הפופוליזם לא אמר את המלה האחרונה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפופוליזם לא אמר את המלה האחרונה

פוליטיקאים מהזרם המרכזי עלולים להתפתות לשבת בצד ולצפות בקריסת הפופוליזם, אך הם יטעו אם יחשבו שהיא תחזיר אנשים לזרועות הממסד. הבוחרים עלולים להיות, באופן פרדוקסלי, חשדנים יותר כלפי דמגוגיה

תגובות
הנשיא טראמפ בבית הלבן, בחודש שעבר
Evan Vucci / אי־פי

פופוליזם וכוח השררה לא הולכים ביחד. כשהם צועקים מהשוליים, טיפוסים כמו דונלד טראמפ מציעים פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות. הבעיות מתחילות כשהם מנצחים. לנשיא ארה"ב נגמרים התירוצים, וכמוהו גם דומיו בצדו השני של האוקיינוס האטלנטי: בריטניה אולי מתקדמת לכיוון הברקזיט, אבל מסתבר שקשה לה יותר לקחת את השליטה על גורלה משהיה נדמה לבריטים כשהצביעו בעד יציאה מהאיחוד.

עדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות מהמרד האלקטורלי של השנים האחרונות. מפלגות הימין הקיצוני זוכות בנתח נכבד מהקולות בכל אירופה. מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה האיסלאמופובית יושבת כעת בבונדסטאג, ומפלגת החירות האוסטרית נכנסה לממשלה.

עם זאת, רבים צפו כי 2017 תהיה השנה שבה הפופוליסטים יסחפו את כל המדינות, והתחזיות האלה לא התממשו. חירט וילדרס נחל מפלה בהולנד, ומפלגת החזית הלאומית של מארין לה פן הובסה על ידי מפלגת המרכז של עמנואל מקרון בצרפת.

התסכול הגדול ביותר של טראמפ נובע מחוסר היכולת שלו להבין איך להיות נשיא. הוא מכהן בתפקיד אבל אין לו כוח. בנייתה של החומה לאורך הגבול עם מקסיקו עדיין לא החלה, חוק הבריאות של ברק אובמה עדיין תקף, וחיילים אמריקאים עדיין נמצאים באפגניסטן. קיצוץ המס שהבטיח לתומכיו בני מעמד הביניים ניתן במקום זאת לתאגידים גדולים ולעשירים. והרשימה נמשכת. נאט"ו, שנגדה יצא טראמפ, יצאה בזול, סין נמנעה מתיוג כמניפולטורית של המטבע והבית הלבן נטש את התוכנית לאיסור הגירה על מוסלמים.

ביציאה מהסכם הסחר הטרנס־פסיפי, נסיגה מהסכם האקלים של פריז והטלת ספק במחויבויות ארוכות שנים לבעלות ברית, טראמפ פוגע בהשפעה של ארה"ב ברחבי העולם — וקשה לומר שזה משיב את אמריקה לגדולתה. תרופת האליל שמכר בקמפיין שלו התגלתה כחסרת תועלת. לא במקרה שיעור התמיכה של האמריקאים בטראמפ בשלב הזה של כהונתו הוא הנמוך ביותר מכל נשיא אמריקאי.

מצב הלאומנים במפלגה השמרנית בבריטניה לא טוב יותר. עזיבת האיחוד האירופי נמכרה לקהל כתרגיל בהשבת הריבונות הפרלמנטרית. אבל מחיר הריבונות הוא עוני לאומי — שירותי הבריאות של בריטניה על סף קריסה כלכלית. הפרלמנט החליט עכשיו שהוא חייב לקחת את ההגה בחזרה. צפויות עוד הרבה נסיגות בהמשך, כי עסקות ה"לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" שהבטיח שר החוץ בוריס ג'ונסון התגלו כאשליה, כמו הכסף שלא זרם לשירותי הבריאות.

מי שממשיכים לדבוק בסדר הפוליטי הליברלי עלולים להתפתות לשבת בצד ולצפות בחשיפתם של הפופוליסטים כנוכלים. בכל הנוגע לטראמפ, 2018 לא תהיה קלה יותר. החקירה לגבי הקשרים לכאורה עם משטרו של פוטין תצבור תאוצה לקראת הבחירות לקונגרס, ואם המצב הקיים יימשך, הדמוקרטים צפויים לחזור לשלוט בו.

ואולם פוליטיקאים מהזרם המרכזי טועים אם הם חושבים שנטישת הפופוליסטים תחזיר אנשים לזרועות הממסד. הבוחרים עלולים להיות זועמים יותר — ובאופן פרדוקסלי, חשדנים יותר כלפי הבטחות שווא של דמגוגים. אם יש משהו שטראמפ, ג'ונסון והיתר הצליחו לעשות, הרי שזה להרוס את הרעיון של אמת אובייקטיבית.

מפלגות מרכז יזכו שוב בתמיכה רק כשיצליחו להפריד בין מנהיגים פופוליסטים לבין התומכים שלהם — כשיבינו שמי שמצביעים לקיצוניים אינם קבוצה של "נתעבים" כפי שתיארה אותם הילרי קלינטון. לרבים ממי שתמכו בטראמפ ובברקזיט יש בעיות אמיתיות — כלכליות, חברתיות ותרבותיות. חזרתה של הצמיחה מהווה הזדמנות לגבש מסלול אלטרנטיבי למי שנותרו מאחור. צריך להוציא מהקבר רעיונות שנזנחו כמו מיסוי פרוגרסיבי, מדיניות תחרות פעילה ושוויון חברתי. מי שסוגדים לשווקים ללא גבולות בוודאי יזדעקו. הם צריכים היו ללמוד כבר שההיפר־ליברליזם של הקונצנזוס בוושינגטון הוא המסלול הבטוח לפופוליזם פוליטי. ומה, בעצם, היה נורא כל כך בכלכלת שוק סוציאלית?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות