צוקרברג: זה ברור לי, עזוב, צריך לדאוג שתהיה ראש ממשלה - השבוע/ גיא רולניק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צוקרברג: זה ברור לי, עזוב, צריך לדאוג שתהיה ראש ממשלה

נתניהו וצוקרברג יודעים היטב מדוע השיחה ביניהם מתקיימת, ואיזה נשק יש לכל אחד מהצדדים ■ הממשלה עצרה שוב ושוב ניסיונות להגביל את פייסבוק ■ גם האופוזיציה לא הראתה עניין של ממש בהתמודדות עם זירת התעמולה והשקרים המונופוליסטית של המאה ה-21

80תגובות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
משה מילנר/לע"מ

נתניהו: אנחנו מדברים על מתינות, על אלגוריתם הגיוני, לא למהר להוריד את החומרים שלנו או של האוהדים שלנו, לשמור על ניטרליות ולא להתערב בשום פרסומת של הליכוד.

צוקרברג: זה ברור לי. עזוב. צריך לדאוג שתהיה ראש ממשלה.

נתניהו: אני חושב שבשביל האינטרנט, בשביל חופש הביטוי צריך לדאוג.

צוקרברג: אמרתי לך, לשמחתך, אתה המשוגע שרוצה להיות ראש ממשלת ישראל, חברך טראמפ רוצה להיות נשיא ארה"ב. אותי הרמה המקומית קצת משעממת, אני מסתפק בכך שאני הבוס של רשת התקשורת שמשפיעה על 3 מיליארד איש ב-190 מדינות - על הבחירות בכל העולם.

נתניהו: אבל תטפל באלגוריתם.

צוקרברג: אני אומר לג'ורדנה (קטלר, הלוביסטית של פייסבוק בישראל שעבדה בעבר עם נתניהו ועם מקורבו רון דרמר; ג"ר) לדבר היום עם מי שאחראי על הפרסום והניוז פיד בישראל.

נתניהו: אבל תסובב את האלגוריתם.

צוקרברג: ביבי, זאת מערכת בחירות רביעית שלנו. יהיו מיליון אלמנטים עליך. ניהלנו את זה בספטמבר, אתה שכחת אולי.

נתניהו: לא שכחתי בכלל.

צוקרברג: נוהל אינטליגנטי, טוב, והיינו לכאורה באותו מצב. כבר היינו בסרט הזה, עשינו את זה. זאת מערכת בחירות רביעית שלנו, מאז שפייסבוק התחילה לקבוע את התוצאות של הבחירות בכל העולם. בחירות רביעיות שלנו, לא שלישיות, רביעיות. ינואר 2013, מארס 2015, אפריל 2019, ספטמבר 2019.

מארק צוקרברג
CHARLES PLATIAU/רויטרס

לא. זה אינו תמליל השיחה שניהל השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מייסד פייסבוק מארק צוקרברג. אמת, היתה שיחה כזאת, ואת קיומה חשף חיים לוינסון ב"הארץ". אבל לא יהיה כאן תיק 7000 - השיחות החשאיות בין ראש ממשלת ישראל המואשם בפלילים לבין הבוס של החברה שמואשמת על ידי מומחים מכל העולם בהשפעה על המערכת הפוליטית בעשרות מדינות כדי למקסם הכנסות מפרסום.

כל מה שעשינו כאן למעלה הוא להחליף את שמו של מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס בשמו של צוקרברג ואת ההתייחסויות לעיתונאים של ynet ו"ידיעות אחרונות" ב״אלגוריתם״ ו״ניוז פיד״.

השנה היא 2020. נתניהו וצוקרברג, כל אחד בנפרד, נמצאים תחת חקירות וזכוכית מגדלת ציבורית. נתניהו יישב תוך כמה חודשים על ספסל הנאשמים בבית המשפט המחוזי בירושלים. צוקרברג ואנשיו יתייצבו לשרשרת חקירות של הגבלים עסקיים ושימועים בקונגרס האמריקאי בשאלות על התנהלות החברה בעשור האחרון, המונופוליזציה של השווקים וההשפעה הפוליטית של האלגוריתם שלה.

סביר להניח, איפוא, שכל מלה שנאמרה בשיחה עברה ייעוץ משפטי מדויק, ולכן גם מיהרו להדליף את עצם קיומה. אבל לשניים אין צורך לרדת לפרטים - שניהם לא נדרשים להבהיר בשיחה את כוונותיהם. הם יודעים היטב מדוע השיחה מתקיימת, מה מטרותיה ואיזה נשק יש לכל אחד מהצדדים.

הנשק של צוקרברג הוא שליטה בחברת המדיה הגדולה והמשפיעה ביותר בעולם. צוקרברג הוא זה שקובע מה יציג האלגוריתם שמפרסם כל רגע פרסומות פוליטיות, לינקים לחדשות ופוסטים ל-3 מיליארד משתמשי פייסבוק ואינסטגרם שמוזגה לתוכה. הוא גם זה שקובע את כללי הפצת המידע בוואטסאפ - עוד חברה שנבלעה על ידי פייסבוק, ויותר מ-1.5 מיליארד איש מתעדכנים דרכה במידע.

ארנון (נוני) מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות
ניר קידר

ב-2015, לפני שהעולם החל להבין את המשמעות של ריכוז הכוח הפוליטי בידי פייסבוק, פירסמה החברה באתר שלה הצהרה של "לקוחה מרוצה" - המפלגה הסקוטית בבריטניה - שלפיה בעזרת פייסבוק הצליחה המפלגה להשפיע על תוצאות הבחירות במדינה. שנתיים לאחר מכן העלימה פייסבוק את הטקסט הזה מהאתר שלה.

ארבע שנים לאחר מכן נאלצה פייסבוק לשלם לרשות הסחר ההוגן האמריקאית קנס חסר תקדים של 5 מיליארד דולר כדי ליישב תביעה שלפיה היא רימתה את משתמשיה והפרה את פרטיותם בכך שהעבירה את המידע האישי שלהם לידי חברת קיימברידג׳ אנליטיקה, שהעניקה שירותים לגורמים שרצו להשפיע על הבחירות בארה״ב.

פייסבוק פתחה לפני עשור את המידע האישי שאספה על המשתמשים שלה למפרסמים ומפתחי אפליקציות, כדי ליצור תמריץ לכל מפתחי האפליקציות בעולם לרכוב על הפלטפורמה שלה - וזאת כדי ליהפך למונופול. כאשר נתפסה ונחשפה, לא היתה לה בעיה לשלם קנס של 5 מיליארד דולר, שהם פחות מחצי מתזרים המזומנים הרבעוני שלה. פייסבוק ממשיכה מאז להשכיר את האתר שלה לרוב השחקנים שמבקשים להפיץ שקרים ומניפולציות, ונלחמת באמצעות מאות לוביסטים ומומחים בכל ניסיון להגביל אותה.

הנשק של נתניהו הוא זה שבו השתמש לכאורה בתיקי 2000 ו-4000: ממשלת ישראל יכולה להחליט מחר על החוקים שלהם פייסבוק צריכה לציית. באיחוד האירופי, למשל, הודיעו אתמול שידרשו מפייסבוק לפתוח לציבור את "הקופסה השחורה" - הדרך שבה האלגוריתמים של המונופולים הדיגיטליים בוחרים איך ובפני מי להציג תעמולה פוליטית, חדשות, סרטונים ופוסטים.

וורה ג'ורובה, סגנית נשיא באיחוד האירופי האחראית על שקיפות וערכים, הסבירה שלשום ל"פייננשל טיימס" את המובן מאליו: "אם אתה שם משהו בתוך קופסה שחורה ומתוך הקופסה השחורה הזאת יוצא משהו שמשפיע במידה רבה על חייך - אתה צריך לדעת מה קורה בתוכה".

בגרמניה לא המתינו לאיחוד האירופי, וקבוצת מומחים שמייעצת לממשלה המליצה בשנה שעברה להקים גוף שיפקח על האלגוריתמים של המונופולים הדיגיטליים.

ישראל, בדיוק כמו האיחוד האירופי, הודו, ברזיל ושורה ארוכה של מדינות שקבעו או מתכוונות לקבוע חוקים ברורים למונופולים הדיגיטליים, יכולה לקבוע גם היא את כללי המשחק שלפיהם תפעל פייסבוק. כל חוק שתיזום ממשלת ישראל או הכנסת יתפוס תשומת לב בעולם, ועשוי להשפיע על יוזמות חקיקה במדינות אחרות. זאת בדיוק הסיבה שחברות ענק מכל הענפים נאבקות באגרסיביות בכל מדינה, גם הקטנה ביותר, לשימור או קידום חוקים המיטיבים עמן. זאת גם הסיבה שצוקרברג מיהר לענות לשיחת הטלפון של נתניהו.

מטה האיחוד האירופי בבריסל
YVES HERMAN/רויטרס

נתניהו גם יכול להורות לשר האוצר או למס הכנסה לפתוח או להעמיק את החקירות של תכנוני המס של פייסבוק בישראל: כמה מס משאירה פייסבוק בישראל מתוך יותר ממיליארד דולר של פעילות פרסום בינלאומית שמנוהלת או נשלטת מתל אביב.

ואולם בניגוד לאיחוד האירופי ולמדינות רבות, שם נערכים לסדרת חקיקות ורגולציות כדי למנוע את ההשפעות השליליות החיצוניות של פייסבוק על השיח הציבורי, המערכת הפוליטית, הפרטיות וגביית המסים, בישראל הממשלה, הכנסת, רשות ההגבלים ומשרד המשפטים מגלים עניין, יזמות ואחריות אפסיים בכל הקשור למונופולים הדיגיטליים בכלל ולפייסבוק בפרט.

ממשלת נתניהו עצרה או בלמה בשנים האחרונות שוב ושוב ניסיונות להגביל את פייסבוק או לגרום לה לשלם מסים. גם האופוזיציה, ככל שהיא קיימת בישראל בשנים האחרונות, לא הראתה עניין של ממש בהתמודדות עם זירת התעמולה והשקרים המונופוליסטית של המאה ה-21.

הפוליטיקאים בישראל נחלקים ברובם לשתי קבוצות: אלה שרואים בפייסבוק כלי תעמולה לקידום ענייניהם ואלה שחוששים שכל יוזמה לחקור את פייסבוק תפגע במערכת היחסים שלהם עם החברה והיכולת שלהם להשתמש בכלים שלה.

המדיניות של ממשלת וכנסת ישראל בנוגע לפייסבוק עולה בקנה אחד עם המדיניות הרשמית של פייסבוק, שעליה היא שבה והצהירה בחודשים האחרונים: בכל הקשור לפוליטיקה אין לנו כוונה למנוע הפצת שקרים על גבי הפלטפורמה שלנו.

לפייסבוק ולפוליטיקאים מסוג מאוד נפוץ יש כאן אינטרסים שלובים: פוליטיקאים מוכנים לשקר, לעוות, להטעות את הציבור כדי להגיע לשלטון או להישאר בשלטון, ושמחים לעשות זאת עם הכלים המתוחכמים של פייסבוק לטרגוט קהלים מדויקים. פייסבוק רוצה למקסם הכנסות מפרסום מכל סוג ולצמצם למינימום את התיאבון של פוליטיקאים להגדיר את כללי המשחק שחלים עליה בתחום ההגבלים העסקיים, הגנת הצרכן, הפרטיות או המיסוי.

נתניהו, כמו פוליטיקאים רבים אחרים, נאלץ במשך שנים לנהל שיחות ומשאים ומתנים עם מוזס, שאול אלוביץ' ושאר הבוסים של אתרי האינטרנט המרכזיים, כדי להרוג תחקירים ולהשפיע על סדר היום שרואים הבוחרים. אבל בשנים האחרונות, עם עליית המונופולים הדיגיטליים, הדרך להשפיע על תמונת המציאות שרואים הבוחרים עוברת לעתים קרובות באלגוריתם של פייסבוק.

אתמול חשף אתר ״העין השביעית״ כי בניגוד לטענות שהעלה נתניהו בפני צוקרברג, כאילו הרשת פוגעת בו, ייתכן שהמצב הפוך. פייסבוק מסרבת לפעול נגד דפים וקבוצות שמפיצות תעמולה ברשת החברתית לטובת קמפיין הבחירות של נתניהו והליכוד: בדיקה שערך ״העין השביעית" מעלה כי למרות פניות חוזרות לרשת החברתית העולמית, זו ממשיכה לאפשר לרשת של לפחות 261 עמודים ו-126 קבוצות להדהד בצורה מתואמת את מסרי הקמפיין של מפלגת השלטון.

שאול אלוביץ'
אייל טואג

רק חלק מהעמודים, כמו העמוד הרשמי של נתניהו או של הליכוד, רשמיים ומאומתים לפי התקנות של פייסבוק. רוב העמודים אינם מזוהים וחלקם אף מוגדרים כעמודי וקבוצות חדשות באופן שקרי, שאינו עונה על כללי פייסבוק, ובאופן הזה מפיצים מידע שמקבל תווית של אמינות כ"כלי תקשורת". עמודים אחרים עושים שימוש בשם שאינו מסגיר את מטרתם. לפחות חלק ממפעילי העמודים והקבוצות הם אותם אנשים בדיוק, חלקם מחזיק בכמה חשבונות פייסבוק, שוב, בניגוד לתקנות שקבעה הרשת החברתית עצמה.

ספק אם יש בהיסטוריה תקדימים רבים לריכוז כוח פוליטי כה גדול כמו זה שיש למונופולים הדיגיטליים בכלל ולפייסבוק ולחברות שבלעה, וואטסאפ ואינסטגרם, בפרט. שלוש הפלטפורמות האלה לא מייצרות חדשות ותחקירים, אבל בהדרגה הן קובעות לאיזה מידע פוליטי נחשפים חלקים גדלים מהציבור.

שיחת הטלפון שניהל השבוע נתניהו עם צוקרברג, כמו שיחות ופגישות שניהל צוקרברג עם טראמפ, ממחישה בצורה הטובה ביותר מדוע הרעיון שהמונופולים הדיגיטליים שהחליפו את האינטרנט הפתוח הופכים את שוק הרעיונות, הדעות, המידע והחדשות לתחרותי או חופשי יותר - הוא מפוקפק מאוד.

בעידן האינטרנט הפתוח, לפני עליית המונופולים הדיגיטליים, היו מדינות שבהן שוקי המידע והחדשות היו תחרותיים יותר או פחות. יש מדינות שבהן יש עשרות ערוצים ואתרים מרכזיים, ויש מדינות שבהן התחרות מועטה. בעולם החדש שנוצר בעשור האחרון, של קומץ פלטפורמות מונופוליסטיות, צינור ההפצה המרכזי שדרכו צורך חלק גדול מהציבור מידע פוליטי נשלט בידי שניים או שלושה אלגוריתמים שיש להם השפעה אדירה על ייצור המידע, הפצתו וצריכתו.

אפליקציית פייסבוק
Wilfredo Lee/אי־פי

בעולם החדש, המונופוליסטי, שיחת טלפון אחת המבססת הבנות עם הבוס של אחת מהפלטפורמות הגדולות עשויה להיות קריטית יותר ממשאים ומתנים, שתדלנות ושכנוע של מאות עיתונאים או קומץ המו"לים שמוכנים למכור את חדרי החדשות שלהם כדי לקבל הטבות שלטוניות.

המשא ומתן שמנהלים הפוליטיקאים עם הפלטפורמות המונופוליסטיות נוח בהרבה לשני הצדדים. בעוד רוב המו"לים (לא כולם, כפי שתמלילי תיקי 2000 ו–4000 לימדו) של כלי התקשורת צריכים לאזן בין הלחצים המסחריים והפוליטיים לבין הצורך לשמור על המוניטין שלהם מול הצופים, הגולשים והקוראים, הרי שהפלטפורמות פטורות מהחיכוך הזה: אף שיש להן השפעה פוליטית אדירה, הן טוענות ש"אינן חברות מדיה" והן גם אינן נתפשות ככאלה על ידי המשתמשים. הן לא צריכות לציית לרוב הנורמות החברתיות, האתיות או הערכיות הקשורות במידע שהן מפיצות בפלטפורמות.

בעוד הבוסים של רוב כלי התקשורת צריכים גם להביא בחשבון אפשרויות של תביעות דיבה או פגיעה במוניטין שלהם כתוצאה מתביעות כאלה, ברוב העולם החוק מעניק לפייסבוק פטור מאחריות משפטית לתוכן שהיא מפיצה. בארה"ב התיקון לחוק התקשורת של 1996, סעיף 230, שכלל 26 מלים בלבד, נתן לכל מי שמוגדר פלטפורמה פטור מוחלט מכל אחריות לתוכן, ויצר את המודל העסקי הייחודי של המונופולים הדיגיטליים: מצד אחד אין להם צורך להשקיע ביצירת תוכן ולפקח על איכותו, ומצד שני הם יכולים להחליט עבור מיליארדי אנשים מי יצרוך איזה תוכן, מתי ואיך.

כתבי האישום שהוגשו נגד נתניהו, מוזס ואלוביץ' והחקירות שנפתחות בארה"ב ואירופה נגד הפלטפורמות הדיגיטליות המונופוליסטיות, הם הזדמנות חסרת תקדים להפנות זרקור לתפקיד העיתונות והמידע בדמוקרטיה ואל הסכנות הרבות האורבות למדינות שבהן פוליטיקאים ואנשי עסקים חוברים לחוד או יחדיו להשתלט על תמונת המציאות.

שקיעתו של האינטרנט הפתוח ועליית הפלטפורמות המונופוליסטיות הגדילו את היכולת של ממשלות ומונופולים פרטיים להשפיע על תמונת המציאות שרואה הציבור, והעבירו את ההחלטות על סוג המידע שהציבור נחשף אליו לידי קומץ חברות ענק שנמצאות בסימביוזה עם פוליטיקאים בכל סוגי המשטרים - מהדמוקרטיות הליברליות ועד הדיקטטורות הלאומניות.

נכון לרגע זה נראה שיהיו אשר יהיו תוצאות הבחירות בחודש הבא - עדיין לא קמו בישראל פוליטיקאים שמעוניינים לנהל את הדיון הזה, לא כל שכן להציע כללי משחק חדשים שיגנו על המוסד הדמוקרטי הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר