"אנחנו במיתון העמוק אי פעם בכלכלה הגלובלית - יותר מבשנות ה-30" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנחנו במיתון העמוק אי פעם בכלכלה הגלובלית - יותר מבשנות ה-30"

כך אמר הכלכלן הראשי של פסגות, אורי גרינפלד, בכנס הווירטואלי ליועצים שקיימה הבורסה ■ ליאו ליידרמן, בנק הפועלים: "אין מועד ב' - זה מבחן שישפיע על האמינות ועל היכולת של מקבלי ההחלטות" ■ אלכס ז'בז'ינסקי, מיטב דש: "כדאי להתחיל לאסוף נכסי סיכון"

אולם המסחר נטול הברוקרים של וול סטריט, השבוע
Kearney Ferguson/אי־פי

"הטכנולוגיה והמדע ינצחו את מגפת הקורונה - אף שהפסימיות גוברת ככל כשקצב ההידבקות גדל ונראה כי מדינות איבדו שליטה על המגפה". כך חזה היום (שני) ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בכנס הווירטואלי ליועצים שקיימה הבורסה לניירות ערך. הנתונים לגבי השפעות המגפה על בריאות האוכלוסייה העולמית והכלכלה העולמית קודרים.

"אנחנו במיתון העמוק בכלכלה הגלובלית אי פעם, יותר מאשר בשנות ה-30", אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות. "היינו ממליצים למקבלי ההחלטות לחשוב שאין כאן מועד ב', זה מבחן שישפיע על האמינות ועל היכולת של מקבלי ההחלטות להתגייס למשבר לא רק מבחינה רפואית, אלא גם כלכלית וחברתית. עליהם לפעול במהירות ובמלוא המרץ. אלה רגעים קריטיים מבחינת מחזור המשבר. השבועות הקרובים יהיו קשים.

"גופים צריכים לסגל לעצמם את הראייה של קרן פנסיה ולא של סוחר יומי. למרות הירידות החדות בשווקים, חייבים להעמיד את הדברים בפרספקטיבה. מתחילת השנה ירד מדד המניות הגלובלי ב-23%, ומדד הנאסד"ק ירד ב-16%. זה אכן כואב מאוד, אך התיקון רחוק מלהיות קטסטרופה פיננסית. ב-2008 הגיעו הירידות ל-50%. אמנם, החדשות בתחום הרפואי אינן מעודדות, אך כמו בכל משבר נוצרות כאן הזדמנויות חדשות".

איך המיתון משפיע על ציפיות האינפלציה של בנק ישראל?

ליידרמן: "דרושה חשיבה מחדש של בנק ישראל. היעד של 3% לא היה מציאותי. לפני הקורונה הוא היה קרוב יותר ל-2%-1%. את האינפלציה אני לא יודע לחזות, בפרט לאור זאת שכל הדפסות הכסף המסיביות לא הובילו לעליית האינפלציה בעשור האחרון. ההערכה היא שיהיו כוחות דפלציוניים, כי נכנסנו למיתון עם כל העולם. הירידה החדה במחיר הנפט ל-20 דולר לחבית היא דרמה גדולה הן מבחינת האינפלציה והן מבחינת השווקים".

האם הצפי ל-0% אינפלציה בשוק נכון?

ליידרמן: "אני לא אהיה מופתע אם נראה אינפלציה שלילית".

ליאו ליידרמן
דודו בכר

גרינפלד: "האינפלציה הרבה יותר גבוהה ממה שהשוק חושב. עד כה הכסף שהדפיסו בעולם לא הגיע לצרכן אלא לבנקים, והבנקים נתנו אשראי או רכשו בעצמם נכסים. כעת הכסף זורם לצרכנים עצמם, וזה יוצר אינפלציה. הגירעון של ממשלת ישראל יהיה בערכים גבוהים מאוד, שכבר שכחנו מהם, ולכן הרכיב הצמוד מעניין יותר כיום".

האם הגדלת החוב הלאומי מאיימת על כושר ההחזר של ישראל?

ליידרמן: "לא. הממשלות מתגייסות כדי שהמשבר לא יהיה חמור יותר מאשר ב-1929. אם הגירעון התקציבי יעלה על 10% ויחס חוב תוצר יעבור את ה-70%, זה לא יזעזע את השווקים. כרגע צפויה השקעה ממשלתית עצומה, כדי שהסיכוי להתאוששות אחרי זה יהיה גבוה יותר והכנסות המדינה ממסים יהיו מהותיות".

האם צריך לתמוך בשוק החוב הקונצרני כפי שנעשה במדינות אחרות?

ליידרמן: "יש הצדקה להתערבות של הבנק המרכזי באג"ח קונצרניות. מחיר ההון עבור גופים עסקים קטנים ובינוניים עלה בחדות. חלק מהתמחורים יצאו מכלל פרופורציה. יש עיוות בשוק שמצדיק התערבות - אחרת הפגיעה הריאלית בחברות שתלויות במחזור חוב תוביל לפשיטות רגל בדרגה חמורה".

גרינפלד מסביר כי הבנקים המרכזיים בעולם לא יכולים לסייע בכלי המוניטרי של הורדת ריבית, שכן הם נכנסו למשבר בריבית אפס. "מטרת התוכניות הממשלתיות אינה להקטין כעת את המיתון, אלא לאפשר התאוששות מהירה כשהמשק ייפתח מחדש לפעילות. כשאנשים יושבים בבית או כשההכנסה שלהם נמוכה יותר, גם כשיפתחו את המשק מחדש הם יהדקו את החגורה ולא ימשיכו לצרוך באותה רמה. לכן, התוכנית האמריקאית בסך כ-2 טריליון דולר (שיכול אף לגדול) היא מצוינת, כי היא קושרת בבירור בין מצבת העובדים של החברות לבין התנאים שבהם החברה מקבלת את ההלוואה. אם החברה לא תחזיר את העובדים לעבודה, התנאים של ההלוואות שתקבל יורעו. זה מה שצריך לעשות בישראל. הענקת הלוואה לבדה לחברה למשך החודשיים האלו תקשה על ההתאוששות".

איך תיראה ההתאוששות?

אורי גרינפלד
עופר וקנין

גרינפלד: "במדינות שבהן התוכניות הממשלתיות יהיו מספיקות, נראה התאוששות בצורת U צר, ובמקומות שבהם התוכניות אינן מספיקות נראה U רחב".

האם אנו בדרך לשמיטת חובות?

גרינפלד: "לא. אני חושב שיש הרבה אג"ח קונצרניות במחירים לא הגיוניים ובמרווחים שגדלו רק בגלל הפדיונות מקרנות הנאמנות שנאלצו למכור סחורה במחיר נמוך. השוק הקונצרני הוא הזדמנות שכן בנק ישראל ירכוש סחורה, יהיו חברות שלא ישרדו כי היו מאוד ממונפות. אך יש חברות טובות עם מזומנים בקופה וביטחונות ושם יש הזדמנויות."

האם כדאי לרכוש או למכור נכסי סיכון?

גרינפלד: "יש שני טריגרים לשוק - הראשון הוא אם ימצאו פתרון למחלה והיא תתכנס למספרים טובים יותר - ומשם אנחנו רחוקים. אנחנו אפילו רחוקים מההבנה עד כמה המיתון עמוק. ההערכות מדברות על צמיחה שלילית של 40%-10% בארה"ב. הטריגר השני הוא תוכניות חסרות תקדים של המדינות לתמוך בכלכלה, וזה ישפר את המצב ויאפשר התאוששות מהירה. אבל אני לא יודע להעריך אם הגענו לתחתית, ולכן הייתי נזהר ברכיב המנייתי. ברכיב הקונצרני, זהו זמן נכון להגדיל סיכון ולהעביר כסף מהאג"ח הממשלתיות לאג"ח הקונצרניות, בדירוג הגבוה, ולחפש אג"ח מעניינות בתשואות של 6%-5%".

מנגד, אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש, חושב שזאת התקופה להגדיל את הרכיב המנייתי: "אנחנו לא מבינים בפנדמיה, אך יש דוגמאות של מדינות שהמשבר כבר מאחוריהן. בסין הפעילות חזרה ב-80%, וגם בהונג קונג ובטייוואן רואים התפתחויות דומות. לכן סביר להניח שרבים מהשווקים בעולם יתחילו לחזור לפעילות בתחילת מאי. פרט לכך, באירופה אנחנו רואים שמספר החולים מתייצב, ושישנם תמריצים חסרי תקדים של ממשלות ובנקים. הפאניקה שנוצרה היא כה חזקה, שתוחלת הרווח בטווח של שנה גבוהה מאוד. מכיוון שקשה לדעת איפה התחתית, כדאי להתחיל לאסוף בהדרגה נכסי סיכון כמו אג"ח קונצרניות ומניות".

מהן השפעות ארוכות הטווח שאתה צופה כתוצאה מהמשבר?

ז'בז'ינסקי: "תהליך של דה־גלובליזציה. מלחמת הסחר החלישה את הגלובליזציה, ואחרי המשבר, המגמה תואץ. להקים מפעל רחוק מהמדינה שלך ולהסתמך על כוח עבודה זול נהיה פחות אטרקטיבי. הממשלות ידאגו שמפעלים רבים יקומו בשטחי המדינות, וגם במפעלים ששרשרת האספקה שלהם תהיה רחוקה - העלויות יעלו, כי הם יחזיקו מלאים למקרים של שיבושים. ענף ההובלה הימית עלול לסבול מהמגמה הזאת, כי הייצור יהיה מקומי יותר.

"מצד שני, הייצור יהיה גם אוטומטי יותר, כך שענפי הרובוטיקה והדפסות תלת־ממד ייהנו מזה. תחום נוסף שירוויח הוא עבודה מרחוק. מספר האנשים שעובדים מרחוק קפץ ואני חושב שהעבודה לא תחזור לקדמותה. אבל זה לא רק עבודה אלא גם אנשים התחילו לקנות מרחוק וגם לצרוך בידור ושירותים מרחוק. כל תעשיית הטכנולוגיה שנותנת פתרונות לדברים האלה תרוויח. מי שיפסיד הן חברות נדל"ן מניב - גם מסחרי וגם משרדים. אם חברות טכנולוגיה יאפשרו לעובדים שלהן לעבוד מרחוק, אז גם קניונים וגם משרדים יהיו נחוצים פחות, וכנראה גם הביקוש למכוניות יקטן. גם תעשיית הביוטכנולוגיה והשירותים הרפואיים יקבלו דחיפה חזקה. אם אני צריך לתמצת זאת לסיסמה - לונג נסדא"ק, שורט S&P'".

האם בעקבות המשבר צריך להכניס שינוי באלוקציה הגיאוגרפית?

"כן. לפני המשבר העוצמה של המערב היתה טמונה במבנה הממשלתי. המשבר הראה שדווקא מדינות שנחשבו חלשות יותר מבחינה זו ידעו להגיב טוב יותר - וזו לא רק סין אלא גם יפן, טייוואן, הונג קונג, סינגפור. האמצעים שם היו טובים יותר לעומת הבלבול והפאניקה של מדינות המערב. אם נביא בחשבון שהמדינות באסיה, למעט יפן, צמחו גם לפני המשבר יותר נאשר מדינות המערב ורמת החוב שלהן נמוכה יותר בממוצע, אני חושב שהכלכלות האסייתיות יתחזקו מאוד. ברמת הסיסמה הייתי אומר 'להגדיל אסיה ולהקטין מערב'".

האם מחירי הדירות בדרכם מטה?

"תמיד יש הבדל בין מהירות התגובה של שוק הדיור לבין נכסים פיננסיים שנסחרים בבורסה כל יום. ההשפעה על מחירי הדיור תלויה בעומק המשבר. אם תהיה פגיעה בשוק הנדל"ן, היא תהיה קצרת טווח, ואם הריבית תישאר נמוכה, ונראה שזה מה שיקרה, אני חושב שב-2021 יחזור שוק הנדל"ן למגורים להיקף הפעילות שלפני המשבר".

מה המח"מ המומלץ לתיק ההשקעות?

"השווקים חושבים שלא תהיה אינפלציה ושהריבית לא תעלה, והם גם לא מפחדים מהגירעונות, כי הבנקים המרכזיים קונים אג"ח בכמויות בלתי מוגבלות. לכאורה, המח"מ הארוך הוא הפתרון, אבל בתקופה זו היינו נזהרים. אני לא בטוח שהאינפלציה תישאר נמוכה לאורך זמן. יש פה מגבלות חמורות בצד ההיצע, שמוטלות באופן זמני, אבל מגמת הדה־גלובליזציה יכולה לשנות את סביבת האינפלציה.

"אנחנו גם מדברים על גירעונות גדולים שלא ראינו גם ב-2008. בתקופה האחרונה, ולמרות הקניות של בנקים מרכזיים, התנודתיות של אג"ח ארוכות היתה גבוהה. נראה שהמדינה תנפיק פחות אג"ח מיועדות, כי שווי התיק ירד. למוסדיים יש צורכי נזילות, ובמצב הזה אני חושב שכדאי למשקיעים להתרכז באג"ח באמצע העקום, לחכות שהדברים יירגעו. מח"מ בינוני הוא שילוב סביר בין תשואה לבין סיכון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר