בבנקים מבינים כי אם לא ידחו את תשלומי המשכנתאות – לא יהיה ממי לגבות אותם - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בבנקים מבינים כי אם לא ידחו את תשלומי המשכנתאות – לא יהיה ממי לגבות אותם

עד עתה אושרו עשרות אלפי פניות לדחיית תשלומי המשכנתא, ובבנק ישראל מבינים שהדרך להצלת הכלכלה הישראלית לא יכולה לעבור דרך מחנק אשראי והיצמדות לכללים נוקשים ■ אם רוצים להציל את הבנקים — צריך לוודא שהמשק לא נקלע למשבר קשה

24תגובות
ייעוץ משכנתא בבנק. המשבר עלול להחמיר
עופר וקנין

התגובה המיידית והמהירה של הבנקים למשבר הקורונה, שהוציא מאות אלפי אנשים לאבטלה ולחל"ת, היתה לאפשר דחייה של שלושה עד ארבעה חודשים בתשלומי המשכנתאות. עד ליל הסדר, הצפי הוא ל–140–150 אלף פניות לדחיית תשלומי משכנתא, ובבנק ישראל מעריכים כי עד כה פנו ואושרו עשרות אלפי פניות.

המשמעות המיידית היא שבשלושת החודשים הקרובים הלווים האלה לא יצטרכו לשלם לבנק החזר חודשי. אם הסכום הוא כ–5,000 שקל לחודש, זה אומר שמסך ההוצאה המשפחתית ייגרעו 15 אלף שקל. למי שאיבדו עבודה, יצאו לחל"ת או נפגעו בהכנסתם זוהי הקלה משמעותית שתאפשר להם לעבור את החודשים הקרובים עם נטל מופחת בסעיף ההוצאות.

ההחלטה של הבנקים, שנעשתה בעידודו של בנק ישראל, מעידה על הבנה של מצב הלווים — ובעיקר של הסיטואציה המשקית הקשה שנוצרה בישראל.

למעשה, השארת המצב בעינו היתה מחמירה את מצב הלווים, אך לא פחות מכך את מצב הבנקים. מדוע? כי אם הבנקים ידקדקו ויפעלו לפי הספר, הם ייתקלו במאסה גדולה מאוד של לווים שאינם יכולים לפרוע את ההלוואות שנטלו לרכישת דירות. במצב כזה, הבנקים עשויים להגיע תוך כמה חודשים למצב שבו לווים נהפכים לחדלי פירעון. הפעולה שהבנק יכול לנקוט היא להוציא את הלווה מביתו ולהשתלט על הנכס. אבל ישראל היא לא ארה"ב, וזה לא קורה כאן כל כך מהר. זה ודאי לא יכול לקרות בנסיבות של משבר פתאומי שקשור במישרין להחלטה ממשלתית להטיל סגר ולצמצם ב–70% את הפעילות המשקית.

גם בישראל

דחיית פירעון המשכנתאות בשלושה חודשים תמנע את סיווג הלווים שיתקשו לעמוד בתשלומי המשכנתא כלווים בעייתים — מה שמחייב סדרת פעולות שמגבירות את הלחץ על הלווה, ומרעות את האופן שבו הוא מסווג במערכת הבנקאות.

שאלת המפתח מבחינת הבנקים היא מה יקרה כעבור שלושה חודשים. יש הרבה תרחישים שהועלו במשרד האוצר, בנק ישראל ובמערכת הבנקאות, מהקל אל הכבד, אך הם משתנים מיום ליום על פי הדרישות להחרפת הסגר והפחתה נוספת של הפעילות במשק. הסגר הנוכחי כבר הביא את שיעור דורשי העבודה ל–22.15%, אך זה לא המספר הרלוונטי להערכת הסיכון שעמו מתמודדת מערכת הבנקאות בשוק המשכנתאות. ראשית, בשלב הזה אלה מובטלים או יוצאים לחל"ת שיקבלו הכנסה מהביטוח הלאומי, גם אם היא נמוכה מהכנסתם הרגילה. שנית, יש דחיית תשלומים. ושלישית, חלקם הגדול אמור לחזור לעבודה, ואז נבין מהו שיעור האבטלה האמיתי.

ירידה חדה במחירי הדירות?

על פי נתוני שירות התעסוקה, המספר הכולל של דורשי עבודה הגיע אתמול (ראשון) ל–922,016 איש, מתוכם 764,165 נרשמים חדשים — כלומר, כאלה שלא היו מובטלים ערב משבר הקורונה, ומהם 90% בחל"ת. בשלב זה קשה לדעת כמה מהיוצאים לחל"ת הם למעשה מובטלים או יהיו כאלה כשהמשק יחזור לפעילות, אך קיימות הערכות שלפחות 20% מהם כבר לא ישובו לעבודה. זה יביא את מספר המובטלים האמיתיים ל–375 אלף איש, שפירושם 9% אבטלה.

לפני משבר הקורונה, שיעור האבטלה היה 3.6%, כך שזהו זינוק חד. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, פירסם בשבוע שעבר הערכה מתונה יותר, שלפיה שיעור האבטלה ב–2020 יגיע ל–7%.

הבנקים מסוגלים לעמוד במה שנגזר משיעור אבטלה כזה — חדלות פירעון וקשיים של לווים, לפי תרחישי הקיצון שנבחנו בבנק ישראל בשנים האחרונות. ואולם המשבר הנוכחי עלול להתפתח לתרחישים חמורים יותר, שיכללו שיעור אבטלה גבוה בהרבה, ועשויים לגרום לבנקים לממש ביטחונות כמו דירות שבגינן ניתנו משכנתאות. במצב כזה, הבנקים ימצאו עצמם תקועים עם מלאי דירות של חייבים שלא עמדו בפירעון המשכנתא, ייאלצו למכור אותן לכל המרבה במחיר — והתוצאה תהיה ירידה חדה במחירי הדירות.

יריד מכירת דירות. למצולמים אין קשר לכתבה
שני רייך

זה מה שקרה בארה"ב ובאירופה במשבר הגלובלי של 2008, שהחל בשוק הדירות. שם היתה בעיה של משכנתאות מסוכנות (סאבפריים) ושיעורי מימון גבוהים מאוד שלעתים היו גבוהים אף יותר משווי הנכס. זה לא המצב בישראל, אבל יש נתון אחד שבכל זאת נראה מדאיג: 50% מסך האשראי של מערכת הבנקאות מקורו במשכנתאות ובענף הבנייה. המשקל של השוק הזה בתיקי האשראי של הבנקים הוא הגבוה מכל הענפים, ולכן אחת המטרות המרכזיות בניהול המדיניות הכלכלית היא למנוע מהמשבר הבריאותי שיתגלגל למשבר כלכלי — להפוך למשבר פיננסי. לא בכדי הממשלה מתירה בשלב זה את המשך העבודה באתרי הבנייה, והבנקים ובנק ישראל קיבלו החלטה מהרה לדחות פירעונות של הלוואות משכנתא.

יחס החוב של משקי הבית בישראל לעומת התוצר של המשק נמוך יחסית — 42%. על פי נתוני בנק ישראל לסוף 2019, סך האשראי למשקי בית היה 576 מיליארד שקל ומתוכו 65% אשראי לרכישת דיור. עם שיעור כה גבוה של אשראי לדיור במאזני הבנקים, ברור מדוע היחס לענף הדיור חייב לקבל תשומת לב מיוחדת כדי שהמשבר הכלכלי לא יגלוש גם אליו.

בשנים האחרונות בנק ישראל נקט סדרה של פעולות כדי לצמצם את רמת הסיכון של שוק הדירות כלקח מהמשבר הגלובלי של 2008. בין השאר, הוא דרש הגדלה של שיעור ההון העצמי של הלווים והגבלת שיעור המימון בריבית לא צמודה (שאותה קובע בנק ישראל). וגם בשאר התחומים, הבנקים נדרשו להגדיל את ההון העצמי שלהם. זה הביא אותם למשבר הנוכחי במצב טוב כשיש להם כריות לספיגת המהלומות של המשבר.

הבנקים נדרשים לא לחלק דיוודנדים

ואולם המהירות שבה המשבר הנוכחי מתפתח וההשלכות הקטלניות שלו על שוק העבודה ועל המגזר העסקי, יצרו ביקוש עצום לאשראי והם מעמידים את הבנקים בסיטואציה חדשה: לאחר שנים שבהן הם נדרשים להיזהר, להיות שמרנים ולהגדיל את הונם העצמי, כעת הם נדרשים לפעולות הפוכות — לספק אשראי, לדחות פירעון הלוואות ולעמוד בדרישות הון נמוכות יותר.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הודיעה אתמול לבנקים על הפחתת דרישות ההון ב–1%. המטרה: לגרום לבנקים לספק יותר הלוואות ואשראי ולאפשר להם להתמודד עם הפסדי אשראי שכבר נרשמים במאזניהם. בכך צועד בנק ישראל בעקבות בנקים מרכזיים אחרים בעולם שהחליטו לרכך את דרישות ההון.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הודיעה אתמול לבנקים על הפחתת דרישות ההון ב–1%
מגד גוזני

ההנחיה הזו תהיה בתוקף במשך שישה חודשים ולאחר מכן היא תיבחן מחדש. כך למשל, הבנקים הגדולים יידרשו להחזיק הון של 9% מתיק האשראי שלהם, לעומת 10% עד כה. הבנקים הבינוניים יוכלו להפחית את ההון ביחס לתיק האשראי מ–9% ל–8%.

בנוסף, בנק ישראל הנחה את הבנקים "לבחון מחדש את מדיניות הדיווידנד" שלהם בתקופה זו — רמיזה עבה במיוחד לכך שהם מצפים שהבנקים לא יחלקו בתקופה הקרובה דיווידנדים לבעלי המניות שלהם, אלא ישמרו אותם כדי לספק אשראי למשק.

מכלול הצעדים, בתחומי האשראי, המשכנתאות וניהול ההון של הבנקים יוצר תמונה ברורה מאוד שאליה חותר בנק ישראל — הדרך להצלת הכלכלה הישראלית לא יכולה לעבור דרך מחנק אשראי והיצמדות לכללים נוקשים שמתאימים לימי שגרה. אם רוצים להציל את הבנקים ממשבר קשה — צריך לוודא שהמשק לא נקלע למשבר קשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר