אדלשטיין סופג את האש - אבל הוא עוד חייל של בנימין נתניהו - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

אדלשטיין סופג את האש - אבל הוא עוד חייל של בנימין נתניהו

בליכוד מצהירים כי את הוראות בג"ץ יש לקיים, בעוד אדלשטיין ייזכר כמי שנלחם בעליון ■ בכחול לבן מרוצים: נתניהו מתמודד עם הקורונה והקטסטרופה הכלכלית, בזמן שהם מפקחים עליו דרך הכנסת ■ וכדאי להוריד ציפיות: מאות המיליארדים שנשפכים בארה"ב — לא יישפכו כאן

14תגובות
אדלשטיין בכנסת, בינואר
אוהד צויגנברג

בעתירה שהגישה לבג"ץ היום (ד') אחר הצהריים העמותה לדמוקרטיה מתקדמת — שהצטרפה לשלל העותרים האחרים נגד יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בטענה כי הוא מבזה את בית המשפט העליון בכך שהוא מסרב לכנס את הכנסת — תפס את תשומת לבנו הסעיף האחרון.

בסעיף הזה מבקשת העמותה לדמוקרטיה כי בית המשפט יחייב את אדלשטיין בהוצאות, בין היתר, בגין ההליך המשפטי שהוביל אותה אליו. אם אכן יידרש אדלשטיין להכניס את היד לכיס בגלל התבצרותו במשכן הכנסת בעשרת הימים האחרונים, יש סיכוי טוב שירצה לשלוח את החשבונית למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור.

בימים האחרונים ספג אדלשטיין את האש ותואר כמי שמוביל את מדינת ישראל לאנרכיה. הוא גם ניסח היום נאום הירואי שבמסגרתו הזכיר את הרקע שלו כאסיר ציון, וציין כי החלטת בג"ץ פוגעת באופן חסר תקדים בריבונות העם ובריבונות הכנסת — אבל הוא בסך הכל חייל שנשלח לשדה הקרב.

בשבועיים האחרונים היה אדלשטיין מתואם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל מהלך. הוא לא היה מגיע למצב הזה אילולא היו אלה ההוראות מהבוס. זאת הסיבה לכך שבימים האחרונים קיבל רק ברגע האחרון את החלטותיו בנוגע לכינוס מליאת הכנסת או היענות להוראות בג"ץ. ההוראות מבלפור תמיד מגיעות ברגע האחרון.

בנימין נתניהו
אוהד צויגנברג

בסופו של דבר צריך לחזור לסיבה שבגללה סירב אדלשטיין להיפרד מכיסאו — רצונו של נתניהו לשלוט בהליכי החקיקה שיוזמים מתנגדיו בכנסת (הניסיון להגביל את יכולתו של אדם שנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, והרצון להגביל את משך הזמן שבו יכול לכהן ראש ממשלה).

לכאורה, סרבנותו של אדלשטיין לכנס את הכנסת לאחר התפטרותו תעכב את בחירת היו"ר החדש רק בארבעה ימים. עם זאת, בכחול לבן יודעים כי גם ההתנהלות הזו מתואמת עם נתניהו וחוששים כי ראש הממשלה ינקוט בארבעת הימים האלה צעדים שלא יאפשרו למהלך לצאת לפועל — החל בהחמרת הסגר — כך שיגביל גם את פעילות הכנסת — וכלה במהלכים פוליטיים שיפוררו את הרוב הדחוק של 61 חברי הכנסת המתנגדים לנתניהו, שאמורים לאפשר את בחירתו של מאיר כהן לתפקיד היו"ר. זו היתה הסיבה למלחמת החורמה בניסיון למנות יו"ר כנסת חדש כאן ועכשיו.

"חוק השרידות"?

טועה מי שחושב כי בהתנגשות שלו עם בג"ץ, חרץ אדלשטיין את סיכוייו להיות נשיא. הנשיא הנוכחי, ראובן ריבלין, חתום על התנגשויות קשות עם בג"ץ בתקופתו כיו"ר הכנסת. ב–2003, אחרי שבית המשפט העליון ביטל חוק שחוקקה הכנסת, הכריז ריבלין כי "על הכנסת לשוב וליטול לידיה את ההגה שניתן לה מידי העם, מכוחה של השיטה הדמוקרטית, ולהעמיד במקומם את הגורמים המנסים לקנות להם אחיזה בהגה — גם אם מדובר בבית המשפט בכלל, ובבית המשפט העליון בפרט”.

בדיקת חום במשכן הכנסת לח"כ יולי אדלשטיין
עדינה ולמן / דוברו

ריבלין ידע כיו"ר כנסת להתייצב במקרה הצורך מול נתניהו, למשל כשדובר על חקיקה שמנעה מבחירתם של אזרחי ישראל להתממש בכנסת. היה זה כשהליכוד ניסה לקדם את "חוק מופז" ב–2009, שנועד להקל על מופז ועוד קבוצה מחברי מפלגת קדימה לפרוש מסיעתם ולחבור אליו כדי לחזק את מפלגתו. נתניהו קרא למהלך “חוק משילות", ואילו ריבלין הגדיר אותו “חוק שרידות" — ובלם אותו.

“לא יכולתי לאפשר הצעת חוק השוללת את יכולתו של הבוחר לומר את דברו", הסביר אז ריבלין. אדלשטיין יכול היה לעשות השבוע מהלך דומה. בפועל, בזמן שמרבית חברי הליכוד מצהירים כי את הוראות בג"ץ יש לקיים, הוא זה שייזכר כמי שיצא למלחמה נגד בית המשפט העליון.

כך או כך, ספק אם נתניהו מתכנן לתמוך בהרצת אדלשטיין לתפקיד נשיאות המדינה. הצעת הרוטציה לבני גנץ שהועלתה השבוע באולפני הטלוויזיה — שבמסגרתה יפנה נתניהו את כיסאו תוך שנה וחצי — תואמת למועד שבו ריבלין יסיים את כהונתו. מעבר מרחוב בלפור לבית הנשיא יכול להיות פתרון מצוין לכל צרותיו. עם זאת, בינתיים הרוטציה הזאת אינה מתקדמת לשום מקום.

שנתניהו יתמודד לבד

זה היה שבוע טוב לגוש המפלגות השואפות להחליף את ראש הממשלה. בימים שלישי ורביעי הם הקימו שש ועדות כנסת בהובלתם: ועדת הכספים, בראשות עודד פורר מישראל ביתנו; ועדת חוץ וביטחון, בראשות גבי אשכנזי מכחול לבן; ועדת הקורונה, בראשות עפר שלח מכחול לבן; ועדת העבודה והרווחה, בראשות עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת; ועדת החינוך, בראשות ניצן הורוביץ ממרצ; והוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, בהובלת ח"כ מנסור עבאס — גם הוא מהרשימה המשותפת. בלוק הימין אולי מחרים עדיין את הדיונים, אבל אחרי שנה של אין־אונות פוליטית, יכלו מתנגדי נתניהו להציג לבוחריהם סוף־סוף הישגים כלשהם.

יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר. "אני חייב להודות שאני עדיין לא לגמרי מבין"
ליאור מזרחי

יש חברי כנסת בכחול לבן שהקונספט הנוכחי דווקא מוצא חן בעיניהם: לתת לנתניהו להתמודד עם משבר הקורונה על הקטסטרופה הכלכלית שהוא יוביל, בזמן שהם מפקחים עליו דרך הכנסת — מבחוץ. מספר 2 במפלגה, ח"כ יאיר לפיד, מקדם את הרעיון של דחיית הבחירות והותרת הממשלה הנוכחית על כנה, תוך שגוש המתנגדים לנתניהו תומכים בה מבחוץ עד יעבור זעם מגפת הקורונה.

עם סגר, בלי סיוע

סירובו של אדלשטיין לציית לפסיקת בג"ץ התרחש דווקא במועד שבו יתר אזרחי ישראל התבקשו להיות צייתנים יותר מאי פעם. ההגבלות החדשות שהוטלו על המשק הישראלי ואזרחיו כללו הגבלת תנועה במרחק העולה על 100 מטר מביתם, הפסקה של המסחר הקמעוני למעט חנויות לצרכי מזון ותרופות, שיתוק כמעט מלא של התחבורה הציבורית, הטלת אחריות אישית על המעסיקים בנוגע להפרת הוראות עבודה של עובדיהם, ועונש מאסר בפועל או קנס על מפירי ההוראות.

ספק אם גם ההגבלות האלה הן סוף פסוק. בישיבת הממשלה שהסתיימה היום לפנות בוקר בהחלטה על החרפת הסגר — לחצו אנשי משרד הבריאות ועוד מספר שרי ממשלה על החמרה גורפת עוד יותר, והלחץ לעשות זאת צפוי להימשך גם בשבוע הבא. במשרד הבריאות דרשו בימים האחרונים לבטל את מודל "30%–70%", שלפיו פועל כרגע המשק, ובמסגרתו מקומות עבודה שאינם יכולים להעסיק את עובדיהם מהבית רשאים לאפשר ל–30% מהעובדים שלהם המוגדרים חיוניים, להתייצב במקומות העבודה. משמעות המהלך היתה מעבר של המשק למתכונת שעת חירום וסגירה של מאות אלפי מקומות עבודה נוספים.

שוק הכרמל מושבת בעקבות משבר הקורונה
מוטי מילרוד

במשרד הבריאות שאפו גם לבטל את שירותי המשלוחים המאפשרים לחלק מהמסעדות להמשיך לקיים פעילות עסקית מינימלית ולא לסגור את שעריהן באופן מוחלט. הצעה אחרת של משרד הבריאות, שעדיין לא יצאה אל הפועל, היתה החמרת הגבלות היציאה מהבית כך שלאזרחים יותר לצאת פעמיים ביום בלבד — לשעה בלבד.

אם בישיבת הממשלה הקודמת שנערכה ביום שני בלילה, מרבית השרים התנגדו להחרפת הסגר בגלל נזקיו הכלכליים, בישיבה האחרונה כבר תמכו מרבית השרים בהחרפת הסגר. תרחישי האימים שהוצגו לנתניהו, שהציגו תחזית של 10,000 מתים מהמגפה לכל הפחות, הביאו לכך.

עם התומכים הבולטים בהחרפת הסגר — מעבר לתקנות שאושרו בסופו של דבר — נמנו שר האנרגיה יובל שטייניץ, ושר התיירות יריב לוין. לעומת זאת, בכירי משרד האוצר המשיכו להילחם נגד החרפת הסגר.

במקביל, היה צפוי משרד האוצר להציג עד סוף היום את התוכנית המתוגברת לסיוע למגזר העסקי. ואולם פרטי הסיוע עדיין לא הוכרעו. התוכנית הזאת צפויה לשפר את ההטבות שעליהן כבר הוכרז — ולהעניק סיוע נוסף לעסקים במשבר, לשפר את גובה דמי האבטלה לעצמאים ושכירים, ולהקל את המיסוי על עסקים שספגו מכה קשה בעקבות המשבר.

עם זאת, הישראלים יכולים להוריד ציפיות. מאות מיליארדי הדולרים שנשפכים בארה"ב — לא יישפכו בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר