צביה ברון

על תפקידה של חדשנות ארגונית בעת משבר כלכלי

חדשנות היא היכולת לייצר מודלים עסקיים חדשים לחברה ומו"פ וטכנולוגיה הם כלים שמסייעים בכך ■ בזמנים קשים נדרשים אומץ ותעוזה בצד ראיה ארוכת טווח ■ חברה שבאופן פרו-אקטיבי תתכונן לכך ותבנה סולמות לעתיד, תצא מהאטה כלכלית חזקה יותר ומוכנה לשנות השפע לפניה

בשבועות האחרונים התגלתה מגמה מעניינת, בפעם הראשונה מאז 2009 עלה מספר הפעמים שמילת החיפוש מיתון (recession) עלתה במנוע החיפוש של גוגל, פי 34 מהחודש הקודם. הסימנים הופיעו כבר לפני מספר חודשים, החל מההתרחבות של מלחמות הסחר, דרך בריטניה המתכוננת לברקסיט (Brexit) חד צדדי ללא הסכם, וכלה בבנק המרכזי הגרמני שמזהיר כי הירידה בייצוא תמשיך ותעמיק, והירידה במדד היצור העולמי של מנהלי הרכש מלווה בירידה במדד השירותים. כל אלה דוגמאות אחדות לכך שהמשבר שכלכלני העולם מזהירים מפניו, אכן בדרך.

חברות מתחילות להכין את עצמן לסוג כזה או אחר של האטה כלכלית. בהתבסס על מחקרים שנערכו אחרי שהמשבר הקודם שחל ב-2008, מתברר כי כמו תמיד אסטרטגיית הקו הראשון היא לקצץ בתקציבים (47% מהחברות) ובעובדים (33% מהחברות). בעוד 42% הצהירו על התכנסות ושמירת השווקים הקיימים, רק 28% מהחברות הצהירו כי ימשיכו להיות מחויבות להמשך תקצוב המו"פ שלהן.

סוחר בבורסת ניו יורק
BRENDAN MCDERMID/רויטרס
להמשך הפוסט

חדשנות וה"קורפורייט" – היילכו השניים יחדיו?

החדשנות התבטאה בתחומים שונים ומגוונים בהסטוריה האנושית והתפתחה מתוך צרכים דוחקים והרצון להתקדם קדימה ■ ואולם, כלי החדשנות הם בחלק גדול כעצם בגרונו של כל ארגון משום שהם חותרים תחת התרבות הקיימת ותחת המוסדות הקיימים שבו בהציעם אלטרנטיבה

לפני 15 אלף שנה התחוללה אחת המהפכות המכוננות בחיי המין האנושי. זאת היתה מהפכה תרבותית, חברתית ובסופו של דבר טכנולוגית באופן שלא הוכר עד אותו רגע. הכוונה כמובן היא למהפכה החקלאית שבישרה ברוב החברות את המעבר מכלכלת ציידים ומלקטים לכלכלת חקלאות.

המעבר היה חד ומהיר (באופן יחסי כמובן) והשינוי באורח החיים - אבסולוטי. כלכלת חקלאות חייבה מגורים קבועים במקום אחד, עבודה רבה, שגרתית ומאומצת ושינוי מוחלט באורח החיים. היא שינתה את התזונה הבסיסית שהפכה למרובת פחמימות, את היחסים החברתיים ואת המאזן הדמוגרפי, שהרי חקלאות מאפשרת להזין יותר בני אדם בפחות מאמץ. זאת ועוד, המהפכה החקלאית פיתחה את המסחר, את הדת וכמובן יצרה חדשנות טכנולוגית בהמציאה כלים ודרכים לניצול מקסימלי של המשאבים ושל התפוקות. יתרה מזו, המהפכה החקלאית הביאה לידי ביטוי יחסי כוחות חדשים ותכונות מומלצות חדשות, שהרי המעבר לאורח חיים קודם לא התאים לתכונות החשובות של העידן הקודם כגון מהירות התגובה ודיוק בקליעה וכוח; לפתע נדרשו אסטרטגיות חיים, הומצאו כלים, הומצא המסחר, קרי המתמטיקה ובעקבותיו הכסף והומצא הכתב - כל אלה דרשו כישורים שונים בתכלית.

© Boarding1now | Dreamstime.com - Yin And Yang Photo
להמשך הפוסט

חדשנות – back to basic

תפקידה של יחידת החדשנות הארגונית היא להעריך את המודלים העסקיים הקיימים ולייצר את התשתית למודלים חדשים ■ ארגונים גדולים שונאים סיכון ולכן ההחזר על ההשקעה חייב להיות גדול מאד עד מנת להצדיק את הסיכון

במערכון של החמישייה הקאמרית משנות ה-90, חלי (קרן מור) עונה לשי אביבי שמתלבט אם להכניס אינטרנט הביתה, שיש להם אינטרנט בסלון, אינטרנט בפוואיה, אינטרנט במטבח והם שוקלים להחליף את האתר בחדר.

"חלי", שואל שי, "אין לך מושג מה זה אינטרנט?" "האמת", עונה קרן,
"לא".

מפעל קודאק, ניו יורק, 1923
Getty Images
להמשך הפוסט

מחזירה את ההשקעה או לא: איך לעזאזל מודדים חדשנות?

מה שלא ניתן למדוד, לא ניתן לנהל ■ אם חדשנות רוצה לקבל לגיטימציה כדיסציפלינה חיונית לעסקים כמו שיווק או שרשרת אספקה, היא חייבת לבחון את עצמה באותם פרמטרים, וראשית - בשיפור השורה התחתונה של הארגון

המושג חדשנות פתוחה הופיע לראשונה בספרו של פרופסור הנרי צ'סברו (Henry Chesbriugh) ב-2003 במשמעות של להוות את תמונת המראה של החשאיות והסודיות שאפיינו מעבדות מו"פ סגורות בארגונים גדולים. באופן כללי, המושג מתאר חדשנות מבוזרת הנעשית על ידי מספר רב של גורמים בסוגים שונים של שיתופי פעולה.

ב-16 השנים שחלפו מאז הוצג הרעיון לראשונה, הפכה חדשנות פתוחה לכלי מקובל בעבודת הארגונים אשר משלים את עבודת המו"פ ומוסיף עליה.

אי–פי
להמשך הפוסט

תיאטרון החדשנות: ההבדל בין אימוץ אמיתי של חדשנות בארגונים - לבין מצג שווא

יצירת תאטרון של חדשנות לגיטימי, כל עוד השימוש בשחקנים השונים (האקתונים, מיט-אפים ועוד) לא מחליף את העבודה הקשה שבין רעיון ובין מוצר אמיתי שנמכר בשוק

בפוסט הקודם, דנו בדרך בה תעשיה מסורתית, עתירת מו"פ, אך לא משאבים מתמודדת עם התחרות בין מעבדות החדשנות והאקסלרטורים הרבים, בנסיון לזקק ערך אמיתי עבור סטארט-אפים, על מנת להשיג את הטכנולוגיות הטובות ביותר עבור חטיבת התעופה.

בטור זה נתעכב על המושג "תאטרון החדשנות" ונבין מתי ואיך כדאי להשתמש בכלי זה ולאילו צרכים. את המושג "תאטרון החדשנות" (Innovation theatre) טבע סטיב בלנק בתחילת שנות האלפיים. משמעותו הינה כשיחידים או ארגונים עושים את ה"קולות" הנכונים ובונים מערכת חדשנות מבלי באמת לעשות חדשנות; להיות מאוהבים בחדשנות, לייצר פעילות חדשנית, אך למרבה הצער לא להצליח לייצר ערך אמיתי לארגון שמצידו לאחר זמן מה סוגר את הפעילות.

"שורת המקהלה"
רונן אקרמן / תיאטרון הקאמרי
להמשך הפוסט

בלי בירה חינם ותחרויות פינג-פונג: מהי הדרך למשוך סטארט-אפים לתעשיות המסורתיות?

תפישת העולם שלי לשיטת העבודה הנכונה של ארגונים גדולים עם סטארט-אפים

אז הקמנו אקסלרטור, או האב או תכנית חדשנות להשקעה בסטארט-אפים. בנינו תכנית ואפילו קיבלנו תקציב קטן, אולי התקשרנו עם איזו חברת יעוץ שתלמד אותנו איך עובדים ארגונים עם סטארט-אפים. הגיע הזמן לפתוח את השערים.

דו"ח של חברת היעוץ Capgemini מ-2016, מלמד כי בכל שבוע מוקמות עשר מעבדות חדשנות בעולם. אולם, הנסיון מלמד, כך עפ"י Harvard Business review, כי רוב מרכזי החדשנות בארגונים נסגרים תוך שלוש שנים.

אקסלרטור
עדי עמנואל
להמשך הפוסט

איתור חדשנות פנימית בארגונים או: איך מגלים זהב?

מורה נבוכים לחדשנות פנימית בארגונים גדולים ■ רק מלקט יוכל להוביל את המחפש לדלת נעולה שעליה שלט "זהירות נמר", שמאחוריה יתגלו מעבדות עם ציוד בשווי מיליוני דולרים ומחקר מתקדם מסוגו

בזמן הבהלה לזהב במאה ה-19, הכורים, אנשים שהגיעו לאמריקה על מנת לשנות את גורלם, היו מחפשים נהרות ומכרות ומתחילים בכריה של חומר ובסינונו על מנת למצוא אבקת זהב. בעבודה מאומצת שנמשכה ימים וחודשים היו היזמים הללו אוספים גרם לגרם במטרה להתיך אותם לבסוף לגושי זהב ולמוכרם.

מטפורה זאת, מזכירה את הדרך בה אנחנו מחפשים חדשנות בחברה טכנולוגית. מו"פ (מחקר ופיתוח) הוא בתחומי הליבה של חברה הוא מוכר וזוכה לתקציבים מסודרים. אבל איך מזהים את ה"זנב", את המקרים שלא נופלים בשום סטטיסטיקה ומנצלים אותם לטובת הארגון?

מטילי זהב
בלומברג
להמשך הפוסט

כך תקימו מרכז חדשנות עם קריצה לסטארט-אפים

בחמש השנים האחרונות, אין כמעט חברה, תאגיד או מדינה שלא הקימה חטיבת חדשנות ואף מרכזי פיתוח כאלה או אחרים, מתוך הבנה שזו קריטית לצמיחה ואף להישרדות ■ אלו עשר הדברות להקמה ולניהול מוצלח של מרכז חדשנות

אם הטרנד המוביל של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 היה מנהיגות, הרי שבחמש השנים האחרונות, אולי קצת יותר, חדשנות מובילה בראש רשימת הבאזז. כמעט לא עובר יום מבלי שחברה מקומית או זרה, איגוד, מגזר או ענף, מכריזים על הקמה של מרכז חדשנות. פולקסווגן, רכבת ישראל, תגלית, איירבוס, עמותת מחשבה טובה, ויזה, הטכניון, AT&T, MindCET,  קוקפיט, מרק ואפילו מדינת ישראל - אלה רק חלק מן התוצאות שעולות בעמוד הראשון בגוגל כאשר מקישים את מילות החיפוש 'מרכז חדשנות', ורק חלק קטן מ-361 מיליון התוצאות שהחיפוש מניב בכלל.

חדשנות נהפכה למלה שכל ארגון מתהדר בה. תהליך ההקמה של מרכז חדשנות בארגון גדול הוא פשוט באופן יחסי, והאתגר הגדול טמון בניהול ובהפעלה מוצלחת של המרכז. צריך לזכור כי מטרת מרכז החדשנות איננה לשנות חברה באופן גורף, אלא להזריק לה זריקת חדשנות כמענה לכאבים שהיא חווה ולשפר באופן משמעותי את השורה התחתונה, הן באמצעות התייעלות וחיסכון והן באמצעות ערך מוסף ומוצרים חדשים. האתגר מורכב אף יותר כאשר מדובר בחברה גלובלית, לה תחומי פעילות מגוונים, קהלי יעד שונים ומפעלים באזורים שונים בעולם, שבאופן טבעי מביאים עימם תרבות ארגונית שונה.

בנייני משרדים מוארים בלילה
להמשך הפוסט