קשה לכם? תשלמו עוד ריבית: הבנקים לא מאפשרים ללקוחות להגדיל מסגרת - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קשה לכם? תשלמו עוד ריבית: הבנקים לא מאפשרים ללקוחות להגדיל מסגרת

הבנקים לא ממהרים להגדיל את מסגרות האשראי ללקוחות שנקלעו למשבר, ולעתים גם מסרבים לדחיית תשלומי משכנתא ■ עמותת פעמונים: "חסרי חסכונות ייאלצו לקחת אשראי חוץ־בנקאי בריביות דו־ספרתיות. מדובר במשפחות שיכולות להידרדר במהירות"

66תגובות
כספומט, קורונה
אמיל סלמן

"זאת נבזות ממדרגה ראשונה", אומר בכעס צבי, 76, מתל אביב: "אנחנו לקוחות של בנק הפועלים יותר מ–60 שנה וכל השנים היינו לקוחות הכי טובים. מעולם לא הייתי בחריגה של אגורה. לאור המצב בימים האחרונים פניתי לבנק בטלפון וביקשתי להגדיל את המסגרת". צבי מספר שהבקשה היתה רק למען הזהירות: "אמרתי להם שאנחנו אנשים מבוגרים ובתוך הבלגן אנחנו עלולים להיכנס למינוס שלא מרצון, בגלל שאין לנו אפשרות להגיע לבנק ולסדר את זה. הפקיד ענה לי: 'אתה יודע טוב טוב שבגילך לא נותנים לעשות את זה'. ממש במלים האלה". את צבי התגובה הזאת הפתיעה מאוד: "אני לא רוצה מכם כסף, אני גם לא לוקח ריבית על המזומן שאני מחזיק אצלכם. אבל מסגרת? תתביישו! למה לא מסתכלים על ההיסטוריה שלי, אם לא 60 שנה אחורה אז גם 20 שנה".

ניתן להניח שכמו צבי, רבים פנו בימים האחרונים לבנקים וביקשו להגדיל את המסגרת. כ–800 אלף איש הוצאו לחל"ת או פוטרו מאז אמצע מארס, ועצמאים רבים מתמודדים עם חיתוך חד בהכנסות.

לפי בדיקה של TheMarker, בעקבות הצמצום בהכנסות משקי הבית, צפויים משקי בית רבים שהם מתחת לעשירון השישי, להיות במצב שבו ההוצאות עולות על ההכנסות. משמעות הדבר היא שחלק גדול מהציבור יהיה במינוס.

על רקע המשבר, פירסם בנק ישראל רשימת הקלות שנועדו לאפשר מרחב נשימה לאנשים שנקלעו למצוקה תזרימית בימים הללו. אחת מהן היא האפשרות של בנק להגדיל את מסגרת האשראי באופן חד צדדי, באותם תנאים שבהם ניתנה המסגרת הקיימת. עם זאת, מתלונות שהגיעו לTheMarker נראה שלא כל הבנקים מאפשרים זאת ללקוחותיהם.

מבנק הפועלים נמסר בקשר לצבי, כי "בקשת הלקוח נבחנה לגופה בהתאם למכלול נתוני החשבון ועל פי שיקול דעתו העסקי של הבנק. לאור הסודיות הבנקאית, לא נוכל לפרט לגופו של עניין את השיקולים, ואולם גילו של הלקוח לא היה ביניהם".

"מחנק אשראי"

לא רק בנק הפועלים, אלא גם בנקים נוספים לא ממהרים להגדיל מסגרות אשראי לכל לקוח. לצד מי שקיבלו הודעת טקסט המבשרת להם כי מסגרת האשראי שלהם גדלה מבלי שביקשו, יש גם את מי שביקשו ונדחו — ודווקא הם אלה שזקוקים כיום להגדלת המסגרת יותר מכל. לדברי דודי קוכמייסטר, מנכ"ל ארגון פעמונים — עמותה שנותנת סיוע בתחום כלכלת משק הבית באמצעות ייעוץ וליווי כלכלי — המשמעות עבור חלק מהמשפחות — שהן עלולות להיות בבעיה כלכלית כבדה, לשלם ריבית גבוהה יותר על המינוס ואפילו לפנות לגופי אשראי חוץ־בנקאיים ולקחת הלוואות בריביות דו־ספרתיות.

"עבור חלק מהמשפחות, אם לא מגדילים את המסגרת יש מחנק אשראי", אומר קוכמייסטר. "אם משפחה בשיא המסגרת ואין מקורות אחרים והיא צריכה להצטייד לצרכי החג היא בעצם לא יכולה. היא נתקעת". לדבריו, המחנק הזה יכול להוביל משפחות לבצע מהלכים שיפגעו בעתידן הכלכלי — כמו לפרוע קרנות השתלמות, לקחת הלוואות שיעמיסו על ההוצאה של משק הבית ועוד. אבל הבעיה הגדולה יותר היא עם מי שאין להם חסכונות או קרנות שביכולתם לפרוע: "יש משפחות שאין להן את האופציות האלה והן ייאלצו לקחת אשראי בריביות דו־ספרתיות. אלה משפחות שעבורן הדרך להידרדרות קצרה".

הישראלים במינוס

קוכמייסטר מפנה את תשומת לבם של מי שהבנק כן הסכים להגדיל להם המסגרת, מכיוון שחשוב לראות אם הריבית על המסגרת נותרה כבעבר או שהבנק הגדיל אותה. "אנחנו היינו רוצים שמשפחות שמתקשות יגדילו את האשראי במסגרת בריבית הבסיסית", הוא אומר. כמובן שהריבית משתנה ממשק בית למשק בית, בהתאם ליכולות שלו ובהתאם להיסטורית ההתנהלות הפיננסית שלו, אבל לדבריו של קוכמייסטר, "ריבית בסיסית" ניתנת בערכים של ריבית פריים פלוס אחוזים בודדים.

מנגד, בבנקים הגדולים מציינים כי יש עליהם עומס גדול מאוד בתקופה האחרונה, ויש פניות רבות ממשקי בית ועסקים קטנים לגבי הגדלת מסגרת האשראי. לפי הבנקים, המגמה היא לסייע ללקוחות עד כמה שניתן — אולם כל מקרה נבחן לגופו ולא תאושר הגדלת מסגרת ללקוח שלא יוכל לעמוד בהחזר. אמנם חלק גדול מהלקוחות נקלעו כרגע למשבר, אבל ההנחה היא שהמשבר הוא זמני והבחינה של הבנק במסגרת ניהול הסיכונים היא של היכולת של הלקוח לפרוע את חובותיו בעתיד. באחד הבנקים ציינו כי גם במקרים בהם לא מאשרים ללקוח הגדלה של המסגרת, הם יכולים להציע הלוואת גישור לכמה חודשים, הגם שאז הריבית עלולה להיות גבוהה

"אנשים עניים"

הקלה נוספת עליה הכריזו הבנקים היא בדחיית תשלומי המשכנתא לתקופה של עד ארבעה חודשים. חלק מהבנקים גם יצרו טופס מקוון המאפשר פנייה נוחה לצורך דחיית תשלומי המשכנתא בשלושה או ארבעה חודשים. אבל לא כולם מבחינים כי הדחייה אינה מביאה לדחייה בפירעון המשכנתא, וכי הסכומים הנדחים מועמסים על יתרת החוב. כתוצאה מכך, חל גידול בסכום ההחזר החודשי.

שלומית ואורן, זוג עצמאים שקיבלו דחייה של תשלומי המשכנתא בשלושה חודשים, כלל לא שמו לב כי הפתרון שמצאו הוא זמני. לא שזה היה משנה, שניהם מצאו עצמם בלי הכנסה כבר מאמצע מארס, ואין באפשרותם לשלם כרגע את המשכנתא. אבל זה לא מוריד מהדאגה לגבי העתיד — הם הרי לא יודעים איך ישפיע המשבר על הפרנסה העתידית שלהם, כך שהם חוששים שלא יוכלו לעמוד בעתיד בתשלומי המשכנתא המוגדלים. עם זאת, מכיוון שהמשכנתא בדרך כלל מוחזרת על פני עשרות שנים, תוספת התשלום עבור כל חודש בגלל דחייה של שלושה חודשים לא צפויה להיות גדולה. כך למשל, עוזיאל ממרכז הארץ מספר: "איפשרו לאחותי לחלק את המשכנתה של שלושת החודשים הבאים, ולפרוס אותם על פני כל המשכנתא, כך שבעוד ארבעה חודשים היא תמשיך את רצף תשלומי המשכנתה עם תוספת של 30 שקל בחודש. זה נהדר ועוזר מאוד".

יש גם מקרים שבהם הבנקים לא מאשרים דחייה של המשכנתא. למשל, אם היה פיגור בהלוואה במועד בקשת הדחייה, אם היתה הקפאת תשלומים קודמת או אם למשכנתא נותרו ארבעה תשלומים או פחות. בנוגע להלוואות אחרות, שאינן לדיור, למשקי הבית וגם לעסקים קטנים, אישור דחיית החזרי ההלוואה הוא פחות גורף. הבנק יאשר את הדחייה רק אם יניח שללקוח יש יכולת החזר עתידית. במקרים אלה, כשהדחייה מאושרת, חלק מהבנקים מאפשרים ללקוחות לבחור אם להאריך את משך ההלוואה בהתאמה, כך שההחזר החודשי לא יגדל, או להגדיל את ההחזר החודשי ולהשאיר את משך ההלוואה על כנו, כפי שנעשה במשכנתאות. בחלק מהבנקים כשההחזר נדחה, גם משך ההלוואה נדחה אוטומטית.

בסקירה שנתן בנק ישראל לפני שבוע, דווח כי הריבית על הלוואות עלתה ב–0.5%–0.7% והיא צפויה להמשיך לעלות — וזאת כתוצאה מהתייקרות הריביות בשוק ההון וכן מעליית פרמיית הסיכון במשק. בסיטואציה הזאת מי שמתקשים לעמוד בהחזר ההלוואות, ומלכתחילה קבילו הלוואות בריבית פחות טובה, כמעט שאין להם סיכוי להביא לשיפור מצבם.

עם הבעיה הזאת מתמודד תמיר. הוא פנה בשבוע שעבר לבנק בבקשה להוריד את הריבית שמשלם בנו על הלוואה ישנה. ההלוואה לעוד שש שנים והריבית עליה היא 6%. הוא מספר שבנו, כמו רבים אחרים, בקושי מסתדר. לדבריו, הפקיד בבנק דחה בגסות את בקשתו ואפילו לא ניסה לעשות עצמו כמי שמתחשב במצוקותיו. "הפקיד אמר שלאנשים כמו הבן שלי, כלומר לאנשים עניים, זאת הריבית. אני מניח שיצחק תשובה לא משלם 6%".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר