רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ספרים

ברק אובמה ודונלד טראמפ, 2017.
מי מהם שיתף פעולה עם רוסיה?
צילום: Rob Carr / AFP

האם נרקמה קנוניה נגד טראמפ? אם כן, המזימה הזו מגמדת את פרשת ווטרגייט

בספר על חקירת המעורבות הרוסית בבחירות בארה"ב מציג אנדרו מקארתי את הנשיא האמריקאי כקורבן של המפלגה הדמוקרטית, סוכנויות הביון ומנגנוני האכיפה, שעשו, כך נטען, יד אחת כדי למנוע ממנו כל אפשרות להיבחר ולשלוט

מימין: דיוקן פרופיל של יעקב פרנק; אולגה טוקרצ'וק

אלוהים נמצא בנו ומי שאלוהים נמצא בו לא חייב בחוקים הרגילים

ב"ספרי יעקב" מגוללת הסופרת הפולנייה זוכת פרס נובל אולגה טוקרצ'וק את סיפורו של יעקב פרנק (1791-1726), מנהיג משיחי כריזמטי, פורע חוק ואנרכיסט שסחף אחריו המונים. שלא כפי שהוצג בהיסטוריוגרפיה היהודית כמתעתע ונוכל, מצייר אותו הרומאן מנקודת מבט אוהבת

אולגה טוקרצ'וק בספרייה

מתגעגעת לפולין הרבגונית של פעם

קשה להגדיר את הספר "ספרי יעקב" מאת אולגה טוקרצ'וק, הרואה בימים אלה אור בעברית, מבחינת הסוגה. יש בו סממנים של רומאן היסטורי, אך זהו גם ספר של מעשיות ושל עולם מאגי. בהרצאה לרגל קבלת פרס נובל מתחה טוקרצ'וק ביקורת על החלוקה המקובלת לסוגות ספרותיות. היא מעדיפה דווקא מעין ערבוב של אופני כתיבה באותה יצירה עצמה

אלכס קרול כאדיפוס בהצגה "אדיפוס, תיאור מקרה" בתיאטרון הבימה (עיניו מדממות וחבושות)

איש מת מהלך ברחובותינו

המקסימום שאפשר לעשות כשתקועים כבר בתוך המגיפות זה לעבור מ"דקאמרון", שנכתב על המגיפה השחורה במאה ה-14, אל לוקרציוס, שכתב את ספרו "על טבע היקום" במאה הראשונה לפנה"ס וקרא את "אדיפוס המלך" של סופוקלס שחי במאה החמישית לפני הספירה, ואל אלבר קאמי שקרא את שלושתם וכתב את "הדבר". וכולם הגיעו לאותה מסקנה: מול המגיפה הסוף תמיד יהיה אותו סוף. הצדיק נספה יחד עם הרשע, מי שברח מת כמו מי שנשאר, איש לא נמלט

מיטל נסים

משורר בשטח | מיטל נסים עולה לשחק במגרש של הגדולים

כל השירים בספרה החדש של מיטל נסים מובילים אל השיא שבסופו: אותה סקיצה למחזה של "משוררת בעירהּ", שהוא בבחינת מסטרפיס ופסגת יצירתה עד כה, וכוללת מקהלה עירונית, מזכירות לשכה, עובד סוציאלי, ואת המשוררת ה"מבקשת להציג את שירתה במרחב הציבורי ומגיעה ללשכת ראש העיר שבה היא גרה"

הפגנה בפאריס ביום הטבעונות העולמי (אנשים שוכבים בתוך ציורי גיר של מתארי גופי חיות)

פרשת "ויקרא" | על השחיטה

אנחנו יודעים כבר לא מעט שנים מהו הנזק שגורמת תעשיית הבשר, גם לחיות עצמן וגם להתחממות הגלובלית. אבל ידיעה לחוד ומסקנות לחוד: מסורות אנושיות הן דבר קשה לפירוק, ואנחנו כבני אדם זקוקים למנגנונים פסיכולוגיים שיאפשרו לנו להתנהל בעולם בלי לכעוס על עצמנו. ספר ויקרא לא מאפשר את מנגנון ההדחקה הזה, אלא להפך: הוא דורש מהאדם להקריב דבר שיקר לו, גם כלכלית וגם רגשית, אחרת לקורבן אין ערך

רחוב אלנבי בתל אביב. "העיר ריקה לפני סוף העולם" (שלושה רוכבי אופניים ושני הולכי רגל ברחוב אלנבי בת"א)

סיפור | מהתחלה

"כדור הארץ התעייף מאתנו, הוא מנער את כולנו החוצה מהסיפון, מיטהר, משתחרר, כמו אחרי מחלה קשה וארוכה, רגע לפני ההחלמה. היה לה טוב והיה לה רע בו־זמנית. שוב היא בדקה את הטלפון — אכן, ההוא לא כתב מלה. היא רצתה קפה, אך כל בתי הקפה היו סגורים. לעולמי עד". תירגמה מרוסית לנה שמולביץ

כנר בנחלת שבעה בירושלים, 2008. אם מוזיקה היא חלק מהספר, למה לא לדמות את ירושלים למהלך מוזיקלי? 
צילום: טס שפלן / ג'יני

הייתי בטוחה ש"האיש המת" עומד לספק חוויית קריאה מהנה. ובכן, טעיתי

ספרה של נורה גולד מתאר מוזיקאית יהודייה־קנדית המתקשה להשלים עם פרידתה מגבר ירושלמי שעמו ניהלה רומן קצר. הדימויים בספר קלישאתיים, השפה חסרת מעוף והשימוש במוטיבים מוזיקליים דידקטי וחסר השראה

אן דאוד בתפקיד דודה לידיה בסדרה "סיפורה של שפחה". דמותה בספר ההמשך מורכבת יותר מאשר בסדרה צילום: HULU

גלעד עדיין חיה "העדויות" של מרגרט אטווד: יצירה שמכוונת לצופים לא פחות מאשר לקוראים

"סיפורה של שפחה" היה דיסטופיה אפלה ומרתקת, שמתחה ביקורת על החברה המערבית. לעומתו, ספר ההמשך שזכה בפרס בוקר אינו אחד מטובי הרומנים של הסופרת, אבל למעריציה מובטחת הנאה

עטיפת ספר בית הנתיבות

"בית הנתיבות" מאת זהר אלמקייס: פרק לקריאה

לתת לאהוב מיליון שמות, למשוח אותו בכל מילה בשפה, לברוא אותו בכל מילה בשפה, לקרוא לו המקום. לשרטט בשפה את המפה הגיאולוגית שהיא ליבו: אני רוצה ללמוד את הסלעים והטקסטורות, את המאובנים שניטעו במעמקי הגוף כשנולד, כשנעשה גוף-רקיע מן גוף-מים