התוכנית החדשה לבניין מרכזיית בזק במרכז תל אביב: דיור מוגן - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התוכנית החדשה לבניין מרכזיית בזק במרכז תל אביב: דיור מוגן

בזמן שהתקיים הליך משפטי לגבי ייעוד המבנה, שנרכש על ידי יזם ומיועד לשימוש ציבורי, העירייה טיפלה מאחורי הקלעים בבקשה להרוס אותו ■ מתנגדי התוכנית: "הנדל"ן הציבורי מופרט בגלל חוסר מעש מספק מצד השלטון המקומי" ■ עיריית ת"א: "המבנה בבעלות פרטית"

11תגובות
מרכזיית בזק בתל אביב
גוגל סטריט ויו

אחרי שהתוכנית להפוך את בניין מרכזיית בזק במפגש הרחובות יהודה הלוי 74 ולינקולן במרכז תל אביב לתחנת משטרה נפלה, האם היא בדרך להפוך לבית דיור מוגן?

בעת שהתושבים נאבקים זה שנים על הבטחת שימוש המבנה לייעוד ציבורי בהתאם לצורכי השכונה, כפי שמורה תוכנית הבניין העירונית (תב"ע), מסתבר שהעירייה מאפשרת את הריסת הבניין, בלי שיתוף ציבורי או אישור תוכנית ברורה של השימושים המיועדים לו. לפי ההערכות, הדבר נעשה כדי להקים עליו מבנה חדש שייועד עבור דיור מוגן, לפי רצונו של היזם ישראל לוי, שרכש את המבנה ב–2014. התושבים הגישו התנגדות לוועדת הערר המקומית ובה דרשו לבטל את ההחלטה על ההריסה שנעשתה, לטענתם, במחשכים, בחוסר שקיפות ותוך פגיעה מהותית בזכויות הציבור.

לוי, בעלי קבוצת ישראל לוי העוסקת בנדל"ן, הוא חלק ממשולש מאבקים ארוך שנים שבו נמצאים גם תושבי האזור והעירייה. המאבק אף הגיע לפני כארבעה חודשים לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בנוגע לשימושים המותרים בבניין. הנכס מוגדר כשטח ציבורי המיועד לשימושים מיוחדים, בהם שירותי ומוסדות חינוך, שירותי בריאות ורווחה, שירותי מינהל וחירום ציבורי, ספורט ותרבות. גם מסמכים פניימים של העירייה מעידים על מחסור במוסדות חינוך באזור ומעונות יום בפרט.

ואולם נראה שהיזם מעדיף להרוויח יותר מהנכס, בדומה ליזמים אחרים שרוכשים נכסים ומבקשים להפוך אותם לנדל"ן מניב למרות מגבלות הייעוד לשימוש ציבורי. השימושים שהציע נעו ממעונות סטודנטים — שבשרטוטים נראה שבחלק מהחדרים יש חדרי ג'קוזי המזכירים חדרי מלון — ועד לתחנת משטרה.

בפברואר האחרון, במצגת של חברת רמות בעיר, הנמצאת בשליטת חברת ישראל לוי וקבוצת יובלים, הציג לוי את מבנה מרכזיית בזק כפרויקט בתכנון המיועד לדיור מוגן. זאת, בלי שהוגשה תוכנית סדורה שאושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לפי מדריך להקצאות שטחים לצורכי ציבור של מינהל התכנון שפורסם ביולי 2016, מגורים ציבוריים, כמו בתי אבות או מעונות דיור מוגן לקשישים, אינם נכללים כשירותים ציבוריים מובהקים. עוד מוזכר במדריך כי המאפיינים הדמוגרפיים, הגדרת הביקושים של אוכלוסיית המקום ויתרת השטחים הפנויים צריכים להשפיע באופן מכריע על סוג והיקף צורכי הציבור.

הריסת המבנה אושרה ללא דיון פומבי

עתה, מסתבר שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה היתה שותפה לקידום הליך המאפשר את הריסת הבניין. ההחלטה התקבלה דרך הליך רשות רישוי ולא בדיון גלוי, אף על העניין הציבורי במבנה ושימושיו. רשות הרישוי העירונית היא זו שאישרה במארס בקשה להיתר להריסת המבנה, שלמעשה הוגשה כבר בנובמבר 2017 — לפני שהסתיימו הדיונים בבית המשפט המחוזי.

גבי לסקי

בפרוטוקול מאשרת מהנדסת הוועדה, בנוכחות סגן ראש העיר דורון ספיר ואדריכל העירייה עודד גבולי, את הריסת כל המבנים הקיימים, בלי שבפרוטוקול מובאים שיקולים נוספים, מלבד אזכור השמירה על הצמחייה והעצים השתולים סביב.

מאז עברו 45 יום שבהם מותר להגיש התנגדויות, אך המסמכים הנדרשים להוצאת ההיתר טרם נמסרו. חברת מועצת העירייה, גבי לסקי (מרצ), פנתה לוועדה המקומית בבקשה לדון בהחלטה, וכך גם נציגי עמותת ירוק וגם בטון, שהגישו התנגדות לוועדת הערר.

לטענת העמותה מדובר בפגיעה חמורה בשלטון החוק. "הריסת מבנה ציבור היא בניגוד גמור להנחיות העירייה ותוך סטייה ניכרת מהתכנית. העובדה כי ההליך קודם מאחורי גבם של בית המשפט והציבור, רק מעצימה את הצורך לברר את תקינותו". בעמותה טוענים כי מבחינת צורכי השכונה, עדיף לשמר את המבנה.

גם המועצה לשימור אתרים הוציאה בעקבות הגילוי על הבקשה להריסת הבניין פנייה דחופה לעירייה כדי לעצור את מימוש היתר ההריסה, ולהורות על דיון מעמיק בהחלטה. במכתב כתבה המועצה כי המבנה בעל ערכים ציבוריים, היסטוריים, אדריכליים ואורבניים חשובים. "נדרש דיון מעמיק בטרם יעשה מהלך בלתי הפיך", נכתב בפנייתם מהשבוע שעבר.

עיריית ת"א: "אין על הבנייה הליך שימור"

העירייה, מצדה, לא רואה בעיה עם בקשת היתר ההריסה. "מדובר במבנה המצוי בבעלות פרטית ולא בבעלות העירייה, שאינה מתערבת בשיקולים של בעלים פרטיים בשימוש בנכסיהם", נמסר בתגובה מהעירייה. "יודגש כי בעל הנכס רשאי לבצע פעילויות במבנה כרצונו, אולם הוא מחויב לתכניות המאושרות ולייעוד הציבורי של השטח".

לטענת העירייה, "ההיתר להריסת הבניין ניתן על ידי רשות הרישוי המקומית בהתאם לסמכותה על פי חוק. אין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שבו נדונה בקשה לשימוש חורג בבניין, כדי להשליך על הבקשה להריסתו. הבקשה להריסת הבניין הקיים אינה נוגדת את הוראות התוכנית החלות עליו. מאחר ולא חלה על הבניין תוכנית השימור ואין החלטה של ועדת השימור לקבוע לגביו תנאים מגבילים המונעים את הריסת הבניין, הרי שאין כל מניעה בדין להריסתו. בשלב זה, טרם הוגשה בקשה לבנייה חדשה ומכאן שהטענות בכל הנוגע לדיור המוגן מקדימות את זמנן".

מהמכתב של עמותת התושבים של שכונת קרית ספר, ירוק וגם בטון, עולה כי חברת דואר ישראל, שעדיין מחזיקה בכ–150 מ"ר מהנכס, לא ידעה שהמבנה עומד להיהרס, מה שעלול לחשוף את עיריית תל אביב ואת היזם לתביעת נזקין. בעניין זה נמסר מהעירייה כי "הדבר בתחום אחריותו של בעל היתר ההריסה שמחזיק בנכס הפרטי ולא בתחום אחריות העירייה".

לדברי לסקי, "עצם הסיטואציה שבה מבנה ציבור שנועד לשרת את הרשות המקומית מגיע לידיים פרטיות היא הזויה. עיריית תל אביב צריכה לייצג את האינטרס של התושבים, אבל לצערי זה לא קורה, והעירייה אף מעודדת את הריסת המבנה בהליך תמוה. העברת שטחים בייעוד ציבורי לידיים פרטיות היא תופעה כלל ארצית, המתרחשת בעיקר מהפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק. גם הנדל"ן הציבורי מופרט בגלל חוסר מעש מספק מצד השלטון המקומי, שעומד מנגד בזמן שהתהליך הזה מתרחש. התופעה עתידה להתרחב לאור הכוונות להפריט בקרוב את נכסי דואר ישראל וחברת החשמל, שרבים מהם מסומנים בייעוד ציבורי. הנושא מצריך טיפול ברמה הארצית".

מעמותת התושבים נמסר כי "לא ברור מה מסתירה העירייה ומה הטעם בהריסת מבנה ובנייתו מחדש באותו היקף, מלבד ההזדמנות לספק ליזם אפשרות להקים חניון מסחרי עצום לכלי רכב פרטיים".

מישראל לוי לא נמסרה תגובה עד סגירת הגיליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר