זהירות: הפנסיה שלכם תלויה במונופולים האמריקאיים - השבוע/ גיא רולניק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זהירות: הפנסיה שלכם תלויה במונופולים האמריקאיים

שוקי המניות, הנדל"ן והכספים הישראליים חשופים באופן חסר תקדים לשווקים הבינלאומיים ■ עם כל הכבוד לנתניהו, כחלון והנגיד החדש שלנו - זעזועים פוליטיים ופיננסיים בארה"ב עשויים להיות משמעותיים הרבה יותר לתיקי ההשקעות שלנו

36תגובות
זה העולם של ג'ף, לארי, טים ומארק.  מימין: טים קוק (אפל), מארק צוקרברג (פייסבוק), ג'ף בזוס (אמזון), לארי פייג' (גוגל)
רויטרס, אי-פי, בלומברג

ג׳רמי גרנת׳ם קנה את פרסומו ואת הונו בקריירה של כמעט 50 שנה בוול סטריט מזיהוי בועות פיננסיות. גרנת׳ם, מנהל השקעות אמריקאי, הצליח להגן על לקוחותיו משלוש מהבועות הגדולות של העשורים האחרונים: בועת הנדל"ן היפנית, בועת הדוט.קום והגרועה מכולן - בועת הסאבפריים, שהתפוצצותה ב-2008 והתגלגלה למשבר הפיננסי הגלובלי הגדול ביותר מאז 1929.

אבל בינואר 2017, לאחר שמדד S&P 500 השלים עלייה של 140% מאז 2009, הפתיע גרנת׳ם את משקיעיו כאשר הכריז שהערכות השווי של המניות בוול סטריט הן הגבוהות ביותר אי־פעם - ובצדק. מה זאת אומרת בצדק? אם המניות יקרות, כלומר היחס בין שווי החברות לבין רווחי החברות בשיא כל הזמנים, הסיכון גבוה מאוד. מאין שאב "הדב" גרנת'אם - משקיע פסימי בדרך כלל - אופטימיות כה גדולה?

ההסבר של הדב הקשיש היה מרתק: גרנת'ם טען שהתופעה החשובה ביותר במגזר העסקי ובפוליטיקה האמריקאית ב-40 השנים האחרונות היא הכוח הפוליטי הגדל של החברות האמריקאיות הגדולות, שאיפשר להן לצבור כוח שוק ומעמד מונופוליסטי בשווקים רבים, ולהטות את הרגולציה לטובתן באופן שיחסום מתחרים חדשים. גרנת׳ם טען שרמות המכפילים בשוק המניות האמריקאי הן חריגות בגובהן - אבל הן יישארו כך עוד זמן רב מפני שרוב החברות הגדולות בארה"ב מוגנות מתחרות של ממש בגלל כוחן הפוליטי.

העושר המונופוליסטי

מי שהקשיב לגרנת׳ם בינואר 2017 לא התאכזב: מדד הנאסד"ק עלה מאז ב-36.7%, מדד ה-S&P טיפס גם הוא. ומה שחשוב יותר: חלק גדול מהעלייה נבעה מהזינוק במניותיהן של שלוש מהחברות שנהפכו למונופולים הגדולים בהיסטוריה המודרנית - גוגל, פייסבוק ואמזון. גם מניותיהן של אפל ומיקרוסופט, שמחזיקות בנתחי שוק עצומים בשווקים שבהם הן פועלות, הוסיפו לשווי השוק שלהן סכומים חסרי תקדים של מאות מיליארדי דולרים.

לפני שנתיים היה גרנת׳ם מהקולות הבודדים בוול סטריט שדיברו על התזה הזאת. אבל הוא לא היה לבד: בבנק ההשקעות גולדמן סאקס בחנו לפני שנתיים את שיעורי הרווחיות של החברות בוול סטריט, וטענו שאם לא יירדו, "יהיה צורך לחשוב מחדש על ההנחה בבסיס הקפיטליזם". הכוונה היא כמובן להנחה ששיעורי רווחיות חריגים לא יכולים להתקיים לאורך זמן, כי הם מזמינים תחרות שתוריד אותם.

מאז שגרנת׳ם כתב את הניתוח שלו, החל השיח בארה"ב להשתנות, ושורה ארוכה של חוקרים וניתוחים בתחום הפיננסים והארגון התעשייתי העלו השערות שלפיהן שיעורי הרווחיות החריגים של החברות הגדולות בוול סטריט נובעים מריכוזיות, מכוח שוק, מחולשת התחרות, מירידה ביזמות ובהקמת חברות חדשות ומהכוח הפוליטי של המגזר העסקי.

ג'רמי גרנת'ם. מי שהקשיב לו בינואר 2017 לא התאכזב
בלומברג

גרנת׳ם כבר אינו ילד - הוא חגג השנה 80 - והפירמה שאותה ייסד בבוסטון לפני 40 שנה, GMO, מנהלת יותר מ-70 מיליארד דולר. אבל בחוף המערבי של ארה״ב יושב כלכלן, מבוגר אף יותר, שמחזיק בדעה דומה. מרדכי קורץ, שנולד בישראל לפני 83 שנה, עשה את התואר הראשון שלו באוניברסיטה העברית ומשמש פרופסור במחלקה לכלכלה בסטנפורד כבר חמישה עשורים, התרשם גם הוא שכוח השוק והמונופולים נהפכים לתופעה מרכזית בכלכלה האמריקאית. לדעת קורץ, חלק גדול מהעלייה בשווי הבורסות בארה״ב בעשורים האחרונים נובע מעלייתן של חברות ההיי־טק הגדולות, שהמודלים העסקיים שלהם בנויים על אפקט רשת ודומיננטיות שמקשים על כניסת מתחרים.

קורץ בנה מודל פיננסי שבעזרתו הוא מנסה לאמוד איזה שיעור משווי השוק של הפירמות בארה״ב לאורך ההיסטוריה נובע מכוחן המונופוליסטי. המספרים שהוא פירסם לראשונה לפני שנה מדהימים. גם אם נניח שהמודל שלו מגזים, הם עדיין מעוררים מחשבה. לדעת קורץ, כ-80% משווי כל שוקי המניות בארה״ב כיום משקפים רווחים מונופוליסטיים. קורץ מודה במאמר שלו לפרופ' קנת׳ ארו המנוח, מגדולי הכלכלנים של 100 השנים האחרונות, שעמו התייעץ על הטיוטות הראשונות של המחקר.

קורץ טוען בין השאר שהכוח המונופוליסטי הגדל של הפירמות בארה״ב הוא משתנה מסביר עיקרי של האי־שוויון ושל פערי השכר העצומים בארה״ב, שגדלו מאוד ב-50 השנים האחרונות. במאמר נפרד שפירסם, הוא קרא לנקוט שורה ארוכה של אמצעי מדיניות אגרסיביים, חדשים וישנים, נגד המונופולים בכלל וחברות האינטרנט בפרט: אכיפה אגרסיבית של הגבלים עסקיים, מיסוי על רווחים מונופוליסטיים והטלת אחריות כבדה יותר על החברות בגין הנזקים החיצוניים השליליים שהן מייצרות.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
Kevin Lamarque / רויטרס

בעבר הצבעתי כאן על הכוח הפוליטי הגובר של חברות הענק בארה״ב, כפי שהוא משתקף במחירים גבוהים לצרכנים בתחומים רבים או ברווחיות חריגה של החברות עצמן, כתמרור אזהרה עבורנו בישראל. לא מעט גורמים במערכת הכלכלית והפוליטית בישראל רוצים לאמץ חלק מתפישות העולם האמריקאיות, שהובילו לכלכלה פלוטוקרטית - כזאת שנשלטת בידי העשירים ומשרתת אותם יותר ויותר.

מעבר לאימוץ הכלכלה הפוליטית האמריקאית והאידיאולוגיה שבבסיסה, ערוץ השפעה נוסף של המונופולים הדיגיטליים האמריקאיים על הכלכלה הישראלית הוא ההשפעה שיש להם בשוק הישראלי. בעוד משרדי המכירות המקומיים של גוגל ופייסבוק מגדילים מזה עשור בשיטתיות את נתחי השוק שלהם בשוק הפרסום המקומי, מרכזי הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה ממשיכים לדחוף למעלה את שכרם של המהנדסים, המתמטיקאים והמתכנתים הטובים ביותר. יזמים ומנהלים בסטארט־אפים ישראליים מתקשים להתחרות בשכר שמוצע לישראלים בני המזל, שמקבלים הצעות עבודה מענקיות האינטרנט האמריקאיות.

אבל החיבור החזק ביותר בין המונופולים האמריקאיים הגדולים לבין הכלכלה הישראלית הרבה יותר פשוט וישיר. כאן, בשלב זה, חלק גדול יותר מהציבור הישראלי הוא בצד המרוויח.

כ-80% משווי הבורסה - רווחים מונופוליסטיים

בחודש שעבר פירסם בנק ישראל את העדכון החודשי שלו על תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור: לראשונה בתולדות המשק הישראלי עלה שוי ההשקעות של ישראלים בחו״ל על אחזקותיהם בשוק המניות הישראלי. מול השקעה כוללת של 531 מיליארד שקל בחו"ל מסתכמת ההשקעה במניות ישראליות ב-485 מיליארד שקל. רוב ההשקעות של הישראלים בחו"ל הן בארה"ב, ורובן מרוכזות בחברות האמריקאיות הגדולות: בתיקי הפנסיה, בביטוח המנהלים ובקרנות הנאמנות אפשר למצוא אחזקות בפייסבוק, גוגל, אפל, מיקרוסופט ואמזון בהיקף של מיליארדי דולרים.

על פי נתוני בנק ישראל, כ-27.5% מתיק ההשקעות של המשקיעים המוסדיים - אלה שמנהלים את הפנסיה של רוב הישראלים - מושקעים בחו״ל. זהו השיעור הגבוה ביותר אי־פעם והוא גדל ברציפות כבר עשור. חלק מהמשקיעים המוסדיים מחזיקים כיום כבר 40%, 50% ו-60% מתיקי ההשקעות שלהם במניות אמריקאיות, בעיקר דרך קרנות אינדקס וחוזים על מדדי המניות המובילים. הטייקונים לשעבר והחברות המקומיות עדיין מקבלים את רוב הכותרות במדורי שוק ההון וההשקעות בעיתונות הישראלית, אבל תיקי ההשקעות של הציבור תלויים בהדרגה יותר ויותר בביצועי הבורסה בארה״ב.

כאשר משרד האוצר ובנק ישראל פתחו לפני 20 שנה את שוק המט"ח המקומי ואיפשרו ליחידים, לחברות ולמשקיעים מוסדיים לרכוש מט"ח ולהשקיע סכומים בלתי מוגבלים בחו"ל, לא מעט פרשנים חזו קטסטרופה פיננסית, בריחת מט"ח ומשבר. המציאות היתה הפוכה: ההשקעות הזרות בישראל גדלו בשיעורים דרמטיים, ולמשק הישראלי יש עודף נכסים במט״ח על התחייבויות במט״ח.

ענקיות הטכנולוגיה לא עוצרות

ההשתלבות המלאה של ישראל בשוקי ההון הבינלאומיים לא רק חיובית ברמת המקרו, אלא גם מהזווית הפיננסית של היחידים. אף שאנחנו ישראלים, אין שום סיבה שכל או רוב הפנסיה שלנו תושקע בשוק המקומי. התיק צריך להיות מפוזר, והכסף צריך לזרום למקומות שמניבים תשואה גבוהה יותר.

אבל כדאי שהמשקיעים יביאו בחשבון את הסיכונים: שוקי המניות וניירות הערך ברוב העולם עלו דרמטית בעשור האחרון, בין השאר כתוצאה מהריביות הנמוכות והזרמות של טריליוני דולרים של בנקים מרכזיים. בחודשים האחרונים החל הבנק המרכזי האמריקאי להעלות בהדרגה את הריבית, והשבוע וול סטריט החלה לגלות עצבנות.

חלק לא מבוטל מהתשואות שהשיגו בשנים האחרונות קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים הישראליים הגיעו מארה"ב, בין השאר מהמונופולים ומהחברות בעלות הכוח הפוליטי שגרנת׳ם מאמין שהם השקעה בטוחה מאי־פעם - ומחברות הטכנולוגיה שקורץ חושב שאינן חשופות לתחרות של ממש ומגדילות את האי־שוויון. הסיכוי שממשל טראמפ יפעל בנחרצות נגד ריכוזי הכוח הכלכליים הגדולים בארה"ב אינו גדול במיוחד, אבל בטווח הארוך הלחץ על המערכת הפוליטית להתמודד עם הדומיננטיות של חברות הענק וחולשת התחרות עשוי להתגבר וליהפך למשתנה מכריע בביצועי המניות הגדולות בוול סטריט.

הישראלים משקיעים בחו"ל

בנק ישראל עדיין לא החל לעקוב אחרי הבנק המרכזי האמריקאי ולהעלות ריבית, אבל ככל שהפער בין הריבית על הדולר לריבית על השקל יתרחב, כך יגדל הלחץ על הבנק המקומי להעלות ריבית: חלף זמן רב מאז התמודדו שוקי המניות, האג"ח והנדל"ן הישראלי עם גל של עליית ריבית - ושחקנים רבים, ובראשם משקיעים פרטיים, עשויים להיות מופתעים.

אנחנו הפסקנו מזמן לתת תחזיות לגבי תנודות במחירי ניירות ערך והעיתוי שלהן, אבל דבר אחד בטוח: שוק המניות הישראלי, שוק הנדל"ן הישראלי ושוק הכספים המקומי נכנסים ל–2019 עם חשיפה חסרת תקדים לשווקים הבינלאומיים. עם כל הכבוד לראש הממשלה, שר האוצר והנגיד החדש שלנו - שינויי מדיניות וזעזועים פוליטיים ופיננסיים בארה״ב עשויים להיות משמעותיים הרבה יותר לתיקי ההשקעות שלנו בטווח הקצר, הבינוני והארוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר