מפרץ חיפה לא יכול להמשיך להיות החצר האחורית של ישראל - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפרץ חיפה לא יכול להמשיך להיות החצר האחורית של ישראל

כשעיתונאי טועה, הוא עשוי לחטוף תביעת דיבה; כשרופא טועה הוא עשוי לפגוע במטופל - אך כשמדובר במפעל פטרוכימי שעושה טעות, הוא עשוי לגרום לפגיעה בבריאותם של עשרות ומאות אלפי בני אדם ■ ולמרות זאת, החוק לא מאפשר לנקוט בפעולות חמורות מספיק נגד המפעלים

14תגובות
בתי הזיקוק בחיפה
ירון קמינסקי

התעשייה הפטרוכימית עוסקת בחומרים מסוכנים מעצם הגדרתה. מדובר בחומרים כימיים שהשפעתם ההרסנית על הסביבה ועל בריאות הציבור ידועה ואינה ניתנת לוויכוח. למרבה הצער, בכל עיסוק יש סיכון לביצוע טעויות. כשעיתונאי טועה, הוא עשוי לחטוף תביעת דיבה; כשרופא טועה הוא עשוי לפגוע במטופל - אך כשמדובר במפעל פטרוכימי שעושה טעות, הוא עשוי לגרום לפגיעה בבריאותם של עשרות ומאות אלפי בני אדם. הבעיה מתעצמת כאשר התקלות במפעל הן לא בהכרח נקודתיות, או כשתקלות קטנות עלולות לגרום לנזק סביבתי גדול.

במפרץ חיפה - שבו מרוכזים 25% מהמפעלים הפטרוכימיים של מדינת ישראל בצמוד לריכוזי אוכולסייה - טעויות כאלה יכולות להוביל לפגיעה ארוכה ומתמשכת באיכות החיים ובבריאותם של תושבי מפרץ חיפה.

יש מי שאמור לדאוג לנו ולמנוע מתקריות מסוג זה לקרות - גופים המשמשים רגולטור על התעשייה, והראשונים שבהם הם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. אנשי המקצוע במשרדים אלה פועלים מכוח החוק וכפופים לביורוקרטיה, שמביאה לכך שהתגובות במקרים של תקלות הן מוגבלות ואטיות. בזמן שאדם שנתפס פורץ לדירה ימצא עצמו באופן מיידי במעצר, מפעל עבריין שמזהם את הסביבה בניגוד לחוק ייהנה מעוד שנים רבות של ספקות. זאת, אף שבמקרה של תקלה בתעשייה הפטרוכימית, עיכוב של שבועות בקבלת החלטות משמעותו אסון. לכן זמן התגובה של הרגולטור בעייתי - וכמוהו כאריה בלי שיניים, כאשר יש צורך בפעולה מיידית.

הרגולטור פועל בהתאם לחוק, אבל החוק אינו מסמיך אותו לפעולות מספקות, ודרוש מאמץ משפטי כדי להפעיל סמכויות נגד המפעלים הפטרוכימיים כאשר הם עושים טעות ופולטים חומרים מסוכנים לאוויר. בצד של המפעלים פועלים עורכי דין המעכבים כל הליך משפטי שמתנהל נגדם, והמשמעות לתושבי מפרץ חיפה היא שבמשך שנים רבות מתנהלים הליכים מנהליים או דיונים משפטיים מתישים נגד המפעלים - אך בפועל דבר לא זז והעולם כמנהגו נוהג.

פעמים רבות, בזמן ההליך המתנהל נגד מפעל מסוים, הוא ממשיך להפר את החוק, ויוצא שהרגולטור רודף אחר הזנב של עצמו. כזה הוא הטיפול בחריגות הבנזן - חומר מסרטן ודאי לאדם - הנמשכות ממפעל בזן. אף שכבר באוקטובר 2017 יצא צו מינהלי נגד החברה על חריגות בנזן, הרי שתוכנית להחלפת ציוד וסגירת מתקנים נדונה במסגרת שימוע נוסף בינואר 2019. בכל הזמן הזה המשיכו תושבי מפרץ חיפה להיות חשופים לפליטות הבנזן.

את הדבר הזה חייבים לשנות. יש להכיר בחולשת הרגולטור ולהפנים כי יש מפעלים שאינם יכולים להתקיים בסמיכות לאוכלוסייה. מפעלים כאלה צריך לסגור. שום שינוי חקיקתי לתקינה מחמירה לא יעזור כדי למנוע את הנזקים הסביבתיים ממפעל פטרוכימי, שעיקרו זיקוק דלקים, כאשר הרגולטור נעדר אמצעים לאכיפה ממשית ומהירה של החוק.

ממשלת ישראל צריכה לפעול ליישום מיידי של תוכניות לאנרגיות מתחדשות. מפרץ חיפה אינו יכול להישאר החצר האחורית של ישראל. הוצאת המפעלים הללו תאפשר פיתוח אמיתי של מטרפולין חיפה, שיכלול רצף גיאוגרפי עם שטחי מסחר, תעשייה נקייה, תיירות ומגורים.

מפעלים אחרים שאינם פטרוכימיים יצטרכו לעמוד בתנאי תקינה מחמירים, ולשם כך יש לבצע תיקוני חקיקה שיאפשרו אכיפה מיידית כלפי מפעלים מזהמים וגם ישירות נגד נושאי המשרה האחראים עליו. מדינת ישראל חייבת לתת לרגולטור שיניים, גם ברמת משרדי הממשלה וגם ברמה המקומית - לרשויות המקומיות ולאיגוד ערים לסביבה - שיאפשרו לו לתת מענה מיידי לתקלות, כדי שמפעלים ייקנסו מיד לאחר התקלה. הרגולטור חייב לקבל כלים שיאפשרו לו להילחם בתקלות בזמן אמת.

הממשלה הבאה חייבת לשים את מפרץ חיפה בראש סדר העדיפויות שלה, ולתת לרגולטורים כלים לפעול כנגד מי שברשלנותו פוגע באיכות החיים של התושבים ובזכותם הבסיסית לאוויר נקי.

הדרך היחידה להתמודד עם משבר זיהום האוויר במפרץ חיפה, שגם ב-2019 אינו מאפשר לשמור על איכות אוויר מספקת לתושבי האזור, הוא בדחיפת הממשלה לישום דו"ח מקינזי לסגירת בזן, תיקוני חקיקה שיאפשרו אכיפה מיטבית למפעלים האחרים - ועד אז, לפעול במלוא הנחישות והנחרצות כלפי המפעלים המזהמים באמצעים המשפטיים העומדים לרשותנו. לא עוד רגולטור שתפקידו למצוא איך לאפשר למפעל לפלוט חומר מזהם לאוויר, אלא רגולטור השומר על הציבור מפני מפעל מזהם.

הכותבת היא עורכת דין, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר