מצב החירום של 1948 מאפשר לנתניהו לדלג מעל הכנסת - ולמשוך זמן - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מצב החירום של 1948 מאפשר לנתניהו לדלג מעל הכנסת - ולמשוך זמן

בליכוד ממשיכים לבלום את הקמת ועדת הכנסת ואת הניסיונות לפקח על התנהלות הממשלה — בהתבסס על תקנות משרד הבריאות ועל "בעיות אוורור" במשכן ■ משקל הנגד היחיד לממשלה הוא הרשות השופטת, שגם את פעילותה מנסה להגביל שר המשפטים

3תגובות
נתניהו וגנץ בהשבעת הכנסת
גדעון שרון / דוברו

ספק אם באמצע פברואר, כשוועדת חוץ וביטחון אישרה את הצעת הממשלה לכנסת לחזור להכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד הממשלה, ידע מי מחברי הוועדה כי בתוך ארבעה שבועות מצב החירום הזה צפוי לאפשר לממשלה ולעומד בראשה לנהל את המדינה ללא פיקוח. אחרי הכל מצב החירום המדובר הוכרז ב–1948, ארבעה ימים לאחר ההכרזה על קום המדינה, כדי לאפשר למשטר להתמודד עם מלחמת העצמאות. תוקפו הוארך מאז אחת לשנה כמעט באופן אוטומטי.

אלא שמצב החירום הזה איפשר לממשלה ביום שלישי לפנות בוקר לאשר את התקנות לאכן את מיקומם של אזרחי ישראל. הוא גם איפשר לממשלה לתקן את התקנות בנוגע לאכיפת הבידוד על האזרחים החשודים כנשאים של הנגיף, וכן לאכוף את האיסור על התקהלויות. אילולא מצב החירום הזה, הממשלה היתה נזקקת לכינוס הכנסת כדי שזו תכריז על מצב חירום המקנה לממשלה את הסמכויות האלה. במצב הנוכחי, שבו אין לראש הממשלה בינמין נתניהו רוב בכנסת, ספק אם הדבר היה קורה. במקום זאת, בימים אלה לנתניהו, יש סמכויות שספק אם היו אי פעם לראש ממשלה אחר.

ד"ר אדם שנער, מבית ספר הארי רדזינר למשפטים, במרכז הבינתחומי הרצליה, אמר ל–TheMarker כי "הבעיה בתקנות לשעת חירום היא שחוק יסוד הממשלה קובע שביכולתן של תקנות אלה לשנות כל חוק ולקבוע תנאים חדשים לתוקפו של חוק וכן להקפיא חוקים. משמעותו היא שהממשלה גוברת על חוקי הכנסת. חוק יסוד הממשלה קובע כי על תקנות חירום כאלה ניתן להודיע כדי להגן על המדינה, על ביטחון הציבור, בריאותו או קיום האספקה והשירותים החיוניים. זה כולל את הכל פחות או יותר".

שוק הכרמל בתל אביב. שתי נשים עם מסכות להגנה מפני קורונה
עופר וקנין

גם חוק התקציב שמגדיר בימים אלה את התנהלות הממשלה על בסיס תקציב המשכי עשוי ליפול קורבן למצב החירום. במשרד האוצר לא מתכוונים בינתיים להשתמש בתקנות לשעת חירום כדי לבטל את מגבלת ההוצאה של התקציב ההמשכי. נכון לעכשיו, מעריכים כי אם יתעורר צורך — יפעלו במשרד לשנות את החוק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות.

עם זאת, לדברי שנער, "תקנות שעת חירום יכולות לשנות כל חוק, לרבות חוק התקציב. באותה מידה ניתן להטיל מסים או תשלומי חובה אחרים בתקנות שעת חירום, אף שיש לעשות זאת דרך הכנסת. כאן ניתנת לממשלה סמכות שבדרך כלל שמורה לרשות המחוקקת. התוצאה היא שבמשבר בריאותי, כלכלי, מלחמתי או ביטחוני, יש לממשלה סמכויות רחבות מאוד. הביקורת השיפוטית היחידה נגד הכוח הזה היא האפשרות לפנות בעתירה לבג"ץ ולבקש לפסול את התקנות — ובג"ץ אכן פוסל אותן לפעמים. התקנות הללו כפופות לחוקי היסוד".

האפשרות של פנייה לבית המשפט כדי לצאת נגד צו החירום גם היא לא מובנת מאליה בימים אלה. בשבוע שעבר הקפיא שר המשפטים, אמיר אוחנה, את פעילות בתי המשפט. אוחנה התבסס על תקנות ישנות שהותקנו ב–1991 על ידי שר המשפטים דאז, דן מרידור. התקנות של מרידור נועדו לאפשר לסגור את בתי המשפט במצב מלחמה. אוחנה עידכן את התקנות כך שיחולו גם על מצב החירום הבריאותי שבו אנו נמצאים. עם זאת, התקנות הללו מחריגות עתירות דחופות לבית משפט עליון.

כדי להבין כמה אנו קרובים להפלת המחסום האחרון הזה של הגנה על אזרחי המדינה די לחשוב על תסריט שבו אוחנה בוחר לבטל גם את ההחרגה הזאת. במקרה כזה, כל שייוותר לציבור הוא לעתור לבג"ץ, שיתבקש להגן על עצמו.

יו"ר הכנסת אדלשטיין ונשיא המדינה ריבלין בטקס השבעת הכנסת
גדעון שרון / דוברו

לממשלה יש כוח עצום גם ללא תקנות החירום

גם ללא מצב החירום, כוחה של הממשלה הוא עצום. כך, תיקון שנעשה לפקודת הבריאות ב–2003 העניק אתמול למשרד הבריאות את הסמכות להורות להפסיק לפקוד את הפארקים וחופי הים — ולהכניס אותם בפועל לסגר — בלי שהכנסת או בית המשפט יחוו דעה בסוגיה.

בכיר באוצר אמר אתמול כי "עומדת לפנינו שורה של תיקוני חקיקה. מכוח חוק יסוד הממשלה יש יכולת להתקין תקנות הגנה לשעת חירום, וזה נעשה בימים האחרונים בצורה נרחבת. מהלך ראשון — ההסכם הקיבוצי שייחתם מול ההסתדרות יוחל על כל עובדי המגזר הציבורי. עובדים שאינם חיוניים ובמתכונת חירום יוצאו לחופשה כפויה מחר. כמו כן, נפעיל תקנות על שאר המגזרים במשק כדי שמעסיק לא יוכל לאפשר ליותר מ–30% מעובדיו להגיע למקום העבודה בכל רגע נתון, תוך החרגת שירותים חיוניים. בהמשך נביא שורה של תיקוני חקיקה למענק במס הכנסה, דמי אבטלה וכדומה".

המאבק הפוליטי על כנסת מתפקדת

על רקע מצב החירום נמשך גם אתמול המאבק הפוליטי על קיומה של כנסת מתפקדת שתפקח על פעילות הממשלה. המפגש של נציגי סיעת כחול לבן ונציגי הליכוד אתמול אחר הצהריים, שנועד להסדיר את תחילת פעילות הוועדה המסדרת, התפזר בלי שהצדדים הגיעו להסכמה. בכחול לבן שואפים להקים ועדה מסדרת במהירות האפשרית. הם מעוניינים בכך מתוך רצון להקים ועדה חדשה — "ועדת קורונה" — שתפקח על הדרך שבה מנוהל המשבר על ידי הממשלה. בליכוד, לעומת זאת, מנסים לטרפד את המהלך מתוך ידיעה כי מטרת גוש המפלגות המתנגד להמשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה היא להחליף את יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ולזרז חקיקת חוקים המגבילים את יכולתו של ראש ממשלה הנאשם בפלילים להמשיך בכהונתו.

העילה למניעת המהלך אתמול היתה דרישת הליכוד כי הוועדה המסדרת תמנה עשרה אנשים בלבד. מספר זה התבסס לכאורה על הנחיות משרד הבריאות בנוגע למספר האנשים הרשאים להתכנס בחדר אחד בימים אלו — ואולם המשמעות של ועדה המונה עשרה אנשים בלבד היא שלגוש התומך בנתניהו ולגוש המתנגד להמשך כהונתו יהיה את אותו מספר אנשים בוועדה, וזאת אף שלגוש המתנגדים לנתניהו יש רוב בכנסת. בתחילה דרשו בכחול לבן שהוועדה המסדרת תמנה 17 חברי הכנסת, וטענו שמשרד הבריאות הבהיר כי הוא אינו מגביל את פעילות הכנסת לפורום של עשרה חברי כנסת ומטה, ואולם בהמשך הסכימו למספר קטן יותר של ח"כים בוועדה, כל עוד יהיה אי־זוגי (מה שיאפשר לקיים רוב לטובתם).

איל ינון בוועדת הכנסת, ב-2017
אמיל סלמן

בליכוד רוצים מערכת בחירות רביעית

מי שחיפש סימנים לכך שהליכוד שואף לכך שהכנסת תקיים פעילות מינימלית בתקופה הנוכחית, יכול היה למצוא אותם בהצהרתו של יורי סיעת הליכוד בכנסת, ח"כ מיקי זוהר. זוהר טען כי מערכת האוורור במשכן לא בטוחה דיה כדי לאפשר שיפעלו שם מאות אנשים בימי הקורונה. בהמשך הדיון הבהיר היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, שאין ליו"ר הכנסת זכות למנוע את פעילותה השגרתית של הכנסת בגלל משבר הקורונה.

הצהרת ינון משמעותית, לאור העובדה שאדלשטיין עצמו נמצא בקרב הישרדות אישי כרגע. למרות השאיפה של כחול לבן, החלפתו עדיין לא יצאה אל הדרך. אדלשטיין מסרב לכנס את הכנסת לצורך זה, ובכחול לבן ממתינים לחוות דעתו הרשמית של ינון בנושא. זוהר הסביר את התנגדותו להצבעה טלפונית: "הערך הדמוקרטי הבסיסי בפרלמנט הוא לקיים דיון שבו אתה משכנע את הצד השני שחולק עליך. עושים זאת עם כלים פרלמנטריים — הצעות לסדר, רוויזיה, התייעצות סיעתית וייעוץ משפטי — וכשיש לך יכולת לשמוע את התגובות לדבריך ולאתגר אותן. זה ערך בסיסי בדמוקרטיה. כרגע ההליך הזה לא יכול להתקיים כי יש הגבלה של התכנסות עד עשרה אנשים במקום אחד. לכן כדי להקים ועדות יש צורך לדון בסוגיות האלו. בכחול לבן מציעים לדוגמה הצבעה טלפונית — אבל אין לזה ערך".

ח"כ עפר שלח (כחול לבן) אמר כי "הליכוד במצוות ביבי רוצה לסגור את הכנסת. לא תהיה ועדת כספים שתעביר סיוע קריטי למי שאיבד את הכנסתו, לא תהיה ועדת קורונה שתפתור את אין ספור הבעיות שיוצר המשבר. העיקר שלא יהיה רוב נגד ביבי ולא יהיה יו"ר קבוע. חרפה".

בשורה התחתונה, מחוץ לישיבות הממשלה העוסקות במשבר הקורונה — הליכוד נוקט בימים אלו טקטיקה של משיכת זמן, מתוך הנחה שכל עוד הוא יתמיד בסרבנותו כל מסלול ייטיב עמו. משבר הקורונה הביא לכך שבמפלגה מעריכים כי מערכת בחירות רביעית רק תיטיב עם המפלגה. כפי שהגדיר זאת זוהר, "כל עוד בכחול לבן מקדמים חוק רטרואקטיבי נגד ראש הממשלה, מנסים להחליף יו"ר כנסת ונתמכים על ידי הרשימה המשותפת — אני מתנגד למגעים עמם. אם הם לא יצליחו להקים ממשלה, המנדט יגיע לנתניהו ונקווה שהוא יצליח להקים ממשלה. אם לא — יהיו בחירות רביעיות, ונכה אותם בקלפי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר