הפשיעה במגזר הערבי: להשתחרר מהקונספציה הכפולה - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפשיעה במגזר הערבי: להשתחרר מהקונספציה הכפולה

האזרחים הערבים כמובן אינם האיום. הם הקורבנות של הבעיה, אך גם רכיב הכרחי בפתרונה שעל המדינה להשכיל לגייס

11תגובות
תצלום של סמר חטיב שנרצחה, בהפגנה בתל אביב נגד אלימות נגד נשים
תומר אפלבאום

"מדינה בתוך מדינה" — זהו המונח שחזר שוב ושוב בסדרת שיחות שערכתי באחרונה עם אנשי ציבור ותקשורת מהחברה הערבית, שבמוקדן עמדה הפשיעה הגואה בקרב אזרחי ישראל הערבים. השיח הבהיר לי את חומרת הבעיה והשלכותיה, אך גם את הכשל המלווה את ניתוח הנושא ואת ההצעות שהועלו עד היום להתמודדות עמו.

עיון קל בנתוני דו"ח מבקר המדינה מ–2018 על האלימות בחברה הערבית, זה כל שנדרש כדי להבין את עוצמת התופעה. בכלל הממדים ניכרת בשנים האחרונות הידרדרות: אזרחים ערבים מעורבים בכ–60% מהפשיעה החמורה בישראל (במיוחד מקרי הרצח), פי שלושה משיעורם באוכלוסייה (21%); מספר הנשים הערביות שנרצחו בשנה שעברה מכלל הנשים שנרצחו הוא כ–40%; היקף עבירות הירי בחברה הערבית גבוה פי 17.5 מזה במגזר היהודי; ו–80% מהחשודים בעבירות החזקת נשק ללא רישיון הם לא־יהודים.

העיסוק בפשיעה בחברה הערבית לווה עד היום בתפישה המבוססת על שני טיעונים מרכזיים: הראשון, המשטרה היא "חוד החנית" בהתמודדות עם האתגר; והשני, השקעה מוגבלת מצד המדינה — שמקורה בקיפוח הכללי של הערבים — היא הסיבה המרכזית להתרופפות החוק במגזר הערבי. שתי התפישות הן במידה רבה מקור להמשך התופעה, ואף להחרפתה.

הן השלטון והן החברה הערבית נוטים לגלגל לפתחה של המשטרה את האחריות לפשיעה ואיתור פתרון לבעיה. במסגרת זאת, סומנה סדרה קבועה של סיבות: אכיפה מוגבלת במגזר הערבי, מיעוט תחנות משטרה וליקויים בהיבטי מיצוי חקירות והעמדה לדין.

אין עוררין כי על כתפי המשטרה מוטל תפקיד מרכזי לצורך מיגור הפשיעה בחברה הערבית. ואולם הטלת המשטרה לחזית המאבק מעניקה מלכתחילה מענה חלקי וצר לבעיות המחייבות טיפול במעגל רחב יותר: החל בבתי הספר, המתנ"סים ותנועות הנוער, מוסדות הרווחה, וטיפוח ההנהגות המקומיות.

ממשלת ישראל נדרשת להגדיר את הנושא פרויקט לאומי ולגבש עבורו מענה מערכתי — על כל המשמעויות הכלכליות והארגוניות הנגזרות מכך. הדבר מחייב הקמת גוף ממלכתי ייעודי שירכז את עבודת המטה של כלל המשרדים הממשלתיים ובכלל המישורים, יזכה למשאבים רחבים ויהיה מסוגל לתרגם במהירות מסקנות למעשים.

לפשיעה בחברה הערבית יש קשר הדוק לקיפוח, אך זו לא הסיבה הבלעדית לתופעה. חלק ממקרי הפשיעה מהווים בבואה לבעיות פנימיות שעל הציבור הערבי בישראל להפגין אחריות ולהתמודד עמן. הקלות שבה נרצחות נשים בטענה לשמירה על כבוד המשפחה והפרעה לאירועים ציבוריים שבהם נוכחים או מופיעים יחד נשים וגברים, אינם תוצאה של קיפוח, אלא של חוליים שעל החברה הערבית לרפא. זקיפות הקומה של הצעירים הערבים כשהם מניפים סיסמאות פוליטיות נדרשת גם בהפגנות נגד האלימות הפנימית, כאלה שמתרחשות בהיקף ובתדירות נמוכים למדי ביישובים הערביים.

הפשיעה בחברה הערבית עלולה להביא עם הזמן לערעור הביטחון והסדר במדינה כולה. לצד העיסוק באיומים חיצוניים, ישראל חייבת להיות ערה להשלכות העמוקות של הפשיעה באוכלוסייה הערבית ולראות בה אתגר אסטרטגי המחייב טיפול מקיף ומהיר. האזרחים הערבים כמובן אינם האיום. הם הקורבנות של הבעיה, אך גם רכיב הכרחי בפתרונה שעל המדינה להשכיל לגייס.

פחות מחודש לפני הבחירות, כלל המפלגות בישראל נדרשות לשלב באג'נדות שלהן את הטיפול בפשיעה בכלל ובחברה הערבית בפרט. חיוני שהנושא יהיה בעל משקל בשיקולי ההצבעה של האזרחים הערבים למפלגות השונות — ערביות ויהודיות. כל ממשלה שתקום צריכה להציב את הפשיעה בחברה הערבית בסדר עדיפויות גבוה. זו אינה בעיה של הערבים ואינה בעיה של המשטרה. זאת בעיה של מדינת ישראל, על כלל אזרחיה.

הכותב הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין, שמקדם כיום מחקר יחד עם מני יצחקי ואימאן ספדי בנושא הפשיעה בחברה בערבית בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר