בלוג זירת ההייטק

מפתחי קוד פתוח: הכירו את אחת הקהילות החזקות בעולם

שם הארוע - Redis Day TLV ■ מקום - טראסק, תל אביב ■ תאריך - 11.3.19 ■ דוברים - אלנה קולבסקה, רועי ליפמן וגברי פיליפסון, שלושה מפתחי תוכנה בכירים אשר חברים בקהילה של רדיס ובעלי ותק בקהילת הקוד הפתוח

ה- Redis Day TLV, הארוע השנתי של קהילת הקוד הפתוח, התקיים השנה בהשתתפות מאות מפתחים ומרצים מובילים מהעולם מקהילת הקוד הפתוח.

עם צמיחה של יותר מ-60% בתחום מסדי הנתונים מבוססי הקוד הפתוח, בהם משתמשים גם אמזון, גוגל ופייסבוק -  ומאות אלפי משתמשים בקוד הפתוח בכלל, וזה של רדיס בכלל – הכוח עבר לקהילות המפתחים ובארוע נדונו המגמות של 2019.

קוד פתוח
איור: עדי עמנואל
להמשך הפוסט

אל תמהרו להספיד את הסייבר: חמש מחשבות מכנס RSA

גם אחרי עשור בתערוכה השנתית של RSA, קובי סמבורסקי עדיין לא התרגל לרעש, להמולה ולהצפה הטכנולוגית

גם אם אתם לא "חנוני היי-טק", אתם חייבים לעצמכם להתנסות לפחות פעם אחת ולבקר בתערוכה טכנולוגית בינלאומית גדולה. עשרות אלפי אנשים שגודשים את הרחובות, חברות צעירות ובוגרות שמנסות לצוד את הלקוח הבא ולקוחות שנהנים מהמרדף אחריהם. כמו ארבה שפושט על עיר בהמולה בלתי פוסקת. במהלך היום, רצים מפגישה לפגישה ומהרצאה להרצאה. בערב, עשרות אירועים ומסיבות שעורכות החברות לטובת הלקוחות הפוטנציאלים.

כזו בדיוק היא התערוכה השנתית של RSA, שנערכת בסן פרנסיסקו. אני חוזר לכאן מדי שנה מזה כעשור וחייב להודות שעדיין לא התרגלתי. זה קצת כמו להישאב להוריקן ולקוות שתצא שלם בצד השני. אלפי אנשים, עשרות פגישות ואירועים, ממש עוצר נשימה.

מתקפת סייבר
Kacper Pempel / רויטרס
להמשך הפוסט

בלי לשאול אף אחד: למה תחבורה ציבורית בשבת זה רק עניין של זמן

סקירה שטחית מראה כי היהדות אוהבת לאפשר למאמיניה לבצע מעין "מיקור חוץ" לפעולות בשבתות ובחגים באמצעות גוי ובימינו באמצעות שעוני שבת ■ בעתיד הנראה לעין, גם נסיעה בתחבורה פרטית וציבורית, קנייה במרכולים ושימוש בטכנולוגיות נוספות, יתאפשרו בעזרת בינה מלאכותית

בשנה האחרונה עלה שוב הנושא של מדינת ישראל – יהודית ודמוקרטית. נושא הדת הוא בלתי נפרד מחיינו הפרטיים והציבוריים. מלחמות השבת מלוות את מדינת ישראל לאורך חייה. ברמת המדינה גדלנו והתחנכנו על כך שיום שבת זה יום מנוחה, שבתי עסק סגורים ושאין תחבורה ציבורית. גם למדנו שלא מתקיימות עבודות ציבוריות גדולות, אלא אם כן רוצים לגרום למשברים קואליציוניים, הצבעות אי אמון בממשלה והתפטרויות. לא פעם המשברים לוו במלחמות הקצנה בין המפלגות והפלגים החרדיים. טקס קבלת מטוסי F15, פרשת המשחן ואף כעת עם עלילות גשר יהודית בתל אביב. לאחרונה גם התוודענו למשבר עבודות הרכבת הקלה שהגיעו לעיר בני ברק שלווה בהפגנה של מאות חרדים. כל זאת למרות שהיה מדובר בעובדים סינים המנוהלים על ידי מנהלים סינים שמתפעלים ציוד סיני בעומק של 20 מטר מתחת לפני הקרקע ומבלי שניתן לשמוע בכלל.

איך זה קשור לבינה מלאכותית? בשביל לענות ולהבין צריך קודם כל לקחת צעד אחורה ולבחון את דרכה של היהדות להתמודד עם אורח החיים המודרני. סקירה שטחית מראה כי היהדות אוהבת לאפשר למאמיניה לבצע מעין "מיקור חוץ" לפעולות בשבתות ובחגים. הבולט שביניהם הוא אותו "גוי של שבת" שזמין להפעלה ולעבודות בשכונות החרדיות בירושלים ובבני ברק, החל מנהיגה באמבולנס ועד להדלקת אורות ומזגנים. לדתיים ולשומרי מסורת מחמירים פחות מהחרדים ישנם פתרונות המאפשרים להם ליהנות מטכנולוגיות כמו מזגן, שעון שבת או שימוש במעלית המופעלת על ידי פיקוד שבת. אותם "התקני שבת" מאפשרים למעשה ליהודים לתת למכונה לעשות את העבודה עבורם ולהוות "גוי של שבת" מודרני. שעון השבת החל כמכשיר מכני, אך כיום קיים כבר שעון שבת חכם ודיגיטלי המאפשר לשלוט ולתפעל מספר רב של מכשירים.

ראש העיר טבריה רון קובי עם אוטובוס השבת
גיל אליהו
להמשך הפוסט

האינטרנט חוגג 30: תקציר לאלה שנולדו עם כבל אופטי ביד

מה השתנה מאותו יום ב-1996 בו שמנו קופסה חדשה על שולחן המחשב שמחברת אותנו לאינטרנט לקול צלילים מסתוריים ועד לחיבור האופטי של Gb/s 1 של היום?

כשהייתי צעיר, אבא שלי סיפר לי שכשהוא היה ילד לא היתה טלוויזיה בכל בית, הילדים שיחקו בחוץ ומדי פעם הקשיבו לשידורי הכדורגל ברדיו.

היום כשאני אבא, אני כבר מכין את הסיפורים לילדיי על כך שכשאני הייתי ילד, לא בכל בית היה חיבור לאינטרנט. ולאלה שכן היה, החיבור היה תלוי על פס מאוד מאוד (מאוד) צר של 56kb/s. בעבר הלא רחוק, בסוף שנות ה-90, החיבור הביתי לאינטרנט הסתמך על חיבור באמצעות חייגן שאילץ (כך לפחות זה היה נשמע) את המודם להפוך אותות דיגיטליים – אותם ביטים שהמחשב מייצר לאותות אנאלוגיים (צלילים) שאפשר להעביר בטלפון. לכן החיבור לאינטרנט בזמנו היה נשמע כך:

Google Doodle - WWW 30th anniversary
Google
להמשך הפוסט

סוף מסלול: תובנות ושיעורים של שלוש יזמות שסגרו את הסטארט-אפ

אנה ליפשיץ אגמון, מאיה כספי ואינה שינדרמן הן יזמיות שהקימו סטארט-אפ - וסגרו אותו ■ שלושתן גייסו כסף, צוות, השיקו מוצר והגיעו לכמות מכובדת של לקוחות משלמים ■ מה היו הדגלים האדומים שהן מזהות בדיעבד ואיך משלימים עם העובדה הקשה שצריך לסגור את החלום?

אנה, אינה ומאיה מגיעות כל אחת מרקע אחר. אינה הקימה סטארט-אפ משלה וחלמה לעשות את זה בגדול, וכמו יותר מ-95 אחוזים מרוכבי ורוכבות רכבת ההרים, גם זמנן הגיע, והן בחרו לעצור ולרדת.

האזינו לפרק>>>

אנה ליפשיץ אגמון,אינה שינדרמן ומאיה כספי
איתי לשם, ג׳ולבוקס דזיין,תומר רוטנברג
להמשך הפוסט

כוחו של הרגל: יצירת פרופילים מתוך הקשר של זמן ומקום

דע מאין באת ולאן אתה הולך – כיצד עובדים אלגוריתמים התנהגותיים מבוססי מקום?

שילוב של נתונים ממדים שונים, למשל זמן ומקום, מעשיר את ההבנה שלנו. בפוסט הקודם הבאתי דוגמות נוספות לשימושים באלגוריתמים התנהגותיים (אוBehavioral Analytics). כל הדוגמות עד כה עסקו בתובנות מניתוח של נתוני אירועים בזמן, אבל לאירועים שונים יש מאפיין חשוב נוסף – מקום.

ב-2015 פירסם העיתונאי האוסטרלי וויל אוקנדן (Will Ockenden) את הנתונים של שיחות הטלפון שלו, אותם קיבל מחברת הסלולר. לא מדובר בתוכן השיחות, אלא במטה-דאטה שלהן. אלו נתונים שמתארים מתי הוא שוחח, עם מי, ובאיזו אנטנה סלולרית נקלטה השיחה (איכון). כלומר, כל שיחה התרחשה לא רק בזמן מסוים, אלא גם במקום שמזוהה על סמך האנטנה בה השיחה נקלטה. וויל פרסם את נתוניו כחלק מדיון פומבי לגבי פרטיות האזרח (או יותר נכון, אובדנה). עבורנו זאת הזדמנות ללמוד על היכולת לנתח התנהגות של אדם במרחב ולא רק בזמן.

מפה, טיול
rawpixel on Unsplash
להמשך הפוסט

ענבל אריאלי: המייסדת של 8200EISP משתפת בתובנות על הקמת סטארט-אפים

את הקריירה שלה התחילה בכלל במקום אחר ובתור עו"ד. היכרות עם דב מורן הובילה אותה לתחום האקסלרטורים כיום ענבל היא מנכ"ל משותפת של סטארט-אפ

את ענבל אריאלי כולנו מכירים, גם אם אנחנו יודעים את זה וגם אם לא. היא הקימה את האקסלרטור המפורסם בארץ - 8200EISP והשפיעה על עשרות אלפי אנשים.

האזינו לפרק>>>

ענבל אריאלי
מיכה לובטון
להמשך הפוסט

היתרון של פיתוח ללא תשתיות והעלאת עמוד אינטרנט תוך 3 שניות: החידושים האחרונים בג'אווה סקריפט

שם הארוע - Do we still need JS frameworks in 2019 ■ מקום - מתחם העבודה VIBE, נתניה ■ תאריך - 17.2.19 ■ דוברים - גיל מאיר, CTO בחברת Spectory וגיא יוגב, מפתח בכיר בחברת Spectory

במיטאפ, "?Do we still need JS frameworks in 2019",שעסק בשפת הפיתוח ג'אווה סקריפט ובשינויים שחלו בה בשנים האחרונות, אירח הסטארטאפ Spectory מבית טלדור, במתחם העבודה VIBE שבנתניה, כ-50 משתתפים.

המיטאפ כלל שתי הרצאות של גיל מאיר, CTO בחברת Spectory וגיא יוגב, מפתח בכיר בחברת Spectory.

אנשים מקשיבים להרצאה על שפות תכנות
יח"צ
להמשך הפוסט

והאוסקר הולך לכם: תובנות מהטקס שסטארט-אפיסטים יכולים ליישם

סיפור הוא יותר מסך כל המילים שמרכיבות אותו. הוא החוויה שנשארת איתך – הצופה, הלקוח, העובד – הרבה אחרי שהסרט או המפגש עם המותג מסתיים

זה לא סוד שמשנה לשנה, טקס האוסקר הופך לפחות ופחות מסעיר עבור רובנו. הוא כבר לא מגדיר את רשימת הצפייה שלנו, ולא משמש כמעין מקרא לסרטים הטובים ביותר של השנה, כמו שהיה בעבר. ועם זאת, מדובר בפרס החשוב ביותר של תעשיית הבידור המשמעותית ביותר של המאה האחרונה, כך שכבודו של הפסלון המוזהב במקומו מונח.

למה אנחנו מדברים על האוסקר? אם תשימו לב, גם השנה זכה באוסקר סרט שלא באמת הצטרך תקציבי הוליווד כדי לכבוש את דעת המבקרים והקהל. "ספר ירוק", בדיוק כמו "אור ירח", "ספוטלייט", "נאום המלך", "מיליון דולר בייבי", "נפלאות התבונה" ועוד רבים אחרים, לא מסתמך על אפקטים מיוחדים או תקציבי ענק כדי לבלוט. הדבר האחד שיש לו להציע לנו הוא פשוט – סיפור טוב.

אוסקר 2019: יוצרי ומשתתפי "הספר הירוק" עם הפרס לסרט הטוב ביותר
AFP
להמשך הפוסט

אחראי לכל כשלון ומתמוטט מהלחץ: השעיר לעזאזל של תעשיית הסייבר

שליש ממנהלי אבטחת מידע חרדים למשרתם וסובלים מלחץ נפשי בשל אופיו התובעני של התפקיד, שסובל ממחסור כרוני בכוח אדם מיומן וכן משחיקה גבוה ופער בין הדרישות הבלתי אפשריות לבין האמצעים המוגבלים

איש אבטחת המידע המפורסם ת'ום לנגפורד מספר על מנהל אבטחת מידע (CISO-Chief Information Security Officer) שנכנס לתפקיד ומקבל מה-CISO היוצא שלוש מעטפות ממוספרת בספרות 1,2,3. הוא שואל בהשתוממות את האיש אותו הוא מחליף מה עליו לעשות עם המעטפות. "כשיקרה לך אירוע סייבר רציני תפתח את המעטפה הראשונה". אמר והלך.

ה-CISO נכנס במרץ לתפקיד, עבד ללא לאות ולאחר כחצי שנה סבל הארגון שלו ממתקפת סייבר חמורה. בדרכו לדווח להנהלה נזכר ה-CISO במעטפה ופותח אותה. על הפתק שבפנים כתוב "האשם את קודמך בתפקיד". שמח וטוב לב הוא צולח את האירוע הקשה. עוברים מספר חודשים והנה, עוד תקרית אבטחת מידע חמורה. הפעם הוא ניגש ישר למעטפה השנייה ובה כתוב "האשם את הצוות שלך". זה מצליח, ושכעבור זמן מה מתרחשת תקרית נוספת, ה-CISO, מלא ביטחון, פותח את המעטפה ורואה שכתוב בפנים "תכין שלוש מעטפות".

הרמת משקולות
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

מדע נתונים למתקדמים: איך בונים אקסל להבנת שפה טבעית?

שם הארוע - מדע נתונים למתקדמים ■ מקום - משרדי סולוטו, ת"א ■ תאריך - 18.2.19 ■ דוברים - פרופסור יואב גולדברג, חוקר בינה מלאכותית ומתמחה ב-NLP; אסי מסיקה, מנהלת מדע הנתונים ב-Fiverr

המיטאפ "מדע נתונים למתקדמים" בו השתתפו כ-130 אנשים, התקיים בשיתוף סולוטו וקהילת Machine & Deep learning Israel.

פרופסור יואב גולדברג מאוניברסיטת בר אילן וראש הסניף הישראלי של מכון אלן למחקר בבינה מלאכותית, המתמחה בעיבוד טקסטים בשפה טבעית (NLP) סיפר בהרצאתו "מה חסר ב-NLP?" מדוע הבנת שפה אנושית על ידי מחשב היא משימה קשה, מה לדעתו חסר בתחום ועל תכנית המחקר של הקבוצה שלו לשנים הקרובות. המסר המרכזי שלו היה שהאלגוריתמים והכלים הקיימים כיום דורשים מומחיות רבה כדי ליצור פתרונות טובים: מי שרוצה לבנות אלגוריתם טוב לעיבוד שפה צריך להיות מומחה בלמידת מכונה, בבלשנות, או בשני התחומים יחד. הכלים מפותחים על ידי מומחים ועבור מומחים. כיצד ניתן ליצור כלי עיבוד שפה שגם לא מומחים יוכלו להשתמש בהם?

מיטאפ
סולוטו
להמשך הפוסט

האזינו: המיזם שגייס מיליון דולר בקיקסטארטר כדי ללמד ילדים לבנות רובוטים

בפרק זה, דני איזקוביץ, המייסד של אלגובריקס, סיפר על בחירה במימון המונים, ייצור בסין ותחום ה-Ed-Tech

האורח שלי בפרק הזה הוא דני איזיקוביץ, אחד היזמים של Algobrix ומהנדסים צעירים - Young Engineers יחד עם אמיר אסור. אלגובריקס הוא סטארטאפ בתחום ה- ed-tech, תחום טכנולוגיות החינוך המשלב רובוטיקה, לגו ולימוד קוד.

אלגובריקס העלו קמפיין ל-Kickstarter ונכון להיום הם בין 300 הקמפיינים היחידים אי פעם שהצליחו לגייס מעל מיליון דולר ואף זכו בתחרות GESA היוקרתית.

רובוטים של Groove X היפנית
KIM KYUNG-HOON/רויטרס
להמשך הפוסט

הסבות אנשי IT, מיקור חוץ או חיילים: איך מייצרים עוד אנשי סייבר?

הגופים הביטחוניים בישראל מכשירים אלפי צעירים כל שנה במגוון מקצועות סייבר. בארה"ב לעומת זאת מתראיינים בכל רגע נתון 2,500 איש לעבודה בתחום ■ גופים גדולים מפסידים כוח אדם לטובת מיזמים, כיוון שלעבוד בסטארט-אפ נחשב ליותר סקסי מלעבוד במחלקת אבטחת המידע של בנק

מנהלי אבטחת מידע מודים היום שמחסור בכח אדם מיומן, ולא התוקפים, הוא מה שמדיר שינה מעיניהם בלילות. כפי שראינו בפוסט הקודם, גופים ממשלתיים ומסחריים סובלים ממחסור כרוני בכוח אדם מיומן שיתפעל את מערכות הסייבר.

בישראל באופן ייחודי, המחסור הזה מורגש פחות, משום שהגופים הבטחוניים פה מכשירים אלפי צעירים כל שנה במגוון מקצועות סייבר. אנשים אלו משרתים מספר שנים וממשיכים לתפקידי תפעול בחברות ובממשלה.

פס ייצור של בירה קרלסברג במבשלת ברוסיה, בחודש שעבר
בלומברג
להמשך הפוסט

הלקוח תמיד צודק: המיזם של עדי ביתן הופך כל תלונה של לקוח - לבעיה עם פתרון

על מוצר שהקדים את זמנו, נהיה שותף השקה של פייסבוק ומשרת לקוחות קטנים, בינוניים, וענקיים

לפני שבע שנים ישבה עדי ביתן בהרצאה טכנית בסטנפורד ליד מי שהפך לשותפה ואחד המשקיעים הידועים בסיליקון ואלי, אורן ברונסקי הידוע בכינוי אורן חומוס.

זמן קצר לאחר אותה הרצאה, החלו לחשוב על רעיונות שונים למיזם תוך ישיבה והתבוננות במתרחש בחומוסייה. במקום בו עסקים קמים ונופלים על ביקורת ב-Yelp, הם ניסו לפצח כיצד לעודד את הלקוח לבקש עזרה במקום להתלונן וכך נולד המיזם - OwnerListens.

עדי ביתן
להמשך הפוסט

בסייבר מחפשים 3 מיליון עובדים - וטרם החליטה כיצד להכשירם

אנשי אבטחת מידע הם רכיב קריטי במערך האבטחה של ארגונים, ולרוב מהווים את החוליה החלשה באותו מערך - בשל המחסור החמור בכוח האדם ■ ואולם, מדובר במקצוע שקיים בקושי 20 שנה, ולכן מנגנוני ההכשרה חדשים וגופים בינלאומיים מגדירים תקנים ומקצועות באופן שונה

תעשיית הסייבר התוססת, מרובת האקזיטים והבאזוורדס, גורמת לנו להתמקד בטכנולוגיה ולשכוח את הגורם האנושי. בדמיון של האדם הממוצע, מערכות אוטומטיות מאתרות מתקפות של האקרים בודדים ומסכלות אותן לפני שהן גורמות נזקים לארגון.

המציאות לא משתפת פעולה עם התמונה היפה הזו. במציאות, אנשי אבטחת מידע הם רכיב קריטי במערך האבטחה של ארגונים, ולרוב מהווים את החוליה החלשה באותו מערך.

מערכת אבטחת סייבר X-Force של IBM
בלומברג
להמשך הפוסט

צפו: נשים יזמיות - איך זורעים שינוי ולמה כדאי להצטרף להפי האוור אחרי העבודה?

המיטאפ "זריעת זרעי שינוי: נשים באגריטק ופודטק" עסק בהעלאת מספר היזמיות בתחומים אלו בתעשיית ההיי-טק

שם הארוע - זריעת זרעי שינוי: נשים באגריטק ופודטק ■ מקום - משרדי SNC, ת"א ■ תאריך - 16.1.19 ■ דוברות - איימי מילמן, נשיאה בתאגיד ספרינגבורד, ענת הלגואה סולומון, מייסדת שותפה ומנכ"לית חברת SATURAS ואורלי נויוירט- בריק ואפרת לידור- נילי מייסדות ומנכ"ליות חברת WEEDOUT

אחד מהתחומים בתעשיית ההיי-טק בו חסרים נשים הוא בחקלאות ומזון. תחומים שמשוועים לחדשנות, לה תפקיד חשוב לאור ההשלכות שיש לייעול תהליכי ייצור מזון.

מארגנות המיט-אפ משמאל לימין: דקלה מונטקיו, Greensoil Investments. דנה קידר מ-GrowingIL. מאיה שושן אורגד מ-Trendlines
להמשך הפוסט

מי יבנה את המחשב החזק ביותר על פני כדור הארץ?

אבטחת המידע כיום מבוססת על מפתחות הצפנה, שכדי לפרוץ אותם עם מחשבים רגילים, האקרים יזדקקו לכ-3,000 שנים. אך בעזרת מחשוב קוונטי נוכל לעשות זאת בדקות בודדות ■ ואולם, ההשקעות בתחום הן אסטרונומיות, וכיום רק חברות ענק מסוגלות לבצען

כל ארגון וכל ממשלה מדברים על בינה מלאכותית והיכולת שלה לשנות את פני העולם. 2018 היתה שנת הפריצה של הבינה המלאכותית לתודעה הציבורית, ובעיקר של השפעתה על כמעט כל תחום בחיינו. אך, במקביל אליה מתפתחת לה טכנולוגיה נוספת שעתידה לשנות את העולם כולו, והיא המחשוב הקוונטי.

2019 נפתחה ב"סערה קוונטית" עם הצהרתה של חברת IBM על כך שהמחשב הקוונטי שלה, הראשון מסוגו בעולם, זמין לשימוש מסחרי. המירוץ הקוונטי נערך בין ארבע חברות ענק – אינטל, IBM, מיקרוסופט וגוגל.

מכל שבו מעבד קוונטי של יבמ
Seth Wenig/אי־פי
להמשך הפוסט

רשתות נוירונים מלאכותיות: איך מאמנים אותן ומה היישומים שלהן בתעשיית ההיי-טק?

רשתות נוירונים מלאכותיות הן מודל חישובי, שאמנם רחוק מאוד מפעולת המוח האמיתי, אך התגלה לאורך השנים כשימושי ביותר ללמידת דפוסים מתוך נתונים לשם פתרון בעיות חיזוי וסיווג שונות ■ בפרק זה, ד"ר דניאל סודרי, חוקר deep learning בטכניון, מספר על המחקרים המרתקים שלו בתחום

לאורך ההיסטוריה ניסה האדם להבין כיצד פועל המוח, מהי אינטליגנציה, והאם ניתן לפתח אינטליגנציה בצורה מלאכותית. בשנות ה-60, בהשראת הנוירונים במוח, פותח מודל חישובי בשם רשתות נוירונים מלאכותיות. על אף שהמודל רחוק מאוד מפעולת המוח האמיתי, הוא התגלה לאורך השנים כשימושי ביותר ללמידת דפוסים מתוך נתונים לשם פתרון בעיות חיזוי וסיווג שונות.

בעשור האחרון שיפורים בכח החישוב לצד התקדמות תיאורטית בתחום, איפשרו לבנות רשתות נוירונים עם שכבות רבות (למידה עמוקה - deep learning) וארכיטקטורות מורכבות שהביאו לפריצות דרך בתחומים כגון ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה וקול ועוד. בפרק החדש של unsupervised דיברנו על נושאים אלו עם ד"ר דניאל סודרי, חוקר deep learning בטכניון בחיפה.

דגים, כמו זכרונות, יש בים המון. אי אפשר וגם לא רצוי לאכול את כולם
David Loh / REUTERS
להמשך הפוסט

האפונים הקסומים או: כמה רחוק תלכו כדי להיות אותנטיים?

סוד הקסם של האותנטיות – לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים, ולאהוב את התוצאה

אחד הניוזלטרים האהובים עליי הוא ללא ספק זה של מרגו אהרון (Margo Aaron), קופירייטרית ואשת שיווק מניו יורק. היא זו שגילתה לי את דבר קיומה של מנג'ולה, ומאז, כמו שאומרים, חיי אינם חיים.

מי זו מנג'ולה, תשאלו? מנג'ולה היא אישה ממוצא הודי, שהעלתה סרטון ליוטיוב בו היא מלמדת איך להכין אפונה ירוקה חריפה. נשמע כמו פתיח לטור מבטיח, נכון? מעולה. כי מה שמעניין אותנו הם לא האפונים, טעימים ככל שיהיו, אלא הוידאו עצמו, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו על איך "נכון" לעשות משהו.

דן פרץ
להמשך הפוסט

לשחק אחרת: היזמיות שפיתחו משחק מיינקראפט פמיניסטי

על בניית סטודיו למשחקי מחשב שמעצים יצירתיות, חשיבה אסטרטגית וכישורי חברה אצל ילדות

לפני כעשור ענת שפרלינג ויפעת אנזלביץ נפגשו בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים אותו ענת הקימה ויפעת עיצבה ומאז השתיים נהיו חברות ושיתפו פעולה.

להאזנה לחצו על הנגן

ענת שפרלינג ויפעת אנזלביץ
ינאי יחיאל
להמשך הפוסט