רגע האמת מתקרב: אגדת תמלוגי הגז תיחשף - השבוע/ גיא רולניק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רגע האמת מתקרב: אגדת תמלוגי הגז תיחשף

הנתונים הפנימיים שנתניהו לא יאהב: התקבולים מ"קרן העושר" יצטברו לשיעור אפסי מתקציבי הבריאות והחינוך

214תגובות
קידוח תמר
תומר אפלבאום

בנימין נתניהו לא היה זקוק הפעם לטלפרומטר.

זה לא מקרי: כאשר הוא מדבר על כלכלה, הוא באלמנט שלו. אנשי הקמפיין הכינו לו השבוע מצגת עתירת שקפים על "העשור הכלכלי של נתניהו", אבל במקום להגיע ישר אליה הוא החליט לפתוח בהקדמה ארוכה ולחזור, שוב, 25 שנה אחורה, ולגולל את סיפורי ההצלחה והגבורה שלו מהטירונות (משל "השמן והרזה") ועד ראשית דרכו כראש ממשלה (הנאום בקונגרס ב-1996) ושר האוצר ("60 רפורמות"). "תנו לספר סיפור", הוא נזף ביועציו, שניסו לשדל אותו לגשת לשקפים שהוכנו מבעוד מועד.

זה היה ביום ראשון בערב, כאשר אנשי הליכוד החליטו שזה הרגע שבו נתניהו יכריז על התוכניות הכלכליות שלו ויציג את מי שהוא מייעד להיות שר אוצר לאחר שיקים ממשלה - ניר ברקת.

עשר דקות לאחר שהחל לנאום, הגיע נתניהו לנושא האקטואלי מכל: הנושא שאליו הוא חוזר שוב ושוב בחודש האחרון, מאז החלה הפקת הגז הטבעי מקידוח לווייתן - מאגרי הגז של ישראל ו"מתווה הגז".

נתניהו פתח כרגיל עם הסיסמה "הוצאנו את הגז מהאדמה", שיש לה קשר קלוש למציאות. "מתווה הגז" שאושר בממשלה ב-2015 לא "הוציא את הגז", שהחל לזרום שנתיים קודם מקידוח תמר, אלא רק הכשיר את המבנה המונופוליסטי של משק הגז והמחירים הגבוהים שבהם הוא נמכר לאזרחי ישראל. ממשלת נתניהו, באמצעות משרד האנרגיה, בעיקר עיכבה את מועד תחילת ההפקה מהקידוח השני, לווייתן, מה ששירת רק את האינטרסים של ברוני הגז שממוקדים בהקטנת התחרות לתמר - מכונת הכסף המונופוליסטית שקיבלה הכשר ב"מתווה הגז".

אבל החלק המעניין בנאום התרחש בערך בדקה ה-12, כאשר נתניהו הגיע לשלב שבו הוא רגיל להכריז שתגליות הגז יביאו לאזרחי ישראל מאות מיליארדי שקלים.

נתניהו ושר האנרגיה שלו, יובל שטייניץ, חוזרים על המספר הזה שוב ושוב בחמש השנים האחרונות, וכמו כל דבר שחוזרים עליו - הוא נהפך כמעט לעובדה בקרב הציבור.

אלא שלפתע נתניהו היסס, שטף דיבורו נעצר והוא פלט את המלים הבאות: "אנחנו הולכים לקבל (מהגז) עשרות, עשרות, סליחה, זה יכול להגיע גם ל-150 מיליארד שקל".

עשרות? רגע! לאן נעלמו מאות המיליארדים שאתה, שר האנרגיה שלך והעיתונאים הניזונים ממונופול הגז מבטיחים לנו כבר חמש שנים? וכיצד עשרות יכולים להגיע ל-150 מיליארד שקל?

הגמגום המשונה של נתניהו עורר את סקרנותנו. בשנים האחרונות שבנו והערכנו כאן שהתחזיות של נתניהו, שר האנרגיה שלו יובל שטייניץ, בנק ישראל ומשרד האוצר לגבי ההכנסות מתגליות הגז - שנעו בין 200 ל-450 מיליארד שקל - מנופחות בצורה קיצונית.

האגדות על קרן העושר ותמלוגי הגז

התחזיות המנופחות נועדו לשרת שתי מטרות: להסיט את תשומת הלב מהמתנות וההטבות שחולקו לטייקוני הגז באסדרה של משק האנרגיה ו"מתווה הגז", ולטעת בקרב הבוחרים את הרושם שאו־טו־טו, הודות לאותה מדיניות, יהיו לממשלה משאבים עצומים של מאות מיליארדי שקלים ל"חינוך, בריאות ורווחה".

אז מדוע אמר נתניהו לפתע עשרות מיליארדים? פליטת פה, או שמא הוא נערך לרגע שבו ייחשפו המספרים האמיתיים?

ובכן, חלק מקוראינו אולי לא יופתעו במיוחד, אבל לרוב הציבור שנחשף לנאומים ולתעמולה של נתניהו ושר האנרגיה שלו בטלוויזיה וברשתות החברתיות, צפויה אכזבה קשה.

גורם ממשלתי המעורה היטב במספרים, אישר בפנינו השבוע שהאומדנים המעודכנים בממשלה להכנסות מכל סוגי המסים וההיטלים ממאגרי הגז צפויים להיות נמוכים בכ-50% מהאומדנים הנמוכים ביותר שפורסמו עד כה, ונמוכים בכ-70% מרוב התחזיות ששווקו לעיתונות הכלכלית בשנים האחרונות.

ההכנסות "הגדולות" מתגליות הגז היו אמורות להגיע מ"תמלוגי היתר", אותם תמלוגים נוספים שנקבעו בוועדת ששינסקי שהוקמה מיד לאחר תגליות הגז.

כאשר שטייניץ שב ואומר ש"העלינו את המיסוי מ-12.5% ל-60%", הוא מתכוון לאותם תמלוגי יתר, הקרויים מסי ששינסקי.

תמלוגי היתר נצברים באותה קרן עושר, שאמורה היתה לקום אבל בינתיים מתעכבת משום שעד כה ההכנסות ממסי ששינסקי מתמר ומלווייתן מסתכמות באפס עגול.

אז הנה החדשות: לפי האומדנים שהיו בידי הממשלה השבוע, מסי ששינסקי שייצברו בקרן העושר צפויים להגיע תוך עשור, כלומר 17 שנה מתחילת ההפקה בקידוח תמר, ל-10 מיליארד שקל. זהו הסכום המצטבר. כלומר כמיליארד שקל בשנה החל ב-2020.

למען קוראינו שלא רגישים למספרים במיליארדים, נסביר: 10 מיליארד שקל הפרוסים על 17 שנה הם סכום אפסי. הכנסות המדינה בשנה הן כ-360 מיליארד שקל, והתוצר בישראל הוא כ-1.4 טריליון שקל בשנה. כלומר, ההכנסה השנתית ממסי ששינסקי צפויה להיות כ-0.3% מהכנסות המדינה וכ-0.07% מסך הפעילות הכלכלית במשק.

על פי אותם אומדנים ממשלתיים, סך הכסף שצפוי להצטבר בקרן העושר עד 2040 - כלומר 30 שנה לאחר גילוי הגז במי הים התיכון - יהיה 35 מיליארד שקל. שוב, סכום אפסי שתהיה לו תרומה שולית להכנסות המדינה.

נתניהו ושטייניץ בסיור על אסדת לווייתן
מארק ישראל סלם

כלכלן בממשלה שמכיר מקרוב את גביית המס בישראל גיחך השבוע, כאשר התעקשתי לקבל ממנו את ההנחות בבסיס האומדנים האלה. בכל מקרה, הוא הסביר לי, מדובר בסכומים שוליים, שלא ישנו בהרבה את המדיניות הפיסקלית.

למעשה, כאשר בוחנים את הסכומים שאנשי המקצוע בממשלה אומדים שיתקבלו ממאגרי הגז, הביטוי קרן העושר נראה קצת מגוחך. גם אם האומדן הנוכחי יתברר כשמרני והסכום שיצטבר בקרן יהיה גבוה ב-50%, הוא מתגמד ליד גודל המשק וההתחייבויות במאזן המדינה.

על פי התכנון, הממשלה תהיה רשאית להשתמש כל שנה בכ-3.5% מקרן העושר, כלומר כמיליארד שקל בשנה. לשם השוואה, תקציב הביטחון הוא 70 מיליארד שקל בשנה, ותקציבי החינוך והבריאות ביחד הם 100 מיליארד שקל בשנה.

כלומר, עוד 20 שנה הפירות מקרן העושר, שמאז "מתווה הגז" מוכרים לנו הפוליטיקאים והמונופול כזה שיבטיח רווחה לילדינו ונכדינו, יוכלו לממן פחות מ-1% מתקציבי החינוך והבריאות או 2% מתשלומי הפנסיה התקציבית השנתיים.

הממשלה עדיין לא פירסמה רשמית את האומדנים המעודכנים האלה לגביית מסי ששינסקי. מקורות בממשלה אמרו לי השבוע שהם עדיין מטייבים את הנתונים. ההיגיון אומר שמודל החיזוי של הכנסות ממאגרי הגז היה צריך להתפרסם פומבית מדי שנה עם כל ההנחות שגלומות בו - בהינתן ההכרזות של ראש הממשלה ושר האנרגיה. אבל הסיכוי שהנתונים יתפרסמו לפני הבחירות הוא אפסי, משום שכאשר זה יקרה, הנתונים עלולים להציג את ראש הממשלה ושר האנרגיה שלו כליצנים במקרה הטוב, ונוכלים במקרה הגרוע.

גורם ממשלתי שבקיא בנתונים הסביר השבוע שלממשלה יש קושי רב במתן אומדנים לאור התנודות במחירי הגז, ובעיקר בגלל החשש שחברות הגז יפעילו תכנוני מס שונים שיקטינו את החבות של מסי ששינסקי.

ואולם לממשלה הבאה לא תהיה ברירה: אחרי הבחירות הקרובות היא תיאלץ לפרסם את האומדנים שלה להכנסות ממסים במאגרי הגז.

בשלב הראשון יפרסם משרד האוצר את ההכנסות מתמלוגים רגילים ומסי החברות מחברות הגז הצפויים בשלוש השנים הקרובות. מבדיקה שערכתי השבוע עולה כי האוצר אומד את ההכנסות האלה בכ-2.5–3 מיליארד שקל בשנה בשנים הקרובות - כ-0.7%–0.8% מסך הכנסות המדינה.

תחזיות האוצר לארבע השנים הקרובות מבוססות על ההכרזות של מונופול הגז לגבי עסקות היצוא עם מצרים וירדן.

תמר פטרוליום

תמר פטרוליום

אלא שגם תחזיות אלה הן בסיכון גבוה מאוד. כדאי לשים לב כי למרות ההכרזות של שותפויות הגז תמר ולווייתן על עסקות ב"עשרות מיליארדי דולרים", הרי שבפועל עד היום הן לא פירסמו את הכמויות או הסכומים המינימליים שלהן התחייבה חברת דולפינוס המסתורית, שדרכה רוכשת מצרים את הגז הישראלי. בהינתן מאגרי הגז האדירים של מצרים, הגדולים שבעתיים מאלה של ישראל, כלל לא ברור מה עומד מאחורי רכישת הגז על ידי דולפינוס. התפוקה השנתית של גז ממאגרי הענק המצריים גדולה פי שבעה מהתפוקה הישראלית ב-2019, היא במגמת עלייה והעודפים השנתיים עשויים לעלות על סך הביקוש בישראל.

לובי 99 הציבורי פנה בספטמבר ליו"ר רשות לניירות ערך, ענת גואטה, בדרישה שתכפה על שותפויות הגז לתת גילוי מדויק להנחות שבבסיס התחזיות הכלולות בדו"חות הכספיים להכנסות הצפויות ממאגרי הגז, אך הרשות טוענת שהיא אינה אחראית לתחזיות הכלולות בדו"חות הכספיים.

בעוד שרשות ניירות ערך מתירה בינתיים לשותפויות הגז לפרסם תחזיות ארוכות למכירות גז במיליארדים - הגם שחלקן לא מעוגנות בחוזים ארוכים עם סכומים מינימליים וערבויות ברורות - הרי שבאוצר מודעים לספקולטיביות של אומדני היצוא מלווייתן ותמר, ולכן התחזיות שלהם צפויות להיות נמוכות מאלה שנגזרות מהאומדנים של שותפויות הגז עצמן.

עוד לפני תרגילי המיסוי של השותפויות, הירידה החדה באומדנים של ההכנסות מהגז היתה צפויה לאור עודפי ההיצע האדירים בגז בכל העולם ובמזרח התיכון בפרט. אלא שלנתניהו ושטייניץ היה עניין רב להתעלם מהמציאות הכלכלית החדשה, משום שמתווה הגז שהם שיווקו קיבע את המחירים הגבוהים ביותר של גז בחוזים עם חברת החשמל.

התוצאה היא שפרסום האומדנים המעודכנים של הממשלה להכנסות ממאגרי הגז יכה בתדהמה לא רק את מצביעי גוש הימין ששמחו לקנות את הנרטיב "מאות מיליארדים", אלא גם את אלה של מחנה אנטי־ביבי, שכן כחול לבן קנתה גם היא את האגדה, ומדי פעם ממלמלים אנשיה שהם ישתמשו בתמלוגי הגז כדי להבריא את מערכת הבריאות.

ואולם תהליך אובדן האמון בקרב המשקיעים והאנליסטים בשוק ההון כבר נמצא בעיצומו. מניותיה של תמר פטרוליום, החברה שהקים יצחק תשובה כדי להיפטר בהדרגה מאחזקותיו בגז, קרסו בשנה וחצי האחרונות בכ-80% מאז שנמכרו לגופים המוסדיים המנהלים לנו את הפנסיות, ואנליסטים החלו להצביע על הפערים בין התחזיות האופטימיות של החברה לבין הסכומים המובטחים בחוזים של תמר ולווייתן.

אם תקום ממשלה חדשה אחרי ה-2 במארס, צפוי להתחיל תהליך התפכחות כואב. תחילה יתברר שתמלוגי הגז בשנים הקרובות נמוכים ביחס לגירעון התקציבי הצפוי, ולממשלה אין קרן עושר שתממן הגדלה של תקציבי הבריאות. בהמשך יתברר שגם בטווח הארוך, לאחר שתמלוגי ששינסקי יתחילו להגיע, הם יהיו שוליים ביחס לגודל המשק, התקציב ומחויבויות הממשלה.

ואז נישאר בעיקר עם ההווה. ובהווה יש לאזרחי ישראל "מתווה גז" שקיבע את מחירי החשמל והאנרגיה לפי מחיר של יותר מ-6 דולרים ליחידת חום - פי שלושה ממחירי השוק הנוכחיים של הגז בעולם. ומה שיותר מטריד הוא שבהווה יש לאזרחי ישראל ראש ממשלה ושר אנרגיה שבכל הקשור לתגליות הגז, הם במקרה הטוב שרלטנים - ובמקרה הגרוע שקרנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר