסיפור הזה. זה סיפור גדול הרבה יותר ממשבר בריאות".

בר סימן טוב עומד במרכז המשבר הזה, לפחות תקשורתית, בשל נסיבות שונות שנוצרו. שר הבריאות, יעקב ליצמן, לא מעורר אמון רב בהופעותיו התקשורתיות, בלשון המעטה. נתניהו, בגלל מצבו הפוליטי והמשפטי והתנהלות פוליטית מעוררת מחלוקת, לא זוכה לאמון של כלל הציבור. לוואקום הזה נכנס בר סימן טוב. הוא מתייצב מדי ערב באולפני החדשות, מעביר את מסרי משרד הבריאות, עובד מסביב לשעון וזמין לשאלות. לא בכדי יש מי שמשווה בינו לבין נחמן שי, המרגיע הלאומי של מלחמת המפרץ.

יואל בריס, לשעבר היועץ המשפטי של משרד האוצר, מגבה אף הוא את המנכ"ל: "בר סימן טוב הוא האיש הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון. הוא עובד ציבור מסור, מעמיק ורציני. תמיד מנסה לראות את הדברים מלמעלה, את התמונה המלאה. איש שיודע מתי נכון להתעקש ומתי נכון להתגמש. דווקא העובדה שהוא לא רופא אולי מתאימה עכשיו, כי זה מציב אותו בעמדה שבה הוא יכול לומר שבריאות היא לא רק רפואה".

בר סימן טוב עומד במרכז המשבר הזה בשל נסיבות שונות שנוצרו. שר הבריאות ליצמן לא מעורר אמון רב בהופעותיו התקשורתיות, ונתניהו לא זוכה לאמון של כלל הציבור

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב (במרכז), לצד ליצמן ונתניהו, החודש
אוהד צויגנברג

"נקווה שהניסוי יצליח"

בר סימן טוב, 43, הוא נער אוצר קלאסי. הוא החל לעבוד באגף התקציבים במשרד האוצר לפני 20 שנה, במקביל ללימודי התואר הראשון שלו בכלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטה העברית. הוא התקדם בכל התפקידים באגף, בין היתר כרפרנט וכרכז — עד שהגיע לפני כעשור לתפקיד סגן ראש אגף תקציבים. כמעט בכל שנות עבודתו במשרד, הוא עסק בתקציבים של רווחה, בריאות וחינוך — ובמשך השנים צבר ותק ומומחיות בעיקר בתחום הבריאות. ב–2014 נשלח לוושינגטון לתפקיד הציר הכלכלי בשגרירות. ב–2015, כשליצמן מונה לסגן שר הבריאות, הוא מינה אותו למנכ"ל המשרד. הסתדרות הרופאים עתרה אז לבג"ץ ותקפה את המינוי, בטענה שבר סימן טוב אינו רופא. בג"ץ דחה את העתירה. שופט העליון דאז, אליקים רובינשטיין, כינה את המהלך ניסוי, וכתב כי "יש רק לקוות כי הניסוי יצליח, וחרף הבעייתיות תצמח תועלת למערכת הבריאות ולציבור מיכולותיו של המנכ"ל החדש בתחומי כלכלת הבריאות והרגולציה". בימים אלה, כך נראה, הניסוי של בר סימן טוב עומד למבחן הגדול ביותר.

במשך שנות כהונתו במשרד, ערך בר סימן טוב שינויים מבניים גדולים. בין היתר, הוא הכפיף תחתיו את כל חטיבת הבריאות של המשרד, שכוללת את מינהל הרפואה על כל אגפיו השונים. היסטורית, גם כאשר בראש משרד הבריאות עמדו רופאים כמו פרופ' רוני גמזו ופרופ' ארנון אפק, חטיבת הבריאות התנהלה תחת המשנה למנכ"ל, שגם הוא רופא. לפני כמה שנים, סמכות זו נלקחה ממנו. בלב הטענה שבר סימן טוב לקח לעצמו עוד ועוד סמכויות במשרד ורוקן תפקידים בכירים רבים מתוכן, נוצר מצב שבו אין סמכות מקצועית נוספת שאפשר לפנות אליה או ערכאה עליונה שבה ניתן לדון במחלוקות.

מוציאים הנחיות

כשהחולים הראשונים רק צצו ועוד לא היתה הדבקה ממקור לא ידוע, היה אפשר לראות את ההתנהלות הטובה של משרד הבריאות: הדברים דווחו בשקיפות לציבור ונראה היה שהדברים נמצאים תחת שליטה. ואולם ככל שהתקדם המשבר, כך גברה הביקורת על משרד הבריאות. חלק ממנה נבע מהצעדים הדרקוניים על המשק, אבל חלק אחר נוגע לסגנון הניהול הריכוזי של בר סימן טוב, שמקבל יתר תוקף על רקע העובדה ששר הבריאות כמעט אינו מורגש בניהול המשבר.

את תוצאות הניהול הריכוזי של בר סימן טוב, טוענים מבקריו, אפשר לראות גם בהתנהלות מול גורמים נוספים. בימים הראשונים של התפשטות הקורונה, הציעה קופת חולים כללית למשרד הבריאות לסייע בכל הקשור ברכש של ציוד רפואי ומיגון. קופת חולים כללית נחשבת אחת הרוכשות הגדולות של ציוד רפואי, ועל כן היא כוח כלכלי משמעותי. עד היום לא הגיעה תשובה ממשרד הבריאות, וההצעה הזאת נותרה באוויר. "אף שמשרד הבריאות הוא רוכש קטן מאוד, החליטו שם שרק הם יעסקו ברכש", מספר גורם המעורה בהתנהלות המשרד בימים אלה. "מדובר באיש אחד שעוסק בזה, וזאת היתה טעות".

בימים הראשונים של התפשטות הקורונה, הציעה קופת חולים כללית לסייע ברכש של ציוד רפואי ומיגון. עד היום לא הגיעה תשובה ממשרד הבריאות, וההצעה הזאת נותרה באוויר

בכיר במשרד דוחה את הביקורת הזו ואומר: "לצערי, יש רעשי רקע גם בשיא המשבר. המנכ"ל מקשיב לדעות של אחרים, אך רוצה להיות בקי בכל פרט לפני שמתקבלת החלטה. יש לנו צוותי איפכא מסתברא, והם מגיעים לאותן מסקנות".

רק בימים האחרונים, זמן רב בתוך המשבר, התפרסם כי משרד הבריאות החליט להסתייע במשרד הביטחון לצורך רכישת ציוד הכרחי. השבוע גם התפרסם שחברת מיי הריטג' הביאה לישראל על חשבונה 65 אלף מטושים — מקלות עץ סטריליים שבאמצעותם מתבצעות הבדיקות. ואולם, בשבועות האחרונים היו לא מעט גורמים פרטיים אחרים שהציעו ציוד כזה או אחר ונדחו על ידי משרד הבריאות, בלי שהוסבר להם על סמך מה ולפי אילו שיקולים. בשבוע שעבר, כשהתפרסם שהמוסד הביא לארץ 100 אלף ערכות בדיקה, התברר כי בשל קצר בתקשורת הובאו ערכות לא מתאימות, דבר שהעלה גם שאלות בנוגע לתיאום בין הגופים השונים.

אחד מבכירי מערכת הבריאות עד לפני כמה שנים אומר על כך כי "משרד הבריאות אף פעם לא היה גוף תפעולי מצוין, ובר סימן טוב הוא לא מנהל תפעולי. ברגע שהמערכת נהפכת למורכבת, כזו שצריכה לנהל לוגיסטיקה של הבאת ציוד חיוני כמו מטושים במהירות — נראה שזה כבר מתחיל להיות גדול על המשרד ועל בר סימן טוב".

בכיר לשעבר במשרד הבריאות: "המשרד אף פעם לא היה גוף תפעולי מצוין, ובר סימן טוב הוא לא מנהל תפעולי — נראה שזה כבר מתחיל להיות גדול עליהם"

מעבר לעניין הרכש, התחושה במערכת היא כמעט של כאוס, במיוחד בכל מה שקשור לבדיקות הקורונה. "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה", אומר מקור הבקי בפעילות קופות החולים. "השבוע, לדוגמה, הגיעה אלינו חולה עם קוצר נשימה שאסור לנו לשלוח לבד למיון. אנשים מתקשרים בלי סוף לרופאי משפחה עם תסמינים של קורונה, ובמקום להגיד להם בטלפון — 'אדוני, תניע את האוטו שלך וסע לאיכילוב', אנחנו צריכים לבקש ממנו להתקשר למד"א שיבואו לערוך לו בדיקת קורונה, לחכות שמד"א יגיעו אליו ורק אם יימצא חיובי — הוא יגיע למיון. כל זה, רק כי הכל עובר דרך משרד הבריאות. הם פשוט לא נותנים לנו לטפל".

איש מד"א לוקח דגימה מחולה בירושלים, בשבוע שעבר. הסרת אמצעי המיגון בסוף הבדיקה כרוכה בסיכון בטיחותי
אוהד צויגנברג

אותו מקור מוסיף כי "משרד הבריאות מוציא הנחיות בקצב מטורף. כולם שולחים הנחיות ואי אפשר לדעת מה לבצע. זה כמו במלחמת לבנון השנייה: אתה עוד לא מספק להוריד הנחיות לשטח, כבר יש אחרות בדרך, חלק השתנו באמצע. בלגאן שלם". עם זאת, בכירים במשרד טוענים כי הבלגאן נובע מכך שמדובר באירוע שלא היה כמותו — מגפה של פעם במאה שנה.

במשרד הבריאות יש גם לא מעט ביקורת על העובדה שחדר המלחמה של המשרד המיועד לשעות חירום, ונמצא בתל אביב, נותר מיותם ימים רבים מתחילת משבר הקורונה. זהו חמ"ל חדש, מאובזר ומפואר, שנחנך לפני כמה שנים בהשקעה של מיליונים ונועד להיות מקום בטוח לניהול משברים ענקיים, בדיוק כמו זה שעמו מתמודדת ישראל בימים אלה.

למרות זאת, עד לפני כמה ימים, המלחמה בקורונה נוהלה מספרייה קטנה, ויש שיאמרו די מצ'וקמקת, בבניין משרד הבריאות בירושלים. נציגי משרד הבריאות, המשטרה והצבא הצטופפו בחדר הקטן — בניגוד להנחיות שמירת המרחק שהמשרד עצמו הוציא. במהלך השבוע גילו שעובדת המשרד, שנמצאה חולת קורונה, ביקרה בחמ"ל, וכל מי ששהה בו באותה עת נאלץ להיכנס לבידוד. בעקבות אותה תקרית החזירו במשרד הבריאות את פעילות החמ"ל לתל אביב.

ליאוניד אידלמן
עופר וקנין

ליאוניד אידלמן, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית ומקורב למפלגת ישראל ביתנו: "בעשור האחרון, וגם בחמש השנים האחרונות, מאז שבר סימן טוב בתפקיד, מערכת הבריאות הידרדרה, ויש לו חלק בזה"

לדברי מקור במשרד, הישיבות התנהלו בירושלים כדי שבר סימן טוב יוכל להיות בקרבת משרד ראש הממשלה ולהשתתף בדיונים הממושכים.

מנסה לתקן את הקלקולים שהוא בעצמו יצר במשרד הבריאות

ביום שני השבוע התפרסם דו"ח מבקר מדינה. אף שהביקורת רוככה בו, בכל זאת הוא הצביע על כשלי מערכת הבריאות בכל הנגוע להתמודדות עם מגפות, דברים שקרו במשמרת של בר סימן טוב. "אם בשגרה לא מצליחים לטפל בהתפרצות חצבת, כמו שעלה בדו"ח המבקר, אז מה הפלא שבמצב חירום קשה לתת את המענה הנדרש", אומר גורם בכיר במערכת הבריאות. לדברי אותו גורם, "בר סימן טוב לא רוצה לפגוע בכוונה בבריאות הציבור, אבל בפועל יש תחושה שהוא עובד בשביל נתניהו, לא בשביל הציבור".

בישיבת ועדת הקורונה, שנערכה בכנסת אתמול, נחשפה העובדה שיש רק 1,437 מכונות הנשמה פנויות. "בעשור האחרון, וגם בחמש השנים האחרונות, מאז שבר סימן טוב בתפקיד, מערכת הבריאות הידרדרה, ויש לו חלק בזה", אומר ליאוניד אידלמן, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית, המקורב למפלגת ישראל ביתנו והוזכר כמועמד לשר בריאות מטעמה. "ליצמן הביא אותו תחת הכותרת של אחד שיביא תקציבים, כי הוא מגיע מהאוצר. אבל תסתכלו על כל הפרמטרים של מספר מיטות ומספר רופאים ואחיות — אנחנו בתחתית בכל המדדים. כולם מדברים על איטליה והאוכלוסייה המבוגרת שם. שוכחים שבאיטליה ההשקעה בבריאות היתה בירידה, באיטליה מספר המיטות היה בירידה, וגם מספר נמוך של מיטות בטיפול נמרץ. בנוסף, הם גם לא עשו מספיק בדיקות, ולא היה ציוד מגן". לדברי אילדמן, "רק עכשיו מתחילים כאן לעשות בדיקות ולהזמין ציוד כדי להגן על הצוותים הרפואיים".

כמו במשבר הנוכחי, גם בפעילותו כמנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב הוא שנוי במחלוקת. באופן כללי, אפשר לחלק את מחנות התומכים והמתנגדים לשניים — במשרד האוצר, ובמיוחד בוגרי אגף התקציבים שבו גדל — אוהבים אותו ומעריכים אותו. במערכת הבריאות היחס הפוך. מנכ"ל לשעבר באחד ממשרדי הממשלה אומר: "אני לא מתפלא שרופאים לא אוהבים את בר סימן טוב. זו גילדה כוחנית, סגורה ובחלקה אף מושחתת. הוא פעל נגד השר"פ ובעד הקצבת כהונה למנהלי מחלקות — דברים שטובים לציבור — אבל לא לגילדה. אז עכשיו הם שולפים את הסכינים".

בכיר במשרדי הממשלה: "הוא היה בין אלה שהביאו אותנו למקום שבו מערכת הבריאות נמצאת כיום. אחרי זה הוא הגיע למשרד הבריאות כמנכ"ל וניסה לתקן את הקלקולים שהוא בעצמו יצר"

מחלקת אשפוז לחולי קורונה, שהוקמה בחניון של בית החולים שיבא
אייל טואג

עם זאת, נראה שאף אחד לא חולק על כך שמדובר באיש ישר, שמנקודת מבטו פועל למען האינטרס הציבורי. "מצד אחד הוא איש עם מחויבות לשירות ציבורי", אומר בכיר במשרדי הממשלה, "אבל בחדרי חדרים הוא נוטה לסכסוכים ומתנהל בצורה בעייתית. כאיש משרד האוצר, הוא היה בין אלה שהביאו אותנו למקום שבו מערכת הבריאות נמצאת כיום. אחרי זה הוא הגיע למשרד הבריאות כמנכ"ל וניסה לתקן את הקלקולים שהוא בעצמו יצר. אבל התרבות שהוא בעצמו הנחיל — של קיצוצים במערכת והסתכלות על החור בגרוש — פעלה נגדו כמנכ"ל".

עם זאת, מקור במשרד טוען כי "הממשלה היא זו שמחליטה על תקציבים. המערכת לא הורעבה. צריך לזכור שהמשבר הנוכחי הוא אקוטי. כשהגלים מגיעים לגובה מאה מטר זה חסר משמעות אם גובה הביצורים הוא מטר או מטר וחצי".

עימות חזיתי עם שתי סמנכ"ליות

"בר סימן טוב הוא איש ערכי, איכותי, דעתן ומקצוען. בדיוק מה שאזרחי ישראל צריכים בעמדות המפתח, בכל מה שקשור למדיניות ציבורית", אומר עליו מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אלי גרונר. מנגד, בכיר לשעבר באחד ממשרדי הממשלה אומר: "הוא אדם בעייתי, עם יחסי אנוש גרועים מאוד שפוגעים בעבודה. אנשי אגף התקציבים תומכים בו, כי הוא אחד משלהם".

במשרד הבריאות, כאמור, נשמעת ביקורת כלפי התנהלותו הבעייתית בכל הקשור ליחסי אנוש. דוגמה להתנהלות זו באה לידי ביטוי בפרשת העימות החזיתי שניהל עם שתי סמנכ"ליות לשעבר במשרד הבריאות, ענת עקה־זוהר ורויטל טופר. בחודש שעבר הגישה בכירה נוספת במשרד, ד"ר טל ברגמן־לוי, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, בקשה לביטול שימוע משמעתי שנקבע לה על ידי בר סימן טוב.

ד"ר עקה־זוהר, שכיהנה כראשת מינהל איכות, שירות ובטיחות במשרד, עזבה בטעם רע אחרי 16 שנה ואמרה למקורביה: "לצערי האינטרסים האישיים והפוליטיים של המנכ"ל חזקים יותר מהאחריות שלו לבריאות הציבור"

ד"ר ענת עקה זוהר

על פי הבקשה שהוגשה לבית הדין לעבודה בירושלים, היחסים בין ברגמן־לוי לבר סימן טוב עכורים כמעט מיומו הראשון בתפקיד. בין היתר, טוענת ברגמן־לוי בבקשה, בר סימן טוב התנכל לה, התעמר בה, חתר תחתיה ואף ביקש מנציבות שירות המדינה לפתוח נגדה בחקירה משמעתית בעקבות תלונות עובדים נגדה.

ברגמן־לוי מתארת בבקשה כיצד בנובמבר 2017 צצו במשרד הבריאות שלוש תלונות אנונימיות נגדה, זמן קצר לאחר שכתבה מכתב המתריע על התנהלות בלתי תקינה ובלתי הולמת מצדו. על כך כתבו עורכי דינה של ברגמן־לוי: "באורח פלא (או שלא) ימים ספורים לאחר מכתבה של המבקשת, צצו אצל המנכ"ל, שלושה מכתבי תלונה אנונומיים הנוגעים להתנהלותה של המבקשת (ברגמן־לוי, ל"ל וש"ש)...המנכ"ל לא זימן את המבקשת לשיחה בעניין מכתבים אלו ולא ביקש לקבל את עמדתה והתייחסותה לטענות כלפיה...מתחת לפני השטח די ברור כי המנכ"ל הוא שהזמין את התלונות האנונימיות נגדה...חששות אלו קיבלו חיזוק בעדותה של גב' פאולה רושקה בנציבות שם היא העידה במפורש כי היא נקראה על ידי המנכ"ל ללשכתו ונשאלה על ידו על התנהגותה של המבקשת".

גם על ד"ר עקה־זוהר, שכיהנה כראשת מינהל איכות, שירות ובטיחות במשרד הבריאות, נחת מבול של מכתבי תלונה, 16 מכתבים במשך שלושה שבועות שזרמו לכתובת אחת: הדואר האלקטרוני של מנכ"ל המשרד, כך פירסם ב"הארץ" עידו אפרתי באוגוסט 2018. עקה־זוהר הגיעה לבסוף להסכם פרישה עם נציבות שירות המדינה, ועזבה את המשרד בטעם רע אחרי 16 שנה. למקורביה סיפרה, "חשבתי שהפרישה שלי תפסיק את ההכפשות חסרות האחריות על תוכנית המדדים, אך לצערי האינטרסים האישיים והפוליטיים של המנכ"ל חזקים יותר מהאחריות שלו לבריאות הציבור". טופר עבדה במשרד הבריאות משך זמן דומה לעקה־זוהר. גם לה היו יחסים עכורים עם מנכ״ל המשרד ואף היא גילתה יום אחד שיש נגדה מכתבי תלונה אנונימיים — שניהם אף נושאים את אותו תאריך. לדברי מקור במשרד, "טענות הסמנכ"ליות נדחו על ידי נציבות שירות המדינה שקיבלה את טענות המנכ"ל וקבעה כי הוא פעל לפי הנהלים". מנציבות שירות המדינה נמסר: "לא מצאנו מקום להתערבותנו במחלוקת בין המנכ"ל לבין הדרגים מתחתיו".

בר סימן טוב ושר הבריאות יעקב ליצמן בבית החולים שיבא תל השומר, החודש
תומר אפלבאום

בניגוד לביקורת שנשמעה כלפיו מחלק מהכפופים לו, דווקא עם הממונים עליו יודע בר סימן טוב להתנהל היטב. כך למשל, היחסים שלו עם שר הבריאות ליצמן, שבמשך רוב הקדנציה היה ממונה על משרד הבריאות כסגן שר (במשך כמה חודשים נתניהו עצמו היה שר הבריאות בפועל, לאחר התפטרותו של ליצמן בעקבות משבר עבודות הרכבת בשבת). ליצמן הכיר את בר סימן טוב עוד מתקופתו כנער אוצר שעבד מול יו"ר ועדת הכספים באמצע העשור הקודם, והקשר ביניהם נסמך על הערכה הדדית גבוהה. הערכה הדדית כזו קיימת גם בין בר סימן טוב לנתניהו, שגם אותו הוא מכיר הרבה שנים.

במשבר הנוכחי היו כמה נקודות ציון שבהן אפשר היה לראות, לפחות כלפי חוץ, שבר סימן טוב מיישר קו עם החלטות שנויות במחלוקת שקיבל נתניהו. כך היה כאשר במשך כמה ימים משרד הבריאות הסכים שאנשים שחוזרים מארה"ב לא ייכנסו לבידוד, על אף שכבר היה ידוע על מקרי הדבקות שם. בסופו של דבר, בגלל הלחץ של נתניהו — שלא רצה קביעה ספציפית לגבי ארה"ב — הוחלט על בידוד לאנשים שחוזרים מכל מקום מחוץ לישראל.

ולא רק זה. רק ביום רביעי נכנסו מגבלות חדשות בנושא המקוואות ובתי הכנסת — מקוואות הגברים ייסגרו ומקוואות הנשים יהיו פתוחים רק בתיאום מראש, וכן אסור יהיה להתפלל בבתי כנסת — זאת אחרי שנתונים שהתפרסמו הראו כי 24% ממקרי ההידבקות היו בבתי כנסת. עד אז, באופן תמוה, הותרה התכנסות של עשרים איש בבתי הכנסת והותר גם לגברים וגם לנשים להגיע למקוואות. מקור במשרד הבריאות טוען כי לא היתה אבחנה בין בתי כנסת למקומות התכנסות אחרים.

תחקירים שונים הראו כיצד לוביסטים של חברות טבק מקבלים גישה חופשית אצל שר הבריאות, דרך מאכערים שונים. תחקירים אלה לא פגעו כלל בתדמיתו של בר סימן טוב

"איש כוחני ואובססיבי" או "קדוש מעונה שנקלע למערת צפעונים"?

מקורות שעמם שוחחנו השבוע טוענים שבר סימן טוב קיבל אזהרות מגורמים שונים שלפיהם הזרקור התקשורתי שהוא מקבל בימים אלה, יכול אולי להזניק את הקריירה שלו כשהכל יסתיים — אבל עשוי גם להתהפך עליו. "הוא מראה אומץ של שליח ציבור כשהוא נשכב על הגדר בשביל כולם", אומר יועץ אסטרטגי המכיר היטב את מערכת הבריאות ואת בר סימן טוב, "הרי אנשים מזהירים אותו שאם תהיה קטסטרופה — ולפחות בזירה הכלכלית ברור לכולם שיהיה קשה — התיק ייפול עליו. אז כולם בורחים, אבל הוא נשאר בחזית בלי למצמץ".

לדברי אותו יועץ, "לי הוא תמיד היה נראה כמו נזיר או קדוש מעונה שנקלע למאורת צפעונים. אני מניח שהוא קם בבוקר וחוזר מהעבודה בלילה עם האמירה הפנימית שעדיף שאנשים כמוני יהיו במקום הזה, במקום שבו כל הפוליטיקה הנכלולית הזו מתנהלת". בר סימן טוב, ועל כך מעידים לא מעט, מכיר כבר שנים פוליטיקאים מכיוונים שונים ופיתח את המיומנות להתנהל לידם בלי להיפגע בעצמו.

כך לדוגמה בעניין הטבק והסיגריות. תחקירים שונים, בהם של העיתונאים רוני לינדר וחיים ריבלין, הראו כיצד לוביסטים של חברות טבק מקבלים גישה חופשית אצל שר הבריאות, דרך מאכערים שונים. תחקירים אלה לא פגעו כלל בתדמיתו של בר סימן טוב. אף שבאחד המקרים לוביסט של חברת פוליסי, המייצגת את פיליפ מוריס, כתב בעצמו את פרוטוקול הפגישה שבה נכח גם המנכ"ל. בין שאר ההחלטות הבעייתיות שקיבל השר היתה גם זו שמחריגה את פרסום הסיגריות בעיתונות המודפסת. "הוא התנהל שם כמי שכפאו שד", אומר יועץ שהכיר את הדברים מקרוב, "ראו את זה בהתנהלות שלו בוועדת הכלכלה. הוא נזהר לא לדרוך על האצבעות של אף אחד. לדעתי, הוא היה אמור להזדעזע, להפוך את השולחן — אבל זה לא קרה. ברסי זה אחד שיודע להיעלם כשצריך, להוריד את הפרופיל, ושהזרקורים יהיו מכוונים אל ליצמן".

המיומנויות הפוליטיות של בר סימן טוב באו לידי ביטוי לאורך השנים לא רק באופן שבו הוא יודע להסתדר עם פוליטיקאים אלא גם בקשרים הטובים שיצר בתקשורת. כך הוא צלח בשלום שני משברים גדולים שלו כסגן ראש אגף התקציבים — האחד הוא שביתת הרופאים הגדולה ב–2011, שעד היום סימנה אותו אצל הרופאים כאיש הרע; ומשבר הדסה, ששם ייצג את המדינה מול עמותת נשות הדסה. לדברי מקור המעורה בפרטים, הוא יכול היה להימנע מלגרור את המשבר להקפאת הליכים, דבר שלא היה מוצדק בדיעבד. אותו מקור מוסיף כי במשבר עצמו בר סימן טוב ידע כיצד להשתמש בהדלפות לתקשורת כדי להשיג יתרון על הצד השני.

"לא מנהלים משבר כזה לבד"

"הוא אדם כוחני. כל מי שמביע עמדה מנוגדת לשלו, נהפך לאויב אישי שלו. היום משרד הבריאות הוא מנגנון עקר", מסכם בכיר לשעבר במשרד הבריאות את עמדת המתנגדים, ומוסיף: "מי שנשאר היום במשרד זה המהנהנים, אז זה לא מפתיע שהוא מדיר את גרוטו. משבר כזה מנהלים עם רופאים ועם פורום היוועצות — לא לבד".

מחלקת מבודדים בתל השומר
אייל טואג

אותו דובר מתכוון לאירוע שהתרחש השבוע. בכלי התקשורת דווח כי פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, מודר מהדיונים במשרד. אמנם לאחר הפרסום גרוטו הוחזר, אבל יש מי שטוען כי הדבר לא מעיד בהכרח על כך שהוא חזר להיות בלב קבלת ההחלטות. גרוטו, אגב, נשלח לפני חודשיים ליפן כדי להחזיר את חולי הקורונה, צעד שגם עליו נמתחה ביקורת — מכיוון שבישראל כבר ידעו שהקורונה צפויה להגיע, והיה מוטב שגרוטו יישאר בארץ כדי לדאוג להקמת מחלקות בבתי החולים ולאספקת ציוד. "בן אדם אחר היה אומר: 'אני אתן לפרופ' גרוטו, מומחה בעל שם עולמי, לנהל את הסיפור הזה'", אומר גורם בכיר במערכת הבריאות, "במקום זה בר סימן טוב שלח אותו ליפן, ואחר כך הוא מידר אותו מהדיונים. זה בלתי נתפש".

הרשמה לניוזלטר

TheMarker-הירשמו ותקבלו מדי יום את הכתבות הכי אהובות ב

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות