בחירות זה מצוין, בואו נחזור על זה
נכון שהתמשכות מערכת הבחירות עלולה לפגוע בטווח הארוך ביציבות הכלכלה, אך לטווח הקצר אין כל נזק כלכלי

הציבור מצוי בתחושה קשה מפני ששוב נכפתה עליו מערכת בחירות מיותרת. בלב השיח הציבורי ניצבת המשמעות הכלכלית של הבחירות. העלות הישירה מוערכת בכ–700 מיליון שקל, וזה כולל סכום של 62 מיליון שקל בגין בונוס שהמפלגות סידרו לעצמן. התחושה היא כי הכסף הולך לבחירות במקום ל"זקנה במסדרון", לצהרונים לילדים או למחלף חדש באיילון.
מפתיע מאוד שאף אחד לא עוצר לחשוב מה היה קורה אילו היתה קמה ממשלה צרה שנשענת על דרישות כספים קואליציוניות של מפלגות קטנות רבות. ההערכות שפורסמו מדברות על דרישות כספיות של קרוב ל–15 מיליארד שקל, ולאור סכום זה, התוספת של 62 מיליון שקל למימון מפלגות לבחירות נשמעת פתאום כמו מתנה לציבור.
נושא נוסף שנשכח הוא כי בשל היעדר ממשלה אין תקציב מדינה, ותקציב 2020 יהיה העתקה של תקציב 2019. במקביל, הכנסות המדינה אמורות לעלות כך שכל חודש ב–2020 שבו לא תקום ממשלה יהיה רווח נקי לקופת המדינה שהכנסותיה יעלו, אך הוצאותיה יוותרו בערכי 2019.
העלות העקיפה של הבחירות מוערכת בכ–2 מיליארד שקל, אך היא לא כוללת את הגדלת הצריכה של הציבור ביום הבחירות עצמו באתרי הבילוי והפנאי, שנאמדת במאות מילוני שקלים. בשנים האחרונות עלו לדיון כמה הצעות להפיכת ימי ראשון לימי חופש, לצורך העלאת הצריכה. ימי השבתון שנכפו עלינו בשל ימי הבחירות משיגים מטרה זו, דבר שתורם הן לעסקים והן להכנסות המדינה ממסים כגון המע"מ. העובדים הישראלים זכאים למעט ימי חופש וחג ביחס לשאר המדינות ב–OECD. כך שייתכן שימי חופש נוספים לא יזיקו למשק. גלישה ברשתות החברתיות מעלה כי עובדים רבים מעלים שביעות רצון מהיום החופשי שקיבלנו במתנה.
דרך נוספת לחסוך בהוצאה על הבחירות ולהקל על בעלי העסקים היא חובת הצבעה ואי־מתן תשלום יום חופש למי שלא הצביע. ההיסטוריה מלמדת שסבבי לחימה נדחים בדרך כלל בתקופת אירוויזיון או בחירות, כך שאולי עצם קיום הבחירות חוסך לנו לחימה נוספת?
הנושא הכלכלי, כמו עוד נושאים רבים חשובים אחרים, אינו נמצא בשיח בשנת הבחירות האחרונה ועושה רושם שהציבור אדיש באופן כללי לנושא חשוב זה.
ברור שבחירות אינן דבר אידיאלי מבחינה כלכלית. הן בוודאי לא תורמות לצמצום הקיטוב הגדל בעם, אך השיח על בזבוז כספים וקטסטרופה כלכלית הממשמשת ובאה רחוק מלשקף את המציאות.
נכון שהתמשכות מערכת הבחירות עלולה לפגוע בטווח הארוך באמינות ויציבות הכלכלה, אך לטווח הקצר אין כל נזק כלכלי ולשר האוצר הבא יישאר כסף בקופה. השאלה היא רק מתי ימונה שר האוצר הבא.
הכותב הוא דוקטורנט ויועצו לשעבר של יו"ר ועדת הכספים בכנסת
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר