הבחירות היום הן משאל עם - האם נאשם בשוחד יכול להיות ראש ממשלה? - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבחירות היום הן משאל עם - האם נאשם בשוחד יכול להיות ראש ממשלה?

בעשור וחצי האחרונים נאבקה ישראל בכמה מהאנשים החזקים במערכת הפוליטית והעסקית, שזכו לתמיכת האליטה המקומית, ובכל זאת סיימו את הקריירה שלהם מאחורי סורגים או נבעטו מהמערכת ■ אם נתניהו ייבחר שוב למרות כתבי האישום - הוא יקבע תקדים גם לבאים אחריו

64תגובות
בנימין נתניהו ומשה קצב
באובאו

לו היתה רשימה של "50 האסירים המשפיעים בישראל" מטעם שירות בתי הסוהר, היא היתה כוללת כמה מהאנשים הבכירים ביותר בישראל בעשור וחצי האחרונים: נשיא המדינה משה קצב, ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר האוצר אברהם הירשזון, שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי, הרב הראשי יונה מצגר, הטייקון הראשי נוחי דנקנר, ועוד כמה בכירים אחרים. זו רשימה שיוצרת את הרושם שמערכות אכיפת החוק בישראל עשויות מברזל יצוק: חזקות, איתנות, לא מתכופפות בפני איש — יהיה מעמדו אשר יהיה. מי שפישל — שילם.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, והמפכ"ל רוני אלשיך — ראשי מערכת אכיפת החוק ובני הציונות הדתית שמינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו — המשיכו את הקו הזה. הם חקרו ובדקו והגיעו למסקנה שיש להגיש נגד נתניהו כתבי אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. כל פוליטיקאי אחר שנגדו מתנהל הליך כזה, היה הולך הביתה, או שהיה מרכין ראש והולך לבד, או שחבריו היו מראים לו את הדרך החוצה (כמו שקרה לאולמרט), או שבג"ץ היה מסלק אותו.

אהוד אולמרט
אילן אסייג

נתניהו עובד אחרת. מהרגע הראשון שבו נחשד, הוא משתמש בדעת הקהל כדי להיאבק מול המשטרה והפרקליטות והיועמ"ש. הוא נותן את קרב חייו. האנרגיות העצומות שלו בניהול שלוש מערכות בחירות, השליטה האבסולוטית בסדר היום, ויצירת עוד ועוד ספינים והסחות דעת, הן תוצאה ישירה של המאבק הזה. עד עכשיו זה הצליח לו — הוא מכהן כראש ממשלת המעבר מאז הבחירות של אפריל 2019.

הציבור הישראלי המותש משנה וחצי של קמפייני בחירות מכוערים במיוחד, ילך היום לבחור בפעם השלישית, בתקווה שהפעם תושג הכרעה או פריצת דרך שתאפשר הקמת ממשלה. גם הפעם עומדת למבחן כשירותו של ראש ממשלה שנגדו יש שלושה כתבי אישום.

בניגוד לפעמיים הקודמות, לא מדובר רק בחקירה או בהמלצה לכתב אישום. הפעם יש מועד לפתיחת משפטו של נתניהו. צד אחד חושב שאין עם זה בעיה, צד שני משוכנע שזה בלתי מתקבל על הדעת. הצדדים שווים בכוחם. עד כה לא הושגה הכרעה ביניהם וישראל והמערכת הפוליטית שלה נמצאים על קו פרשת מים.

במובנים רבים, יש כאן נסיגה מהנורמות הציבוריות שהשתרשו בעשור וחצי האחרונים, שבהם כמה מהאנשים הכי חזקים במערכת הפוליטית והעסקית הלכו הביתה ובהמשך לכלא — בעקבות חקירה וכתבי אישום. במשך עשור וחצי נאבקה ישראל בשחיתות ויכלה לה. היו רגעים קשים: כשעלתה שאלת האיתרוג של אריק שרון, וכשאביגדור ליברמן נחלץ בצורה מוזרה מכתב אישום. אך השורה התחתונה הצביעה על שיעורי הרשעה גבוהים מאוד של פוליטיקאים והתנערות רחבה של הציבור מהמושחתים שבהם — עד שהגיע נתניהו.

להבדיל מאולמרט, שנהנה מאהדה בעיקר בקרב חבריו העשירים, לנתניהו יש תמיכה גדולה מלמטה. מאנשים רגילים. העבודה שלו על דעת הקהל, כמו גם מוכנותו לבצע מהלכים אקטיביים וחסרי בושה כדי לשמר את שלטונו, נושאים פירות. הקרב שהוא מנהל מול המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה — חסר תקדים. הוא קורא כראש ממשלה "לחקור את החוקרים" ומאשים אותם בתפירת תיקים. הוא מינה שר משפטים — אמיר אוחנה — שיצא מיומו הראשון בתפקיד נגד המערכת שעליה הוא מופקד. נתניהו משסה את אנשיו ובהם בנו הבכור יאיר, בכל מי שהוא מזהה כאויב, בלי פילטרים ובלי בושה. הוא ניסה במהלך חקירותיו לקדם חוקים שימנעו את העמדתו לדין.

אברהם הירשזון
מוטי קמחי

נתניהו עלול לעשות זאת אם ייבחר שוב לראש ממשלה. יהיו לו משוכות משפטיות רבות לצלוח, גם אם יעמוד בראשות הממשלה הבאה. אבל המבחן בבחירות הוא ציבורי — האם הציבור חי בשלום עם נאשם בראשות הממשלה? מי שסולד מהתערבות של מערכת המשפט בחיים הפוליטיים צריך לתת דעתו למשמעות של ניצחון של נתניהו.

רוצה פקידים כנועים

חלק גדול מהעם רואה את מעשיו של נתניהו ולא מתרגש. יש המזדהים עם התקרבנותו — גם הם רואים עצמם כקורבנות. יש שמבטלים את ההאשמות כלפיו כבלתי רציניים. חלקם סותמים את האף כי על הכף מונחים דברים חשובים יותר. מבחינתם — ההתנחלויות, הכספים לחרדים, תסבוכות פליליות משל עצמם. כמה מהם מעריצים את הדרך שבה הוא נלחם במערכת אכיפת החוק (בכל אחד מאתנו מסתתר מישהו ששונא או מפחד משוטרים ומשפטנים), חלקם התמכר לכוח השלטון ולא יוותר עליו בעד שום ערך חלופי. וחלקם רואים את המראות ושומעים את הקולות, מאוכזבים, אבל מורתעים וחוששים לפצות פה ולהיות מוקעים כבוגדים.

יונה מצגר
ליאור מזרחי

ואולם כולם חייבים לתת לעצמם דין וחשבון בשאלה אם זה מעשי שראש ממשלה בישראל — אולי המדינה המסובכת ביותר לניהול — יקדיש שעות וימים לניהול משפט פלילי. גם בצד הערכי וגם בצד הפונקציונלי. הרי בעמוד הראשון של כתבי האישום כתוב: "מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו". זה בלתי נתפש שמדינה תנהל משפט נגד ראש הממשלה שלה, אבל זה מה שאנשי המקצוע הרלוונטים החליטו.

חזקת החפות עדיין עומדת לנתניהו, ובמובנים מסוימים הבחירות היום הם משאל עם על השאלה אם נאשם יכול לכהן כראש ממשלה. משאלי עם לא נעשים לגופו של אדם וכמובן לא בנושאים משפטיים, אבל נתניהו שם את מבטחו בדעת הקהל — זה חלק מקו ההגנה שלו: "חלק גדול מהעם חי בשלום עם מעשי".

ממשלת הימין שהוקמה ב–2015 ומכהנת עד היום (כממשלת מעבר) חוללה שבר גדול ביחס לפקידות מקצועית, מה שמכונה דיפ סטייט. היא ושופריה הפכו את הפקידים לאויבי המערכת. כל פעם שהפקידות המקצועית מציגה עמדה לא נוחה לשלטון — היא מוקעת.

זה קרה להרבה פקידים בכירים: ליו"ר רשות שוק ההון דורית סלינגר, לרשות התחרות (רשות ההגבלים העסקיים) רשות החשמל, משרד התקשורת, מבקר המדינה, אגף התקציבים באוצר — אבל יותר מכל לפרקליטות.

נוחי דנקנר
ניר קידר

מי שרוצה להבין את הנזק שנגרם למשרד המשפטים ולאמון הציבורי במערכת המשפטית בעקבות פרשיות נתניהו השונות, כדאי שיכיר את משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות. להלן: הפקיד שמנהל את משבר הקורונה בישראל. מאז שהחל המשבר, אותו בר סימן טוב שולח אנשים לבידוד בבית ופוגע בזכויות האדם הבסיסיות שלהם, עוצר טיסות נכנסות ויוצאות למדינות רבות ומסכן את יחסי החוץ של ישראל, וראו זה פלא — אף אחד לא מאיים לפטר אותו, להחליף אותו, להגיד שהוא רק פקיד, שהוא שתול של השמאל.

איך זה יכול להיות? במה הוא שונה מפרקליט המדינה? מראש אגף התקציבים? כולם פקידים שעושים את עבודתם לפי מיטב שיפוטם המקצועי. ההבדל קשור כמובן למשימה. בר סימן טוב אחראי לבריאות הציבור. כל עוד היא אינה מתנגשת עם רצון השלטון, הפקידים בישראל יכולים לעשות ככל העולה על רוחם.

כאוס חברתי חמור

כשעניינו של אולמרט עמד על הפרק, הגדיר נתניהו מדוע ראש ממשלה לא יכול לכהן עם כתבי אישום: "מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל. קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי — לא בלתי מבוסס — שיכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על פי האינטרס הלאומי. הוא נמצא במצוקה המיוחדת הזאת — הכל כך עמוקה".

אם נתניהו יכהן כראש ממשלה תחת כתב אישום, זה יקבע תקדים גם לבאים אחריו ובכלל יעביר מסר ששחיתות זה לא דבר כזה נורא. כהונה של ראש ממשלה תוך כדי ניהול משפט פלילי — היה וזה יקרה — תהיה הוכחה לכך שמדינת ישראל שניסתה להרתיע פוליטיקאים, רבנים ובעלי הון מושחתים בעשור וחצי האחרונים, כששלחה אותם לכלא — הולכת אחורה. זה פתח לכאוס חברתי חמור ושבר מוחלט של האמון במערכות השלטון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר