התמהיל הקטלני שעשוי לטרוף את הקלפים ולהכריע את הבחירות - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התמהיל הקטלני שעשוי לטרוף את הקלפים ולהכריע את הבחירות

הבחירות הקרובות יוכרעו על שיעורי הצבעה, על אפקטיביות ניהול יום הבחירות, על לוגיסטיקה, אבל גם על אפליקציה, מניפולציה ודיסאינפורמציה

43תגובות
נתניהו ברמת גן, אתמול
תומר אפלבאום

בכל מערכת בחירות שואלים מחדש — "אז על מה הבחירות הפעם", וקשה לטעון שהנושא השתנה לעומת הבחירות באפריל ובספטמבר 2019. ואולם ייתכן שיש הפעם שני גורמים חדשים, חריגים, שעשויים להשפיע על תוצאות הבחירות. לא הסיפוח, לא כתבי האישום נגד בנימין נתניהו, גם לא החקירה של פרשת הממד החמישי. אפילו לא תוכנית המאה או התוכנית למנות את ניר ברקת לשר האוצר ולהוריד את מחירי המזון ב–30%.

הגורמים החדשים מגיעים מעולמות אחרים לגמרי. אחד הגיע מסין, השני מעולמות הטכנולוגיה. לראשון קוראים וירוס הקורונה, לשני אפליקציית אלקטור. ויש סבירות מסוימת ששימוש מתוחכם בשניהם יכריע את תוצאות הבחירות.

הרקע העובדתי הוא שבשתי מערכות הבחירות הקודמות התוצאה היה תיקו מייאש שלא איפשר לאף גוש להקים ממשלה. על פניו, אין סיבה שהתיקו הזה יישבר. אני לא מכיר אנשים שהחליטו לעבור גוש כתוצאה מהתקיעות הזאת. מה שכן יכול לחולל שינוי הוא שיעורי הצבעה שונים. מי שיצליח להוציא יותר תומכים שלא הצביעו בפעם הקודמת — יחזק את כוחו. מי שיגרום לתומכי הגוש השני להישאר הפעם בבית — יחזק את כוחו. וכאן אפליקציית אלקטור והקורונה יכולים לשחק תפקיד חשוב, ולהיות ה"גיים־צ'יינג'ר" של הבחירות.

אלקטור היא אפליקציה שכוללת את כל הפרטים של בעלי זכות הבחירה בישראל שנלקחו מתוך פנקס הבוחרים. המפלגות מקבלות את המידע הזה ועושות בו שימוש, אבל האפליקציה לקחה את זה כמה צעדים קדימה, בכך שהפכה את הגישה למידע נגישה לכל אחד וגם דאגה לטייב אותו עם פרטים נוספים שנלקחו ממקורות אחרים.

אלקטור - דלג

בפנקס הבוחרים יש פרטים כמו שם, כתובת, מספר תעודת זהות ומיקום הקלפי שבו מצביע הבוחר ובני משפחתו המתגוררים עמו באותה כתובת. באפליקציה יש אפשרות להוסיף פרטים באופן וולונטרי, כמו מספר טלפון, שיוך פוליטי, כוונה להצביע בבחירות ומידע בזמן אמת ביום הבחירות, אם המשתמש כבר הצביע או לא. מספרי הטלפון נוספו באמצעות הצלבות עם מאגרי מידע אחרים שמסתובבים בשוק.

הליכוד, שנמצא בדרך כלל כמה צעדים קדימה לעומת כחול לבן, עושה שימוש מאסיבי באפליקציה הזאת, ומעודד את חבריו ותומכיו לעדכן אותה שוב ושוב. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פונה באסיפות הבחירות לתומכיו להוריד את האפליקציה ולהוסיף לה פרטים.

יש כמה בעיות עם האפליקציה הזאת, שחלקן נוגעות במישרין למערכת הבחירות וחלקן גם לימים אחרים (כפי שנחשף באחרונה ב–TheMarker על ידי רפאלה גויכמן). איסוף מידע כזה וחשיפתו לעיני כל מזהה ומקטלג אנשים בהתאם להעדפות הפוליטיות שלהם. זה אולי לא כזה סוד גדול כשחברים ובני משפחה יודעים למי אנחנו מצביעים, אבל לא בטוח שזה כדאי בשוק העבודה.

יש באפליקציה פגיעה ממשית בפרטיות, משום שהיא מספקת מידע על דעותיו ואמונותיו של אדם בניגוד לחוק הגנת הפרטיות במאגרי מידע. המפלגות מקבלות את פנקס הבוחרים תחת התנאי שהן לא חושפות אותו לעיני כל, אלא עושות בו שימוש רק לצורכי בחירות. ויש כמובן סכנה ביטחונית: בישראל כל דבר מגיע בסופו של דבר לביטחון — כפי שהתריע ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, שטוען כי גורמים עוינים יכולים להגיע דרך האפליקציה לאנשי שירותי הביטחון ולקבל מידע על כתובתם ובני משפחותיהם. פרדו אף קרא למי שהוריד את האפליקציה למחוק אותה מיד בגלל הסכנה הביטחונית.

נגיף קורונה בנתב"ג. "התיירות קורסת"
עופר וקנין

המאגר שנבנה באמצעות אלקטור אינו רשום ברשם מאגרי המידע במשרד המשפטים ויש סבירות שפעילותו כלל אינה חוקית. בג"ץ וועדת הבחירות המרכזית נדרשו לעניין, אך החליטו שלא למנוע את השימוש באלקטור.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל, קבע בתגובה לעתירה של עוה"ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם, כי אין זה מסמכותו לטפל במקרים של הפרת הפרטיות; ובג"ץ דחה את עתירתם בנימוק שחיזק את עמדתו של הנדל, ומצא לנכון לציין (בהרכב של השופטים אלכס שטיין, מני מזוז ודוד מינץ), כי אם המאגר דלף לרשת, זהו דבר חמור והדרך לטפל בו היא באמצעות תביעה אזרחית.

חוסר האקטיביזם השיפוטי במקרה דנן מעיד כי השופטים ויו"ר ועדת הבחירות מודעים לסכנות האפשריות של השימוש במאגר, אך הם נאחזים בנימוקים פרוצדורליים ונותנים לאפליקציה ולמנהלי הקמפיינים לעבוד. הם עלולים להצטער על כך לאחר יום הבחירות, אבל זה יהיה מאוחר מדי.

בניית מאגר המידע נעשתה לצורכי יום הבחירות, וכדי למקסם את אחוזי ההצבעה לליכוד. איסוף המידע, טיוב הנתונים והצלבתם עם מידע נוסף שלא פורסם, מאפשר מיקוד של מסרים בקהלים ספיציפיים. וכאן לא מדובר רק במסרים ספציפיים לתומכים מסוג "בואו להצביע", אלא גם בדיסאינפורמציה מכל הסוגים, שיש בה כדי להגדיל השתתפות בהצבעה של קהלים מסוימים וצמצום הצבעה של קהלים אחרים.

כאן, יכול להיכנס לתמונה נגיף הקורונה. נניח שמפלגה כלשהי חשה שמצבה בקלפיות מסוימות אינו טוב; הפצת שמועה של אדם נגוע בנגיף שהגיע להצביע באותן קלפיות יכולה להשפיע מאוד על שיעורי ההצבעה. הנגיף הוא משתנה חדש בזירה, האי־ודאות סביבו גדולה והוא יכול לייצר בהלה מהר מאוד. השימוש לרעה באפליקציה יכול להיות מכיוונים פוליטיים שונים, אבל לליכוד יש יתרון — משום שהוא בנה באמצעותה, סביב פנקס הבוחרים, מאגר נוסף עם עוד שכבות של מידע, וזה יכול לשמש את נציגיו בקלפיות כדי לעדכן בכל עת את מטה הבחירות שלו על מצבם.

הבחירות הקרובות יוכרעו על שיעורי הצבעה, על אפקטיביות ניהול יום הבחירות, על לוגיסטיקה, אבל גם על אפליקציה, מניפולציה ודיסאינפורמציה. ועדת הבחירות המרכזית מורגלת בטיפול בתלונות של המפלגות על הפרות והפרעות לתקינות הבחירות, אבל האלקטור מייצר לה אתגר שמחייב הבנה בזמן אמת של שימוש לרעה בו.

תוסיפו לזה את הקורונה, ותקבלו תמהיל קטלני לפגיעה בתקינות הבחירות. נשמע קונספרטיבי ופרנואידי? אולי, אבל המקומות שאליהם הידרדרה מערכת הבחירות הזאת מוכיחים שעוד לא ראינו את התחתית האמיתית שלהן. וצריך גם לזכור שהמוטו שטבע יועץ התקשורת של נתניהו, עופר גולן, לגבי הבחירות הוא "קודם מנצחים, אחר כך עושים בקרת נזקים".

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ניל הנדל
אמיל סלמן

נ.ב

האם ייתכן שהביקורת האינטנסיבית על האקטיביזם השיפוטי עשתה את שלה, ושופטי העליון הפנימו אותה עד כדי מצב שבו הם מזהים סכנה, מבינים את משמעותה, אבל מתחמקים ממתן מענה בזמן אמת? אפליקציית אלקטור ופוטנציאל השימוש לרעה בה הם ההוכחה שהלחץ כנראה עובד. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט הנדל, דחה את העתירה שהוגשה נגד השימוש באלקטור, אך אמר כי ישקול להקים ועדה לאחר הבחירות שתבחן טענות שעלו ביחס לשימוש בטכנולוגיות והפרת הפרטיות הנוגעים לחוק הבחירות.

מה ישראלי בעיני? להגיד "אשקול הקמת ועדה שתבחן" במקום לטפל בבעיה כשזה עדיין רלוונטי. מה עוד ישראלי בעיני? תגובתו של השופט שטיין: "מדובר בפגיעה בפרטיות, שעל חומרתה אין צורך להכביר מלים. פגיעה, אם אכן התרחשה, מהווה עוולה אזרחית. נפגעיה זכאים אפוא לסל של תרופות משפטיות, שכוללות פיצויים, צווי מניעה וצווי עשה. סעדים מוענקים בבתי המשפט הרגילים, ולא בבג"ץ". כלומר, אתם אולי צודקים, אבל יש פרוצדורה ויש ביורוקרטיה. אז מה אם זה יפגע קצת בדמוקרטיה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר