האוצר צריך ללמוד ממשרד הבריאות

בתי חולים שוממים, מכונות הנשמה מיותמות, רחובות מלאים בגופות, חנויות פרוצות, מכוניות נטושות ומנותצות ודממת מוות — הם הפתיחה הקלאסית של סרטי האפוקליפסה השונים שעוסקים במגפה שפוגעת באנושות.

לרוב, מאפייניה המרכזיים של המחלה הם הפיכת בני האדם למתים מהלכים — זומבים. בעולם שכזה: הסדר החברתי קרס, הממשלות לא קיימות והכסף חסר משמעות. לעומת זאת, מי שמחזיק בכישורי הישרדות כדוגמת: ירי, ציד, הטמנת מלכודות ובעיקר יכולת אילתור, הוא זה שישרוד.

הכנסות שוק סרטי הזומבים בארה"ב מוערכות ב–5 מיליארד דולר, ויש בה להיטים שוברי קופות. ניתן למצוא לא מעט קווי דמיון בין תעשיית סרטי הזומבים והפוסט אפוקליפסה — להתפרצות הקורונה. אנשי מקצוע חוששים כיום מהיכולת של בתי החולים להתמודד עם המחלה (התרחיש הפסימי התממש באיטליה) והפאניקה מובילה לקריסת הבורסות.

ככל שיחמירו הצעדים הבריאותיים הננקטים למלחמה בנגיף הקורונה, כך תגבר הפגיעה הכלכלית העצומה במשק. התשובות של המדינה בתחום הכלכלי עדיין לא מניחות את הדעת. שר האוצר, משה כחלון, נמצא בדמדומי הקריירה הפוליטית שלו, משרד האוצר עצמו כבר בתפקוד חלקי עם בכירים בדרך החוצה, והממשלה פועלת בלי מנדט אחרי שלוש מערכות בחירות.

בעוד שבמדינות רבות מתייצבים ראשי המדינה מול הציבור, מרגיעים ומסבירים איך יתמכו במיליוני האזרחים שהופכים למובטלים, אצלנו האמירות עדיין אמורפיות. כאשר שר הביטחון, נפתלי בנט, מציע לפקידים לעגל פינות ולעבור על הכללים ביודעין כדי למצוא פתרונות, נראה כאילו האנרכיה חוגגת ואין תוכנית סדורה לטיפול במשבר על כל היבטיו.

בתקופה שכזו יש חשיבות אדירה לא רק לצעדים המעשיים שיינקטו (כמו הקמת קרן של 13 מיליארד שקל לטובת המעסיקים או מענק מיוחד למי שמפוטר או דמי אבטלה משופרים). כאשר הפחד שולט — וזאת ניתן לראות היטב בצניחות בבורסות בעולם ובישראל — חשובה גם ההסברה והתקשורת עם הציבור. חשוב להראות שיש תוכנית שתומכת בעסקים גם בעתיד ולא רק בטווח הזמן הקרוב. תוכנית שתבטיח את ההמשכיות שלהם כעסק. אולי כמו שהבטיחו נשיא צרפת, עמנואל מקרון, וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו: לא לתת לאף עסק או אזרח ליפול. האם נשמע את זה גם בקרוב אצלנו?