מוסלל, אבל לפניך: לראשונה - החינוך המקצועי עקף את החינוך העיוני - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מוסלל, אבל לפניך: לראשונה - החינוך המקצועי עקף את החינוך העיוני

דו"ח של הכנסת מצא כי לראשונה יש יותר זכאים לבגרות בחינוך הטכנולוגי מאשר בבתי הספר העיוניים ■ ואולם תלמידים ביישובים מוחלשים עדיין מוסללים למגמות נחותות בתוך החינוך הטכנולוגי - בעוד ביישובים מבוססים מוצעים מסלולים איכותיים יותר, הדרושים בתעשיית ההיי־טק

9תגובות
בני נוער בחינוך טכנולוגי של משרד העבודה
עופר וקנין

מסלולי החינוך הטכנולוגי המוצעים לתלמידים בתי הספר התיכונים סובלים מתדמית שלילית, ונחשבים ללימודים שסוגרים בפני בוגריהם את שערי המוסדות להשכלה גבוהה. ואולם מחקר חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) מציג ממצאים הפוכים: בשנים האחרונות צומצמו הפערים בין הבוגרים של המסלולים הטכנולוגיים לבוגרים של מסלולי הלימוד העיוניים.

לפי הדו"ח, בעשור האחרון נרשם גידול בשיעור בוגרי המסלולים הטכנולוגיים שהמשיכו ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות או במכללות. במקביל, קובע המחקר, חלה ירידה בשיעור בוגרי המסלולים העיוניים שהתקבלו ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה. כך, שיעור הזכאות לבגרות של בוגרי המגמות הטכנולוגיות גבוה יותר כיום משיעור הזכאות לבגרות של בוגרי המסלולים העיוניים.

עם זאת, הדו"ח מצא גם כי ביישובים המוחלשים תלמידים עדיין מוסללים למגמות נחותות יותר בחינוך הטכנולוגי והמקצועי — מהלך המקשה עליהם להתקבל לאקדמיה או לסיים את הלימודים עם תעודת בגרות — בעוד שלתלמידים ביישובים מבוססים מוצעים מסלולי חינוך טכנולוגי איכותיים יותר, הנתפשים גם כדרושים בתעשיית ההיי־טק. בשנים האחרונות משרד החינוך השקיע בחיזוק החינוך הטכנולוגי באמצעות פתיחת מגמות יוקרתיות שמציעות לימודים עם תעודת הסמכה לצד תעודת בגרות.

הדו"ח קובע כי התרחש "גידול משמעותי בשיעור בוגרי החינוך הטכנולוגי־מקצועי, הממשיכים ללימודים גבוהים לאחר סיום לימודיהם, וצמצום ניכר של הפער בין תלמידי החינוך הטכנולוגי לחינוך העיוני". עם זאת, הדו"ח מציין כי "בחינה מעמיקה יותר של הנתונים מעידה על פערים ניכרים בתוך החינוך הטכנולוגי — הן בהתייחס למצבם החברתי־כלכלי של הבוגרים והן בהתייחס למגמות הלימודים השונות".

הפער נסגר

במגזר הערבי הפערים כמעט נעלמו

כ–40% מתלמידי התיכונים לומדים כיום בחינוך הטכנולוגי באחריות משרד החינוך. כ–10,000 תלמידים נוספים לומדים בחינוך המקצועי־טכנולוגי של משרד העבודה והרווחה, שבו קיים סיכוי נמוך יותר לקבל תעודת בגרות. נתוני הממ"מ מתייחסים רק לתלמידים שנמצאים באחריות משרד החינוך. הדו"ח, שנערך על ידי אתי וייסבלאי, הוזמן לבקשת ועדת החינוך של הכנסת.

את המהלך לחיזוק החינוך הטכנולוגי הוביל בשנים האחרונות משרד החינוך — אך בזהירות, בשל חילוקי הדעות הרבים הקשורים בו. ב–2014, כשהנושא עלה לדיון באחת מישיבות הממשלה, התפרץ השר לפיתוח הנגב והגליל דאז, סילבן שלום, על ראש הממשלה בנימין נתניהו, וקרא לעברו: "שהבן שלך יהיה פחח". זאת, לאחר שבמשך שנים רבות תלמידים מהיישובים המוחלשים הוסללו לחינוך המקצועי, במסלול שלא סיפק להם תעודת בגרות ופגע בסיכוייהם להשתלב בהשכלה הגבוהה.

ב–2016, לפי מכרז המידע והמחקר, שיעור הזכאות לבגרות של תלמידים יהודים מהחינוך הטכנולוגי היה 65.2% לעומת 64.6% בחינוך העיוני. גם בציבור הערבי הפערים נסגרו, ושיעור הזכאות לבגרות של בוגרי החינוך הטכנולוגי היה 59.2% לעומת 58.7% בקרב בוגרי החינוך העיוני.

לפי הנתונים שאסף המרכז, הפערים הנוגעים להשתלבות באקדמיה הצטמצמו מ–25% לטובת בוגרי החינוך העיוני שסיימו את לימודיהם ב–2001, ל–9% בלבד בקרב בוגרי שני המסלולים ב–2009. בשנים האחרונות המשיך משרד החינוך לפתח את החינוך הטכנולוגי ואת האטרקטיביות שלו, כך שבמרכז מניחים כי כיום הפערים זניחים יותר.

הפערים בין המסלול הטכנולוגי לעיוני צומצמו בציבור היהודי, בציבור הערבי וגם בין שני המגזרים: בקרב בוגרי התיכונים ב–2000, 56.5% מהבוגרים בחינוך העיוני בציבור היהודי המשיכו ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה לעומת 33% מבוגרי החינוך הטכנולוגי. מאז חלה עלייה הדרגתית של בוגרי החינוך הטכנולוגי שהשתלבו באקדמיה, ובקרב בוגרי 2009 הוא עלה ל-43%. לעומת זאת, שיעור בוגרי החינוך העיוני שהמשיכו את לימודיהם באקדמיה ירד ל-51.8%.

בציבור הערבי הפערים צומצמו כמעט לחלוטין בין בוגרי שני המסלולים, ובאופן חלקי בהשוואה לציבור היהודי: ב–2000 רק 17.5% מבוגרי החינוך הטכנולוגי השתלבו בלימודים אקדמיים, וב–2009 שיעורם זינק ל–31% — בהשוואה ל-33% בקרב בוגרי החינוך העיוני בציבור הערבי.

הטכנולוגי מנצח את העיוני

יותר נשים מגברים המשיכו לאקדמיה

גם בציבור הערבי וגם בציבור היהודי שיעור הנשים שסיימו את הלימודים בחינוך הטכנולוגי והמשיכו ללימודים אקדמיים — גבוה משיעור הגברים. בחינוך היהודי 50.5% מבוגרות המסלולים הטכנולוגיים השתלבו במוסדות ההשכלה הגבוהה, לעומת 37% מהגברים; ובחינוך הערבי 41.6% מבוגרות החינוך הטכנולוגי פנו ללימודים אקדמיים, בהשוואה ל–20.6% בלבד מהבוגרים.

ואולם עדיין ניכרים פערים בין תלמידים מיישובים מוחלשים ליישובים מבוססים. כך, בציבור היהודי בלבד, בעוד 57% מבוגרי החינוך הטכנולוגי ביישובים המבוססים ביותר (אשכולות 8–10) השתלבו בלימודים אקדמיים לאחר הלימודים, ביישובים המוחלשים ביותר (1–4) רק 34% השתלבו במערכת ההשכלה הגבוהה. גם בציבור הערבי, 42% מבוגרי החינוך הטכנולוגי ביישובים המבוססים יותר השתלבו בלימודים באקדמיה, בהשוואה ל–27.5% מבוגרי החינוך הטכנולוגי ביישובים המוחלשים.

הפערים האלה נובעים, בין היתר, מההבדלים באיכות הלימודים ב–20 המגמות השונות המוצעות לתלמידים בחינוך הטכנולוגי; חלקן נחשבות איכותיות במיוחד וחלקן פחות. המרכז מצא כי קיימים "פערים ניכרים בין תלמידים הלומדים במגמות שונות בכל הנוגע להשתלבותם בהשכלה הגבוהה. בעוד במגמות כמו ביו־טכנולוגיה והנדסת תוכנה יותר משני שלישים מהבוגרים המשיכו ללימודים גבוהים, במגמות כמו מלונאות, מערכות ייצור ממוחשבות וחינוך — פחות מ–20% המשיכו בלימודים אקדמיים".

ממ"מ השתמש בסיווג של מגמות הלימוד שבוצע במחקר אחרון שפורסם על ידי מרכז טאוב, שבו סווגו מגמות הלימוד למגמות באיכות גבוהה, בינונית ונמוכה לפי שיעור הזכאות לבגרות בכל מסלול ואיכות התעודה של הלומדים בהן. לפי ממ"מ, המגמות בחינוך הטכנולוגי שמבטיחות סיכוי גבוה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה הן ביו־טכנולוגיה (80% מהבוגרים) וכן המגמה המדעית־טכנולוגית (76% מהבוגרים), הנדסת תוכנה (73%) ולימודי מערכות בריאות (67%). לעומת זאת, רק 36% מהתלמידים במגמת מערכות ייצור ממוחשבות המשיכו ללימודים במוסדות אקדמיים.מגמות נוספות שמעטים מבוגריהן פנו להשכלה גבוהה הן מערכות בקרה ואנרגיה (41.5%) וניהול עסקי (46.1%).

כשנבחן מצב ההשתלבות בלימודים אקדמיים של כלל בוגרי החינוך הטכנולוגי, כולל תלמידים שלא היו זכאים לבגרות, נמצא כי סיכויי ההשתלבות של בוגרי מערכות ייצור ממוחשבות (10.7%), חינוך (14.5%), מערכות בקרה ואנרגיה (19%), ניהול עסקי (21%) ועיצוב (32.8%) היו נמוכים במיוחד. לעומת זאת, השתלבות בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה של בוגרי מגמות איכותיות יותר נותרה גבוהה — למשל ביו־טכנולוגיה (78.3%), מגמה מדעית־טכנולוגית (72%) והנדסת תוכנה (66%).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר