"אם האבטלה תזנק משמעותית - המשבר יישאר גם אחרי שהקורונה תחלוף" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם האבטלה תזנק משמעותית - המשבר יישאר גם אחרי שהקורונה תחלוף"

פול דונובן, הכלכלן הראשי של בנק UBS, סבור שאי אפשר להשוות את המשבר הנוכחי לזה שהתרחש ב-2008, ושהמצב צפוי להשתפר, אם הממשלות ישמרו על המועסקים ■ על היום שאחרי: "מדינות העולם יבינו שהגענו לשיא הגלובליזציה"

רחוב בניו יורק
JEENAH MOON/רויטרס

"במהלך קריירה של יותר מ–28 שנים בתחום הפיננסים, מעולם לא ראיתי דבר כמו התפרצות וירוס הקורונה, אך הייתי עד לאירועים נוראיים אחרים, כמו פיגועי הטרור ב–11 בספטמבר בארה"ב והאסון הגרעיני בפוקושימה ביפן. מכל אלה למדתי דבר אחד בוודאות, והוא שהשווקים תמיד מעריכים בהערכת חסר את היכולת של האנושות להסתגל ולהתאושש", אומר פול דונובן, הכלכלן הראשי של הבנק השווייצי UBS ל-TheMarker בשיחה טלפונית מביתו בלונדון.

"גם התחזיות הנוראיות ביותר בפוקושימה, כמו היעדר חשמל במשך שנתיים, לא התגשמו", הוא מוסיף. "לכן, התרחיש החיובי במצב שלנו הוא שהפוליטיקה תבטיח שאנשים לא יאבדו משרות — ואחר מכן נראה התאוששות. הסיכון טמון בכך שהממשלות לא יגנו על המשרות".

רבים ממהרים להשוות את נזקיו הכלכליים של המשבר הבריאותי הגלובלי שפרץ בדצמבר 2019 בווהאן שבסין לנזקי המשבר הפיננסי של 2008, אך דונובן מציין נקודה חיובית שמבדילה ביניהם: "בנקודה מסוימת המשבר הזה יסתיים. באיזשהו שלב הוא יפסיק להחריף, בין אם בשל מציאת חיסון או התחממות מזג האוויר וכדומה.

"גם התגובה הכלכלית לווירוס מורכבת יותר. במהותה, הבעיה היא פחד הצרכנים מהווירוס — הצרכנים נשארים בבית ולא מבזבזים, והממשלות בתורן חוששות ומיישמות מדיניות של הסגר והשבתה. אנחנו מתמודדים עם משהו שקשה לחזותו — הפחד — וזה גורם ירידה בביקוש".

לדברי דונובן, ירידה זו בביקוש מצד הצרכנים צפויה להימשך כל עוד יימשך גם הפחד בחברה מפני הווירוס, וכאן טמון סיכון נוסף שאותו הוא מכנה "ירידה כפולה בביקוש": "הביקוש אמנם יורד בגלל הפחד, אך גם בגלל שעסקים עומדים בפני פיטורים, סגירה וקריסה — בייחוד העסקים הקטנים. זאת חרב פיפיות — מצד אחד, אי אפשר לעצור את הירידה בביקוש משום שהצרכנים לא יוצאים מהבית לעשות קניות כי מסוכן בחוץ. מנגד, איש לא רוצה לראות אנשים מאבדים את משרותיהם בחודשים הקרובים".

אחד התרחישים הכלכליים השליליים, שהאיום שלהם מעיב על קובעי המדיניות והמשק כולו, הוא מיתון עמוק שייגרם כתוצאה מהשבתת משקים לזמן לא ברור. דונובן מעדיף לתת תשובה שונה במקצת: "כלכלנים לא אוהבים שעיתונאים שואלים על מיתון, כי תלוי איך מגדירים מיתון. אם נגדיר מיתון 'שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית או האטה בקצב הצמיחה', אזי גרמניה ויפן צפויות לרשום כבר שלושה רבעונים כאלה, וארה"ב — שניים. לכן, לא עוזר תמיד לדבר על מיתון.

"הרבעון השני יהיה גרוע, אך השאלה היא — כמה זמן זה יימשך? האם השנה כולה תהיה שלילית, או רק המחצית הראשונה? אני מעדיף להתמקד בירידה כפולה בביקוש — אם נראה את האבטלה עולה משמעותית, המצב לא ישתנה גם אחרי התפוגגות הווירוס".

לא רק הסיוע חשוב — אלא גם לאן הוא מכוון

בימים האחרונים הרעיפו ממשלות אירופה והממשלה האמריקאית מיליארדי דולרים כל אחת על הכלכלה במסגרת המאבק בווירוס הקורונה. הבית הלבן ביקש את אישור הקונגרס לחבילת תמריצים בשווי טריליון דולר; האיחוד האירופי הבטיח 750 מיליארד יורו לתמיכה במדינות החברות; גרמניה הבטיחה 600 מיליארד דולר; בבריטניה, המנהיגים מוכנים להוציא יותר מ–420 מיליארד דולר; דנמרק הקצתה 30 מיליארד דולר לטובת הלוואות של בנקים. גם מנהיגי צרפת, ספרד, איטליה ועוד עשרות מדינות התחייבו להוציא כל שנדרש בהתמודדות עם המשבר.

דונובן סבור שהמפתח טמון לא רק בסכומי העתק שנשפכים כעת, אלא גם בתוכניות של הממשלות לגבי הכסף הזה: "אירופה עושה את הדבר הנכון ומספקת תמריצים לאנשים שאיבדו את עבודותיהם, כדוגמת הענקת דמי אבטלה באופן מיידי. נראה שארה"ב אינה תומכת במצב התעסוקתי, ומספקת כסף לצרכנים שיושבים בבית ולא מסוגלים להוציא אותו", הוא מסביר.

המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה מווירוס הקורונה שונה מהמשבר הפיננסי של 2008 גם בשאלת המדיניות שצריכה להוביל ברגע הזה, אומר דונובן. נראה כי יכולתה של המדיניות המוניטרית לסייע ברגעי משבר כאלה (לאחר עשור של מדיניות מוניטרית מקלה וריביות אפסיות ושליליות) נמוכה בהרבה לעומת 2008, בשל אופי המשבר אז והיום.

"במשבר פיננסי, הבנקים המרכזיים צריכים להוביל את הדרך עם הכלים שלהם — אך לא כך המצב במשבר בריאותי, תעסוקתי וחברתי יותר. אז, הבנקים המרכזיים אינם המובילים. עדין יש להם תפקיד: הם צריכים להבטיח שהשווקים ממשיכים לפעול, בעיקר מגזר הנכסים מניבי התשואה הקבועה כמו אג"ח; לספק נזילות לממשלה; לפקח על המערכת הבנקאית; להבטיח שבנקים עושים את הדבר הנכון ולא מפסיקים להעניק משכנתאות; ולעזור עם מימון לבנקים שיעבור לעסקים. הרחבה כמותית והורדת ריבית גם יכולות לעזור עם ההתאוששות בעתיד — כלומר, עם השלב השני של המשבר. במשבר כעת יש תפקיד מכריע למדיניות הפיסקלית ולהחלטות של הפוליטיקאים".

בטווח הארוך, דונובן מזהה כמה מגמות קיימות שיתחזקו בשל משבר הקורונה: "ממשלות יתחילו להיות מעורבות יותר ולהרחיב את תפקידיהן, גם בארה"ב; עלייה בעבודה גמישה מהבית; עלייה בסחר המקוון; והבנה עמוקה יותר לגבי העובדה שהגענו לשיא בגלובליזציה שכבשה את העולם בעשרים־שלושים השנים האחרונות".

לדבריו, "הבנה זאת נובעת גם משיקולים סביבתיים, אך גם בשל הרצון לפשט שרשרות אספקה. הדרך שבה נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ניצל את הסחר הגלובלי במסגרת מלחמת הסחר עם סין תרמה גם כן להבנה שכדאי לחזור קצת לייצור מקומי".

על השאלה מה כדאי למשקיע הקטן לעשות בימים אלה, עונה דונובן בציטוט משייקספיר: "אני מאמין במשפט 'קודם כל להיות נאמן לעצמך'. הכל תלוי ביחס של אדם לסיכון. בשווקים כאלה, אם אתם מסוג האנשים שלא ישנו בלילה, זה לא בשבילכם. אם אתם משקיעים לטווח הארוך, יש הזדמנות לבדוק. החשוב מכל — זה לא הזמן לצאת, במיוחד כי בתקופה הקרובה יהיו תנודות רבות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר