"יש לנו סיפורים קורעי לב - אמא שנאלצה לעבור עם 4 ילדים חולים למלון קורונה ולהשאיר עוד 7 ילדים בבית" - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יש לנו סיפורים קורעי לב - אמא שנאלצה לעבור עם 4 ילדים חולים למלון קורונה ולהשאיר עוד 7 ילדים בבית"

סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית מאוחדת - קופת החולים עם שיעור החרדים הכי גבוה - מספרת איך מוצאים פתרונות למשפחות ברוכות ילדים שנאלצות להיקרע זו מזו בגלל המגיפה המשתוללת

22תגובות
סיגל רגב רוזנברג
דנה קופל

כשסיגל רגב רוזנברג, המנכ"לית האישה הראשונה של קופת חולים בישראל נכנסה לתפקידה לפני שנה וחצי, היא לא דימיינה שיבוא יום שבו חלק ניכר מזמנה יוקדש למציאת פתרונות שיכון ובידוד זמניים למשפחות ברוכות ילדים שנאלצות להיקרע זו מזו בגלל מגיפה משתוללת. אבל היום, זוהי המציאות היומיומית שלה. 

"תפסו אותנו די עם המכנסיים למטה למרות שיש לנו קהילה מאד חזקה", אומרת רגב  רוזנברג. הבעיה האקוטית ביותר, לדבריה, היא נושא ההעברה של חולים קלים למלונות. בכל הארץ אנשים לא ששים לצאת מביתם למלונות הסגורים, אבל כשמדובר בקהילה החרדית שמורכבת ממשפחות גדולות - זה קשה שבעתיים".

מאוחדת היא הקופה עם שיעור החרדים הגבוה ביותר ביחס לגודלה מבין ארבע הקופות. היא חזקה ביותר בריכוזים חרדיים כמו בית שמש, ביתר עלית, מודיעין עלית ירושלים ואשדוד. הקופה מורגלת ביותר בעבודה עם חרדים ולהתאמה תרבותית של שירותי בריאות לקהילות השונות. אבל שום דבר לא הכין אותה לחלק מהאתגרים שיש לה בתקופת הקורונה בנושא. "מוקדי ההדבקה הכי גדולים הם חרדים", היא אומרת. "עד סוף השבוע שעבר לא ממש הבינו את זה אבל כעת זה ברור. אנחנו רואים ברשתות החברתיות חתונות, בר מצוות והלוויות וממש חוסר משמעת מטורף של חלק מהציבור הזה, וזה הפחד הבא - כי בסך הכל רוב הציבור כן נשמר. מי שממשיך להתנהג כרגיל מסכן לא רק את עצמו - אלא גם את ההורים והרבנים שלו".

ברמה היומיומית, ההתמודדות המרכזית של הקופה כרגע היא עם נושא ההעברה למלונות, במיוחד בקרב חרדים. "יש לנו סיפורים קורעי לב עם המלונות", היא אומרת. "למשל השבוע טיפלנו בסיפור של אמא עם 11 ילדים, מהם ארבעה ילדים חולים בקורונה ושבעה לא. אז נאלצנו להשאיר את האבא עם שבעה ילדים ולשלוח אותה עם ארבעה למלון".

זה באמת נשמע קורע - גם רגשית וגם לוגיסטית

"מאוד, והיא אומרת לנו: האבא לא יודע להסתדר עם שבעה ילדים. היא נקרעת, היא מסרבת לצאת ואומרת: אז שכולם יידבקו. אני לא יכולה להשאיר אותם לבד". 

קורונה חרדים
אוהד צויגנברג

מה אתם עושים במקרה כזה של סירוב?

"יושבים במשך שעה ולפעמים יותר ומשכנעים אותה עד שיכולים להגיד למד"א (שמבצע את ההעברה למלון - ר.ל): הנה, היא יורדת, תחכו לה ליד הבית. לפעמים גם שעתיים-שלוש מדברים אל לבם של החולים האלה עד שמשכנעים אותם. לפעמים מניחים להם קצת וחוזרים אליהם - עד שמשכנעים". 

אפשר מאוד להבין את הרתיעה והחרדה של אישה כזאת ואחרים מהניתוק מהבית

"ברור. גם אני יכולה להבין אותה אבל ברור שצריך להוציא אותה משם כי היום זו היא וארבעה ילדים, ומחר זה יהיה כל הבלוק. יש לנו עובדים סוציאלים  ואנשי בריאות הנפש ואנחנו עושים כל מיני דברים כדי לעזור, למשל לאותו אבא, דרך ארגונים של מתנדבים ולהביא לו שלוש ארוחות ביום - לו ולילדיו".

רגב רוזנברג מספרת שנושא העברת החולים למלונות הפך לסוגייה גדולה וקשה מאד עבור הקופה. "החבר'ה במלונות מספרים לאנשים בחוץ שזה כמו בית כלא, שאסור לצאת מהחדרים ושגוזרים עליהם בידוד בתוך המלונות. מכיוון שאנשים מספרים לאנשים שזה לא בדיוק גן עדן - זו לא אווירה, יש לפעמים ענייני כשרות, ובעיקר קריעה של משפחות גדולות", היא מספרת. "ועוד דבר שקורה שם הוא שאחרי שהייה של כמה ימים, לפחות שבוע, ואחרי שאת כבר מרגישה טוב כמה ימים - את נדרשת לעשות 2 בדיקות במרווח של 48 שעות ששתיהן יהיו שליליות כדי לצאת. הבעיה היא שמכיוון שלמד"א אין זמן לבוא - זה יכול להימשך עוד יומיים שלושה מעבר לצורך".

מלון בירושלים שהוסב לטובת חולי קורנה
אוהד צויגנברג

ואז את נתקעת זמן מיותר במלון - יאוש

"בדיוק. את מוצאת את עצמך שבועיים תקועה במלון, וזה אומר שאת נמצאת בחדר של 3 על 4 מטר, מנותקת ממשפחתך במשך תקופה ארוכה ואין מה לעשות. ובנוסף מסתובבת שם משטרה צבאית שמונעת לצאת ולהיכנס ואת מחכה לבדיקות. אנשים ממש זועקים שם שיבואו לקחת בדיקות וישחררו אותם, מנסים בפרוטקציות להביא את מד"א". 

הבדיקה הסופית היא צוואר בקבוק רציני? 

"כן. צריך לפתוח לפחות במלונות הגדולים מרפאה עם מעבדה שיעשו בה בדיקות. חייבים לשכלל את הסיפור של המלוונות". 

אז מה אתם כקופה עושים באמת עם מקרה אנושי מורכב וקשה כמו אותה אמא שנותקה משבעה מילדיה ונשארה לבד, חולה, עם ארבעה?  

"מה שעשינו במקרה שלה הוא שעברנו על הרשימות שלנו וחיפשנו חולה צעירה של מאוחדת שנמצאת במלון ושתעזור לאמא עם הילדים במלון. אחות עברה על השמות באותו מלון, דיברה עם כמה חולות, עד שמישהי הסכימה לעזור לאמא".

למרות הקשיים -  את מבינה את ההתעקשות של משרד הבריאות על המלונות?

"כן, אני מבינה. כי ברור שחייבים 'לשטח את העקומה' כדי שההידבקות תהיה יותר איטית. בהתחלה 'ויתרנו' למבוטחים ואם הסתדרו בבית השארנו בבתים אבל עכשיו המדיניות היא שרק חריגים יכולים להשאר בבית, אז עם כל אחד יש מלחמת עולם. אף אחד לא רוצה ללכת למלון".

המעבדה המרכזית של קופת חולים מאוחדת בלוד

במשרד הבריאות מדברים על הוצאת צווים מבית משפט ומשטרה למי שלא מסכים, הגעתם גם למצבים כאלה?

"לא הסכמנו להוציא את הצווים. ביקשנו ממשרד הבריאות: אל תכניסו שיטור וכפייה בינינו לבין המבוטחים שלנו". 

רגב רוזנברג אומרת כי בקופה זיהו, מלבד עניין ההעברה למלונות של משפחות ברוכות ילדים, עוד שני מוקדים של קושי רציני: "החולים בבתי אבות זו בעיה אמיתית", היא אומרת. "היתה לנו בנופים חולה דמנטית שלא מתאימה למלון, והבית שלה הוא בית האבות אבל היא לא יכולה להישאר בו כי היא עלולה להדביק אחרים. התחיל סיפור: מה עושים איתה, לאן מפנים אותה. בסופו של דבר, בית החולים מאיר הסכים לקבל אותה כי היא חייבת השגחה צמודה אבל זה לקח כמעט ארבעה ימים למצוא לה פיתרון". 

מוקד נוסף של בעיה הם מעונות של בריאות הנפש, הוסטלים, מעונות מפגרים ואוטיסטים -מתחילות שם מגיפות וגם הם לא יוכלו לעבור למלונות כי זקוקים להשגחה, גם אם הם חולים קלים. 

איפה עוד יש בעיה ייחודית?

נשים בהריון ויולדות טריות נמצאות בלחץ קשה מאד. מפחדות מאד להידבק כי לא יודעות מה יקרה עם התינוק. כל אחת שיש לה קצת חום או כאב גרון נכנסת ללחץ גדול ויש לנו סיפורים מאד קשים ומוקד מיוחד לטיפול בהן.  

יש גם משהו חיובי שאת רואה במצב?

העובדה ששירותי הבריאות נגישים ופתוחים ואנחנו לא מצמצמים או סוגרים זה מזל גדול כי זה ממש עניין קיומי. מה שמאד משרת אותנו זה שהיינו ערוכים לרפואה דיגיטל מרחוק. נכון לעכשיו, יש לנו משהו בין 25 עד 30 אחוז מהמבוטחים שמגיעים לסניפים - וכל השאר מקבלים רפואה דיגיטלית - או ביקור דיגיטלי או פניות מקוונות. הרופאים מאד מרוצים מהסידור הזה, כולל אלה שבעבר לא כך כך התחברו ולא רצו להצטרף. היום אנחנו מחברים  לשירות הזה  70 רופאים ביום. 

אז בעצם המשבר הגדול מוסס את ההתנגדויות והקשיים שהיו לכם בהטמעה

"לגמרי. זה ממש סיפור על אימוץ של הטכנולוגיה והחדשנות. הרופאים והרופאות מאד מרוצים מזה, כולל המתנגדים הכי גדולים שבעבר לא רצו לשמוע על זה.  זה מאפשר להם גם להמשיך לטפל במטופםלים שלהם בזמנים כאלה - וגם להמשיך להתפרנס". 

אפרופו להתפרנס - זה לא סוד שמאוחדת וגם שאר הקופות נכנסו לתוך המגיפה הזאת בגרעון גדול. מה את צופה שיקרה אחרי המבול, כשכל המשק יהיה בגרעון עצום ובמיתון? 

את התכנון יעשה האוצר ולפחות ממה שנרמז לנו הם מצפים שאחרי המבול נוריד שכר לרופאים ולעובדים. הם אומרים שאנחנו המגזר הציבורי, השמן, העשיר, שמקבלים משכורת כשאחרים נשלחים הביתה ואחרי זה לא יחזרו לעבודה. אז אנחנו צריכים לתת את תרומתנו

ומה את חושבת על זה?

זה לא יהיה פשוט בכלל לבוא לצוותים שעכשיו ראו כמה צריכים אותם ולהגיד להם - מקצצים בשכרכם. השאלה היא אם זה יהיה מידתי. אם זה יהיה קיצוץ סמלי זה משהו אחד, ואם זה יהיה ממש פהחתת שכר משמעותית - זה מצב אחר. ויש גם כמובן את השאלה - מה יעשו עם גרעונות הקופות:  האם יחזור לריב איתנו ולעשות הסכמי ייצוב או שינצלו את המשבר לתכנית חדשה. זו יכולה להיות הזדמנות אדירה. ומצד שני, כל המיקוד הוא על בתי חולים

בתי החולים הם קצה הקרחון, החולים הקשים ביותר. רוב הקרחון, רוב החולים, הם בקהילה ובאחריותכם

כן. וחשוב לזכור שבעוד שנה עלולה להיות מגיפה אחרת לגמרי, שפוגעת למשל בלב או בכליות. ואז לא יצטרכו מכונות הנשמה אלא למשל חדרי צנתורים ומכונות דיאליזה. לאף מדינה אין דרך לחזות ולהצטייד באופן מלא למגיפה שלא יודעים מה יהיה אופיה. מה שצריך לעשות זה לקחת את בתי החולים ואת הקהילה ולעשות חשיבה משותפת על העתיד. אלה המלחמות החדשות שלנו, ואיך אנחנו בישראל נערכים לזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר