חוסן לישראל? רק אם גנץ ישתחרר מצה"ל וניסנקורן מכבלי הוועדים - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוסן לישראל? רק אם גנץ ישתחרר מצה"ל וניסנקורן מכבלי הוועדים

ההודעה המסקרנת על הצטרפות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן למפלגתו של גנץ מנסה לשבור את התדמית הביטחונית שנדבקה בחוסן לישראל ■ אך האם גנץ וניסנקורן יצליחו להשתחרר מתפקידהם הקודמים ולהציג מצע כלכלי-חברתי אמיתי?

45תגובות
בני גנץ
גיל אליהו

בתקופת כהונתו כשר האוצר, משה כחלון בחר שלא להתעמת עם שני מגזרים: מערכת הביטחון וההסתדרות. בכל פעם שפרץ סכסוך עבודה או איזה מתח מול הוועדים הגדולים במשק, כחלון נכנס לחדר אחד עם אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, ודאג לכבות מיד את השריפה.

במהלך הקמפיין של ניסנקורן לראשות ההסתדרות מול שלי יחימוביץ', כחלון בחר צד, תמך והתגייס לצידו של ניסנקורן. הוא יצא איתו למסע מיוחצן וריק מתוכן של צירוף עובדי קבלן להעסקה ישירה במערכת הציבורית, כשהם חוגגים כל מיני הסכמים כהישג ענק ומצולם. זה עבד: ניסנקורן גבר על יחימוביץ'.

מול צה"ל זה עבד בצורה דומה. המחלוקות התקציביות בין משרד האוצר ומערכת הביטחון הן חלק ממורשת הקרב של שני המשרדים. אחרי שנים של עימותים ומחלוקות, כחלון נכנס לחדר סגור עם הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט ועם שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון וסגר איתם עניינים שאף גובשו לכדי הסכם העונה לשם "הסכם כחלון יעלון". ההשתדלות של כחלון לא עזרה לו. יעלון וניסנקורן בחרו להצטרף למפלגתו של בני גנץ - חוסן לישראל. הם הצליחו להוציא מכחלון כל מה שאפשר, וכעת הם אומרים לו תודה. אנחנו נמשיך מכאן.

משה כחלון ואבי ניסנקורן
מוטי מילרוד

החיבור בין גנץ ויעלון לניסנקורן מאוד מסקרן. הם מציגים שת"פ בין שני הדברים המרכזיים לחיי האזרחים - ביטחון וכלכלה. ואולם, הם מביאים לשולחן זווית הסתכלות מאוד צרה של ביטחון וכלכלה.

יש מן המשותף ביניהם. הפעם היחידה שבה צה"ל עשה שביתה היתה במאי 2014, כשבני גנץ היה הרמטכ"ל ויעלון שר הביטחון. היה זה בעיצומה של מחלוקת תקציבית מול משרד האוצר, וגנץ ויעלון החליטו על הפסקת אימונים בצה"ל. זה היה כמה חודשים לפני מבצע צוק איתן - ולא עשה טוב לצבא. כשכחלון נכנס לתפקידו כשר האוצר ב-2015, הוחלט לקבוע תוכנית רב שנתית שבמסגרתה לעולם לא תהיה עוד שביתה כזו. 

הסכם כחלון יעלון עיגן הסכמות שאיפשרו לצה"ל לקדם תוכנית רב שנתית, ובתקופת איזנקוט לא נשמעו עוד איומי הפסקות אימונים. לעומת זאת, הזירה מול ההסתדרות הניבה בתקופת כחלון עוד ועוד עימותים ואיומי השבתה שאיכשהו ברגע האחרון הסתיימו עם הסכם וחיוכים מצולמים. ניסנקורן, בניגוד לקודמיו, הבין את נזקיה הגדולים של ההסתדרות שבמשך שנים דאגה רק לעובדים החזקים, והוא רתם את כוחה למהלכים שרואים גם את החלשים, כמו בהעלאת שכר המינימום.  

בשבועות האחרונים חיפש גנץ דמות כלכלית חברתית שתאזן את התדמית הביטחונית שנוצרה לה בשל החיבור שלו עם יעלון. הוא ניסה את כחלון ונדחה. ניהל גישושים עם אורלי לוי אבקסיס ולא הצליח להתקדם שם. בינתיים, שני יועציו האסטרטגיים, איתי בן חורין ורונן צור חיברו אליו לקוח אחר שלהם - ניסנקורן.

בני גנץ ואבי ניסנקורן
ישראל הדרי

השאלה המסקרנת היא אם ניסנקורן, כשהוא משוחרר מכבלי התפקיד של יו"ר ההסתדרות, והמחויבוות לוועדים הגדולים והחזקים במשק, יצליח להציג תפישה חברתית כלכלית רחבה יותר. קל להסתכל על המשק מנקודת מבט של הוועדים והעובדים המאורגנים המהווים כרבע מהשכירים במשק. קשה יותר לפעול בניגוד לאינטרסים של הוועדים הגדולים. כחלון נכשל בכך. יאיר לפיד נכשל בכך.  

החיבור בין גנץ לניסנקורן מציג צד מאוד מסוים של החוסן הישראלי - זה של מערכת הביטחון שנהנית מתנאי פנסיה יוצאי דופן (פרישה לפנסיה בגיל 46) ושל ביטחון תעסוקתי חזק של עובדי המגזר הציבורי. ואולם, רוב השכירים בישראל אינם פורשים לפנסיה בגיל 46 ואינם נהנים מקביעות וביטחון תעסוקתי כפי שיש במגזר הציבורי ובחברות הממשלתיות.  

המשימה הראשונה של גנץ וניסנקורן בגיבוש המצע הכלכלי חברתי שלהם היא להשתחרר מתפקידהם הקודמים. גנץ מהצבא ושלל הטבותיו, וניסנקורן מההסתדרות והוועדים החזקים והחיים הנוחים שלהם. אם ישתחררו - יוכלו לבנות חוסן לישראל. אם  לא - זה יהיה חוסן למקצת הישראלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר