מפקירים את הקשישים בדיור המוגן - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפקירים את הקשישים בדיור המוגן

הדיירים אינם צד בהחלטות המתקבלות בקרב מנהלי הדיור המוגן, שעושים במבנים ככל העולה על רוחם

6תגובות
קשישים בירושלים. עבור רוב דיירי הדיור המוגן מעבר למקום אחר אינו אופציה
אוליבייה פיטוסי

ליזמים ובעלי הון התגלה באחרונה עסק רווחי ביותר - בניית בתי דיור מוגן פרטיים. אנו רואים כי בתי הדיור המוגן בישראל משגשגים, האוכלוסייה מתבגרת ובעלי ההון זיהו את הדיור המוגן כמטיל ביצי זהב. מדובר בעסק עצמאי, שבכל תחילת חודש מקבל את שכרו הנקוב, בהוראת קבע, ללא עיכוב, ועל פי חוזה חתום מראש.

אוכלוסיית הקשישים בישראל מחפשת מערכת מגורים נוחה ומגוננת, מחפשת חברה, ובה בעת מבקשת להסיר דאגה מלב בני המשפחה. היא נותנת אמון רב בבתי הדיור המוגן, המבטיחים סעד, תמיכה ושפע של דאגה לפרט ולצרכיו, והפרסום מפתה עד מאוד. אכן, נראה כי מבחינות רבות ההחלטה לעשות את המעבר לדיור מוגן היא מבורכת.

עם זאת, מתברר שמרגע שנחתמת התקשרות מסוג זה, נשמרות זכויות הבעלים ומועלמות כמעט לחלוטין זכויותיהם של הדיירים. בשל כך מתעוררת השאלה המהותית ביותר: מהו מעמדם הסטטוטורי של הדיירים בדיור המוגן בישראל? מסתבר שהם הציבור הכי לא מוגן שיש.

בפועל, אוכלוסייה זו הפכה למעין יצור כלאיים, שעטנז. מצד אחד משלמים דמי פיקדון בגובה מחיר דירה זהה בשוק החופשי, אך בשונה מבעלי דירות רגילים, דיירי הדיור המוגן, נטולי זכויות קניין והדירה אינה בבעלותם. למעשה, הם משלמים דמי אחזקה ושירות מעל ומעבר לדמי שכירות, אך לא זכאים למעמד של שוכרים.

אם לא די בכך, דמי הפיקדון שמשלמים הדיירים בכל שנה, נשחקים בשיעור של 3%–5% בתוספת מע"מ, כך שמבחינה כלכלית מעבר למקום אחר במידה שהם לא מרוצים אינו אופציה אפשרית עבורם.

מקסום רווחים הוא מונח מפתח בפי בעלי הבית והם נוהגים באוכלוסיית הקשישים כפטרונים, ועושים הכל לשם הגדלת רווחיהם. הדיירים אינם צד בהחלטות הרות גורל המתקבלות בקרב מנהלי בנייני הדיור המוגן, כמו למשל, ההחלטה לבנות קומות נוספות בבניין מאוכלס. זוהי החלטה שעלולה לערער את בטיחותם ובריאותם של כלל הדיירים, אבל בעלי הבית לא מתחשבים בדעתם או התנגדותם למהלך. הם עושים זאת כי הם יכולים - שכן לא קיים שום סעיף בחוק האוסר באופן חד־משמעי את הרעת התנאים של הדיירים הקשישים.

נדמה כי אותם מנהלים שכחו כבר מזמן כי מדובר בדיור מוגן, ושהדיירים הקשישים לא הגיעו על מנת לחיות את שארית חייהם באתר בנייה שעלול לסכן אותם. האבסורד האמיתי במצב זה הוא שאין עליהם כל הגבלה מצד המדינה והם יכולים לעשות בבניין ככל העולה על דעתם. זאת, מכיוון שחוק הדיור המוגן עוד לא הושלם נכון לכתיבת שורות אלה ולא הוחלו התקנות, לכן לא ניתן ליישמו בפועל.

זאת ועוד, קיימת בעיית הגנה חמורה על מיליארדי השקלים של הדיירים שמופקדים אצל בעלי הבתים, והכספים הללו אינם מבוטחים או נמצאים בפיקוח של גוף כלשהו. מדובר בקהל שבוי מכורח המציאות הקשה, שבא מרצון טוב לחיות את שארית חייו באורח חיים נטול דאגות, כפי שהובטח לו. ואולם הדיירים מוצאים עצמם במהרה מנוצלים שלא בתום לב, ומקבלים יחס כאילו הם רכוש או נדל"ן מניב, בלשון המסחרית.

אסור להתעלם מאוכלוסייה זו ולהתייחס אליה כמובן מאליו. אין מדובר בדור מפונק, אלא באנשי עמל, אשר שירתו, עבדו וחסכו. ביניהם גם גיבורי מלחמות וניצולי שואה. כידוע, תוחלת החיים אינה תמיד ארוכה.

הגיעה העת לאפשר להזדקן בכבוד. הקשישים אינם עול וטרחה על כתפי המדינה. ואולם משרד הרווחה מתייחס לציבור זה כמי שרכש זכות מגורים ברכוש פרטי ועל כן עליו לקבל כל גחמה של מקסום רווחים כגזר דין חלוט.

אני פונה בקול קורא ומביעה בכך את בקשתם ותחינתם של רבים מדיירי הדיור המוגן - תנו לחוק הדיור המוגן שיניים. יש להחיל את התקנות הרבות וליישמן לאלתר.

רק חברי הכנסת שרגישים למצוקת אוכלוסיית הגיל השלישי יכולים להעלות נושא זה בסדר העדיפויות הציבורי. זהו לא נושא שקשור לימין או לשמאל של המפה הפוליטית, קואליציה או אופוזיציה — זהו נושא מהותי וחוצה מפלגות.

הכותבת היא דיירת הדיור המוגן "עד 120" ברמת החייל בתל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות