תתעוררו, שדה דב זה רק הסחת דעת - נתב"ג בדרך לקריסה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תתעוררו, שדה דב זה רק הסחת דעת - נתב"ג בדרך לקריסה

בכירים באוצר, ברשות מקרקעי ישראל ובענף התעופה מסכימים כולם: השמיים מעל נתב"ג פקוקים והטרמינלים הפעילים לא יוכלו לשאת את כמות הנוסעים הצפויה ב-2021 ■ ערב הבחירות, נדרשת המדינה להכריע בסוגיות מהותיות של תכנון תעופה - ולהפסיק למשוך זמן

82תגובות
שדה דב
אביעד הרמן

גורלו של שדה דב הוא הנושא החם בשיח על התעופה הישראלית: אל הקרקעות לוטשים עיניים נדל"ניסטים ויזמים, ובקלחת בוחשים כוחות ואינטרסנטים מכל קצות הקשת הפוליטית. רק שבינתיים נדמה שהציבור ומקבלי ההחלטות מעדיפים שלא לראות את הכשלים העמוקים בענף התעופה המתפתח לעייפה - ואלו רק ילכו ויחמירו בשנים הקרובות. בכירים באוצר, ברשות מקרקעי ישראל ובענף התעופה מסכימים כולם: השמים מעל נתב"ג פקוקים והטרמינלים הפעילים לא יוכלו לשאת את כמות הנוסעים הצפויה ב-2021. 

אז על מה צריך לדבר?

1. השיח על שדה דב הוא לא באמת שיח מהותי על פריפריה ומרכז, והמשמעות של סגירתו אינה מכת מוות לאילת. מכה שכזו היא חוסר יכולתה להפוך לעיר תיירות אמיתית ותחרותית ביחס לשכנותיה - בעיקר בגלל העלויות הגבוהות והיעדר העניין בה.

אם אילת באמת היתה פריפריה נשכחת ולא רלוונטית, לא היו משקיעים בה כ-1.8 מיליארד שקל בהקמת שדה תעופה בינלאומי ופנים ארצי, שנמצא במרחק 19 ק"מ ועשרים דקות נסיעה מהעיר. זה שדה שערוך לתנועה של כ-3.5 מיליון נוסעים בשנה. גם משרד התיירות לא היה משקיע מאות אלפי דולרים בשנה על מתן מענקים לחברות תעופה על כל נוסע שנוחת בה. הבעיה היא שהתיירים מגיעים לאילת ובורחים ממנה - כרגע היא רק תחנת מעבר.

2. שדה דב הוא לא הבחירה הראשונה של תושבי אילת שמנסים להגיע למרכז. פגשתי בשבוע שעבר כמה מאזרחי אילת הוותיקים, שחיים בעיר עשרות שנים ואוהבים אותה מאוד. ציפיתי לשמוע מהם להיטות חסרת גבולות לגבי הפעלת שדה דב ונחיצותו לתושבים. אולם להפתעתי הם אמרו לי שאם הם צריכים להגיע למרכז - לפגישה עסקית, לאירוע, או לטיפול רפואי - הם לא בוחרים בשדה דב וגם לא בנתב"ג. הם מעדיפים בכלל לנסוע ברכב.

ראש העיר, מאיר יצחק הלוי, נואם בהפגנה
ששי חורש
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

למה, אתם שואלים? בחישוב עלות תועלת, זה עדיף. מיכל ורבע דלק ושליטה בלוחות הזמנים עדיפים כנראה על פני נסיעה לשדה תעופה רמון וחניה בו, טיסה בכ-250 שקל לכיוון לאדם, נסיעות במוניות יקרות בתוך תל אביב לאיכילוב או לתל השומר ובחזרה לשדה (כי כמעט ואין תחבורה ציבורית ישירה משדה דב), ותלות בלוחות הזמנים של הטיסות.

זוג נוסעים מאילת לאיכילוב דרך שדה דב ישלמו כ-700 שקל וישרפו את רוב יום העבודה. נסיעה ברכב תעלה כ-550 שקל לזוג, כולל חניה באיכילוב, מבלי להמתין למונית או לעבור בדיקות אבטחה אחרי ניתוח או לפני אירוע. אין ספק שמדובר בציר חשוב לתעופה ולתיירות הפנים ארצית - אך לא מפעילים שדה תעופה שמציע נסיעה בעיקר ליעד אחד, ללא כל אפשרויות פיתוח שמונחות על השולחן.

3. יש אלטרנטיבה. רשות שדות התעופה התחייבה לתת עדיפות בסלוטים (הקצאות זמני המראה ונחיתה) לטיסות בציר רמון-נתב"ג על פני טיסות לואו קוסט לאירופה. בענף התעופה מספרים כי ישראייר קיבלה באחרונה אישור להגדיל בעשרות אחוזים את היקפי הפעילות שלה מנתב"ג לאילת. נכון, זה לא נוח כמו שדה דב וזה יהיה עמוס, אבל האם שווה להשקיע 8 מיליארד שקל (פיצויים על הפקעת קרקעות פרטיות בשטחי השדה, ומציאת מימון להעתקת בסיסי צה"ל לדרום) ב-30 טיסות ביום? לא בטוח.

4. סגירת שדה דב אינה "לזרוק את תושבי אילת לכלבים", כפי שמנסים לצייר זאת. ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי, בחר לפרזנטורים במאבק נגד סגירת השדה חולים בסרטן ובמחלות כרוניות, שזקוקים לטיפולים ושירות רפואי - ועם זה אי אפשר, לא צריך ולא נרצה להתווכח.

סגירת השדה מהלכת אימים על העיר כבר יותר מחמש שנים בעקבות החלטות ממשלה ובג"ץ, כך שהיינו שמחים לשמוע את יצחק הלוי משקיע יותר מאמצים ביצירת תמריצים לרופאים בכירים להגיע לשדה התעופה באילת. אם מחצית מהלובי שפועל כיום לטובת הפעלת שדה דב היה פועל למען יצירת תוכנית תמריצים לרופאים או שלוחה קטנטנה של בית ספר לרפואה עבור רופאים שמגיעים לעבוד ולחקור באילת – תושבי העיר היו נהנים מכך, שלא לדבר על הגיוון שהיה נוצר באוכלוסייה והשיפור במצבה הסוציו-אקונומי. זוהי ציונות מהשורשים, ולא פלסטר.

רון חולדאי, ראש העיר תל אביב
עופר וקנין

5. במסיבת עיתונאים שערכו בשבוע שעבר ראשי הערים אילת ותל אביב, השמיע חולדאי הצהרה מעניינת, שעברה מתחת לרדאר. למרות שהוא מקדם את "חלופת חולדאי" (שמאפשרת כ-8,000 יחידות דיור והמשך הפעלה של השדה) - הוא אמר כי ניתן יהיה לקדם את התוכנית המקורית של רשות מקרקעי ישראל בצורה מדורגת, שתבטיח לשדה עוד שנתיים-שלוש. המשמעות היא שגם חולדאי מבין שהממשלה תתקשה להפוך את הקערה על פיה – אבל הוא מנסה להרוויח עוד זמן לתכנון תעופתי הגון.

חולדאי מגיע מחיל אוויר ואוחז בתפישה של רבים מהתחום: "תשתית תעופה קיימת – לא סוגרים". הוא שואל מה יהיה על הדרכות הטייסים, על אחסון המטוסים הקטנים ועל פעילות החברות הקטנות? שאלות מוצדקות. אם ייסגר שדה דב, לא תהיה דרך חזרה ואווירת ה-NIMBY (לא בחצר האחורית שלי) לא תגרום לאף אחד לוותר מיוזמתו הפרטית על שטח במרכז הארץ לטובת שדה תעופה פעיל.

כדאי לחולדאי להפסיק למשוך זמן ולהתרכז בפתרון משמעותי לתושבי העיר שלו ולתושבי גוש דן כולו: שדה תעופה בינלאומי משלים שיוקם על אי לחופי הארץ. הזוי ומופרך? לא לגמרי. זה דורש מנהיגות אמיצה וחשיבה ארוכת טווח. כך אגב גם רכבת לשדה התעופה רמון - אלטרנטיבה שגם היא הונחה כבר על השולחן.

6. שדה התעופה רמון ערוך להפעלת טיסות בינלאומיות של עד 3.5 מיליון נוסעים, אבל אזרחים שחיים בנתניה וצפונה יתקשו לבחור בטיסות בינלאומיות מרמון בלי קישוריות נוחה בתעופה פנים ארצית. המענה יוכל להגיע דרך טיסות פנים ארציות מחיפה לרמון וגם ממרכז הארץ לרמון, ואז ייתכן שיהיה הכרח חיוני יותר להפעלת שדה דב - אך לא לנצח.

עד מתי? עד שיואילו משרד התחבורה, משרד הביטחון, חיל האוויר, ח"כים בממשלה וגורמי התכנון להכריע בסוגיה של הקמת שדה תעופה בינלאומי משלים בנבטים או ברמת דוד. מדובר בדיון שהחל לאחר הקמת נתב"ג 2000, נבחן לעומק כבר מ-2010 וב-2016 אף קראה הוועדה לביקורת המדינה למבקר להתערב, ללא הועיל.

עד היום לא התקבלה החלטה אסטרטגית ישימה לגבי הקמת שדה תעופה בינלאומי ופנים ארצי משלים, שייתן מענה לצורכי התעופה האמיתיים של תושבי מדינת ישראל, המתיימרת להיות מערבית ונגישה. ערב הבחירות, נדרשת המדינה להכריע בסוגיות מהותיות של תכנון תעופה בישראל ולא להסתפק בדיון מחודש על שדה דב, כדי למשוך עוד זמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר