הקרב על העמקת הסגר וחבילת הסיוע: צפו בטבלה המפחידה של משרד האוצר - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרב על העמקת הסגר וחבילת הסיוע: צפו בטבלה המפחידה של משרד האוצר

תחושת החירום והחרדה כבר פירקה את כחול לבן, האם היא תפרק גם את הכלכלה?

29תגובות
בנימין נתניהו
אוליבייה פיטוסי

במהלך השבוע שעבר הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו להציג תוכנית כלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה "תוך 48 שעות". הוא לא עמד בכך וגם לא בהבטחה נוספת להציג תוכנית כזו "תוך 24 שעות". בתקשורת רצו מספרים כמו 80 או 100 מיליארד שקל שנתניהו דורש להקציב כדי לתת מענה למשבר הכלכלי, אך במשרד האוצר לא מסוגלים לתת תשובות על המחיר הכלכלי של המשבר, ובטח לא על השאלה מהיכן יבוא הכסף למימונו. הסיבה? התוכניות משתנות מרגע לרגע משום שהלחץ של משרד הבריאות ונתניהו להחריף את הסגר - גדלים מרגע לרגע.

משום מה, הכנת התקנות להחרפת הסגר הוטלה על משרד האוצר. וכך, במקום להכין תוכניות כלכליות, עסוקים שם בהכנת תקנות ומגבלות תנועה על הציבור ועל מעסיקים ועובדים. עד כה, ההחלטה היתה ש-30% מהמשק יישאר פעיל וכעת יש כוונה להוריד את זה ל-20%. נכון לרגע זה, אין שורה תחתונה, אבל יש שלושה וקטורים שפועלים בעוצמה זה מול זה: מערכת הבריאות שרוצה סגר מלא, נתניהו שרוצה בהחרפת הסגר וגם סכום גדול ויפה שיישמע טוב לציבור - "80 מיליארד שקל" - למימון האירוע, והאוצר ובנק ישראל שמבועתים מהמשבר הכלכלי ולא יודעים אם בכלל יהיה ניתן לגייס חוב בהיקפים האלה ובאיזו עלות.

נתניהו מנהל את האירוע בזיקה הדוקה לסיטואציה הפוליטית ובינתיים זה עובד לו מצוין. החרדות בציבור והמחיר הכלכלי הכבד, כבר יצרו את תחשות החירום והמשבר הנדרשת שהביאה לפירוק כחול לבן ולכוונתו של בני גנץ להצטרף לממשלה בראשות נתניהו. גורמים ממשלתיים מעריכים כי מרגע שתוקם ממשלה, ייעלם השיקול הפוליטי וניתן יהיה לבחון את שאלת עומק הסגר ומשכו לפי שיקולים בריאותיים וכלכליים בלבד.

המחיר של השבתת המשק

במשרד האוצר מסתובבת טבלת אקסל שהוכנה באגף הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, המתארת תרחישים שונים של סגירת המשק ועלויותיהם. היא מתארת שני מצב סגר - מלא וחלקי, ושלוש תקופות זמן למשך הסגר - 5, 8, ו-12 שבועות. ככל שהסגר ארוך וממושך יותר, המחיר הכלכלי כבד יותר ומגיע למימדים מבהילים. גם אם בוחרים בתרחיש אמצע, שבו הסגר חלקי ונמשך כ-8 שבועות, התוצאה היא פגיעה של 6.8% בתוצר, כלומר כ-95 מיליארד שקל. אם הסגר יהיה מלא בתרחיש הזה, הפגיעה בתוצר תהיה כ-180 מיליארד שקל. בתרחיש הזה, הגירעון בתקציב המדינה יגיע לכ-11.8% מהתוצר. וזאת, עוד לפני שמשקללים את העלות של אותם 80 או 100 מיליארד שקל שהממשלה מתכוונת להקציב לטיפול במשבר.

למי שהמספרים האלה לא אומרים הרבה, כדאי לפתוח את דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר, ועסק בשאלה האם משרד האוצר שיפץ את נתוני הגירעון ב-2018 והוריד כמה עשיריות אחוז כדי לעמוד ביעד של 2.9%. הנתונים כעת מגמדים את המספרים שהעסיקו אותנו עד לפני חודש. הם לא מגמדים את הצורך בשקיפות ואמון שהם הדבר הדרוש כעת כדי להתמודד עם המשבר. כן, צריך גם כסף והרבה, והשאלה מאיזה מקום הוא יגיע גורמת לפקידי האוצר לשבור את הראש. נתניהו דורש כי כמה שיותר מהתמריצים הכלכליים יהיו תקציביים - כלומר כסף ישיר ובמזומן, ולא רק רשתות ביטחון וערבויות. החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו הוא זה שעל כתפיו תוטל המשימה לגייס כסף למימון המשבר. זה יקרה כשבכל העולם יהיה ביקוש גדול לכסף כדי לממן את החובות הגדולים שייווצרו עקב משבר הקורונה, וזה אומר עלויות גיוס כבדות.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד
עופר וקנין

המשמעות היא שצריך למצוא מקורות נוספים למימון המשבר. אחד מהם, שנבחן במשרד האוצר על אש קטנה, הוא קיצוץ שכר במגזר הציבורי. את המחיר הכבד של המשבר עד כה שילם המגזר הפרטי, ובשלב מסוים גם המגזר הציבורי ייאלץ לשאת בנטל. זה נמצא על אש קטנה משום שחלקים גדולים במגזר הציבורי עוסקים כיום בניהול המשבר הזה - מערכת הבריאות, שיטור וכוחות הצלה, ויתכן שהעומס עליהם יגדל בשבועות הקרובים, ככל שמצב החירום יימשך. ואולם, לצידם, יש במגזר הציבורי עוד מאות אלפי עובדים שהנטל עליהם נמוך יותר וגם פנסיונרים שנהנים מפנסיה תקציבית שאינה מושפעת מזמני משבר - להבדיל מהמצב בשוק הפרטי, שבו תנודות בשוק ההון ובשוק העובדה באות לידי ביטוי בפנסיות.

שאלת המפתח: מה יהיה משך ועומק הסגר

שאלת המפתח בהערכת הנזק הכלכלי של המשבר היא משך ועומק הסגר. מהתבטאויות שונות של פוליטיקאים, נוצר הרושם שהסגר הנוכחי יימשך עד פסח ולאחר מכן תהיה הקלה. ואולם, בדיונים פנימיים שנעשו בימים האחרונים, ההערכות הן שיידרש סגר של 8 שבועות, כלומר, עוד 6 שבועות מהיום. זוהי הנחת עבודה סבירה יותר גם לצורך בניית תוכניות כלכליות. בתרחיש כזה, יחס החוב־תוצר מזנק מ-60% ל-70.3%, ואם יהיה סגר מלא - ל-78.8%. זה לא נתון של כלכלנים בלבד ויש לו משמעות על היכולת של המדינה לספק שירותים שונים, כי חוב גדול יותר פירושו הוצאות מימון כבדות יותר והן יבואו בעתיד על חשבון שירותים חברתיים או ביטחוניים.

מפץ פוליטי

משמאל: בני גנץ, משה יעלון, יאיר לפיד וגבי אשכנזי
אוליבייה פיטוסי

בסוף השבוע שעבר היתה תחושה במשרד האוצר שאפשר לבנות תוכנית ליציאה מהסגר שתיושם לאחר פסח. אלא שההתרחשויות הפוליטיות שמשחקות תפקיד משמעותי בקבלת ההחלטות טרפו את הקלפים, ותוך כדי המאבק על החלפתו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין שהגיע לבג"צ, נתניהו אימץ קו נוקשה יותר לגבי עומק הסגר. תחושת החירום והחרדה שמשרד הבריאות זורע, שירתו היטב את האינטרס של נתניהו להביא למפץ פוליטי שישבור את התקיעות, ובעיקר יטרפד את יוזמות החקיקה שמפלגת כחול לבן, עליה השלום, תיכננה נגדו. האיום הספציפי הזה חלף, אבל כל עוד אין קואליציה והסכם סגורים, נתניהו לא מוכן להרגיע. לאחר שיקים ממשלה בראשותו, הוא כנראה יציג עמדה נקיה יותר משיקולים פוליטיים, וזה עשוי להביא להקלת הסגר ולניהול יותר יעיל של המגבלות על שוק העבודה.

במשרד האוצר מורטים את שערות ראשם. הם נמצאים בקו ההגנה הראשון מול העצמאים, החברות העסקיות והחקלאים שמשמידים תוצרת חקלאית טריה. הם מבינים היטב את המשמעות של אלפי פשיטות רגל, ובעיקר את העובדה שכל יום של סגר פירושו עלות כבדה יותר למשק, והארכת משך זמן ההתאוששות. המחשבה ששפיכת כסף ממסוקים תביא בהכרח לתוצאות טובות, אינה מקובלת על הפקידות הבכירה באוצר. ראשית משום שלא ברור מהיכן יבוא הכסף, וגם אם יבוא, תהיה לו עלות גבוהה מאוד. ושנית, יש חשש שזה לא יביא את הכסף לאנשים הנכונים באמת זקוקים לו, אלא לשחקנים שמסוגלים לשרוד את המשבר הזה גם בלעדיו. ושוב, שאלת עומק המשבר קריטית לגיבוש הפתרונות ובמובן מסוים יש בהם גם הזדמנות לשינויים מבניים שיכולים להניב פירות הרבה יותר טובים בעתיד.

האם ניתן להשיג בו זמנית את כל המטרות? גם מציאת פתרונות תזרימיים שיתנו מענה למרבית העסקים והאנשים וימנעו פשיטות רגל רבות, גם לבנות תוכנית יציאה מהמשבר וגם לנצל את המשבר לשינויים מבניים דרמטיים? כפי שהדברים מתנהלים עד כה, אנחנו עדיין לא קרובים להשגת אפילו מטרה אחת. אם יש דבר אחד טוב בהקמת קואליציה יציבה בקרוב, זו היכולת להניח בצד שיקולים פוליטיים למשך כמה חודשים ולייצר פתרונות לכל הטווחים. בהנחה שממשלה כזו תוכל לתפקד ולא תתחיל מיומה הראשון את המאבק למניעת רוטציה בין נתניהו לגנץ.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב
רמי שלוש

בכל תרחיש שהוא, ישראל לא נמצאת לבדה במשבר הזה, והיא תלויה גם בהתפתחות המשבר ובצעדים שיינקטו בעולם. אם בארה"ב, סין ואירופה ינקטו צעדים אגרסיביים למניעת מיתון כבד וממושך - זה יכתיב גם את קצב ההתאוששות של ישראל. אם העולם ייכנס למגננה ופרוטקציוניזם ופחות שיתופי פעולה, זה יהיה סיפור אחר לגמרי. מה שכן ברור הוא שהשלכות הכלכליות של האירוע הזה יהיו כאן הרבה אחרי שימצאו חיסון לקורונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר