"נתניהו רוצה כותרת שהוא חילק 100 מיליארד שקל" - עדכונים שוטפים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נתניהו רוצה כותרת שהוא חילק 100 מיליארד שקל"

הלחצים, המספרים המדאיגים, התחזיות והרעיונות: מאחורי הקלעים של הדיונים על העמקת הסגר והסיוע למגזר העסקי

66תגובות
נתניהו
AFP

"נתניהו רוצה להיות כמו טראמפ. הוא רוצה להציג כותרת שהוא חילק חבילה כלכלית של 100 מיליארד שקל", כך מעריכים גורמים כלכליים בכירים לקראת הפגישות המכריעות הערב (מוצאי שבת) בנוגע להמשך הסגר, וחבילת החילוץ הכלכלית למשק. 

הגורמים הכלכליים העריכו כי הלחץ לייצר כותרת של סיוע בסך של 100 מיליארד שקל נובע מלחצים של גורמים עסקיים בכירים, וגם מהצורך הפוליטי של ראש הממשלה "להוכיח שהוא נדיב ודואג למשק". זאת, בשל החשש של נתניהו כי מצב כלכלי רעוע עלול להידרדר למחאה חברתית נגדו.

המחלוקות בין משרד האוצר ובין משרד ראש הממשלה הן עמוקות. ראשית, המחלוקת היא לגבי העמקת הסגר. נתניהו, בלחצו של משרד הבריאות, שואף כידוע להגיע לסגר מוחלט - כל המשק מושבת, פרט לקומץ מפעלים חיוניים (תשתיות חירום וענפי המזון והבריאות). משרד האוצר העריך כי סגר כזה עלול להסב נזק אדיר ממדים למשק - בתום חמישה שבועות סגר כזה יביא לירידה של 9% בתוצר וזינוק של הגירעון גם הוא ל-9%. במידה שהסגר יימשך שמונה שבועות - מדובר על ירידת תוצר של 13%, וזינוק של הגירעון ל-12%. שני המספרים, אגב, הם ככל הנראה הגבוהים שידעה ישראל אי-פעם (פרט, אולי, לגירעונות ששררו ב-1985).

משרד האוצר לכן מתנגד בתוקף להגעה לסגר מלא. ההצעה העומדת לדיון כעת נוגעת לתעשיות חיוניות, שקיבלו היתר להמשיך לעבוד ב-100%, ולתעשיות פחות חיוניות, שיקבלו הנחהיה לרדת ל-30% ממצבת כוח האדם שלהן. ככל הידוע, בתעשיות החיוניות יש כוונה לצמצם את מצבת עובדי המנהלה ל-50% בלבד, ובתעשיות האחרות תהיה הנחיה לצמצם את מצבת העובדים הכוללת ל-10%-20%. באוצר מנסים להתנגד להצעה הזו, וספציפית באוצר גם נלחמים להשאיר את תעשית הייצוא, כולל חברות ענק כמו אינטל ומובילאיי, עובדת - בהנחה שמעסיקים גדולים ידעו לציית להוראות הריחוק החברתי שנדרשים מהם.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ושר האוצר, משה כחלון
דודו בכר

באוצר, עם זאת, כנראה מוכנים לתמוך בהצעה לסגר מוחלט במהלך ימי הפסח. קיים חשש כבד כי הציבור לא יציית לסגר בגלל ליל הסדר, ובגלל התרבות של חופשה במהלך חול המועד, ולכן החרפת ההנחיות לשבוע הפסח עלולה למנוע התפרצות מחודשת בהמשך. מבחינת האוצר זהו מחיר סביר, מאחר שמדובר על שבוע בלבד, ובכל מקרה שבוע שבו מרבית המשק לא אמור היה לעבוד.

בנוסף, באוצר דורשים בתוקף "אסטרטגיית יציאה" מהסגר. ההערכה היא שהמשק לא יוכל להחזיק מעמד בסגר ממושך, ולכן חייבת להיות תוכנית לשחרור הדרגתי של המשק מהסגר, קרוב ככל האפשר לאחר תום הפסח. האוצר דורש כי תהיה תוכנית לשחרור הדרגתי של מקומות עבודה, תוך קביעת דרישות לריחוק חברתי, ואולי גם תוך האצת בדיקות הקורונה באזורי תעסוקה - כך שאזורי תעסוקה שיתברר שהתחלואה בהם עולה ייסגרו - ואילו אזורי תעסוקה שלא תהיה בהם עלייה בתחלואה יוכלו להמשיך ולעבוד.

באוצר גם מושמעת ביקורת רבה על העדר ניהול אסטרטגית הכניסה או היציאה מהסגר. החלטה להחריף עתה את הסגר מתקבלת על ידי נתניהו לבדו, כשלא ברור מהי העילה לכך. לכאורה, נאמר בתקשורת כי ההחלטה תתקבל ב-48 השעות הקרובות בהתאם לגידול במספר החולים החדשים - אבל הגידול במספר החולים הוא פונקציה גם של הגידול במספר הבדיקות, ובכל מקרה לא נקבעו מדדים. כלומר לא נקבע מהו מספר החולים שמעליו או מתחתיו יש לשנות את מדיניות הסגר. 

השליפה הזאת מן המותן נובעת גם מכך שאין תרחישי יחוס להתפתחות המגיפה, ולכן אין כל התייחסות מקצועית לשאלה האם התפתחות המגיפה בישראל היא טובה או רעה מהתחזית. מאחר שאין תחזית, לא ניתן לגזור הפתעות או הרעות, ולכן גם אין כל מדדים לקבלת החלטות מדיניות. על אף זאת, ראש הממשלה מתעקש להמשיך ולהחריף את הסגר כל העת.

פרופ' אבי שמחון
מוטי מילרוד

מחלוקת בנושא היקף חבילת הסיוע

שנית, קיימת מחלוקת עמוקה בנוגע להיקף חבילת הסיוע הכלכלי ופרטיה. גם כאן משרד ראש הממשלה, הפעם בראשותו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, לוחץ לפתרונות קיצוניים מאוד. ככל הידוע, שמחון מציע חבילת סיוע ענקית למגזר העסקי, בהיקף של 100 מיליארד שקל ויותר, שתכלול מענקים לעסקים - פיצוי בגין אובדן הכנסות.

במשרד ראש הממשלה טוענים כי המדינה השיתה את הנזק על המגזר העסקי, באמצעות הסגר, ולכן עליה לפצות אותו. עיקר הטיעון, עם זאת, הוא הנזק העצום שנגרם למגזר העסקי, ושאם המדינה לא תיחלץ לסייע - יהיו פשיטות רגל רבות, שיקשו בהמשך על העסקים להתאושש. לפיכך, הטענה היא שסיוע לעסקים כיום יקטין את הנזק הכלכלי ארוך הטווח למשק. זאת ועוד, עולה גם הטענה הפסיכולוגית של אמון הציבור כתוצאה מהתחושה שהמדינה תומכת בו.

שמחון, ככל הידוע, טוען כי מדובר במשבר בסדר גודל שלא ידענו כמותו, וכי המדינה חייבת להיות נדיבה מאוד כדי לשמר את האמון במשק. הוא מזכיר מונחים של "לפזר כסף בהליקופטרים" - מונח שבו השתמש נגיד הבנק הפדרלי האמריקאי, בן ברננקי, במהלך משבר 2008 - וזאת כדי להחזיר את האמון הפסיכולוגי ולייצב את המשבר.

מסעדה ריקה בירושלים, השבוע
אמיל סלמן

ככל הידוע, ההצעה של שמחון דיברה תחילה על מתן פיצוי עסקי בגובה של 50% מירידת המחזור (בהשוואה לתקופה מקבילה בעבר), אבל בינתיים הצטמצמה לכ-20% מירידת המחזור. גם הנתון הזה הוא ככל הנראה עצום - במשרד האוצר טוענים כי מדובר בסיוע שיכול להגיע לעשרות מיליארדי שקלים בחודש. לכן, באוצר מתנגדים בתוקף למתן פיצוי כלשהו כעת. המשרד ממשיך לטעון שלא ניתן לפצות אלא בשוך הסערה, כאשר יתבררו ממדי הנזק הכלכלי, והיכולת של המדינה בכלל לשלם עליו.

חשש לאיתנות הפיננסית של ישראל

התחזיות הגרועות ביותר של האוצר בנוגע למשבר הקורונה - סגר מלא של 12  שבועות - מדברות על ירידה של 18% בתוצר וזינוק של הגירעון ל-15.5%. במספרים כאלה קיים חשש כבד לאיתנות הפיננסית של מדינת ישראל עצמה, וברור שבמשבר חריף כל כך המדינה לא תוכל לתמוך באף אחד.

השוואה בינלאומית שנעשתה לימדה גם כי אף מדינה אחרת לא מעניקה פיצויים על פגיעה עסקית - לכל היותר ניתנו מענקים בגין תעסוקה - ובכל מקרה שהיקף הסיוע של ישראל אינו חרג בהשוואה למדינות בינוניות בעלות תוצר לנפש דומה לשלנו. ההשוואה לחבילות הענק של ארה"ב וגרמניה, מדינות גדולות וחזקות מישראל, ובעלות נגישות גבוהה בהרבה לשוק ההון מישראל, אינה ממש רלוונטית.

מנגד, באוצר מציגים תוכנית שתוכל לספק את הכותרת של "חבילה של 100 מיליארד שקל" אבל תכניה יהיו שונים לגמרי. שני עיקריה של התוכנית הם הענקת רשת ביטחון לאזרחים, וסיוע תזרימי לעסקים. ברשת ביטחון לאזרחים יש כמובן את המשך תוכנית החופשה ללא תשלום (חל"ת), לצד העמקת דמי האבטלה, מענקים לעצמאים ועוד. באוצר לא מתכוונים לסגת מתוכנית החל"ת, אף שברור כי היא נוצלה לרעה בידי לא מעט עסקים גדולים, וברור גם שהיא גרמה לנזק בתחום האבטלה - היקף תשלומי החל"ת יגיע באפריל ל-6 מיליארד שקל בחודש.

ההערכה היא שעסקים גדולים, למשל בנקים, במקום לשחרר אלפי עובדים לחל"ת על חשבון המדינה - היו יכולים להגיע להסכם עם ועד העובדים שלהם על המשך העסקת כל העובדים בתמורה להפחתת שכר. הסכמים כאלה קרו בהיקפים רבים ב-2008. העובדה שאופציית החל"ת הועמדה על ידי המדינה, גרמה לכך שהמגזר העסקי התאמץ פחות להיות יצירתי בנוגע למצוקת העובדים שלו, ופשוט זרק אותם על המדינה. על אף זאת, באוצר סבורים כי מדובר בכלי חשוב מאוד, שמספק ביטחון כלכלי לעובדים במשק, ואין כוונה להגביל אותו.

בסיוע תזרימי לעסקים יש מהלכים רבים לביטול ההוצאות של המגזר העסקי, בראשם ויתור על תשלומי ארנונה למשך ארבעה חודשים. מדובר על ביטול תשלום הארנונה, ולא על דחייתו. בנוסף נשקל החזר מס משנים קודמות לעסקים קטנים ובינוניים. לצד אלה יש את הדחייה של מרבית תשלומי החובה (מים, חשמל, מע"מ, מסים), שחרור העסקים מעלות שכר העבודה באמצעות החל"ת, וכן סיוע תזרימי משמעותי באמצעות קרנות אשראי בערבות מדינה. לצד הקרן לעסקים קטנים ובינוניים, שכבר הוצגה, האוצר עומד לצאת עם קרן נוספת לעסקים גדולים.

באוצר קיימת מחלוקת אם תוכנית הסיוע צריכה להיות משולמת למגזר העסקי באופן רוחבי, או לפי צורכי הענפים השונים. כך, קיימת מחלוקת אם יש מקום לסייע בביטול הארנונה או בדחיית תשלומי מס - גם לעסקים חזקים כמו בנקים (שנפגעו במשבר, אבל הם עדיין רווחיים), או סופרמרקטים (שרק הרוויחו מהמשבר). ככל הנראה, יהיו ענפים, כמו סופרמרקטים, שלא יזכו להקלות, אבל הנטייה היא שהסיוע הכלכלי יהיה כמה שאפשר רוחבי ופשוט כדי לא להסתבך בביורוקרטיה מיותרת, ולשדר ביטחון למשק.

בכל מקרה, באוצר שוררת תמימות דעים - בניגוד לסכסוכי העבר. כל היחידות של המשרד עובדות במשבר הזה בהרמוניה מלאה - כי אין צורך "להעיף כסף ללא הבחנה על המשק", אלא לבדוק את צורכי המשק ולשלם רק במקומות שבהם יש צרכים אמיתיים. הצרכים האלה, בשלב זה, הם אך ורק רשת ביטחון לאזרחים, וסיוע תזרימי זמני - באמצעות דחיית הוצאות ומתן אשראי בערבות מדינה - לעסקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר