"תעשה את זה - או שתשתוק": האקדח המעשן ביחסי ההון־שלטון - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"תעשה את זה - או שתשתוק": האקדח המעשן ביחסי ההון־שלטון

מחקר אמריקאי מגלה: עשירים ומנהלי תאגידים אמרו למחוקקים רפובליקאים שלא יעבירו תרומות עד שהמסים עליהם לא יופחתו — והם אכן העבירו אותן לאחר חקיקת הרפורמה במס ■ אצלנו עסקות התן־וקח מתבצעות לעתים בפרקי זמן ארוכים - שמקשים על זיהוי הדילים

6תגובות
חשיפת וידאו של "Mother Jones" שבו מיט רומני אוסף תרומות לקראת הבחירות ב–2012
AP

"התורמים שלי אומרים לי: תעשה את זה, או שלעולם אל תתקשר אלי יותר" — כך, במילים הללו, אמר לפני כשנה וחצי המחוקק הרפובליקאי כריס קולינס ממדינת ניו יורק, בעת המאבק בקונגרס על רפורמת המס שהעניקה הנחות מס מפליגות לעשירים ולתאגידים. השליטה של תאגידים ובעלי הון על הפוליטיקה האמריקאית אינה דבר חדש. כסף ופוליטיקה מעורבבים בדרך זו אחרת בכל מדינה ובכל סוג של שלטון, אבל נראה שבשנים האחרונות — ובעיקר מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא — נחשפות עוד ועוד ראיות לשיטה הנהוגה בארה"ב.

הראיות מגיעות מכל הכיוונים. מצד אחד, חברי קונגרס מוכנים כבר לספר על הלחץ שתורמים מפעילים עליהם, כמו במקרה של קולינס מניו יורק. מצד שני, חברי קונגרס, בעיקר דמוקרטים, תוקפים את השיטה ומדברים עליה בגלוי. בשבוע שעבר, סיפקה חברת הקונגרס הצעירה אלכסנדריה אוקסיו־קורטז הופעה יוצאת דופן בבית הנבחרים, כאשר הציגה עצמה כאדם שכל תכליתו היא לעשות כסף לעצמו על ידי קבלת תרומות בתמורה להעברת חוקים למען התורמים — וחילצה מהמומחים המשפטיים אישור שאין בחוק דבר המונע ממנה לעשות בדיוק את זה.

"המשחק" של אוקסיו-קורטז הדיון בוועדת הביקורת - דלג

"זו ראיה מוצקה"

בסוף השבוע התפרסם מחקר ששוב מציג את השיטה האמריקאית במערומיה. המגזין האמריקאי "Mother Jones" — המתמחה בתחקירים על האתיקה של פוליטיקאים — פירסם מחקר של המרכז לאינטגריטי ציבורי, המראה בבירור כיצד תורמים מפעילים מערכת של תן־וקח מול פוליטיקאים. במקרה זה המחקר בדק את העיתוי של העברת הכספים על ידי תורמים לגופים רפובליקאיים סביב אירוע ספציפי: לפני ואחרי חקיקת הרפורמה האחרונה במס, שכאמור העניקה הטבות מפליגות לבעלי ההון.

סטיב שוורצמן
Todd Korol/אי־פי

כך, ואולי לא באופן מפתיע, התברר כי תורמים ממעטים להעניק תרומות פוליטיות בשנים שבהן לא מתקיימות בחירות לנשיאות או לבית המחוקקים — אבל בסוף 2017, מיד לאחר שהתברר כי הפחתת המסים אכן הופכת לחוק, הארנקים נפתחו. לפי המחקר של המרכז לאינטגריטי ציבורי, מתוך 114 עשירים ומנהלי תאגידים שהעניקו תרומות לרפובליקאים באותו עיתוי, ב–87 מקרים זה היה שינוי התנהגות יוצא דופן — כי הם כמעט מעולם לא תרמו בשנה שאינה שנת בחירות. ב–25 מקרים בולטים, הם אפילו העניקו את הכסף בחלון זמן של 60 יום, בדיוק כאשר החוק עבר.

במלים אחרות, קשה שלא לייחס את הנתונים ואת התרומות כתגובה לאירועים הפוליטיים. התורמים הבהירו שלא יחלקו כספים אם המסים לא יקוצצו, וכאשר טראמפ והרפובליקאים סיפקו את הסחורה — התרומות זרמו. המומחה לכלכלה פוליטית פרופ' תום פרגוסון ניסח את הממצאים כך: "זו ראיה מוצקה, המראה אנשים מאוד אסירי תודה שמתגמלים את האלופים שלהם".

בין השמות של התורמים הבולטים, בסכומים של בין מאות אלפים למיליוני דולרים, ששינו את דפוסי התרומות שלהם באופן המצביע לכאורה על קבלת דבר תמורת דבר, נמצאו כמה דמויות שעשויות להיות מוכרות גם בישראל. אחד מהם הוא סטיב שוורצמן, מנכ"ל חברת קרנות הגידור בלקסטון, יחד עם אשתו, כריסטין. שוורצמן הוא יהודי שהקרנות שלו משווקות בישראל ונמצאות בכמה מתיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים. תורם אחר ברשימה הזו הוא אליוט ברודי, שהיה בין מקימי קרן ההשקעות הישראלית מרקסטון, והיה זה שגרם לקריסתה כאשר נחשף שהיה מעורב במתן שוחד בעת גיוס הכספים לקרן, וגם מעורב בקשרים עם טראמפ ועם עורך דינו לשעבר, מייקל כהן.

אליוט ברודי
דודו בכר

שם נוסף שמוכר לישראלים ועלה בתחקיר הוא זה של רונלד כהן, שגם הוא תרם לגופים רפובליקאיים מיד לאחר שאלה הורידו את המסים לעשירים. כמעט כל התורמים בחרו שלא להגיב לבקשת התגובה של מגזין "Mother Jones", ואלה שכן הגיבו — בהם דוברו של שוורצמן, טענו שלעיתוי התרומה לא היה קשר לרפורמת המס שהטיבה עמם.

פרגוסון, חוקר השחיתות הפוליטית, סיכם את הממצאים כך: "הכסף מדבר זה זמן רב בפוליטיקה האמריקאית, אבל עכשיו אנחנו מגיעים לרמות מגוחכות. מה שהציבור צריך ורוצה מתרחק יותר ויותר מהרצון הקולקטיבי של האנשים עם הכסף — ואנחנו מגיעים למצבים הרסניים, שכוללים את חוק המס האחרון".

ואכן, קצת יותר משנה לאחר שהמסים הופחתו, בניגוד לתחזיות של טראמפ והרפובליקאים, מתברר כי הרפורמה לא הביאה לפריחה הכלכלית המובטחת, וגם לא להגדלה של ההשקעות במשק על ידי המגזר העסקי. נכון להיום, הנתונים מראים שהרפורמה היטיבה עם העשירים, הגדילה את הגירעונות של ממשלת ארה"ב — וזהו.

אצלנו הדברים קצת יותר עדינים

אצלנו, תודה לאל, מחוקק לא יכול לקבל תרומות בלא הגבלה מתאגידים ובעלי הון — אבל הגבלה זו אינה מבטיחה כי לכסף אין חלק בפוליטיקה ובחקיקה הישראלית. ההבדל הוא שהדברים אצלנו קצת יותר עדינים, קצת פחות גלויים, ועסקות התן־וקח מתבצעות לעתים בפרקי זמן ארוכים שמקשים על זיהוי הדילים.

את התוצאות של מערכות יחסים בין פוליטיקאים לאנשי עסקים אפשר מדי פעם בכל זאת לזהות. ב–2010, למשל, הגיע שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, לפגישת היכרות עם נוחי דנקנר שכיהן באותם ימים כיו"ר אי.די.בי, במשרדיו של דנקנר במרומי מגדל עזריאלי — ולא הפוך, כפי שניתן היה לצפות. אותו דנקנר, על פי יומניו שנחשפו בעקבות חקירת "הנפקת החברים" שבגינה הוא מרצה בימים אלה עונש אסר, נפגש עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, זמן קצר לפני ההכרעה על חוק הריכוזיות, שהשפיע מאוד על הפירמידה של אי.די.בי.

מיט רומנטי - דלג

נתניהו עצמו נפגש פעמים רבות בשנים האחרונות עם טייקונים — לעתים עם אותם הטייקונים שתורמים למפלגה הרפובליקאית ולוחצים על המחוקקים בארה"ב להוריד מסים. נתניהו, כמובן, גם מסובך בשורה של תיקים שבהם הוא נחשד במערכת יחסים כלכלית של תן־וקח — ורק באחרונה ביקש ראש הממשלה לקבל תרומות מאנשי עסקים, כדי לממן את הגנתו בתיקים אלה.

זה דומה מאוד למה שקורה באמריקה. מפגשים כאלה אמנם מוכיחים את קיומם של קשרים ו"גישה" של אנשי עסקים לפוליטיקאים, והם אינם בגדר אקדח מעשן של העברת כספים ישירה, אבל רק תמים יחשוב שלתאגידים ואנשי עסקים בישראל אין מנופי לחץ כלכליים על פוליטיקאים — אם בדרך של תרומות ואם בדרכים אחרות.

בדיוק חודשיים לפני הבחירות לכנסת, לאחר שרק בשבוע שעבר שובצה בפריימריז של הליכוד לוביסטית של תאגידים למקום ריאלי בכנסת הבאה, ועל רקע הצורך של המפלגות בתקציבים לקראת ה"מאני טיים" של הקמפיינים שלהם, ראוי שכל פוליטיקאי יבהיר בפני בוחריו את עמדתו בשאלה פשוטה, אבל חשובה: האם הוא מתכוון לפעול רק עבור הציבור, או שיש לו גם מחויבויות כלפי אנשי עסקים ותאגידים המסייעים לו או שקרובים אליו?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר