היועמ"ש: לבנקים אסור לסרב באופן גורף לקבל כסף שמקורו בהשקעות ביטקוין - מטבעות דיגיטליים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היועמ"ש: לבנקים אסור לסרב באופן גורף לקבל כסף שמקורו בהשקעות ביטקוין

העמדה, שמתייחסת ללקוחות פרטיים בלבד, גובשה על ידי צוות שכלל את נציגי משרד המשפטים, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון ■ נציגי הפיקוח על הבנקים בצוות, שסברו כי יש לגבש מתווה שונה, היו בעמדת מיעוט

3תגובות
ביטקוין
Bloomberg

בשנים האחרונות נמצאים משקיעים רבים במטבעות דיגיטליים, שהמוכר בהם הוא הביטקוין, בבעיה. כשהם מבקשים להעביר את רווחי ההשקעה לחשבונות הבנק שלהם, הם נתקלים בסירוב גורף, שכן הבנק שרואה בפעילות שמקורה בנכסים וירטואליים - פעילות בסיכון גבוה. היום (רביעי) פירסם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את עמדתו בעניין. הוא קבע כי הבנק לא יכול לסרב באופן גורף אלא לבצע הערכת סיכון של הלקוח בכל מקרה, על בסיס רשימת נסיבות מפחיתות סיכון שגובשה, לפני שיחליט אם לפתוח חשבון או לאפשר בו את ניהול הפעילות שמקורה בנכסים וירטואליים.

רק במקרים שלא כלולים ברשימת הנסיבות מפחיתות הסיכון, רשאי הבנק לסרב באופן גורף למתן שירות בחשבון, ובמקרה זה הסירוב לא ייראה בלתי סביר, בשל המאפיינים המיוחדים של שוק הנכסים הווירטואליים.

עמדת היועמ"ש לעניין השקעות ביטקוין - דלג

העמדה הזו – שמתייחסת ללקוחות פרטיים בלבד ולא לגופים העוסקים בנכסים וירטואליים - גובשה על בסיס מסקנות והמלצות צוות בין־משרדי אשר הורכב מנציגי משרד המשפטים (ייעוץ וחקיקה), מנציגי בנק ישראל (הפיקוח על הבנקים), נציגי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מנציגי רשות המסים ומנציגי רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. הצוות גיבש רשימה של נסיבות מפחיתות סיכון שהוסכמו על כל הגורמים שבצוות, למעט נציגי הפיקוח על הבנקים שסברו כי יש לגבש מתווה שונה.

הרשימה כוללת פעילות בסכום נמוך, נכסים וירטואליים שהתקבלו באופן ישיר מפעילות כרייה שבה אפשר לזהות את המקור ונתקבל אישור לכך על ידי גורם חיצוני, נכסים וירטואליים שנרכשו ונמכרו אל או מאותה כתובת ארנק אלקטרוני עבור אותו לקוח וכשיש אישור מרשויות המס על תשלום מס בשל הרווחים או הפעילות בנכסים הווירטואליים.

היועמ"ש מנדלבליט, בחודש שעבר. לדברי מקור ברבנות, לא היתה מחלוקת עם הפרקליטות
עופר וקנין

בעמדה, שעליה חתום עו"ד שלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) נכתב כי הרצון לאפשר ללקוחות פרטיים לממש את הרווחים מההשקעות הלגיטימיות שביצעו הוא שיקול שיש לו משקל מהותי, שכן ישראל לא אסרה על השקעה בנכסים אלה, והציבור, אף שהוזהר מהמורכבות והספקולטיביות שיש בהשקעות כאלה, מבקש לממש את הנכסים הללו.

ההתייחסות של היועמ"ש ניתנה במסגרת ניהול התביעה של רועי ערב שההכנסות שלו מהשקעות בביטקוין חונות בחשבון נאמנות על שמו (בחברת Bit2C, שמנהלת חשבון בבנק דיסקונט), אבל אין לו אפשרות לעשות העברה לחשבון הבנק שלו בבנק דיסקונט. לאחר שביקש להעביר את הכסף, מהבנק נמסר לו: "בהתאם למדיניות הבנק, לא תותר פעילות בחשבונות לקוחות שמקורה במטבעות וירטואליים מבוזרים, זאת לאור הסיכונים השונים שהבנק עלול להיחשף אליהן כתוצאה מכך, ובכללם סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור". כמו במקרים אחרים, גם ערב התבקש לשלם מס על הרווחים, בלי שיש לו אפשרות טכנית לשלמם מכספי ההשקעה בשל סירוב הבנק לביצוע ההעברה.

לפי המתווה שביקשו לקדם בפיקוח על הבנקים (מתווה שלא נכלל בעמדה שהוגשה, בשל היותם במיעוט), בשל הסיכון הגבוה, אין לחייב את הבנקים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים, גם כאשר מדובר בלקוחות יחידים. עמדת בנק ישראל היא שעל חמשת הבנקים הגדולים לבצע הערכת סיכון ובהתאם אליה לקבוע מדיניות לגבי פעילות לקוחות פרטיים בנכסים וירטואליים. המדיניות תיקבע בתוך 120 ימים ותתייחס בין השאר, ליכולתו של התאגיד הבנקאי לנהל את הסיכון בהתקיים נסיבות מפחיתות הסיכון.

עורך דין שאול ציוני ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ אומר כי עמדת היעמ"ש מהווה התקדמות בכל הקשור לקבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים על ידי בנקים, אך עולות ממנה כמה בעיות, ובראשן העובדה כי יש פרמטרים רבים אחרים שאף הם יכולים להיחשב כמפחיתי סיכון: "בעניין זה נראה שלא נעשתה עבודת מחקר מספקת, ולמיטב ידיעתי, בגיבוש העמדה גם לא נעשה שיתוף של הציבור, שהיה יכול לתרום רבות לעניין. בכל הקשור לעמדת בנק ישראל, היא ממחישה פעם נוספת עד כמה הבנק נמצא ב'שבי הרגולטורי' של הבנקים. עשרות אלפי ישראלים מחזיקים במטבעות דיגיטליים, ועמדת בנק ישראל פשוט מתעלמת לחלוטין מהאינטרסים של ציבור הלקוחות ומתחשבת אך ורק באינטרסים של הבנקים, בזמן שידוע ששוק הבנקאות בישראל הוא ריכוזי מאוד. נוסף על כל אלה, אין כל סיבה לסטות מההנחיות של ארגון ה-AFTF, שקבע שעל תאגידים פיננסיים כדוגמת בנקים לנהל את הסיכון באופן ספציפי וקונקרטי".

יגאל נבו, מנכ"ל פורום תעשיית הבלוקצ'יין, מציין כי אף שמדובר בהחלטה חשובה והכרחית ש"תשחרר את הפקק" עבור מחזיקי המטבעות, היא נוגעת רק ליחידים ולא לחברות. "אני מתקשה להבין את חלקיות ההחלטה" אומר נבו, "החברות הטכנולוגיות הישראליות מלוות על ידי היועצים הבכירים ביותר, מפעילות רגולציה עצמית וסטנדרטים מחמירים בדיקת הלקוחות כדי למנוע הלבנות הון. הן מעסיקות אלפי עובדים, תורמות לפיריון, ומעלות את תדמיתה של ישראל כמובילה טכנולוגית עולמית בתחום - ועדיין הבנקים יסרבו באופן גורף לפתוח עבורן חשבונות או לספק להן שירותים פיננסיים". נבו סיפר שבמהלך הדיונים בוועדה הוא העלה בפני משרד המשפטים ובנק ישראל את הצורך בהתייחסות לחברות הטכנולוגיות, אך כאמור לא התקבלה החלטה בעניין.

עו"ד (רו"ח) אדוה יגואר גל ממשרד יגואר עורכי דין שמייצגת את רועי ערב, מסרה כי היא מברכת על עמדת רוב הרגולטורים, שבניגוד לעמדת המפקחת, מגלמים יכולת התמודדות משפטית מבוססת סיכון, לגופו של סיכון ולא לגופה של טכנולוגיה. "הזכות לשירות בנקאי באה לידי ביטוי בעמדה זו למשקיעים שומרי חוק ומיסוי, העוסקים בפינטק ובכסף החדש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר