היועמ"ש סיבך לנתניהו את תוכנית מינוי השרים – וביטן ויתר על תפקיד שר החקלאות

שלשום (ד') הופץ סדר היום לישיבתה הקרובה ביום א' של ממשלת ישראל. הוא כולל דיון במינוי השרים החדשים שיזם בנימין נתניהו: דוד ביטן אמור להכנס למשרד החקלאות, איציק כהן מש"ס אמור להכנס למשרד השיכון, יפעת שאשא-ביטון אמורה לעבור ממשרד השיכון למשרד הרווחה, וציפי חוטובלי אמורה לקבל את תפקיד שרת התפוצות.

הדיון נדחה לבקשתו של היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, שמעוניין ללמוד לעומק את פסק הדין של בג"ץ שניתן ב-30 בדצמבר, בתגובה לעתירה של עו"ד יוסי אור-הכהן, עו"ד ליאור דץ ועמותת שומרי הסף.

העתירה יצאה נגד מינוי נפתלי בנט לתפקיד שר הביטחון – מינוי שלדברי העותרים לא היה מחויב המציאות ונעשה מתוך צורך פוליטי של הידוק הברית בין הליכוד למפלגת ימינה ומניעת הסיכוי שתוקם ממשלה בה 'כחול לבן' ובנט משתפים פעולה. 

בג"ץ לא נתן הוראה לבטל את המינוי, אבל פסק כי מעתה והלאה נתניהו יכול למנות שרים חדשים רק כשהדבר מחויב המציאות להבטחת המשך העשייה השלטונית ומניעת פגיעה אפשרית באינטרס הציבורי. לאחד הח"כים שהיה אמור להתמנות לתפקיד שר – דוד ביטן – זה הספיק. ביטן, שצפוי להתמודד בתקופה הקרובה עם סדרה של כתבי אישום בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים - הודיע היום כי "בעקבות ההשהיה במינוי השרים החלטתי לוותר על המינוי לשר החקלאות". הוא הוסיף לכך ביקורת כלפי נתניהו: "חבל שמינוי שהיה צריך להתבצע לפני שנתיים נדחה כל הזמן באמתלות שונות עד שהגענו לנקודה שמעקרת אותו מתוכן".

נתניהו מחויב למנות שרים לתיקים בהם הוא עצמו החזיק עד כה. הוא אינו רשאי להמשיך להחזיק בהם בגלל כתבי האישום שהוגשו נגדו. עם זאת, הכרעת בג"ץ תקשה עליו לצ'פר את מי שנפשו חפצה בכך. 

ההכרעה לדוגמא צפויה להביא לכך שמנדלבליט יתקשה לאפשר את העברתה של שאשא-ביטון ממשרד השיכון למשרד הרווחה – לאור זאת שאי אפשר להגדיר את המהלך כמחויב המציאות לצורך המשך עבודת הממשלה. היא גם עשויה להביא לכך שמנדלבליט יבהיר כי הוא מאפשר רק סיפוח של התיקים הפנויים לתחום אחריותם של שרים המכהנים כבר בממשלה – ולא למינוי ח"כים שאינם מכהנים כיום כשרים. במצב כזה, גם ניר ברקת שנותר בחוץ בסבב התיקים שתוכנן ליום ראשון – ייאלץ להמשיך לכהן רק כח"כ מהמניין. למרות שלכאורה ערבוב הקלפים היה יכול להיות עבורו אפשרות לזכות בתפקיד.