"אדם עם 10 מיליון דולר בביטקוין ייקח את הכסף גם אם יצטרך לסחוב אותו במזוודות" - מטבעות דיגיטליים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אדם עם 10 מיליון דולר בביטקוין ייקח את הכסף גם אם יצטרך לסחוב אותו במזוודות"

מטבעות הקריפטו יצרו זן חדש של עשירים - כאלה שמתקשים להניח את ידיהם על ההון הווירטואלי שלהם ■ המכשולים: דרישות מס גבוהות, עמלות כבדות וגם חשדנות מצד הבנקים בישראל, החוששים מהלבנת הון ■ אבל יש בכל זאת דרכים כשרות לצאת עם מזומנים ביד

8תגובות
עו"ד טל עצמון
ניר קידר

במחלקות המסים של משרדי עורכי הדין הגדולים רגילים לטפל בלקוחות עשירים שבאים לייעוץ לאחר שרשות המסים דורשת מהם לדווח על נכסיהם או לוותר לטובתה על חלק מהונם. מה שעורכי הדין מורגלים בו פחות, הוא שעשירים כאלה מתגוררים בדירות שותפים, או עם הוריהם.

"לקוחות שיש להם 10 מיליון דולר, שאותם הרוויחו מהשקעה במטבעות קריפטו, באו אלינו כשהם רוכבים על אופניים", אומר עו"ד טל עצמון, שותף וראש מחלקת המסים במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. אורח החיים הצנוע של הלקוחות האלה אינו נובע בהכרח מסגפנות: חלקם פשוט מתקשים להניח את ידיהם על ההון הווירטואלי שלהם.

העניין הציבורי במטבעות הקריפטו הגיע לשיאו בדצמבר 2017, כששער הביטקוין נשק ל–20 אלף דולר. ב–2018, כשערכם של מטבעות הקריפטו צלל, רבים ממי שהשקיעו בהם ביקשו לממש את רווחיהם, לפני שיימחקו — ונתקלו בשני מכשולים. הראשון הוא חוקי המס. ענף הקריפטו מתאפיין באווירה אנרכיסטית, אבל שלטונות המס עובדים לפי חוקי העולם הישן, ורוצים את הנתח שלהם.

המכשול השני הוא היחסים עם הבנקים. גם מי שמוכן לשלם את כל המסים שנדרשו ממנו, צפוי לגלות שהבנקים בישראל — כמו במדינות רבות אחרות — נזהרים בכספים הקשורים בענף הקריפטו, ולא תמיד מסכימים לקבל אותם.

הבנקים נתלים, בין השאר, בגילוי דעת שפירסמו במשותף הרגולטורים הפיננסיים בישראל לפני חמש שנים, שבו הוזהרו הציבור והבנקים כי שימוש במטבעות וירטואליים הוא "פעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור". גילוי הדעת לא חסך בלשון מבהילה: השימוש במטבעות קריפטו עלול להיות "קרקע פורה לפעולות מרמה", והאנונימיות של הצדדים לעסקות במטבעות כאלה "עלולה להיות מנוצלת לצרכים פליליים", נכתב בו.

"מרגע שפורסם גילוי הדעת הזה, נגמר העניין של הקריפטו בבנקים", אומרת עו"ד ליאת גרבר, שותפה במחלקת המסים בגולדפרב זליגמן. "אם תגיד את המלה 'ביטקוין', לא ייתנו לך לפתוח חשבון, ואם יש לך חשבון — לא תוכל להעביר אליו כספים".

בית המשפט העליון, שנדרש לסוגיה בערעור של חברת ביטס אוף גולד נגד בנק לאומי, קבע כי אין לפסול באופן גורף כל לקוח שעוסק במטבעות קריפטו — אך לדברי גרבר, גם אם הבנקים עורכים בדיקה פרטנית על כל לקוח, "הם בודקים ואז פוסלים". בכל מקרה, המדיניות שגיבשו הבנקים אינה אחידה, ואינה תמיד שקופה.

שנה של עליות

עצמון, המכהן כיו"ר משותף של פורום המסים בלשכת עורכי הדין, אומר: "אם הבנקים לא יקלטו את האנשים האלה, אני לא יודע מה הם יעשו — אבל אם לאדם יש 10 מיליון דולר, הוא ייקח אותם. אולי הם ילכו לכל מיני צ'יינג'ים ברוסיה, ויסחבו מזומנים במזוודות". מנקודת ראותה של המדינה, טוענים גרבר ועצמון, מוטב היה לפתוח את הדלת הראשית בפני אנשים כאלה, ולהכניס אותם לרשת הדיווח של רשות המסים, באמצעות הליכי גילוי מרצון — כפי שנעשה במקרים של ענף היהלומים ושל חשבונות הבנק של ישראלים בשווייץ. כמובן, גם מי שיְיצגו אותם בפני הרשויות ירוויחו מכך.

"אנחנו בודקים את מקור הכסף"

בעוד משרדי עורכי הדין נתקלים בעיקר בלקוחות עם אחזקות גדולות, יש מי שמצליחים לשמור על גישה למערכת הבנקאות — בעיקר בסכומים קטנים יחסית, ובעיקר אם הם מוכרים את המטבעות שברשותם לא לאנשים פרטיים או לגורמים בחו"ל, אלא לכמה "חלפני קריפטו" הפועלים בישראל. אחד החלפנים האלה הוא חברת ביטס אוף גולד, העוסקת זה כשש שנים בהמרה של מטבעות קריפטו לשקלים, ולהפך.

"הבנקים נוטים שלא לשתף פעולה בנושאי קריפטו, ואנחנו יודעים שהם מסרבים לפתוח חשבונות חדשים — לא רק לחברות קריפטו, אלא לכל ענף הטכנולוגיה הפיננסית (פינטק)", אומר יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד. "יש גם לא מעט אנשים פרטיים שנתקלים בבעיות מול הבנקים כשהם רוצים להכניס כספים מפעילות במטבעות קריפטו לחשבונם, אפילו אם הכסף מיועד לתשלום מס למדינת ישראל. עם זאת, יש לנו יותר מ–55 אלף לקוחות, שכמעט כולם ישראלים, ואנו משרתים מדי יום לקוחות שממירים מטבעות קריפטו ומכניסים בהצלחה שקלים לחשבון הבנק שלהם".

העמלות המשולמות על המרת מטבעות קריפטו גבוהות בהרבה מאלה שנגבות בהמרות מטבע קונבנציונליות. בביטס אוף גולד הן מתחילות ב–5%.

לדברי רואש, "הבנקים יודעים שאנחנו עובדים בצורה נכונה. כל מי שנרשם לאתר שלנו ורוצה להמיר מטבעות, עובר תהליך 'הכר את הלקוח'. אנחנו מזהים אותו ובודקים את מקור הכספים. בפעולות של יותר מ–50 אלף שקל, אנחנו גם פוגשים את הלקוח פנים אל פנים, כנדרש. לכן לבנקים בדרך כלל קל יותר להסכים לקבל כסף שמגיע מאתנו, גם אם הבנק שואל לפעמים מה מקור הכסף — וכשהסכומים גדולים, הבנק שואל יותר שאלות. עם זאת, יש מקרים לא מעטים שבהם הבנק עורם קשיים משמעותיים, בעיקר כשהכסף מגיע מחו"ל". בבנק ישראל אומרים כי כל בנק פועל לפי מדיניות ניהול הסיכונים שגיבש.

"בנק שיקדיש לכך זמן, יצליח ללמוד לנהל סיכונים בפעילות במטבעות וירטואליים", טוען רואש. "כמו שבביטס אוף גולד אנו יודעים לומר מתי כסף הוא כשר — אין סיבה שבבנקים לא יידעו".

"כמו טרוריסט מאל־קאעדה"

ליאת גרבר
תומר אפלבאום

משרדי עורכי הדין ורואי החשבון בישראל מורגלים בליווי לקוחות בהליכי גילוי מרצון — שבהם על הפונה "להתפשט" בפני רשות המסים ולהציג את מקור הכסף שבידו ואת הגלגולים שעבר, כדי לקבל חסינות מהליך פלילי לאחר ששילם את המסים הנדרשים. אבל גם לאחר שנחה דעתה של רשות המסים, הבנקים עלולים להתמיד בסרבנותם לקבל את הכסף. "עבירות מס נכללות בחוק איסור הלבנת הון, ולכן בבנקים מתייחסים לאדם שעבר עבירות מס כמו לטרוריסט מאל־קאעדה או סוחר סמים", אומר עצמון.

לדבריו, לאחר שישראלים שגילו מרצון חשבונות בנק בשווייץ נתקלו בקשיים בהעברת הונם לישראל, משרדו פעל מול הבנקים וסייע בבדיקה של המסלול שעבר הכסף. "ערכנו חקירות, ולפעמים אפילו טסנו לשווייץ כדי לברר את מקור ההון", אומר עצמון. "פתרנו ל–100% מלקוחותינו את הבעיה הזאת. ואז הגיעו לקוחות הקריפטו, ולהם הבנקים אומרים: אין לכם אפילו מה לנסות להסביר. אנחנו לא מקבלים כספים מקריפטו — קטגורית".

בניסיון לתת מענה לקושי, גייסו בגולדפרב זליגמן את ההיכרות שלהם עם ענף הבנקאות בשווייץ. אמנם רוב הבנקים בשווייץ מתרחקים מעולם הקריפטו כמו עמיתיהם בישראל, אבל אחרים התחילו לצעוד בו בזהירות.

לדוגמה, בנק פונטובל (V=ontobel) פתח חשבונות לחברות קריפטו ואף הכריז שיתחיל לנהל פיקדונות במטבעות קריפטו, ובנק פלקון (Falcon) מוכן לקבל כספים שמקורם בפעילות במטבעות קריפטו, ומחזר אחר סטארט־אפים הפועלים ב"עמק הקריפטו" בקנטון השווייצי צוג. לעומת זאת, בכירים בבנקים גדולים כמו UBS וקרדיט סוויס אמרו כי יסרבו לטפל בכספים מענף הקריפטו, ובאחרונה דווח כי צורשר קנטונאלבנק (Zürcher Kantonalbank) סגר חשבונות של כמה חברות קריפטו. בשווייץ נשמעו טענות כי הרתיעה של מרבית הבנקים מַבריחה יזמים ולקוחות פרטיים לבנקים מתירניים יותר — בגיברלטר, איי קיימן או ליכטנשטיין, שבה בנק פריק (Frick) פתח את שעריו בפני ענף הקריפטו.

גם במדינות אחרות הבנקים מנהלים יחסים מורכבים עם מטבעות הקריפטו. בארה"ב, רבים מהבנקים בוחנים מוצרים שרותמים את יתרונות הבלוקצ'יין — אבל חוששים מלקוחות הסוחרים בביטקוין ודומיו. סגנית שר האוצר האמריקאי לענייני טרור ומודיעין פיננסי, סיגל מנדלקר, קראה בדצמבר האחרון לתעשיית המטבעות הדיגיטליים לפעול נגד ניצול שירותיה לרעה על ידי גורמים עברייניים. בתעשייה זועמים על אמירות כאלה — וטוענים כי המערכת הפיננסית המסורתית לוקה בבעיות של הלבנת הון ומימון טרור לא פחות מהעולם החדש של מטבעות הקריפטו.

"מדהים כמה ישראלים יש בבנקים בשווייץ"

אחד הבנקים השווייציים שסימנו את ענף הקריפטו כמנוע צמיחה הוא לומבארד אודיה (Lombard Odier), בנק פרטי מהגדולים במדינה. הוא קם ב–1796 ומנהל 274 מיליארד פרנק (כטריליון שקל), נכון לאמצע 2018.

אף שהוא מוכן לקבל כסף שמקורו בפעילות קריפטו, הבנק נדרש לעמוד בכללי הכרת הלקוח (KYC) ואיסור הלבנת ההון (AML) של שווייץ. אם הבנק היה צריך לחקור בעצמו את מקור הכסף, הוא היה מתקשה בכך, אך העבודה שנעשית בהליך הגילוי מרצון בישראל יכולה לסייע לו בכך. הבנק מוכן להסתמך בבדיקותיו על הליכי הגילוי מרצון שמלווה משרד גולדפרב זליגמן. "כל הלקוחות שלנו צריכים לעמוד בחוקי המס בישראל, וזה עוזר לנו לוודא שהמצב אכן כך", אומר אנטוניו פרז, ראש הדסק הישראלי בלומבארד אודיה. העברת הכסף ללומבארד אודיה מחייבת את המרתו למטבע ממשלתי, כמו הדולר.

הפקדת הכסף בבנק בשווייץ — בחשבון גלוי ומוצהר, כמובן — אינה ערובה לכך שהבנקים בישראל יהיו מוכנים לקבל אותו לאחר מכן, אבל זאת יכולה להיות לכל הפחות תחנת ביניים למי שמחזיק את הונו במקומות בטוחים פחות. זירות המסחר במטבעות קריפטו סובלות לעתים קרובות מפריצות ומצרות אחרות — כמו לאחרונה, כשמטבעות בשווי של כ–190 מיליון דולר נותרו "נעולים" ללא אפשרות גישה לאחר שהמייסד של בורסת מטבעות הקריפטו הקנדית QuadrigaCX מת במפתיע, ולקח עמו לקברו את סיסמת הגישה.

יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד
אייל טואג

"היינו רוצים להתמקד ביזמי הקריפטו כתוספת לבסיס הלקוחות שלנו", אומר בארט ון למפוט, מנהל בלומבארד אודיה. הבנק מחפש לקוחות כאלה בישראל בזכות ריבוי חברות הקריפטו הפועלות בה — אבל גם אנשים פרטיים שעסקו בכרייה או מסחר במטבעות קריפטו מעניינים אותו.

"מדהים כמה לקוחות יש לבנקים השווייציים בישראל", אומר עצמון, המציין כי המחלקה הישראלית בבנק שווייצי טיפוסי נמצאת במעמד דומה למחלקה המטפלת בלקוחות ממדינות גדולות, כמו רוסיה, או מדרום אמריקה כולה — בזכות הסכומים הגדולים המנוהלים בה.

"בימי הסודיות הבנקאית היה בבנקים בשווייץ מקום לכל לקוח, גם אם קוראים לו קדאפי", הוא מוסיף. כיום המצב שונה, ושווייץ עומדת להעביר לישראל מידע על חשבונות בנק של ישראלים בה, לפי אמנה בינלאומית חדשה למניעת התחמקות ממס.

לדברי עצמון, הלקוחות הישראלים נשארו בבנקים בשווייץ גם לאחר גל הגילוי מרצון של השנים האחרונות, שאחריו יכלו להעביר את כספם לישראל, אם רצו בכך. אף שהיו מי שחשבו כי הבנקאות בשווייץ תשקע עם התערערות הסודיות הבנקאית, אומר עצמון, היא סיגלה לעצמה מנועי צמיחה חדשים, התמקדה בניהול נכסים והתייצבה מחדש — לאחר שהתרגלה לרמות נמוכות יותר של עמלות וגם של רווחיות. עם זאת, רואש מציין כי אף שיש ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל, 99% מהמרות הכספים שמבצעים לקוחות ביטס אוף גולד לחשבונות בנק נעשות מול הבנקים בישראל.

"החיכוך בין הבנקים ללקוחותיהם גדל"

לדברי גרבר, רשות המסים מנסה כעת לגייס את שיתוף הפעולה של הרשויות האחרות כדי לאפשר כניסה של כספי הקריפטו לישראל בדרך המלך. "כולם ייהנו מזה", היא אומרת. "לדעתי זו היתה טעות להגדיר את זה כתחום בסיכון גבוה, וזה דוחף אנשים למקומות אפלים".

בנק ישראל מרכז בימים אלה את פעילותו של צוות רגולטורים בנושא מטבעות קריפטו ונכסים וירטואליים. הצוות שוקל את הצורך בגיבוש מדיניות ממשלתית הרמונית, וממפה את התחומים הדורשים שיתוף פעולה בין הרגולטורים — ואת אלה שיישארו באחריותה של כל רשות.

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מודעת לבעיות שעוררה הגישה הנוקשה של הבנקים. בנאום שנשאה בדצמבר 2017 אמרה בר כי הפיקוח על הבנקים "העביר מסר חד־משמעי לבנקים הישראליים, שלפיו אין לפיקוח סובלנות לסיכוני ציות, לרבות בפעילות חוצת גבולות. כלומר, אם יש ספק בהיבטי ציות — אין ספק: אל תפתחו את החשבון ואל תאפשרו העברת כספים. הסיבה היא האחריות הגדולה, במישור האישי ובמישור הפלילי, שעלולה להיות מוטלת על בנקאי אם וכאשר מתממש סיכון בחשבון של לקוח. כתוצאה מכך, הבנקים החמירו מאוד את הבקרות על החשבונות של כלל הלקוחות, והדבר מתבטא בכך שהם מבקשים יותר ויותר אסמכתאות מלקוחות, שואלים הרבה שאלות ועוצרים כספים שלא ברור עד תום מה מקורם. החיכוך עם הלקוחות גדל.

"התוצאה היא שאנו מקבלים כיום בפיקוח על הבנקים תלונות חוזרות ונשנות מגורמים רבים לגבי הקושי שההחמרות האלה יוצרות ללקוחות", אמרה בר ב–2017. בעקבות זאת, קראה המפקחת "לאזן מעט את המטוטלת", אבל לא לקחה זאת רק על עצמה: היא דרשה להשלים את החקיקה להסדרת פעילותם של גופים כמו נותני שירותי מטבע, "לפרסם מדיניות אכיפה על ידי פרקליט המדינה, שתקבע כי בעת התממשותו של סיכון ציות, ויהיו סיכונים שיתממשו, תהיה התחשבות ברמת הציות הכללי בבנק", ולהגדיר "ארגז חול רגולטורי" שיאפשר לחברות פינטק לפתוח בקלות חשבונות בנק, תוך מתן הקלות בדרישות הציות בבנקים. צוות ממשלתי שפירסם לפני שבועיים את המלצותיו הגדיר כיצד ייראה ארגז החול הזה — שהקמתו מחייבת חקיקה. הצוות קרא גם הוא להקל על חברות בתחומי הבלוקצ'יין והקריפטו את הגישה למערכת הבנקאות.

לצד זאת, במאי האחרון פירסמה רשות שוק ההון טיוטה לתיקון לצו הלבנת הון, המגדירה מעין נורות אדומות בתחום מטבעות הקריפטו, שגופים כמו חלפנים יצטרכו לתת את דעתם עליהן. המסמך עדיין לא הפך לטיוטה לחקיקה מחייבת, וברשות מתכוונים להביאו קודם לכן לדיון בוועדת החוקה של הכנסת, ולפרסם לפני כן נוסח מעודכן שלו.

שווייץ בנק לומבאר אודייה
Denis Balibouse / REUTERS

"אנשים יפשטו רגל אם ישלמו את המס"

הגישה האגרסיבית של רשות המסים עשויה להרתיע חלק מהמחזיקים במטבעות קריפטו — בגלל שיעורי המס הגבוהים שהם נדרשים לשלם, שאינם קשורים בהכרח לערך אחזקותיהם. לפי הרשות, המרה של מטבע וירטואלי אחד באחר היא אירוע המחייב תשלום מס. המס נקבע לפי ערך המטבעות בעת ביצוע ההמרה — ולכן מי שביצע המרה כזאת כשערכם של המטבעות היה בשיא, עלול להישאר עם חבות מס הגבוהה מהערך הנוכחי של המטבעות בידו, לאחר שהביטקוין, לדוגמה, צנח ב–2018 בכ–75%.

"אנשים עלולים לפשוט את הרגל אם יידרשו לשלם את המס הזה עכשיו", אומרת גרבר — שהיתה בעבר סגנית היועץ המשפטי של רשות המסים. "כשהרשות הוציאה את העמדה שלה, היו אנשים שחטפו סטירה בפרצוף".

עמדתה של רשות המסים שלפיה מטבעות הקריפטו הם נכס ולא מטבע, עומדת למבחן בכמה תיקים בבתי המשפט, שבהם מנסים נישומים לטעון את ההפך — מפני שהפרשי שער במטבע חוץ אינם חייבים במס. לעומת זאת, עמדת הרשות באשר להמרה בין מטבעות קריפטו שונים עדיין לא נבחנה בערכאות משפטיות. לדברי גרבר, "אנחנו חושבים שזאת עמדה מאוד בעייתית, ואנחנו לא היחידים. מיסוי כזה של התעשרות על הנייר קיים רק בקריפטו, ולא בשום נכס אחר, כמו מניות או אופציות".

הפעילות של רואי החשבון ועורכי הדין בישראל בתחום הקריפטו גברה לאחר שרשות המסים קיבלה מזירות מסחר במטבעות קריפטו מידע על לקוחותיהן, ושיגרה אליהם מכתבים בדרישה שידווחו על פעילותם ונכסיהם. "מלבד זה, הרשות נמצאת אפילו ברשתות החברתיות", אומרת גרבר. "אם רואים שמישהו עשה אקזיט — הם בודקים מי השותפים שלו".

גרבר היא אחת מעורכי הדין ורואי החשבון שהתמחו במטבעות קריפטו, ומייעצים ללקוחותיהם כיצד לדווח על פעילותם לרשות המסים. פעיל בולט בתחום זה הוא רו"ח גידי בר־זכאי, העומד מאחורי פלטפורמה בשם Bittax, שנועדה לייעל את הדיווח על הפעילות במטבעות קריפטו לצורכי מס.

מי שמחזיק בהון בלתי־מדווח במטבעות קריפטו כבר אינו יכול לנצל את המסלול האנונימי בנוהל הגילוי מרצון של רשות המסים, שבו אפשר היה לנהל משא ומתן על חבות המס מבלי להיחשף. ב–2018 מרבית הבקשות לגילוי מרצון הוגשו במסלול זה. עם זאת, המסלול הרגיל פתוח עדיין, לפחות עד סוף 2019. "מניסיוננו, רשות המסים מציעה שם בדיוק את אותו הדיל שהציעה במסלול האנונימי", אומר עצמון. "הבעיה היא שהלקוחות מפחדים — בעיקר אלה שיש להם מטבעות קריפטו".

לדברי עצמון, רשות המסים התחייבה שלא להשתמש בחומרים שהיא מקבלת בהליך הגילוי מרצון לשם עריכת חקירות, והיא עומדת בהתחייבותה. מלבד זאת, הוא אומר, יש לקוחות שאינם נדרשים כלל לבצע גילוי מרצון, אלא יכולים להגיש דו"ח מס רגיל — למשל מי שהתחילו להשקיע במטבעות קריפטו רק ב–2017: "הם בסך הכל באיחור קטן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר