סערת הגירעון באישון ליל: מה חושבים הפסימיסטים במשרד האוצר - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סערת הגירעון באישון ליל: מה חושבים הפסימיסטים במשרד האוצר

העלייה בגירעון אינה מפתיעה, ובכל מקרה תטופל רק על ידי הממשלה הבאה ■ אבל כששר האוצר חושש מתוצאות הבחירות, גם נושאים יבשושיים כמו ביצוע התקציב או פיקוח על מחירי החלב נהפכים לדרמה פוליטית

10תגובות
משה כחלון
תומר אפלבאום

שני דברים חריגים בלטו בהודעה של משרד האוצר על הגירעון, שפורסמה אור ליום שישי האחרון. הראשון היה העלייה המהירה שלו — מ–2.9% מהתמ"ג בסוף דצמבר, ל–3.3% בינואר, ל–3.5% בפברואר (גירעון מצטבר ב–12 החודשים האחרונים). הפעם האחרונה שבה נרשם גירעון כה גבוה היתה באוקטובר ובנובמבר האחרונים, ולפניהם — רק חמש שנים קודם לכן, ב–2013. העלייה הזאת מדאיגה במיוחד בתקופה שבה המשק צומח, גם אם לאט יותר מלפני שנה.

הסיבה השנייה שבגללה התבלטה ההודעה, היא מועד הפרסום שלה. משרד האוצר הפיץ את ההודעה על הוצאות הממשלה, הכנסותיה והגירעון — שכמותה מתפרסמת אחת לחודש — שעה ורבע לפני חצות. מהדורות החדשות המרכזיות של יום חמישי כבר שודרו, ועיתוני השבת עמדו לרדת לדפוס. מועד כזה, שבו הסיקור התקשורתי הניתן להודעה צפוי להיות מזערי, נשמר בדרך כלל להודעות מביכות, אפילו שהעלייה בגירעון לא הפתיעה איש ממי שעוקב אחר הנתונים בחודשים האחרונים.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אומר כי עיתוי הפרסום לא נועד להסתיר דבר. באב"ד מאשר מדי חודש את ההודעה על הגירעון, והפעם לדבריו לא היה יכול לעשות זאת בזמן, בגלל מחלתו. הוא מסביר כי ההודעה הופצה ברגע שאישר אותה, למרות השעה המאוחרת, כדי למנוע הדלפה של הנתונים.

במשרד האוצר מדברים כבר כחצי שנה בשני קולות על מצבה הפיסקלי של הממשלה. קול אחד מבקש להרגיע ולהסביר שהמצב בשליטה. כצפוי, הנציג הבולט ביותר לקול הזה הוא שר האוצר, משה כחלון, שהתגאה בתחילת ינואר בכך שבסיכום של 2018, למרות כל החששות, הגירעון לא עלה על היעד — 2.9%.

מוציאים יותר

ואכן, מלשכת השר נמסרה בסוף השבוע תגובה צופת עתיד: "הגיע הזמן להפסיק את המנהג המגונה של בחינת גירעון שנתי לפי מדדים של חודשיים בלבד. הכנסות המדינה בחודשים הקרובים יכסו את הפער שנוצר, והגירעון יתכנס כפי שהיה בשנה הקודמת. לא תהיה כניעה ללחצים שכל תכליתם פגיעה ביוזמות החברתיות וניסיון להפעיל לחץ להעלאת מסים".

הפער החד ברמת הגירעון המצטבר בין דצמבר (2.9%) לחודשיים שקדמו לו (3.6% ו–3.5% באוקטובר ובנובמבר, בהתאמה), וגם לחודשיים שאחריו (3.3% ו–3.5%), מזכיר כי למקבלי ההחלטות במשרד האוצר יש יכולת להשפיע עליו. הבדיקה שעורך משרד מבקר המדינה במשרד האוצר בימים אלה בוחנת אם ההחלטות בנושא ביצוע התקציב הוטו נעשו בגלל שיקולים שאינם ענייניים, ואם דעתם של אנשי המקצוע הובאה בחשבון. באופן רשמי, בכירי המשרד עדיין מכחישים כי נעשו צעדים פסולים להקמת הכנסות מ–2019 ל–2018, או לדחיית הוצאות.

הקול האחר הנשמע מהמסדרונות במשרד האוצר הוא פסימי בהרבה מזה של כחלון, ולפיו, יש בהחלט סיבה לדאגה: הכנסות הממשלה כבר אינן גדלות בקצב המהיר שנמדד בשנים האחרונות, הוצאותיה עולות במהירות, והזינוק בגירעון אינו בן חלוף. לדברי אותו קול, בממשלה "התרגלו" לרמת הוצאות גבוהה בשנים האחרונות, וב–2018 לחצו חזק יותר על דוושת ההוצאות בזכות תחושת הוודאות שנסך בהם האישור המוקדם של תקציב 2019. חלק מהמשרדים, לפי טענה זו, לא יצליחו לעמוד בקיצוץ הרוחבי שנגזר עליהם באחרונה כדי לממן את תוספות השכר לשוטרים, לסוהרים ולאנשי השב"כ והמוסד — מה שיגדיל את הגירעון עוד יותר.

בינתיים, הגירעון בפברואר 2019 לבדו הסתכם ב–4.9 מיליארד שקל, לעומת 2.3 מיליארד שקל בפברואר 2018. בינואר ופברואר 2019 יחד, הסתכם הגירעון ב–5.6 מיליארד שקל, לעומת עודף של 2.3 מיליארד שקל בשני חודשים אלה אשתקד.

הכדור עדיין בידיים של כחלון?

ביום שני האחרון הורה בג"ץ לשר האוצר לקבל את ההמלצה שגובשה כבר במארס 2018, ולהעלות ב–3.4% את מחיריהם של מוצרי החלב שבפיקוח מחירים.

אף שהכרעת בג"ץ ברורה, כחלון מרגיש שהכדור עדיין בידיים שלו. בשבוע החולף הוא השתעשע ברעיון להוריד את המכס על מחירי החלב — לא רק למען הצרכנים, אלא גם כמעין עונש לתנובה על כך שהעזה לפנות לערכאות. הורדת מכסים תוכננה ממילא כחלק מהרפורמה במשק החלב, אבל אף שרשות המסים כבר ערכה שימוע בעניין — הצעד אינו אפשרי בתקופת הבחירות, ואף צפוי להרגיז את החקלאים (ראו עמ' 17).

העלאת המחירים שעליה ציווה בג"ץ דורשת חתימה של כחלון על צו. תנובה הודיעה כי בכל מקרה לא תעלה את המחירים עד אחרי פסח (וממילא עד אחרי הבחירות). במצב הזה, והיות שבג"ץ לא קבע מועד ברור לחתימה — כחלון עשוי להחליט לחכות. אם השר ומנכ"ל משרדו, שי באב"ד, חששו מספיק מכותרת על גירעון (על בסיס נתונים רשמיים או מודלפים) כדי לפרסם את הנתונים בשעת לילה מאוחרת, אפשר לתהות איזה מועד הם יבחרו — אם בכלל — להודעה על ייקור החלב, החמאה והשמנת.

חוזר לעלות

פחות הכנסות ממסים

לפי מרבית הסקרים, מפלגתו של כחלון, כולנו, תעבור את אחוז החסימה בבחירות לכנסת, אבל כוחה נחלש בחודשים האחרונים, בוודאי בהשוואה לעשרת המנדטים שקיבלה בבחירות האחרונות. במצב כזה, כל נתון כלכלי שגרתי מצטייר כהרה גורל, גם אם מדובר בנתון הגירעון החודשי, או בסטטיסטיקה החודשית על מחירי הדירות. ביום שישי הקרוב תדווח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) אם הדירות ממשיכות להתייקר, לאחר שבפברואר דיווחה על עלייה חודשית קלה במחיריהן.

נתון הרה גורל יותר מאלה הוא הצמיחה המשק. היום תפרסם הלמ"ס נתון צמיחה מעודכן ל–2018, אבל הנתונים הראשונים על הרבעון הנוכחי יפורסמו רק באמצע מאי — וייתכן שעד אז כבר יתבהר מי יהיה שר האוצר שיצטרך להתמודד עם בעיית הגירעון. סוכנות דירוג האשראי S&P הביעה אמון באחרונה בכך שהממשלה הבאה תעשה את הנדרש כדי להקטין אותו לכיוון היעד שבתקציב (2.9%). בנק ישראל שלח בינואר נציג בכיר לישיבת הממשלה שבה נדון ביצוע התקציב, כדי להמליץ על ריסון הגירעון — במטרה לאפשר ירידה של יחס החוב–תוצר בעתיד. לא מן הנמנע שהבנק המרכזי יתייחס לנושא גם בדו"ח השנתי שלו, שיפורסם בעוד שלושה שבועות.

בכל מקרה, קיצוצים בתקציב, אם ייעשו, צפויים לקרות רק לאחר הקמת הממשלה החדשה, אם לא בתקציב 2020, שיוגש לקראת חגי תשרי. במגירות של פקידי אגף התקציבים באוצר מחכות תוכניות קיצוצים על כל צרה שלא תבוא, שיכולות להתבצע לכאורה כבר השנה, אבל בינתיים אין מי שיאמץ אותן. ביוני תוגש לממשלה תחזית תקציב מעודכנת, לאחר שנתוניהם של עוד כמה חודשים יתבהרו.

גם אם יוחלט בעתיד על הקטנת הוצאות הממשלה, הנתונים מצביעים על בעיה מיוחדת דווקא בצד ההכנסות. הזינוק בהוצאות הממשלה שנרשם בינואר התמתן בפברואר, והוצאות מערכת הביטחון היו אפילו נמוכות ב–3.3% מבפברואר אשתקד (ראו תרשים). לעומת זאת, החולשה שאפיינה את גביית המסים בחודשים האחרונים נמשכה. הכנסות המדינה מהם ירדו בפברואר ב–6.8% נומינלית לעומת פברואר אשתקד — או ב–2% בנטרול האינפלציה, גבייה חד־פעמית גדולה בפברואר 2018 ו"רעשים" נוספים. בינואר ופברואר 2019 יחד, מסתכמת הירידה הנומינלית בגביית המסים ב–1.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בגבייה השוטפת (גבייה ברוטו של מע"מ ומס הכנסה מיחידים ומחברות) עדיין לא ניכרת ירידה, למעט בתחומים שוליים יחסית, כמו הניכויים מניירות ערך, שהצטמקו מתחילת השנה ביותר מ–75% (נומינלית), אולי מפני שהמשקיעים התעודדו מהעליות בשווקים, ולא מיהרו לממש את אחזקותיהם; ומס הקנייה על יבוא, שירד בכ–21%, בעיקר בגלל הירידה ביבוא הרכב, שעשויה להפוך לעלייה במארס, לקראת השינויים במיסוי הירוק.

הבעיה הגדולה בצד ההכנסות התקציב אינה נובעת מסעיפים כאלה, אלא מהחזרי מס חברות ומע"מ גבוהים במיוחד ששולמו לנישומים – בהתאם למגמה הנרשמת כבר כמה חודשים. החזרי המע"מ בפברואר 2019 היו גדולים בכ–640 מיליון שקל מבפברואר אשתקד (עלייה נומינלית של כ–22%), וההחזרים בגין תשלומי מס הכנסה וניכויים היו גדולים ביותר מ–1.2 מיליארד שקל מבפברואר אשתקד (עלייה נומינלית של 90%).

ברשות המסים מציינים כי העלייה בהחזרים קשורה בהפחתת מס החברות מ–26.5% ל–23%, שנעשתה בשלוש פעימות ב–2016–2018: חברות ששילמו מסים "מראש" לפי שיעורי מס גבוהים, דורשות כעת את ההפרשים, עם הצמדה וריבית שנתית בשיעור 4%, ריבית נדיבה מאוד שרשות המסים משלמת על החזרי מס. תופעה זו, צופים ברשות, תיתן את אותותיה הכואבים גם ב–2020.

במשרד האוצר מחכים בדאגה לנתוני החודשים הבאים כדי לראות כמה גדולים יהיו ההחזרים שישולמו בהם. כחלון נוהג לטעון שהפחתת מסים מגדילה את הכנסות המדינה, אבל כעת הכנסות הממשלה מאכזבות אותו, וההודעה שפירסם משרד האוצר על הגירעון מנמקת זאת רשמית דווקא בהפחתת המסים שנעשתה בתקופתו. גם בהכנסות שאינן ממסים ("הכנסות אחרות", בז'רגון התקציבי), הנובעות למשל מהפרטה של קרקעות המדינה, הנמכרות כיום בהנחה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, נמשכה החולשה. הן הסתכמו בפברואר בכ–300 מיליון שקל בלבד, לעומת 1.3 מיליארד שקל בפברואר 2018.

במקרה של העלאת מחירי החלב, כחלון יכול היה לנסות להפנות את האש לעבר תנובה או בג"ץ. במקרה של גביית המסים, יהיה צורך כנראה לחפש שעיר לעזאזל אחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר