אין סיבה שישראל תהיה רק מעבדה קטנה של עמק הסיליקון - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
{"title":"שוק הון","items":[]}

אין סיבה שישראל תהיה רק מעבדה קטנה של עמק הסיליקון

משרד הכלכלה פירסם דו"ח נלהב המבליט את תרומתם של מרכזי המחקר והפיתוח הרב-לאומיים בישראל ■ בדו"ח אין שקרים - אך האם התחרות העזה על כישרונות מול המעצמות אינה גוזרת את גורל האקו-סיסטם המקומי להיות מעבדה קטנה של עמק הסיליקון?

20תגובות
פארק ההיי-טק ברעננה
תומר אפלבאום

לפני כשבוע פירסם משרד הכלכלה דו"ח המבליט את תרומתם של מרכזי המו"פ (מחקר ופיתוח) הרב-לאומיים בישראל. על פי הדו"ח הססגוני, שכלל "ראיונות" קצרים עם כמה ממנהלי המרכזים הבולטים, אותן שלוחות R&D (הכוללות שמות כמו פייסבוק, אמזון, גוגל, HP, מיקרוסופט, יוניליבר ועוד) אחראיות להעלאת הפריון, השכר ומשיכתה למעלה של הכלכלה הישראלית.

בדו"ח אין שקרים. המרכזים הרב-לאומיים, ובעיקר אלה שבתחום ההיי-טק, המהווים את מרבית המגזר, אכן תרמו ותורמים להצמחת התעשייה בישראל. הגעתה של יבמ בשנות ה-70 ולאחריה חברות כמו אינטל ואף GM שהגיעה ב-2009 – הביאו להקמה של תעשיות שונות. אינטל, שהתבססה בישראל גם בתחומי הייצור, נהפכה למעסיק ענק שתחתיו גם לא מעט עובדי מפעלים. ב-30 השנה האחרונות המרכזים האלה היו חממה שעזרה לגדל את מה שנהפך לאקו-סיסטם הישראלי.

אך עצם קיום הדו"ח, שיצא כעת בפעם הראשונה, בכל זאת תמוה, ועריכתו מציגה תמונה לא מאוזנת. ההיי-טק הישראלי נמצא בשיאו. שווי גיוסי ההון שוברים שיאים שנה אחר שנה ועולים למשל על כל מדינה באירופה. היזמים התבגרו, המהנדסים נחשבים למוכשרים בעולם (לא מעט בזכות המרכזים הרב-לאומיים), ונדמה כי יותר ויותר חברות מעוניינות להיהפך לסמל ישראלי דוגמת צ'ק פוינט.

ואולם, עם התבגרותו של ההיי-טק המקומי, ובלי לשכוח את תרומתם לאורך השנים של המרכזים הרב-לאומיים, עלו באחרונה דיונים סביב השאלה עד כמה התחזקות המרכזים הזרים בישראל והקריאה לעוד - טובה להיי-טק הישראלי. האם בתקופה קריטית שבה יש ליזמים הישראלים יכולת וממון לבנות חברות משמעותיות, התחרות העזה על כישרונות מול המעצמות אינה גוזרת את גורל האקו סיסטם להיות מעבדה קטנה (ואיכותית אמנם) של עמק הסיליקון?

כיום עובדים במגזר ההיי-טק כולו כ-280 אלף איש, מתוכם כ-70 אלף בחברות הרב-לאומיות. עם זאת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מחשבת את ההוצאה למו"פ ומספר המועסקים המיוחסים לה ישירות. בספירה של הלמ"ס, חלקן של החברות הבינלאומיות גבוה יותר ומהווה כ-60% מהמועסקים.

אינטל. ירדה בדירוג
דוברות אינטל

תחת הכותרת "תרומתן של החברות הרב-לאומיות לכלכלה הישראלית", מציין הדו"ח של משרד הכלכלה, המזכיר בחלקו עלונים שיווקיים, כי "מאז 2005 עלה מספר העובדים במרכזים אלה בקצב שנתי ממוצע של 14% לעומת 5% בשאר החברות במשק העוסקות במו"פ". האתגר המשמעותי שניצב בפני התעשייה המקומית כלל אינו מוזכר בדו"ח, שמתרכז בהאדרה של אותם מרכזי פיתוח.

הדו"ח מזכיר כי החברות הרב-לאומיות מאופיינות בשכר גבוה בכ-14% לעומת המתחרות המקומיות, תופעה שהביאה לעליית שכר אצל המתחרות. זוהי אכן תופעה מבורכת לשוק העובדים, אך יש לה השלכות על חברות ההיי-טק המקומיות שנאלצות להתמודד עם עליית מחירים שלעיתים גדולה עליהן. הפתרון יהיה תשלום נמוך יותר, ובכך אולי איבוד חלק מהתותחים הכבדים לטובת המעצמות; או בחלק מהמקרים, הוצאת פעילויות אל מחוץ לישראל.

בממשלה צריכים לזכור שהערך הכלכלי הישיר שמעניקות החברות הרב-לאומיות מוגבל. לפי הלמ"ס, רובן המכריע של המשרות במרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות - כמעט 70% - הן משרות בליבת המו"פ, המיועדות למעגלי תעסוקה מצומצמים של מהנדסים ומתכנתים; ואילו משרות כמו ייצור, שיווק, תמיכה ועיצוב, פועלות במדינות אחרות.

לשם השוואה, בחברות ישראליות אחרות העוסקות במו"פ, פחות מ-20% מהמשרות מוקדשות לליבת המו"פ. אם רוצים להגדיל את שיעור המועסקים מכלל האוכלוסיה בהיי-טק מ-8% ל-10% או 15% - חייבים לחשוב איך מייצרים חברות ישראליות גדולות בעידן שבו הטכנולוגיה נעשית מרכזית.

אני לא חושב שיש צורך לעצור את ההתלהבות הגלובלית מההיי-טק המקומי. זה בלתי אפשרי ולא רצוי להפריע לכניסתן של הרב-לאומיות לישראל, הגם שסקרנותם של השמות החמים ביותר בעולם בכישרון ביצירתיות המקומית מחממת את הלב של כל ישראלי והיא חיונית לשוק ולעובדיו המצוינים. עם זאת, תפקידה של הממשלה הוא להציג את האתגרים הנלווים, שייתכן כי מקשים על צמיחתה של תעשייה מקומית - ולאחר מכן להציג גם דרכים להתמודדות.

הגיעה השעה שבה יסירו קברניטי הכלכלה המקומית את המשקפיים הפרובינציאליות, ויבינו כי ההיי-טק הישראלי הגיע לשלב שבו הוא יכול להוליד רב-לאומיות משל עצמו. השיח צריך להתבגר. יש ביכולתנו, עם מדיניות ואסטרטגיה נכונה שדנה בשאלה "איזו מדינת היי-טק ישראל רוצה להיות" - להיות היי-טק ניישן ולא רק מוקד לניצול הון אנושי. תפקיד הממשלה הוא לאפשר זאת אל מול האתגרים הגלובליים השונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר