"מהירים מדי ומסוכנים מדי" - בנק ישראל פוחד מסוחרים רובוטיים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מהירים מדי ומסוכנים מדי" - בנק ישראל פוחד מסוחרים רובוטיים

ממחקר שנערך בבנק ישראל עולה שהרובוטים אחראים ליותר מ-90% מפקודות הקנייה והמכירה בבורסה בתל אביב ■ ההיקף והמהירות של פעילותם מאפשרת מניפולציות רבות יותר מאשר על ידי סוחרים אנושיים - ובבנק ממליצים להגביל אותה ולפקח עליה

8תגובות
מסחר רובוטי
Getty Images IL

המסחר באמצעות רובוטים (מסחר אלגוריתמי או אלגו-טריידינג) גרם לשינוי המסחר בבורסות העולם בשנים האחרונות. הרובוטים בעולם ובישראל אחראים לנתח נכבד מפעילות המסחר כיום. בישראל המגמה בולטת במיוחד: האלגוריתמים מגישים יותר מ-90% מפקודות הקנייה והמכירה שנשלחות לבורסה, אף כי שיעור העסקות שהאלגוריתמים מבצעים בפועל נמוך משמעותית - כך עולה ממחקר שפירסם אתמול בנק ישראל. המחקר בחן את פעילותם של האלגוריתמים למסחר בניירות ערך, ומבוסס על נתוני הבורסה.

בעקבות ממצאי המחקר מדגישים בבנק ישראל כי יש לבחון את הצורך להגביל את פעילות המסחר באמצעות רובוטים בכל הנכסים הפיננסיים הנסחרים בבורסה (מניות ואג"ח), גם אם הדבר כרוך בירידה מסוימת בנזילות שלהם. הדבר יתרום להקטנת הסיכון לכשלים ולמניפולציות, הנגרמות מהיקף הפעולות הגדול ומהירותן. בבנק ישראל סבורים כי יש גם לקיים פיקוח הדוק על פעילות המסחר האלגוריתמי, כך שינוטר בזמן אמת.

המסחר האלגוריתמי הוא מסחר אוטומטי שמבוסס על תוכנות מחשב, השולחות פקודות קנייה ומכירה ללא התערבות אנושית ומגע יד אדם באמצעות אלגוריתמים ממוחשבים, או בשמם התקני "מחוללי ציטוטים". הנפח שהאלגוריתמים אחראים לו במסחר בישראל עולה בהתמדה, אך העלייה מתבטאת בעיקר במספרן של פקודות הקנייה והמכירה ולא בביצוע עסקאות בפועל. ביוני 2015, למשל, שיגרו האלגוריתמים כ-98% מסך הפקודות הנוגעות לאג"ח תאגידיות וכ-90% מסך הפקודות הנוגעות למניות הכלולות במדד ת"א 25. עם זאת, שיעור העסקות שהאלגוריתמים מבצעים בפועל בישראל נמוך מהותית מהשיעור בעולם. כך למשל, מהמחקר עולה כי בין ינואר 2014 לדצמבר 2015 ביצע האלגוריתמים כ-35% בלבד מסך העסקות במניות הכלולות במדד ת"א 25 וכ-30% מהעסקות באג"ח התאגידיות (המחקר נערך לפני כניסתו של מדד ת"א 35 למסחר).

עוד עולה מהמחקר כי העסקות שהאלגוריתמים מבצעים מתאפיינות במחזורים נמוכים יותר באופן משמעותי מהעסקות שמבצעים הסוחרים אנושיים, ולכן היקף פעילותם במונחי מחזור מגיע לשיעורים נמוכים אף יותר.

מטמיעים מידע מהר יותר

הרובוטים משתלטים על המסחר

המחקר נערך על ידי אורי קז וד"ר רועי שטיין מחטיבת המחקר של בנק ישראל לאור היקף הפעילות הגדול של המסחר האלגוריתמי בישראל. מטרתו היתה לבחון את ההשפעה של האלגוריתמים על המסחר. מצד אחד, האלגוריתמים עשויים לתרום לאיכות המסחר, מכיוון שהם מטמיעים מידע חדש במהירות, דבר שמזרז את הליך גילוי המחיר של המניות והאג"ח הנסחרות. מנגד, האלגוריתמים עלולים לנצל את היכולת שלהם להגיב תוך כדי המסחר בתדירות גבוהה ולאמץ אסטרטגיות מסחר שפוגעות בסוחרים האנושיים והאטיים יותר.

חלק מהמחקר התרכז בניסיון לזהות אילו מהאסטרטגיות שהאלגוריתמים נוקטים משפיעות באופן מכריע יותר על איכות המסחר במניות ובאג"ח. לצורך כך, החוקרים קיטלגו את האלגוריתמים לפי כמה אסטרטגיות פעולה. הסוג הראשון הם עושי השוק - אלגוריתמים ששולחים בו זמנית פקודות קנייה ומכירה לגבי אותו נכס. סוג נוסף הוא עושי השוק הרשמיים - חשבונות מסחר שהבורסה אישרה להם לשמש עושי שוק למניות ואג"ח דלי סחירות. סוג שלישי הוא הארביטראז'רים - אלגוריתמים שמתאפיינים בצריכת נזילות גבוהה ושולחים פקודות קנייה ומכירה לגבי כמה נכסים בו-זמנית ובמחירי שוק.

ממצא בולט נוסף נוגע להיקף הפקודות שהאלגוריתמים מבצעים ומחליטים לבטל. נמצא כי הוא גבוה משמעותית מהיקף הביטולים בקרב הסוחרים הרגילים. כמו כן, את רוב העסקות מבצעים האלגוריתמים מול הסוחרים הרגילים, ורק חלק קטן מהן מתבצעות בין האלגוריתמים לבין עצמם.

במחקר מודגש כי האלגוריתמים מצליחים להטמיע מידע חדש שמתקבל במהלך המסחר מהר יותר, וכתוצאה מכך בידי האלגוריתמים יש מידע רב מזה שיש בידי הסוחרים האנושיים. המצב הא־סימטרי הזה מגביר את הסיכון הנשקף לסוחרים האנושיים. לכן, נראה כי כל עוד יפעלו האלגוריתמים והסוחרים הרגילים במקביל - ימשיכו האחרונים לדעת פחות ממקביליהם הדיגיטליים.

מפחיתים פעילות בימים רועשים

הרובוטים משתלטים על המסחר

ממצא מהותי נוסף נוגע לפעילות האלגוריתמים שמשמשים כעושי שוק. מהמחקר עולה כי הפעילות של האלגוריתמים בישראל מתרכזת באספקת נזילות בדרך של מתן פקודות רכישה ומכירה בו-זמנית. אסטרטגיה זו, המבוססת על טכנולוגיה מתקדמת לעשיית שוק, משפרת את הנזילות של מניות ואג"ח ומתואמת עם ירידה בתנודתיות התוך-יומית במהלך המסחר.

עם זאת, מהמחקר עולה כי האלגוריתמים עושי השוק מפחיתים את פעילותם בימי מסחר רועשים - ימים שבהם נרשמת תנודתיות רבה במחירי המניות והאג"ח. תופעה זו מעידה, לפי בנק ישראל, כי ייתכן שהאלגוריתמים מייצרים נזילות מדומה, דבר שמגביר את הסיכון המערכתי בשוק. "ממצאים אלה מטילים ספק ביתרונותיהם של האלגוריתמים הפועלים באסטרטגיות השונות", נכתב במחקר.

כותבי המחקר מציינים כי האלגוריתמים פועלים באינטנסיביות גם בשוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב - השוק הנזיל ביותר בעולם. ממחקרים שנערכו בחו"ל עולה כי ב-20 השנים האחרונות יצרו האלגוריתמים שינויים דרמטיים בדינמיקה של מבנה השוק למסחר במניות ובאג"ח.

אלגוריתמים שסוחרים בתדירות גבוהה תורמים כמחצית מנפח המסחר בניירות ערך בארה"ב וכ-40% מהנפח באירופה. על השפעתם בשוק יכול להעיד אירוע שהתרחש ב-15 באוקטובר 2014. אז, תוך פחות משעה, נרשמה תנודה גדולה במיוחד בסדרת האג"ח לעשר שנים. בהמשך התברר כי המסחר האלגוריתמי פעל, ללא סיבה ברורה, באינטנסיביות יתרה ותוך חוסר איזון משמעותי בספר הפקודות, וגרם לתנודה בלתי אופיינית במסחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר