"למה זוג צעיר צריך דירת 5 חדרים? גדלנו ארבעה ילדים בדירת 70 מ"ר" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"למה זוג צעיר צריך דירת 5 חדרים? גדלנו ארבעה ילדים בדירת 70 מ"ר"

אליאס טנוס, מנכ"ל ענקית הבנייה בסט, אינו מוכן לעבוד בקטן, צופה שהמחירים בשוק עוד יעלו ויש לו מה להגיד לתקשורת על תאונות עבודה

51תגובות
מנכ"ל בסט אליאס טנוס
אייל טואג

הפרטים הרשמיים בקורות החיים של אליאס טנוס, מנכ"ל חברת הבנייה בסט, עשויים להטעות את הקורא. את תפקידו הנוכחי כמנכ"ל הוא ממלא מ-2008, אך נדמה כי בלתי־אפשרי להפריד את הביוגרפיה הפרטית שלו מזאת של חברת הבנייה המשפחתית שהקים אביו, בדיע, יחד עם אחיו סובחי, בנצרת של שנות ה-70. אליאס, הבכור מבין ארבעה ילדים, נולד כמעט במקביל לחברה שהקים אביו, ומשחר ילדותו נהג להסתובב באתרי הבנייה ובמפעלים, לומד בסקרנות את המתרחש מאחורי הקלעים של ענף הבנייה.

ב-45 שנות קיומה עברה חברת בסט שינויים רבים. מחברה משפחתית קטנה בתחום הביצוע, צמחה בסט לענקית בנייה, המוגדרת כיום כאחת מחברות הביצוע הגדולות בענף והגדולה במגזר הערבי, עם פרויקטים בהיקף משוער של כ-900 מיליון שקל. ברשימת הפרויקטים שהקימה עד היום בולטים אצטדיון סמי עופר בחיפה, מתחם אפל בהרצליה, עזריאלי טאון, תוצרת הארץ, מגדל רסיטל בתל אביב, מגדלי רובינשטיין וכן אלפי יחידות דיור, בהם שורה של מיזמי מגורים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן בקדנציה האחרונה.

הדרך לא היתה קלה. ברבות השנים העיב סכסוך עסקי על השותפות המשפחתית והפריד בין עסקי האחים המייסדים. ראשי התיבות שייצגו את שמותיהם (ב.ס.ט - בדיע וסובחי טנוס) טושטשו, ואביו בדיע, שהלך לעולמו לפני כשנה, המשיך להוביל את העסק המשפחתי כיו"ר החברה עד מותו. כיום מכהן רפי ביסקר, לשעבר יו"ר שופרסל נכסים ובניין, בתפקיד היו"ר.

גם מבחינה עסקית ידעה החברה עליות ומורדות. בשנים האחרונות התמודדה בסט עם קשיים כלכליים שנבעו בין השאר ממעורבותה בכמה פרויקטים גדולים שבהם התגלו מחלוקות וקשיים. אחד הפרויקטים האלה הוא קניון TLV במתחם השוק הסיטונאי בתל אביב שהקימו החברות גינדי השקעות והריבוע הכחול נדל"ן. פרויקט בעייתי נוסף הוא מגדלי הבירה בירושלים, שם הגישה בסט תביעת ענק על סך 75 מיליון שקל נגד קרסו נדל"ן וחברת האחים עופר ירושלים.

"נכון שלא תמיד היה לנו קל, אבל היום מצבנו טוב. לפני כמה שנים קיבלתי החלטה: או שאהיה הקבלן הכי טוב בארץ - או שאפסיק לפעול בענף הבנייה" אומר טנוס. "הסיבה להחלטה הזאת פשוטה: אנחנו לא מעוניינים רק להתחרות על מחיר. חשובה לנו האיכות, חשובה לנו מערכת היחסים עם היזמים, וכיום אנחנו לוקחים רק פרויקטים גדולים. פונים אלינו להשתתף בהרבה מאוד מכרזים ואנחנו מסרבים, כי מעניין אותנו לעבוד רק עם הגדולים והחזקים. אם אני מסתכל אחורה, בעבר לקחנו על עצמנו פרויקטים שהיתה טעות להיכנס אליהם".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

אתה מציג תפיסה מאוד שאפתנית. מה זה אומר?

"זה אומר שעשינו שינוי חד. שינינו את כל שיטת התשלומים למשל: אנחנו לא עובדים עם צ'קים. כשאתה יכול לשלם בזמן לכל הספקים והקבלנים זה מראה על היכולת הפיננסית שלך. במיוחד כשמדובר בחברה פרטית, שבה כל הכסף הוא שלנו. המטרה שלי היא גם לחזק את החברה מבחינת היכולות הניהוליות. אנחנו מתנהלים כמו חברה ציבורית - עובדים כל הזמן על חיזוק ההון והנזילות של החברה, ומחזקים את היכולות ההנדסיות. נהפכנו להיות יזמים. מבחינתנו זוהי תקופה טובה עכשיו, ואנחנו לא לבד. יש עוד כמה שחקנים גדולים בשוק שמצבם טוב. לקבלני ביצוע קטנים ובינוניים לעומת זאת, המצב כיום לא תמיד קל".

מצד שני, לקחת רק פרויקטים גדולים ומורכבים. זו החלטה שיש בה גם סיכון.

"נכון, אבל התחרות שונה. קשה להיות קבלן ביצוע למגורים בישראל, משום שכל קבלן קטן עם קצת ניסיון וכמה עובדים יכול לבנות, והתחרות חריפה מאוד. מצד שני, כמה חברות בארץ יכולות לבנות מגדל מסובך של 60 קומות כמו עזריאלי טאון? אולי שלוש או ארבע".

מהו הפרויקט הכי מורכב שבניתם?

"האצטדיון בחיפה היה מורכב, גם עזריאלי טאון היה מורכב, אבל הכי מורכב היה פרויקט תוצרת הארץ. זה פרויקט מיוחד מאוד, אין בו שום דבר ישר, הכל עקום, הכל בזוויות. קשה מאוד לעמוד ברמת הביצוע שלו ולהישאר בלוחות הזמנים ובלי תאונות. אני יכול לומר שהפרויקט הזה העסיק אותי בצורה חיובית מאוד. לא מקובל בענף ללכת לראות פרויקטים של מתחרים - אבל הפרויקט הזה עורר עניין, וזכינו לקבל בו המון ביקורים מצד חברות בנייה. לא מזמן נסעתי לבקר בלונדון את רון ארד, שעיצב את הפרויקט, ויש לו מצלמה שמשדרת לו בזמן אמת את מה שקורה באתר".

אצטדיון סמי עופר
ניר קידר

"לא יכול להיות שכל שבוע נהרג מישהו באתר בנייה"

בוא נדבר על בטיחות. גם אצלכם נהרגו בעבר פועלים. איפה הבעיה? חברות הבנייה מזלזלות בנושא?

"אני לא חושב שיש זלזול, אבל אין ספק שהענף עובר שינוי בשנים האחרונות. אם פעם היינו מדברים על איכות הבנייה או לוחות הזמנים של הפרויקט, היום הבטיחות נהפכה לאחד המדדים המרכזיים, כי לא יכול להיות שכל שבוע מישהו נהרג. מצד שני, המצב בענף הוא רחוק מאוד ממה שהתקשורת מתארת. אני לא מכיר אף מנכ"ל של חברת בנייה שלא מעניין אותו אם יש אצלו הרוגים. הבעיה היא דווקא לא בפרויקטים הגדולים בתל אביב או באזור המרכז שכולם קוראים עליהם. שם יש חברות גדולות ורציניות. הבעיה האמיתית היא בפריפריה, ואני רואה את זה כל הזמן".

מה אתה רואה?

"המצב שם קשה מאוד. יש המון פרויקטים קטנים שהאתרים בהם לא מגודרים, שאין עליהם פיקוח. רק בנס לא נהרגים שם אנשים כל הזמן".

מצד שני אנחנו רואים שדווקא אצל החברות הגדולות יש לא מעט הרוגים.

"זה עניין של סטטיסטיקה. אם אנחנו עושים 30-20 פרויקטים, או אם בדניה סיבוס למשל מריצים עשרות פרויקטים במקביל, אז ברור שיש להם יותר סיכוי שייהרגו אצלם פועלים. ברור שאנחנו לא עובדים כמו איזה 'משה ובניו'. לכן אני אומר שוב - אני לא חושב שהיה זלזול, אבל אין ספק שיש היום יותר מודעות לנושא הבטיחות".

במה זה מתבטא? הגדלתם את תקציב הבטיחות?

"דווקא לבטיחות אין לנו תקציב. לפני כשלוש שנים הכנסנו ממונה בטיחות במינוי קבוע. עד אז היו לנו תמיד יועצים, אבל הרגשנו שלהעסיק יועץ חיצוני שיסתובב באתרים זה לא מספיק. הממונה שלנו הוא אחד הטובים בארץ, אנחנו אומרים לו שיעשה את מה שצריך ויש לו צ'ק פתוח. פעם בשבוע אני יושב אתו ומקבל דיווח. במקביל, יש לנו מערכת חדשה עם בקרת כניסה לאתרי הבנייה. עובד שנצברה לו עבירת בטיחות מורחק ולא יכול להיכנס יותר לאתר. השנה גם התחלנו לתת פרס בטיחות לעובדים, כדי להגביר את המודעות".

חילוץ פועלים שנפלו לבור בתל אביב
מוטי מילרוד

מה דעתך על היוזמה להשעות לשנה חברה ממכרזים ממשלתיים במקרה של מות פועל?

"זו טעות. אף אחד לא יכול לקחת חברה גדולה ולדחוק אותה מפעילות בשוק. אמנם צפיתי את המהלך של השעיית חברות ממכרזי ממשלה, אבל אני עדיין מאמין שזאת טעות. הפתרון הנכון הוא לנקד את נושא הבטיחות במכרזים ממשלתיים. זה לא שאנחנו לא משקיעים - אנחנו כחברה משקיעים במעקות וברתמות שאנחנו מייבאים בחו"ל. זה עסק יקר יחסית כהשקעה ראשונית אבל זה משמש אותנו בפרויקטים אחרים לאחר מכן. זה חשוב לנו".

"מי שמתעקש לגור בתל אביב, שישלם את המחיר"

אתה שואף לאיכות ולהגדלת הנזילות, אבל לא היססתם להיכנס למחיר למשתכן. הפרויקטים האלה משתלמים?

"היתרון שלנו במחיר למשתכן הוא שאנחנו גם קבלנים וגם יזמים. אם אתה רק קבלן יש לך חיסרון בפרויקטים האלה כי הם מבוססים על תכנון נכון. התכנון המדויק הוא הסיבה שבזכותה אנחנו מצליחים לעשות פרויקטים כאלה ולהרוויח. הקמנו 500-400 יחידות בעתלית, בכרמיאל ובשכונת אור ים באור עקיבא, ועכשיו אנחנו ניגשים לעוד כמה מכרזים. בעתלית אנחנו כבר מוסרים דירות והקדמנו את לוחות הזמנים בשבעה חודשים. אפשר להרוויח אם מתכננים נכון".

אבל הטענה הנפוצה ביותר נגד מחיר למשתכן היא דווקא התכנון הלקוי.

"אנחנו לא רואים את זה כמוצר נחות, אבל ברור שחייבים לשים לב לתכנון בפרויקטים האלה. לא ייתכן שמתכננים דירת 120 מ"ר עם חדר שירותים אחד ואומרים 'טוב, בטח יבוא איזה פראייר ויקנה אותה'. אני מאמין שצריך להשקיע בכל דירה. יש לנו 60 דירות בעתלית, לקחנו אדריכל מגורדון אדריכלים והפרויקט שם הוא איכותי ומרשים. באור עקיבא למשל יש לנו 240 יחידות דיור ו-40% מהפרויקט מיועד לשוק החופשי".

יש לכם פרויקטים שבהם אתם תקועים עם דירות שלא נמכרות?

"לא נתקלנו עד היום בבעיה של דירות לא מכורות. אמנם יש לנו עוד דירות מיוחדות למכור בחלק מהפרויקטים, אבל אני מאמין שהן יימכרו. אנחנו לא סתם ניגשים למכרזים ולוקחים פרויקטים. באזור הקריות או בבאר שבע למשל, לא ניגש למכרזים כי אלה מקומות עם עודף היצע".

אז התוכנית טובה? אתה בעד שהיא תימשך תחת הממשלה הבאה?

"אני חושב שבגדול התוכנית היא טובה, אבל זו היתה טעות להגביל אותה, היו צריכים לאפשר לעוד קהלים להשתתף בה. מצד שני, מחיר למשתכן לא יכולה להצליח לבד, צריך היה לבצע צעדים נוספים. בנוסף, זו היתה טעות להוציא מכרזים במסגרת מחיר למשתכן בתל אביב. אין היגיון בלקחת את העיר הכי יקרה בארץ ודווקא בה לנסות להוזיל את הדירות. יש מספיק ערים במרחק של 30-20 ק"מ מתל אביב, ומי שמתעקש לגור בתל אביב - שישלם את המחיר".

מחיר למשתכן בעפולה
רמי שלוש

מה עם ההשלכות של מחיר למשתכן על הענף?

"התוכנית שמה כרגע את השוק בהמתנה, וברור שזה לא נכון לענף. כולם בתחושה שאוטוטו המחירים יורדים, והכל עצר. מחיר למשתכן הביאה עצירה בשוק, גרמה להאטה בהתחלות הבנייה והבריחה קבלנים. אם אני רוצה לבנות במקום מסוים ויש כל הזמן דיבורים על איך המחירים שם יירדו - ברור שזה יפחיד אותי".

"הישראלים לא רוצים לעבוד בבניין. כולם רוצים להיות מנהלים"

אחרי עשור של חגיגות, עד כמה קשה להתנהל כיום מול רוכשי דירות?

"לרוכש הפוטנציאלי כיום לוקח הרבה יותר זמן לקבל החלטה. פעם לקוח היה מגיע לאתר והיה מחליט תוך חצי שעה אם הוא קונה דירה או לא. היום אנשים נורא מתלבטים - 'האם זה זמן נכון או לא נכון לרכוש דירה?' אבל יש בעיה אחרת: אנשים שכחו מה זה לגור בדירה שמתאימה להם".

מה הכוונה?

"הם רוצים יותר גדול, רוצים לעשות שינויים עוד לפני שהם ראו את הדירה וכל הזמן מבקשים עוד. לא ברור לי למה זוג צעיר צריך דירת 5 חדרים. כשהיינו קטנים גדלנו ארבעה ילדים בדירת 70 מ"ר. היום כל דייר עושה שינויים עוד לפני שהוא נכנס לדירה - משדרג את השיש, מוסיף שקעים. אם שואלים אותי, דירות מחיר למשתכן שמיועדות לזוגות צעירים לא צריכות להיות גדולות יותר מ-75 מ"ר. זה גם יחסוך שטח ויוריד עלויות. אפשר גם ללכת קטן יותר - למה שלא יקימו פרויקטי מחיר למשתכן עם דירות של 55 מ"ר בלבד, למשל? באירופה זאת תרבות. פעם נכנסתי לדירה בגרמניה והאנשים נראים בסדר גמור, מכובדים, הדירה מסודרת והכל בסדר, אבל אין להם סלון. למה? כי הם לא מארחים בבית. אצלנו זה לא יכול לקרות, כי כשנכנסים לדירה כולם קודם כל מסתכלים על הסלון וכמה שהוא גדול".

איך מתנהלים בתוך שוק שנמצא בעצירה?

"כרגע אנחנו בסוג של קיפאון, כי אנשים ממתינים ולא עושים עסקות. אני סבור שדווקא עכשיו כדאי לקנות דירות, כי אוטוטו יעלו המחירים בשוק. הרי אין סיבה אמיתית לירידת מחירים בענף הבנייה, בטח לא באזורי הביקוש, כי המדינה לא בנתה דירות באזורים האלה. אין לי ספק שבאזורי הביקוש המחירים יעלו ב-2019. מדברים הרבה על הקבלנים, אבל צריך לקחת בחשבון שגם מחירי תשומות הבנייה עלו מאוד בעשור האחרון. אני מעריך שעלויות הבנייה עלו בסדר גודל של 25%–30%. אם הממשלה היתה מביאה 30 אלף פועלים - זה היה מוריד את מחירי הדיור ב-10% לפחות".

הממשלה חתמה על הסכמים להבאת פועלים וגם תגברה את השוק בחברות זרות, והקבלנים רק מתלוננים.

"כי ההמצאה הזאת של להביא חברות סיניות היא לא נכונה. אי־אפשר לבנות מדינה מודרנית על פועלים שמגיעים או לא מגיעים. גם אצל הפועלים הפלסטינים זו בעיה, והעבודה תלויה במצב הביטחוני. בינתיים גם הפועלים הערבים מהצפון זה לא מה שהיה פעם. צריך להבין שבנייה היא מקצוע. אנשים חושבים שזה פשוט, חושבים שהם יכולים להיכנס לאתר בנייה ולהתחיל לעבוד. זה לא עובד ככה. הישראלים היום כבר לא רוצים לעבוד בבניין, וזה לא משנה אם הם יהודים או ערבים - כולם רוצים להיות מנהלים. אגב, חברות הבנייה הזרות אפילו לא לוקחות לנו את העבודה. הן מתקשרות איתנו כשותפים, מביאות ציוד ועובדים ואנחנו בונים איתן - אז בסופו של דבר יכול להיות שכל המהלך הזה אפילו מייקר את הבנייה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר