גם בלי רקע טכנולוגי: כך תמצאו עבודה בהיי־טק - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
{"title":"שוק הון","items":[]}

גם בלי רקע טכנולוגי: כך תמצאו עבודה בהיי־טק

פסיכולוגים, היסטוריונים או מעצבים תעשייתיים? לא כל התפקידים בחברות היי־טק דורשים כישורי תכנות או תואר בהנדסה; ארבעה אנשי תעשייה מסבירים איך אפשר להשתלב בסטארט־אפים ובחברות בינלאומית בלי רקע טכנולוגי

3תגובות
אנשי הפאנל הייטק ללא מתכנתים
עופר וקנין

רועי מנדל, התחקירן הראשי של חברת מיי־הריטג' (MyHeritage) — רשת חברתית לאיתור קרובי משפחה, מסמכים היסטוריים ויצירת אילנות יוחסין — היה עיתונאי כשנתקל לראשונה במודעה "דרושים מתכנתים", שפרסמה החברה בתחנות אוטובוס בתל אביב. הוא לא היה מתכנת, אבל החברה סיקרנה אותו והוא החליט שהוא יעשה הכל כדי להגיע לראיון.

"אספתי כל מידע גלוי על החברה — כל דבר שהם עשו ופורסם עליהם, וכל מידע אפשרי על העומד בראשה. נחשפתי לסיפור המרתק על היוזמה לאיתור יורשים של יצירות אמנות שנשדדו על ידי הנאצים. וחשבתי לעצמי שיש פה מאגר עצום של סיפורים שאפשר וצריך לספר. אם יש אדם בחברה שעושה את זה, אני מוכרח לעבוד איתו — ואם אין אחד כזה, זה תפקיד שחסר ואני המתאים למלאו. מצאתי דרך לפנות למנכ"ל, צירפתי תיק עבודות עם סיפורים עיתונאיים שעבדתי עליהם, והצעתי את עצמי. התפקיד של חוקר לא היה קיים אז בחברה. כיום אנחנו צוות של שלושה".

את הסיפור הזה סיפר מנדל במסגרת מפגש שקיים מדור ההיי־טק של TheMarker בשבוע שעבר תחת הכותרת "היי־טק ל–לא מתכנתים". במפגש השתתפו דמויות מפתח בענף כדי להשיב על השאלה "איך מתחילים קריירה בהיי־טק ללא רקע טכנולוגי?".

הייטק ללא מתכנתים - דלג

הדוגמה של מנדל, מתברר, לא כל כך חריגה. כל ארבעת המשתתפים בפאנל שלפו דוגמאות של עובדים שייצרו משרות יש מאין. בוויקס — שפיתחה פלטפורמה המאפשרת לאנשים מן השורה לבנות אתרים — יש משרות כמו מנהל חדשנות בחינוך, ומנהלת מדיניות — שנוצרו באותו האופן.

חגית קאופמן, סמנכ"לית העיצוב והמיתוג של וויקס, הסבירה לאורחים כי בהיי־טק יש פתיחות: "בואו תשכנעו אותנו שזה מה שאנחנו צריכים. אבל אם אתם מתעניינים בחברה — אתם צריכים לשבת, לעשות מחקר, להבין מה מעניין אותה — ולזהות צורך שבו אתם יכולים להתערב".

גישה פרואקטיבית, שכוללת זיהוי צרכים של חברות והצעת מועמדות לתפקידים שאינם קיימים, היא המלצה אחת שניתנה במפגש. הנה עוד ארבעה טיפים שיכולים לסייע למי שרוצה להשתלב בתחום:

צילום המיטאפ היי-טק ל-לא מתכנתים - דלג

1. חיבור לטכנולוגיה

ההיי־טק אינו מתאים רק לבעלי כישורי תכנות או תואר במדעי המחשב ובהנדסה. נועם מרדכי, מנהל הפיתוח העסקי של חברת Gloat, שהקימה פלטפורמה המפגישה בין עובדים למשרות שהולמות את כישוריהם, סיפר במפגש כי 30% מהמשרות בפלטפורמה שמוצעות על ידי חברות טכנולוגיה מיועדות ללא מתכנתים. קאופמן אמרה כי כמעט 50% מכוח האדם בוויקס (המעסיקה כ–2,600 עובדים) הם לא עובדים טכנולוגיים, ורק תחתיה מועסקים יותר מ–150 מעצבים.

באופן כללי, כדאי לדעת שיש שונות גדולה בין חברות ישראליות לחברות רב לאומיות. חברות רב לאומיות (אמזון, מיקרוסופט, פייסבוק) מקימות כאן מרכזי פיתוח במטרה לגייס אליהן מהנדסים טכנולוגיים ברמה גבוהה וחלקם היחסי של ה"לא מתכנתים" בהן הוא כ-30%, בחברות ישראליות היחס הוא הפוך כמעט, וכמעט 80% מהמשרות הם לעובדים לא טכנולוגיים.

אחד האתגרים של מי שאינם מגיעים מעולם ההיי־טק אינו רק בגישה לתפקידים, אלא גם בחוסר ידע לגבי התפקידים הקיימים והזמינים להם. ב–Gloat מיפו את התפקידים הנפוצים שאינם מיועדים לאנשי טכנולוגיה. תפקידי הממשק עם הלקוח — customer success ו-account management — נמנים על התפקידים המאפשרים כניסה ראשונית אל התחום ללא רקע טכנולוגי. תפקידים שמשמעותם, בהכללה, אחריות על הקשר עם הלקוחות מהרגע שאחרי המכירה, באופן שיאפשר להם להשיג את המיטב מהמוצר של החברה. בנוסף, קיימים תפקידי נישה כמו ניהול קהילות, ניהול שותפויות, יחסי ציבור פנימיים והפקה ואנליסטים.

תפקידים אחרים זמינים פחות כתפקידי כניסה, והחברות נוהגות לגייס אליהם עובדים מתוך הארגון. בין תפקידים אלה נמנים התפקידים ה"עסקיים" — פיתוח עסקי, מכירות, תפעול ושיווק.

אחת האמירות שחזרו על עצמן במהלך המפגש, היא שהמשרות אמנם אינן דורשות יכולת תכנות, אבל אוריינטציה וחיבה לטכנולוגיה היא בגדר חובה."אתם צריכים לשאול את עצמכם 'למה בעצם אני רוצה לעבור להיי־טק?'", אמרה מרב בהט, המשנה למנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. "החיבור לטכנולוגיה צריך להיות שם. בסופו של דבר, אתם תעבדו בחברת טכנולוגיה — אתם צריכים להתעניין במוצר, להתמצא בו, זה צריך להלהיב אתכם. לא משנה אם תעסקו במכירות, בעיצוב, במחקר או בהפקת סרטוני וידאו — זה יהיה סביב המוצר והחברה".

בהזדמנות זו כדאי לציין שההיי-טק הישראלי מתנהל ברובו באנגלית, ושליטה טובה באנגלית נדרשת (המשרות מתפרסמות באנגלית וגם קורות החיים מגיעים, ברובם, באנגלית). 

2. יותר מקורות חיים

הסיפור על תפקיד חדש שנוצר בעקבות פנייה חיצונית נלהבת הוא סיפור מעולה — אבל הוא עדיין בגדר פריבילגיה ששמורה למעטים. דרך שכיחה יותר להגיע לתפקידים היא הגשת מועמדות למשרות פנויות. במקרים כאלה, טוענת קאופמן, קורות חיים לא יספיקו: "תראו תיק עבודות, תבנו שני אתרים בוויקס", היא אומרת. "מי שזה בוער בו לעבוד אצלנו — צריך להחצין את זה".

בהט הוסיפה: "לחפש עבודה זה עבודה, ולפעמים היא אפילו קשה יותר. כל אחד צריך לבדוק מה הוא מביא איתו. אם מקבלים הזדמנות לראיון, צריך להראות להט ולהציג את היתרונות ואת מה שמצוין בכם. יש משהו מרתק באנשים שלמדו בכוחות עצמם דברים חדשים — וכדאי לשים על זה דגש".

אתרים כמו  קורסרהUdemy ו-Edx הם דרך טובה וזולה ללמוד תכנים רלוונטיים לעולם ההיי-טק.  

3. אין קיצורי דרך

אורחי הפאנל התעניינו, בין השאר בשאלה: "איך אדם שעבר את גיל 35 מוצא משרה שהולמת את כישוריו מבלי להתחיל בתפקיד זוטר?". הם קיבלו תשובה פה אחד: "אין קיצורי דרך". גם הנתונים של Gloat מצביעים על כך.

אחת השיטות להישאר רלוונטיים לאורך זמן בשוק העבודה היא היכולת להתגמש ולהתפשר כדי להתקדם אחר כך. מי שלמדה פסיכולוגיה, יכולה בקלות יחסית להתברג בתפקידי HR (משאבי אנוש) — אך תתקשה אולי לקבל משרה בפיתוח עסקי או במכירות, אף שיכולים להיות לה הכישורים לעשות זאת. השתלבות בתוך החברה היא רגל בדלת, ודרך פופולרית לעבור לתפקידים אחרים אחרי שכבר לומדים את החברה ויוצרים בה קשרים. בארגונים רבים ניתנת עדיפות לגיוסים מבפנים, מתוך ההבנה שזה כלי לשימור עובדים טובים, וכי בתרבות העבודה הנוכחית יש מקום לקריירה מגוונת.

4. איפה מחפשים משרות ואיך מייצרים קשרים

בתום המפגש העירה אחת האורחות שעבור רבים מהנוכחים, מושגים שנשמעים לנו בסיסיים הם תעלומה. "חלק מהאנשים פה לא יודעים מה זה לינקדין", אמרה. להיי־טק אכן יש שפה משלו, וכדי להתערות בה צריך לחפש ולהתעניין. קריאת עיתונות בתחום יכולה לסייע. מומלץ גם לפתוח חשבון בלינקדין — רשת מקצועית לחיפוש עבודה, שבה הפרופיל שלכם מציג את הניסיון המקצועי שלכם, ההישגים והפרויקטים שבהם השתתפתם (וגם דרך לאתר אנשי מפתח בחברות ולשלוח להם פניות).

ההיי־טק עדיין מתנהל במובנים רבים כמועדון סגור, ושיטת הגיוס המועדפת בענף 'חבר מביא חבר' קורות חיים שמגיעים דרך אדם בארגון מקבלים לרוב יותר תשומת לב. עם זאת, הדרך ליצירת קשרים וחיבורים בהיי־טק אפשרית וקיימת. בין אם זה דרך נוכחות ברשתות החברתיות (לינקדין ופייסבוק) ובין אם באמצעות הגעה למפגשים מקצועיים והרצאות. באפליקציות meetup ו–Eventbrite תוכלו להתעדכן במפגשים בתחום (מרביתם מרוכזים בתל אביב).

המשרות בהיי־טק לא תמיד מפורסמות בלוחות הדרושים הסטנדרטיים. אתר Gloat, כאמור, מציג גם משרות לא טכנולוגיות. ישנן קבוצות פייסבוק כמו 'משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון', ו'משרות עילאיות ומתנשאות' שכדאי להתחיל מהן. 

דרך טובה נוספת לחפש משרות בסטארט־אפים ישראליים היא דרך אתרי קרנות ההון סיכון שמגבות אותם (קרנות הון סיכון הן קרנות המשקיעות כסף בסטארט־אפים בתקווה לראות עליהם תשואה בעתיד דרך מכירה או הנפקה). המעורבות של קרן הון סיכון איכותית יכולה לתת גם אינדיקציה לבדיקת נאותות שעבר הסטארט־אפ, ושאורך החיים הצפוי לו אינו קצר מאוד. הקרנות Aleph, Viola, TLV Partners הקימו אתרים עם המשרות הפתוחות בכל חברות הפורטפוליו שלהן. מדובר במגמה שכנראה תסחוף קרנות נוספות בעתיד.

אם אתם מעוניינים לאתר ולפנות לחברות בעצמכם כדאי להכיר את אתר Start–Up Nation Finder של עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל. העמותה אוספת מידע על סטארט־אפים ישראליים וממיינת אותם, בין השאר, לפי תחומים. הטכנולוגיה חודרת כיום לתחומים רבים, ובישראל קמים סטארט־אפים עם התמחויות ספציפיות. אם אתם אנשי פיננסים, אולי כדאי שתחפשו את המילים Fintech, ואם אתם עורכי דין כדאי לכם לבדוק את תחום ה-legaltech. כיום יש גם סטארט־אפים שעוסקים בתזונה (למשל, DayTwo) במוזיקה (JoyTunes) או בהפרעות תקשורת (AmplioSpeech) — ומעסיקים בהתאם גם תזונאים, מוזיקאים וקלינאי תקשורת.

לכל סטארט־אפ יש אתר עם עמוד משרות פתוחות, אך כפי שכבר אמרנו — אתם יכולים גם להציע את עצמכם למשרה שאינה קיימת. חשבו איך אתם יכולים לתרום לסטארט־אפ בזכות הרקע הייחודי שלכם, אף יותר מבעלי הכשרה דומה לשלכם. בהצלחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר