תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המתחמקות, המתעלמות ואלה שלא מפחדות: מצעי המפלגות נחשפים

לכתבה
יאיר לפיד, איילת שקד, אבי גבאי, בנימין נתניהו, בני גנץ, משה כחלון ותמר זנדברג עופר וקנין, אוליבייה פיטוסי, גיל אליהו, אורן בן חקון, עמית שאבי

יש עתיד תתמוך בהגבלת זכות השביתה, הימין החדש רוצה לשנות את השיטה למינוי שופטים, ובעבודה יתמכו בתחבורה ציבורית בשבת ובהעלאת מס הבריאות ■ לעומתן, בליכוד שוב טוענים כי אין להם מצע, בכולנו מבטיחים כי המצע יהיה מוכן בעוד עשרה ימים, ובני גנץ חזר לשתוק ■ שלחנו למפלגות 12 שאלות בסוגיות כלכליות־חברתיות — ואלה הבטחותיהן

56תגובות

"בשלב זה אין לנו מצע" - את התשובה הזאת, שנתן לנו דובר תנועת הליכוד, אפשר להגדיר בתור הסירוב הישיר ביותר שקיבלנו השבוע, כשיצאנו לנסות לחדד את המצע הכלכלי חברתי של המפלגות המבקשות מאזרחי ישראל להצביע עבורן בבחירות הקרובות. במפלגת חוסן לישראל של בני גנץ הסבירו לנו כי מוקדם מדי לחשוף את המצע, ובהמשך ביקשו להסתפק בתוכן הנאום של מנהיג המפלגה ביום שלישי.

"יידעו מעתה ראשי המונופולים מונעי התחרות - זמנכם עבר. חגיגת יוקר המחיה נגמרה", הכריז בנאומו הרמטכ"ל בדימוס. "נכריז על מצב חירום במערכת הבריאות, וניתן תמריץ מיידי ללימודי רפואה. נקים בית חולים נוסף בצפון ובית חולים נוסף בדרום". התקשינו להתווכח עם ההכרזות האלה. ניתן להעריך כי 99% מהציבור הסכימו עמן ומרבית המפלגות היו מתייצבות מאחוריהן.

ואולם כששאלנו את גנץ אם יתמוך באיסור על זכות ההשבתה של שירותים חיוניים במשק ובחוק בוררות חובה בסכסוכים הנוגעים לשירותים כאלה, לא קיבלנו תשובה. גם כששאלנו אותו אם הוא תומך במס בריאות שיחזק את הרפואה הציבורית על חשבון הרפואה הפרטית - לא קיבלנו מענה. התשובות האלה חיוניות. שליטתו של ועד עובדי חברת החשמל על השאלטר, למשל, היא אחת הסיבות לכך שהאזרחים משלמים חשבון חשמל גבוה. גם ההכרעה בנוגע למס הבריאות יכולה לשנות את המאזן בין רפואה פרטית לציבורית בישראל בטווח ארוך.

ההתחמקות של חלק מהמפלגות מהצגת מצע מבטאת את הסקטוריאליות והיעדר האידיאולוגיה של חלק מהמפלגות. גם אם חלק מהמפלגות עוד יציגו מצע אחרי שיתגבשו - הן ממשיכות להתנהל בהתאם לאסטרטגיה שיודע לדקלם כל יועץ פוליטי מתחיל: בישראל מנצחים מערכת בחירות רק בביטחון

המפלגות שמסרו לנו תשובות מפורטות לרשימת שאלות שהעברנו אליהן, בניסיון לחדד את עמדותיהן בסדרה של סוגיות כלכליות חברתיות, היו מפלגת העבודה, יש עתיד, הימין החדש, חד"ש, מרצ ותל"ם של משה יעלון - שהשיב לנו על השאלות יומיים לפני שסיכם על ריצתו המשותפת עם גנץ. במפלגת כולנו הסבירו כי המצע יהיה מוכן רק בעוד עשרה ימים, וגם ממפלגת גשר של אורלי לוי אבקסיס לא זכינו לתשובות. ניתן להבין אולי את העובדה שישראל ביתנו של ליברמן, המתבססת על מסריו הביטחוניים של העומד בראשה, אינה טורחת להשיב על שאלות כאלה. ואולם במקרה של כולנו וגשר, הסירוב מאכזב במיוחד, משום ששתי המפלגות מגדירות את עצמן כלכליות־חברתיות.

לא זכינו להפתעה חיובית גם מצד המפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה לא השיבו לשאלותינו. הדבר מחזק את ההערכה שכשהנושאים אינם רלוונטים ישירות למגזר שהן מייצגות - כמו תחבורה ציבורית בשבת, חוק הגיוס או העברות כספים קואליציוניים - הן יגדירו את עמדותיהן על בסיס דילים קואליציוניים או הסיטואציה הפוליטית באותו רגע ממש.

זלזול באינטליגנציה של הבוחרים

במקרים של הליכוד, כולנו והמפלגות החרדיות, השלמנו חלק מהתשובות על בסיס המדיניות שהן הובילו בפועל בקדנציה האחרונה שלהן בממשלה - ועל בסיס ההצהרות התקשורתיות של מנהיגיהן. אבל ההתחמקות של חלק מהמפלגות מהצגת מצע היא זלזול מוחלט באינטליגנציה של הבוחרים. היא מבטאת את הסקטוריאליות והיעדר האידיאולוגיה של חלק מהמפלגות. גם אם חלק מהמפלגות עוד יציגו מצע אחרי שיתגבשו - הן ממשיכות להתנהל בהתאם לאסטרטגיה שיודע לדקלם כל יועץ פוליטי מתחיל: בישראל לא מנצחים מערכת בחירות בכלכלה, אלא רק בביטחון.

השקת קמפיין חוסן לישראל
תומר אפלבאום

בהתאם לכך, פתח גנץ את הקמפיין שלו כשהוא מונה את מספר המחבלים שחיסל כרמטכ"ל, וקרא לאזרחים להצביע לו מכיוון שהוא שיטח שכונות בעזה. נפתלי בנט השיב לו, כשהוא מכנה אותו "גנרל ה'תיקו' שמעדיף את חיי האויב על פני חיי הגולנצ'יקים", מתוך הערכה שזוהי הדרך הנכונה עבורו למשוך אליו מצביעים. היחיד שגיוון היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שממקד את הקמפיין שלו בהשתלחות בעיתונאים וביועץ המשפטי לממשלה.

קשה להבין מה הקשר בין חייהם של אזרחי ישראל לשיח שמנהלים ביניהם הפוליטיקאים, וספק אם הציבור מצליח לעקוב אחריו. דווקא במערכת בחירות שבה רוב המפלגות מגדירות את עצמן ימין־מרכז - הדרך של הבוחר להבחין ביניהן היתה צריכה להיות על בסיס הערכים הכלכליים־חברתיים שלהן. כדאי לכל אזרח שצועד לקלפי להקדיש רגע לתשובותיהן, ולו רק משום שמפלגות רבות מדי אינן סבורות שהדבר חשוב בעיניו.

לבסוף, מפאת קוצר היריעה, לא פנינו למפלגות כלכליות־חברתיות מובהקות שזהו ניסיונן הראשון להיכנס לכנסת, למשל מפלגתו של מוביל מחאת הנכים אלכס פרידמן, או מפלגת העצמאים בראשות רועי כהן - גם אם ניתן להניח כי למפלגות אלה יש אג'נדה כלכלית מובהקת בנושאים אלה.

מסיבת עיתונאים של בנט ושקד
עופר וקנין

יש עתיד והעבודה: להגביל את כהונת רה"מ

אחת הסוגיות שהעלינו היתה "באילו תחומים תדרשו וטו במסגרת המשא ומתן על הסכם קואליציוני?" ביש עתיד השיבו כי המפלגה לא תתפשר בתחומי דת ומדינה, שוויון בנטל, לימודי ליב"ה ומיגור השחיתות. מפלגתו של יאיר לפיד גם הגדירה שני תנאים שתעמיד בכניסתה לממשלה: ביטול המושג שר ללא תיק והגבלת כהונתו של ראש הממשלה לשתי קדנציות. גם במפלגת העבודה הצהירו כי ידרשו וטו בנוגע לחקיקה שתגביל את כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות. לכך הוסיפו את הדרישה לזכות וטו בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית בשבת.

שאלה נוספת נגעה למצבו המשפטי של נתניהו - האם המפלגה תשב בקואליציה שמוביל ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום לאחר שימוע?

בסוגיה המהותית הזאת חלק מהמפלגות המתמודדות נוקטות מדיניות של עמימות. הליכוד והמפלגות החרדיות הן היחידות שנציגיהן הצהירו כי נתניהו יוכל להמשיך לעמוד בראש המדינה גם בזמן שהוא עסוק כל כולו בהגנה משפטית על עצמו. כולנו, חד"ש, מפלגת העבודה, יש עתיד, חוסן לישראל, תל"ם, מרצ והתנועה של ציפי לבני מצהירות כי נתניהו יצטרך לפרוש במקרה שיוגש נגדו כתב אישום. לוי אבקסיס לא השיבה לנו.

בימין החדש ממשיכים להצהיר כי המפלגה תחכה להחלטת היועמ"ש לאחר שימוע, ורק אחר כך תתקבל החלטה - ומזכירים כי גם לאחר החלטת היועץ, האישומים נגד נתניהו עשויים להסתיים ללא הרשעה.

לא מבינים את הרעיון של נתניהו

ביקשנו מהמפלגות להתייחס גם לסוגיית האיזון בין תקציב הביטחון לתקציבים החברתיים. בשנתיים האחרונות היה נתון הסכם כחלון יעלון - שנועד לקבע את תקציב הביטחון - תחת מתקפה מתמדת. בתחילה בגלל דרישותיו של ליברמן, ובהמשך בעקבות הכרזתו של נתניהו, שלפיה יש להצמיד את תקציב הביטחון לתוצר במשק. זוהי סוגיה נפיצה עבור כל מפלגה המנסה להצטייר כביטחונית וחברתית בעת ובעונה אחת, אבל חוששת מלהודות באמת: כל שקל שמופנה לרכישת טנקים ומטוסים הוא שקל שיכול היה להיות מושקע בכיתות ובבתי חולים.

הרעיון של נתניהו להצמיד את תקציב הביטחון לתוצר לא זכה לתמיכה מאף מפלגה. אפילו בימין החדש אמרו כי תקציב הביטחון צריך להיגזר מהאיומים על ישראל. במפלגת העבודה לא חששו להתייחס לכך שתקציב הביטחון נוגס בהשקעה האזרחית, והזכירו כי "ההשקעה האזרחית בישראל נמוכה ממדינות OECD, וצריך להגדילה. לכן, כל תרגיל שמקבע את תקציב הביטחון בשיעור קבוע, אינו מאפשר לבצע תהליך של הגדלת ההשקעות האזרחיות והחברתיות בישראל". במרצ ובחד"ש תומכים בהפחתת תקציב הביטחון. יעלון מגן על ההסכם הקרוי על שמו.

מי ישמור על נבחרת הדירקטורים?

שאלה אחרת ניסתה לפרוט את המונח המופשט "טוהר המידות" לסוגיה מעשית - שמירה על קיומה של רפורמת נבחרת הדירקטורים שיזם יו"ר רשות החברות הקודם, אורי יוגב. הרפורמה נועדה לקדם הליך תחרותי, שוויוני ופומבי לאיתור מועמדים לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות ולהילחם בתופעת המינויים הפוליטיים בחברות האלה. יש עתיד, מפלגת העבודה, מרצ ויעלון התחייבו לשמר גם בעתיד את הרפורמה, שצפויות להיות לה השלכות עומק על המשק. בחד"ש מסרו כי המפלגה בעד נבחרת דירקטורים שתבטיח ייצוג הולם ומהותי לערבים, לנשים ולפריפריות חברתיות.

לעומת זאת, בתשובת הבית היהודי ניתן היה למצוא איום על המשך קיומה של הנבחרת. בהתאם למגמה של הגברת כוח הממשלה והשרים על חשבון הפקידות המקצועית, שאיפיינה את פעילות המפלגה בכנסת הנוכחית, הסבירו בבית היהודי כי יש לאזן בין הרצון בדירקטורים שייבחרו ממניעים מקצועיים, לרצון של השרים בדירקטורים שיממשו את המדיניות שלשמה נבחרו.

מינוי שופטים: לא רוצים שינוי

הכנסת היוצאת התאפיינה בעיסוק גובר במינוי שופטים, שהגיע לשיאו בפרשת אפי נוה. זו עשויה להכתים את ההליך שבו נעשו חלק מהמינויים האלה בשנים האחרונות. בימין החדש מאמינים כי יש לשנות את השיטה הנוכחית. במרצ מאמינים כי יש לשמר אותה. ביש עתיד מצהירים כי בכוונת המפלגה לעגן בחוק יסוד: השפיטה את חובת כהונת חבר כנסת מהאופוזיציה לצד חבר כנסת מהקואליציה בוועדה למינוי שופטים, כך שבכל עת יהיה נציג אופוזיציה חבר בוועדה.

יעלון בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשנה שעברה
מוטי מילרוד

יעלון מתנגד להצעה למנות שופטים בשימוע ציבורי או פוליטי בכנסת. במפלגת העבודה תומכים בשיטה הנוכחית ומזכירים את הצורך לבודד את הפוליטיקה מהליך המינויים. בחד"ש דורשים הבטחת ייצוג לאופוזיציה בכנסת ולציבור הערבי בוועדה למינוי שופטים.
בשורה התחתונה, למרות העימותים הקשים בנושא הנפיץ הזה בכנסת האחרונה, מרבית המפלגות אינן מצהירות על רצון לשנות את השיטה - גם אם חלקן מזהירות ממעורבות פוליטית במינויים.

לפיד, יעלון וחד"ש: לסגור את משרד התקשורת

שאלה נוספת שגררה תשובות מורכבות עסקה ביכולתה של הממשלה להתערב בענף התקשורת בישראל. המעורבות הזאת עשויה להביא להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בתיק 4000, הנוגע לקשריו עם אתר וואלה ובעל השליטה בו, שאול אלוביץ'.
כאן נמצאו חיבורים בלתי צפויים: יעלון, לפיד וחד"ש מאמינים באותה אג'נדה. יש עתיד תומכת בהקמת רשות לאומית לתקשורת. גם יעלון מסר כי "צריך להקים רשות תקשורת סטטוטורית במקום משרד התקשורת, באופן שימנע התערבות פוליטית בגורל ערוצי תקשורת, כפי שראינו בשנים האחרונות בנושא התאגיד הציבורי, ערוץ עשר ועוד".

בחד"ש תומכים גם כן בסגירת משרד התקשורת ובהקמת רשות תקשורת ציבורית עצמאית שתנהל את הרגולציה בענף. בעבודה הדגישו את הצורך בהרחקה של המערכת הפוליטית משליטה על תכנים תקשורתיים והימנעות מביורוקרטיה עודפת שתפגע בתחרות בתחום. בימין החדש הזכירו כי המפלגה תומכת בצמצום ההתערבות הרגולטורית של המדינה ובשוק חופשי באופן כללי. במרצ מאמינים כי "כמו בכל תחום, גם בתחום התקשורת יש לקיים רגולציה ממשלתית כדי לשמור על האינטרס הציבורי, ובלבד שהרגולטור יהיה בלתי תלוי פוליטית ויוכל לבצע את עבודתו בצורה עניינית".

התנגדות גורפת לחוק היועצים המשפטיים

חוק היועצים המשפטיים, שקודם בתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, זכה להתנגדות של כלל המשיבים לשאלון, למעט הימין החדש - שהעומדת בראשו, איילת שקד, היא שקידמה את החוק.

השאלה: "האם תתמכו בשינוי הסכמי העבודה במגזר הציבורי, במטרה להביא לצמצומם ולהגדלת גמישות ההעסקה, לרבות ביטול מוסד הקביעות ותמריצים לפי ביצועים?" זכתה לתשובות מורכבות. מסתבר כי אף מפלגה בישראל לא מעוניינת להיכנס לקרב חזיתי עם הוועדים הגדולים לפני הבחירות.

תשובה חד משמעית התקבלה ממרצ, שנצמדה למקורותיה הסוציאליסטיים ומסרה כי "מדובר במכבסת מלים לקידום מדיניות אנטי חברתית והכנסת דפוסי העסקה נצלניים". בחד"ש מסרו כי "המפלגה מתנגדת לכל צמצום שיש בו פגיעה בשירותים הניתנים לאזרחים. לא נתמוך בהסדרים פוגעניים כלפי העובדים ופגיעה בעבודה המאורגנת".

יתר המפלגות השתדלו לא לתת תשובות מחייבות. יעלון מסר כי "יש להגמיש את הסכמי העבודה לעומת המתכונת שהיתה נהוגה לפני עשרות שנים, ולהכניס בהם גמישות ניהולית וקידום ותגמול עובדים לפי ביצועים. עם זאת, כל שינוי צריך להיעשות תוך משא ומתן והסכמה עם הארגונים המייצגים של העובדים".

מפלגת העבודה מסרה: "אנו רואים בהתארגנויות עובדים נדבך חשוב במבנה הכלכלי חברתי. כמובן שקיימים נושאים בתחום הסכמי העבודה שבהם יש מקום לקדם שינויים ועדכונים, אך השינוי חייב להגיע כחלק מהסכמה רחבה, בין המעסיקים לבין נציגות העובדים". אם אבי גבאי יהיה בממשלה, הוא ייאלץ ליישב את הסתירה בין העמדה הזאת לבין הצהרותיו על הצורך בהתייעלות במגזר הציבורי.

אפילו בימין החדש - למרות העמדות הניאו ליברליות שהמפלגה קידמה בכנסת הנוכחית - מסרו כי הצורך בהתייעלות במגזר הציבורי מובן, אבל הסוגיה צריכה להיבחן בוועדה מיוחדת שתוקם בכנסת לדיון בנושא.

שאלה נוספת הנוגעת לסוגיית יחסי העבודה היתה "האם אתם תומכים באיסור זכות ההשבתה של שירותים חיוניים ובחוק בוררות חובה בסכסוכים כאלה?"

יש עתיד והימין החדש תומכות בחקיקה כזאת באופן חד משמעי, אך ממפלגת העבודה מסרו: "אנו מתנגדים לחקיקה כפויה שתביא לפגיעה בזכויות והתאגדויות עובדים. כל שינוי בתחום זה צריך להיות מקודם על ידי דיאלוג והסכמות רחבות". יעלון מסר באופן דיפלומטי כי "השביתה היא זכות דמוקרטית חשובה של עובדים, אך גם לה יש סייגים". במרצ ובחד"ש הזכירו כי השביתה היא זכות יסוד ואבן יסוד של המשטר הדמוקרטי ושל ההגנה על האדם העובד.


המתווה הנוכחי של חוק הגיוס יעלה מחדש

בנוגע לחוק הגיוס - הסוגיה שפירקה באופן רשמי את הממשלה הקודמת ותעלה על הפרק מיד לאחר הרכבת הממשלה הבאה - ביש עתיד, בימין החדש ואצל יעלון ממשיכים לתמוך בחקיקה הנוכחית. במפלגת העבודה מסרו כי "המתווה הנוכחי הוא בלוף מוחלט. זו קומבינה שלא תביא לגיוס אף תלמיד ישיבה נוסף. הדרך של מפלגת העבודה בכל מה שקשור לגיוס היא להעניק יותר לחיילים המשרתים. אנו מתחייבים להעלות את השכר של חיילי החובה, להגדיל את המענקים לבוגרי שירות צבאי, כולל מימון תואר ראשון מלא על ידי המדינה".

במרצ טענו ברוח דומה כי "החוק הזה מציג 100% קומבינות ו-0% פתרונות - בעיקר לבעיה המרכזית שהיא הקשר בין הפטור מגיוס לאי השתלבות בשוק העבודה. זאת הבעיה המרכזית של החברה החרדית, שמשפיעה על המשק הישראלי כולו".

בחד"ש מתנגדים לחוק ומסרו כי "לא צריך לחייב אדם להתגייס לצבא כל עוד הוא כובש את העם הפלסטיני. העיסוק בגיוס חרדים אינו נובע מצורכי הצבא אלא מהתגוששות פוליטית המלבה שנאה".

העבודה ומרצ: מתווה הגז מושחת

מתווה הגז, שנחתם בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, נדון שוב בחודשים האחרונים בעקבות עליית מחירי החשמל.

בנוגע לחוק הגיוס - הסוגיה שפירקה באופן רשמי את הממשלה הקודמת ותעלה על הפרק מיד לאחר הרכבת הממשלה הבאה - ביש עתיד, בימין החדש ואצל יעלון ממשיכים לתמוך בחקיקה הנוכחית. במפלגת העבודה מסרו כי "המתווה הנוכחי הוא בלוף מוחלט"

עמדת מפלגת העבודה בנושא אינה מפתיעה. העומד בראשה, אבי גבאי, היה אחד ממבקריו הקולניים של המתווה כשהיה בממשלה. בעבודה טוענים כי יש צורך לשנות את המתווה הנוכחי: "משפחה ממוצעת מוציאה מאות שקלים מיותרים בגלל המתווה המושחת הזה. זו אינה גזרת גורל. אפשר לשנות זאת ולהוזיל את התעריף".

גם יעלון אומר כי "יש להחיל על הגז הטבעי פיקוח מחירים, כפי שמקובל על מוצרים שאין בהם תחרות. בנוסף, כדי לסייע להורדת יוקר המחיה, יש לעשות כל מאמץ להקדים את פתיחת ההסכם על המחיר שמשלמת חברת החשמל על הגז הטבעי שהיא רוכשת". במרצ ובחד"ש תומכים בביטול מתווה הגז הנוכחי. יש עתיד והימין החדש לעומתן, תומכות בהסדר הקיים.

תחבורה ציבורית בשבת — בימין החדש שוקלים

בנוגע לצורך בתחבורה ציבורית בשבת, בהתאם לאופי היישוב ואמונת האנשים המתגוררים בו - התשובות של יש עתיד, מרצ, יעלון, חד"ש ומפלגת העבודה אינן מפתיעות. נציגי מפלגות אלה מדברים כבר שנים על הצורך לאפשר לאזרחים שאינם שומרי שבת להתנייד ביום החופש שלהם בלי כלי רכב פרטיים. מי שהפתיעה אותנו היא מפלגת הימין החדש, שלא שללה את הרעיון, ומסרה כי בנושאי דת ומדינה היא שואפת להקים אחרי הבחירות ועדה ציבורית שתכלול רבנים, אנשי רוח ואישי ציבור, שתחדש את האמנה בנושא שהגו בשנת 2000 פרופסור רות גביזון והרב יעקב מדן.

מי בעד העלאת מס הבריאות למען צמצום הרפואה הפרטית?

התשובות לשאלה "האם תתמכו בהעלאת מס הבריאות למען צמצום הרפואה הפרטית?" העידו על ההבדלים בעמדות המתמודדים השונים בנוגע למדיניות המס הישראלית ורמת רשת הביטחון הסוציאלית שהמדינה אמורה לספק לאזרחיה.

מפלגת העבודה השיבה כי "'תוכנית בריאות לישראל', התוכנית המקיפה של מפלגת העבודה להצלת מערכת הבריאות, כוללת בתוכה העלאה של מס הבריאות ב-0.5%, כדי לממן שירותי סיעוד ממלכתיים לכל האזרחים". מפלגת הימין החדש הדגישה כי היא מתנגדת להעלאת מסים באופן כללי.

גם ביש עתיד התייצבו לצד בנט ושקד ומסרו כי "אנחנו מתנגדים להעלאת מסים ואין בכך גם צורך, זה רק עניין של סדרי עדיפויות, למשל, 4.5 מיליארד שקל שהשר ליצמן לקח לכספים קואליציוניים שאפשר היה לתת לענף בריאות".

בחד"ש מסרו כי המפלגה תומכת בהעלאת מס הבריאות. מרצ ויעלון לא נתנו תשובה חד־משמעית לשאלה - אבל דיברו על הצורך בשדרוג מערכת הבריאות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות