ניגוד האינטרסים של בנק ישראל פוגע בחדשנות הפיננסית שלנו - מטבעות דיגיטליים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניגוד האינטרסים של בנק ישראל פוגע בחדשנות הפיננסית שלנו

בנק ישראל הודיע כי לא ינפיק שקל דיגיטלי, אך גם אם יעשה זאת - לא יהיה בכך שינוי מהותי ■ בשונה ממטבעות קריפטו מבוזרים המבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין - מטבע דיגיטלי מקומי ישרת את בנק ישראל ויותיר את השליטה בידיו

מטבעות דיגיטליים
בלומברג

בנקים מרכזיים רבים בעולם בוחנים את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי ולהשתמש בטכנולוגיות תשלומים מבוזרות, אך אף בנק מרכזי במדינה מפותחת לא הנפיק עד כה מטבע דיגיטלי לשימוש נרחב — כך עולה מסיכום עבודת המחקר של בנק ישראל בנושא מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים, ובהם השקל הדיגיטלי (שק"ד).

עוד עולה מהמחקר כי בנקים מרכזיים בכמה מדינות מפותחות, כמו שוודיה וסינגפור, נמצאים בשלב מתקדם של בחינת ההיתכנות של הנפקת מטבע דיגיטלי. מנגד, בנקים אחרים, כמו אוסטרליה ודנמרק, הצהירו כי אינם מתכננים להנפיק מטבע דיגיטלי בעתיד הקרוב מפני שמערך התשלומים במדינותיהם יעיל ומספק לו חלופות טובות. בנק ישראל החליט לא להנפיק שקל דיגיטלי, וציין כי הצוות שהקים ימשיך לפעול לצורך לימוד הנושא.

לכאורה, שק"ד מייצג חדשנות טכנולוגית־פיננסית מיוחדת, שכן הוא דיגיטלי, נוח לשימוש ומייתר כמעט לחלוטין את הצורך בכרטיסי אשראי וחשבונות בנק. במקום להעביר כסף מחשבון בנק או כרטיס אשראי לחשבון בנק אחר, השק"ד יוכל לעבור מארנק דיגיטלי (שמנוהל על ידי בנק ישראל) לארנק דיגיטלי אחר — והכל דרך הסמארטפון. הדבר ייעשה במהירות, באופן מאובטח, מוצפן וסופי, וללא עמלות או תיווך של צד שלישי. בנוסף, שק"ד יצמצם באופן ניכר את ההון השחור הבלתי־מדווח.

בישראל קיים מנגנון ייחודי שלפיו הבנק המרכזי, בתור הגוף האחראי על ניהול המדיניות המוניטרית, מתפקד במקביל גם כמפקח על הבנקים. זאת, בניגוד למרבית המדינות בעולם, שבהן קיימת הפרדה מוסדית ומהותית בין גופים אלה. לפיכך, קיימת התנגשות אינטרסים אינהרנטית ומובהקת בתפקוד של בנק ישראל, שכן הוא אמון על יציבות המחירים (שמירה על ערך הכסף) וגם על יציבות המערכת הבנקאית המסחרית. בעייתיות זו מונעת מבנק ישראל להוביל מהלך של הנפקת שק"ד, שיוביל לפגיעה בבנקים.

בלומברג

בנוסף, טכנולוגיית הבלוקצ'יין, כמערכת רישומית מבוזרת, אינה תורמת ערך מוסף לניהול של מטבע דיגיטלי ריכוזי. התרומה המשמעותית של הבלוקצ'יין היא בעולם מבוזר ללא גורם ריכוזי. כך שבנק ישראל יכול להנפיק שקל דיגיטלי אף ללא שימוש בבלוקצ'יין. שק"ד ימנע חופש פעולה ויפגע בפרטיות של האזרחים. כל פעולה כספית תהיה בשליטה ובפיקוח.

במלים אחרות, שק"ד הוא אותה גברת בשינוי אדרת — כסף בשליטה מלאה של המדינה. זאת, להבדיל מהביטקוין, מטבע מבוזר שאינו נמצא בשליטת אף מדינה או בנק מרכזי, כך שמשתמשים יכולים להעביר ביניהם ערך ללא מתווך או גורם ריכוזי מפקח. בנק ישראל מעדיף את טובת ויציבות הבנקים על פני טובת האזרחים והמשק.

בנק ישראל גילה אמנם יוזמה ומקצועיות ברצון שלו לדון בנושא, אולם הוא בחר בכל זאת לקפוא על שמריו ולא ליטול חלק אקטיבי בגיבוש הכלכלה החדשה.

יש התולים את האחריות והאשם להיעדר היוזמה והכניעה לפחד משינוי וחדשנות בקרב בנק ישראל והרגולטורים השונים. לדעתי, האחראי היחיד לכך שמדינת ישראל מחמיצה הזדמנות היסטורית להיות חלוצה במהפכה הפיננסית הוא המחוקק. ראשית, על המחוקק לשנות בהקדם את חוקי הבנקאות האנכרוניסטיים המטילים על בנק ישראל את האחריות לפיקוח ולשמירה על יציבות הבנקים. עליו להטיל את המשימה על גוף פיקוחי נפרד ובלתי־תלוי, וכך בנק ישראל לא יהיה משותק מהפחד ליזום ולתמוך בפעילות במטבעות קריפטוגרפיים. שנית, על הכנסת והממשלה לקבל החלטות היסטוריות ומחייבות לשינוי פני המערכת הפיננסית — לעבור מכלכלה ובנקאות מסורתיים ומיושנים לעולם הפינטק, החדשנות והביזור, גם במחיר זמני של פגיעה בבנקים. הרי הפגיעה בכיס של הבנקים תתבטא בהכרח בחיסכון כספי ותועלות כלכליות לאזרחים.

עו"ד ורו"ח רון צרפתי הוא סמנכ"ל כספים ורגולציה, Bit2C (בורסת הקריפטו של ישראל)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר