מנכ"ל עמיגור, יובל פרנקל: "גם לפני הקורונה, העיריות לא רצו אצלן קשישים" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל עמיגור, יובל פרנקל: "גם לפני הקורונה, העיריות לא רצו אצלן קשישים"

מנכ"ל חברת הדיור הציבורי עמיגור — שמפעילה 57 בתי דיור ציבורי לקשישים — יודע שעם תום משבר הקורונה, הבעיות הישנות יצופו שוב וביתר שאת ■ "יש עיריות שלא רוצות אצלן דיור מוגן ציבורי. טוענות שזה יוריד את הרמה ושזה לא נוח להן פוליטית"

2תגובות
צמד נגנים מופיע בחצר הדיור המוגן של עמיגור בשבוע שעבר
באדיבות עמיגור

בתי הדיור המוגן ברחבי ישראל, בהם גרים קרוב ל–40 אלף קשישים, מצויים כבר שלושה שבועות בסגר כמעט מוחלט. פרט לעובדים, משלוחי מזון וציוד, וביקורים חריגים — אין יוצא ואין נכנס. הסיבה ברורה: אוכלוסיית הקשישים היא הפגיעה ביותר להתפשטות העולמית של נגיף הקורונה. "התפקיד שלנו היום הרבה יותר עמוק מהצרכים הבסיסיים של קורת גג או הגנה מפני קורונה, שזו משימה מאתגרת בפני עצמה", אומר יובל פרנקל, מנכ"ל חברת עמיגור מזה 18 שנה. "התפקיד שלנו הוא לייצר עבור הדיירים תחושת חשיבות עצמית וערך עצמי".

"הקושי הכי גדול של הדיירים הוא הפגת הבדידות, וזה נכון שבעתיים בתקופה הזו", מסביר פרנקל. "כשמדובר באוכלוסיית עולים — עם פערי שפה ומשפחות שלעתים חיות בחו"ל — זה ניכר מאוד. מתגוררים אצלנו בעלי תפקידים ומקצועות נחשבים מברית המועצות — בהם גנרלים בצבא האדום ופרופסורים — והיום הם מוצאים את עצמם מתחת לקו העוני, בלי נכס או פנסיה. 30% מהם עריריים, 70% מוגדרים כניצולי שואה, וכולם נשענים על מנגנוני הסיוע של משרד הבינוי והשיכון ומשרד הקליטה".

עמיגור היא חברה־בת לניהול נכסים של הסוכנות היהודית ומשמשת כזרוע הביצועית של הסוכנות בכל הקשור לניהול פרויקטים, בעיקר בתחומי הדיור המוגן וההציבורי. היא מנהלת כ–20 אלף דירות — מרביתן דירות דיור ציבורי לגיל השלישי. בנוסף, מחזיקה דיור ציבורי לאוכלוסייה הרחבה, לצד מרכזי קליטה ומעונות סטודנטים.

המגורים בבית גיל הזהב כרוכים בתשלום שכר דירה הנע בין 8%–10% מקצבת הביטוח הלאומי או כל הכנסה אחרת של הדייר (300–400 שקל בממוצע).

יובל פרנקל, מנכ"ל עמיגור
אליהו הרשקוביץ

"רשויות מקומיות פונות אלינו ורוצות לתת לנו קרקע עירונית כדי שנקים ונפעיל עליה פרויקטים", מספר פרנקל. "אנחנו במשא ומתן עם עיריית פתח תקווה למשל, שם העירייה מבקשת לתת מענה ל–200 זכאי דיור מוגן מהעיר. זה צעד שיוכל לשמש כמודל כלכלי לרשויות נוספות"

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

יש עיריות שלא מעוניינת שתקדמו פרויקטים בשטחן?

"כן. לצד עיריות כמו תל אביב ואשקלון שנרתמות לעניין ומסייעות, יש ערים שלא אהבו את הפרויקט מכל מיני טעמים. חלק אמרו לי שהן לא רוצות לשאת בנטל של שירותים לגיל השלישי ובדימוי של אוכלוסיה ענייה וחלשה, חלק אמרו שזה לא נוח להם פוליטית ושיש בין עולי ברית המועצות מצביעים רק מסוג מסוים, שלא מסתדר להם. אחרים אמרו לי שזה יוריד את הרמה".

בהרצליה אתם בונים ממש ליד קו החוף, וההתנגדויות לבינוי הגיעו לפתחה של הוועדה המקומית.

"בהרצליה אנחנו בונים בפריים לוקיישן — קו שני לאכדיה — 111 יחידות דיור חדשות, ואנשים ישלמו שם 300–400 שקל לדירה לחודש. היתה שם התנגדות מצד תושבים שאמרו שהם לא רוצים תושבים קשישים. מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, שלח מכתב בנושא, ומנכ"ל משרד השיכון דאז, חגי רזניק, הגיע לוועדה והסביר שם את הנושא. אגב, בכל עיר שאנחנו מגיעים אליה, אנחנו נותנים עדיפות לזכאים המקומיים ותמיד פותרים קודם את הבעיות שלהם. בקרית אונו ובכפר סבא שמחו לקדם פתרונות לבעיות רווחה ואיכלסנו שם את הפרויקטים עד אפס מקום ובתוך שלושה ימים".

בדרך השלום בת"א נשמעה ביקורת על כך שבפרויקט להוספת יותר מ–200 יחידות דיור מוגן — הבינוי נעשה מבלי לפנות את הדיירים המבוגרים. בתגובה נכתב: "שלוש שנים הזקנים השבויים יושבים שם ובונים להם על הראש מפלצת ענקית. מדובר בעולים בודדים שאין להם קשרים וכסף. דרך נוראית לסיים כך את חייך".

"הצענו למי שמעוניין, לעבור לבניין אחר, אבל רק אחד או שניים בחרו בכך. גם היום כל דירה שמתפנית — מתאכלסת מיד. הלכנו לקראת הדיירים גם בפעולות תרבות כדי להקל עליהם. הצענו טיולים לחמי געש ופעילויות נוספות.

אספקת ציוד לבית דיור מוגן של עמיגור, בתקופת הקורונה
באדיבות עמיגור

"פעולה נוספת שעשינו על חשבוננו, היתה לקצץ במחצית את שכר הדירה לכל תקופת הבנייה, משום שבונים ממש סביבם. זאת הנחה ששוויה מאות אלפי שקלים בשנה. מעבר לכך, גם הבית הישן עובר שיפוץ נרחב ועד כה שופצו כחמישים דירות, בעלות שתגיע לששה מיליון שקל, על חשבון הסוכנות. אנו מצטערים על אי הנוחות הנגרמת לדיירים ועושים כל מאמץ להקל עליהם. העניין דווח למשרד השיכון ולמשרד הקליטה, ונתבקשנו להמשיך בעבודה באופן מלא".

איפה יש עוד קרקעות לפיתוח?

"יש לנו קרקעות שניתן למקסם בהן זכויות ולהסב שימושים, בתל אביב ובחיפה (בבית אבא חושי). יש לנו קרקעות בפרישה ארצית מנהריה ועד הנגב".

"חיוניים למשק"

וכיצד מצליחה החברה לתפעל את בתי הדיור המוגן בימי משבר קורונה? פרנקל מסביר כי כיום דווקא הסוגיות האנושיות, ולא הנדל"ניות, מהוות אתגר מרכזי. "יש 34 מקהלות שלא יכולות להיפגש לחזרות כבר שלושה שבועות. הדיירים מחכים למפגשים האלה ועכשיו זו תקופה קשה. בימי קורונה, הקשישות בעיקר, יוצאות אל המרפסות והמסדרונות, ופשוט שרות יחד כתחליף. הבאנו לפני מספר ימים הופעה לחצר, ואנשים עמדו במרחק שני מטר, הציצו מהמרפסות ומהחלונות, הקשיבו ושרו.

בכל הנוגע לקושי לתפעל את בתי הדיור לקשישים, מציין פרנקל כי בשלושת השבועות האחרונים, בעמיגור הגבירו את הפעילות.

"בשבוע שעבר אם בית אחת השתעלה ועם חום, דרשנו מיד שיגיעו לבדוק אותה. לשמחתנו היא נמצאה נקייה", מספר פרנקל. "אם היה מתגלה שהיא חולה, צריך היה להטיל סגר מוחלט על הבניין, ואנחנו נערכים גם לתרחיש הזה. נסתייע בפיקוד העורף אם יהיה צורך.

"אבל צריך לציין: בבתים שלנו עובדות 4,000–5,000 מטפלות של הביטוח הלאומי, ואף אחת מהן לא חדלה להגיע. אף עובד לא היסס. הוגדרנו מההתחלה כחיוניים למשק, והעובדים שלנו — גם עובדי המטה — עובדים שעות נוספות ובסופי שבוע".

משאבים משמעותיים

בקדנציה האחרונה הקדישו שרי האוצר והשיכון, לראשונה מזה שנים, משאבים משמעותיים לאוכלוסיות הנזקקות של הדיור הציבורי. זאת, לאחר שרשימות ההמתנה במשרד הקליטה ובמשרד הבינוי השיכון הלכו ותפחו והגיעו ב–2018 ל–27 אלף זכאים שממתינים לקבלת דירה.

"המדינה עשתה בקדנציה האחרונה משהו שהיא לא עשתה מאז 2003, והחלה לבנות יחידות דיור לדיור הציבורי ולקשישים בדיור הציבורי", אומר פרנקל. "שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא־ביטון בקשר כמעט יומיומי איתי, וראש מטה הדיור, זאב ביילסקי, מתקשר כל פעם שנתקע היתר או התעכב משהו אחר, כדי לוודא שיש פתרון".

עם זאת, כשנשאל האם תכנון של 2,500 דירות יספיקו לאחר שנים של מחסור, הוא מהסס: "ברור שצריך מענה יותר גדול, וחייבים להמשיך ולעבוד. הקדנציה האחרונה סימנה שינוי כיוון חיובי וממשלה שאמרה: אני לא מוכנה לזנוח את האוכלוסיות החלשות שלי. לשמחתנו, עוד לפני הקורונה ביקשו מאיתנו להגיש תוכניות והצעות להקמת אלף דירות נוספות ואני מקווה שזה ייצא לפועל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר