להפוך להיי-טקיסט ב-12 שבועות - הזדמנות או בלוף? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
{"title":"שוק הון","items":[]}

להפוך להיי-טקיסט ב-12 שבועות - הזדמנות או בלוף?

בשנים האחרונות נפתחות עוד ועוד תוכניות שמבטיחות להכשיר אתכם למקצועות ההיי־טק בתקופה קצרה ואינטנסיבית. ארבעה אנשי תעשיה מסבירים למי זה מתאים, למה לא כל המתכנתים טובים במתמטיקה, ומהו 'מבחן הכישורים' המומלץ לכל מי ששוקל הסבת מקצוע

37תגובות
משתתפי הפאנל (מימין לשמאל): רביע בדר, גל ויינר, אבי שניר וניצן כהן־ארזי
דן ברומר

רביע בדר, המנכ"ל של לה־ ואגון (Le Wagon) ישראל, תוכנית בינלאומית להכשרת מתכנתים במתכונת אינטנסיבית מזורזת (בוטקאמפ), היה בסוף שנה ב' ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב כאשר השיג את העבודה הראשונה שלו כמתכנת. זה היה ב-2014 בבנק UBS בהרצליה פיתוח.

"המנהל נתן לי משימה, ישבתי מול המחשב ופשוט לא ידעתי איך אני מתחיל. הייתי אחרי שלושה או ארבעה קורסי תכנות ואינספור קורסי מתמטיקה — ולא היה לי מושג איך לתכנת", הוא מספר. "את הפיצ'ר הראשון לקח לי שלושה חודשים לתכנת. ואני יכול לומר לכם שבוגר כל בוטקאמפ לתכנות, ולא רק של הבוטקאמפ שלי — יכול לפתח פיצ'ר כזה בשבוע. אנשים שמסיימים בוטקאמפ יודעים איך עובדים, הם מתאימים למאסה גדולה של משרות בענף". 

את הסיפור הזה סיפר בדר במסגרת מפגש שקיים מדור ההיי־טק של TheMarker בשבוע שעבר, תחת הכותרת "להפוך למתכנת ב-12 שבועות — הזדמנות או בלוף?".  המפגש התקיים בחלל העבודה אורבן פלייס בתל אביב, והשתתפו בו כמה נציגים מגופים מובילים המספקים הכשרה אלטרנטיבית למקצועות ההיי־טק, לצורך דיון על הציפיות, ההישגים, העלויות, והמגבלות של מסלולים אלה. המשתתפים סיפרו כי השאלות הנפוצות ביותר שהם נשאלים על ידי מתעניינים בתוכניות ההכשרה שלהם הן 'מה זה בכלל לתכנת?' או 'איך זה לעבוד בהיי־טק?'. 

מיטאפ להפוך להיי-טקיסט ב-12 שבועות - הזדמנות או בלוף - דלג

לה ואגון פיתחה סדנאות חינמיות המתקיימות פעמיים בשבוע כדי להשיב על השאלות האלה. באלביישן (לשעבר, אלביישן אקדמי), עורכים מדי שנה מפגשי חשיפה ואירועים המסבירים מה זה להיות מתכנת ומה ניתן ליצור בעזרת הכשרה בתכנות — סדרת האירועים הבאה תחל במאי. באפליקציות Meetup ו-Eventbrite תוכלו להתעדכן בסדנאות ומפגשים לטובת הקהילה, המוצעים על ידי גופים שונים ברחבי הארץ (נסו לחפש את המלים code ותכנות, ושימו לב שחלק מהמיטאפים מתקיימים באנגלית). גם מדור work/play  באתר TheMarker יכול לספק הצצה לשגרת היום של עובדים שונים בחברות שונות בתעשייה.

בניגוד למקצועות כמו רפואה, שבהם קשה לצפות את אופי העבודה, בתכנות ניתן להתנסות כבר מהיום הראשון ויש מגוון פלטפורמות חינמיות ברשת שיכולות לתת לכם את התחושה — אתר Code Academy חשב ברומטר טוב ופשוט לשימוש. באתר Udemy יש קורסים מומלצים במחיר סמלי (כ-50 שקל) כמו "The Modern Python 3 Bootcamp".

"יש המון ידע ברשת ואני מציעה לנסות, אבל אחד הדברים שאני שומעת אצלנו במפגשים ראשונים עם נשים שמגיעות אלינו, זה הקושי בהתחלה. החסם הראשוני של להתקין את הסביבה (סביבת הפיתוח) והשיעורים הראשונים", אמרה גל ויינר, מנהלת סניפים בשי קודס (She Codes), גוף הכשרה פילנטרופי לחשיפת נשים לתכנות, המנוהל בהתנדבות על ידי נשים המועסקות בתעשייה. "זה תחום חדש ומבלבל ונשים רבות נרתעות מזה. ואני מזמינה אותן להגיע ולנסות, יש לנו 34 מרכזים ברחבי הארץ".

ויינר ממליצה להיעזר בקהילה, מלבד קבוצות הפייסבוק של שי קודס, נשים המעוניינות בסיוע יכולות לבחון את קבוצת 'נשים בהייטק — הדור הבא' המתאימה להיכרות עם הענף ובניית קשרים. 

בוטקאמפים שאלות ותשובות - דלג

היי־טק ללא מתמטיקה

כמה מאורחי המפגש העירו כי הם חוששים מהידע המתמטי שתכנות עשוי לדרוש מהם. על כך השיבה ויינר כי "המשרות בתכנות הן מגוונות, יש תחומים שידרשו ידע מתמטי אבל אין צורך בהכללות. אני שומעת מהרבה מתכנתים שעובדים איתי שהם אוהבים לתכנת אבל לא מתחברים למתמטיקה".

ניצן כהן ארזי, מייסדת משותפת בג'ולט (Jolt) סיפרה כי: "ג'ולט הוקמה מתוך ההבנה שכדי להישאר רלוונטיים בשוק העבודה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיק ללמוד. אנחנו מציעים להכניס את הלמידה לחיי היום יום, קצת כמו מנוי לחדר כושר. המנויים שלנו יכולים לראות אילו שיעורים קיימים, הם מגיעים פיזית ללמוד בקבוצות של עד 14 אנשים, והם לומדים בשידור חי בווידאו ממומחים שעובדים בכל העולם.

"באקדמיה, אנשים בוחרים מסלול מהר, מבלי להבין מה הוא אומר, וחודש לתוך הסמסטר הראשון רבים מהם נושרים, או שורדים ללא חשק. אצלנו לא צריך להחליט מה את רוצה ללמוד, אלא רק שאת רוצה ללמוד. את יכולה לבחור שלוש־ארבע סדנאות, ומקבלת נקודות על התמדה, שיאפשרו לך להיכנס לקורסים נוספים. הקהל שלנו הוא אנשים בצמתים, יש הרבה פנסיונרים ונשים בחופשת לידה. אנחנו לא מלמדים לתכנת, אבל מלמדים את כישורי המאה ה–21 — משא ומתן, פיתוח עסקי, כלים דיגיטליים, ז'רגון. כי האמת היא שחלק ניכר מהמשרות בהיי־טק הן בכלל לא של מתכנתים (לפי נתוני הלמ"ס, 30% במרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות הפועלים בישראל, ו–80% מעובדי חברות היי־טק ישראליות; ר"ל ור"ג)".

ארזי נשאלה איך אפשר לבצע את השינוי ולשווק את עצמך לחברות היי־טק, והשיבה: "היה לי מכר שהועסק כבקר באל על. הוא היה בטוח ששוק העבודה מוגבל והסיכוי שלו הוא רק לעבור בין חברות תעופה. אמרתי לו, 'תשכח רגע מהטייטלים, ומהמושגים שקשורים בעולם התעופה. בוא נבין מה אתה עושה ביומיום ונפרוט את זה לכישורים'. כשהתחלנו לעשות את זה, הבנו שהם יכולים להיות רלוונטיים לתעשיות נוספות". (אולי יעניין אתכם לקרוא את התובנות מהמפגש הקודם שלנו - 'היי-טק ל-לא מתכנתים')

בוטקאמפים שאלות ותשובות2 - דלג

גוגל ואפל כבר הפנימו

בארה"ב כ–20% מהמתכנתים בשוק הם בוגרי קורסי הכשרה מזורזים. סקרים של חברת indeed בקרב מעסיקי היי־טק אמריקאים מראים כי 84% מהמגייסים סבורים שבוגרי ההכשרות הללו מקצועיים במידה דומה לבוגרי תארים אקדמיים במדעי המחשב. חברות כמו גוגל ואפל כבר הצהירו כי הן לא דורשות תארים אקדמיים כתנאי קבלה. 

בוגרי הבוטקאמפים בישראל השתלבו בחברות כמו אינטל, צ'ק פוינט, ווסטרן־דיגיטל וסולאראדג', ובסטארט־אפים כמו צ'קמרקס, ווקמי, טאבולה וויקס. אולם התוכניות בארץ עדיין מתמודדות עם סקפטיות מצד מעסיקים, כך שנדרשת עוד עבודה מצד התוכניות והבוגרים כדי לצבור מוניטין ולשכנע כי המודל בר קיימא.

רשות החדשנות תולה תקוות רבות בתוכניות ההכשרה הללו כדרך לשילוב אוכלוסיות מיעוט כמו נשים וערבים בהיי־טק ופתרון למצוקת העובדים בענף. הרשות יצרה בשנה האחרונה תוכנית מענקים המתגמלת גופים שזכו במכרז ועומדים תחת פיקוח, על השמות מוצלחות של בוגרים בשכר גבוה.  

בוטאקאמפים שאלות ותשובות3 - דלג

תשלמו כמה שלומדים

"צריך להודות שגם בארה"ב עדיין קיים סימן שאלה אם אנשים שהוכשרו במסלולים האלה יתקלו בתקרת זכוכית כשירצו להתקדם במעלה הקריירה הטכנולוגית", אומר אבי שניר, מייסד ומנכ"ל אלביישן. "אני טוען שבגלל שאנחנו בעיקר מלמדים את התלמידים איך ללמוד, יהיה להם קל להשתנות ביחד עם הטכנולוגיה ולהתקדם, אבל השאלה הזאת תקבל תשובה בעוד מספר שנים, כשבוגרי הבוטקאמפים יהיו מספיק זמן בתעשייה".

חלק ממודל ניהול הסיכונים למוניטין של תוכניות ההכשרה המזורזות מוטמע בתנאי הקבלה. הקבלה לבוטקאמפ כרוכה תמיד במבחני קבלה — תרגילים הבוחנים חשיבה לוגית, יכולת ללמוד שפה חדשה, אנגלית וראיון אישי. ברוב המקרים, שלב הסינון כולל גם עבודת הכנה של לימוד עצמי של כמה עשרות שעות לפני תחילת התוכנית, ומבחני סינון לאחר כמה שבועות. "את משלמת כמה שלמדת", מסביר שניר. "המטרה היא לא להוציא אנשים מתוסכלים ולומר להם את האמת כמה שיותר מוקדם. זה גם הוגן, וגם יותר טוב למוניטין של ההכשרות האלה ודימוי הרצינות שלנו מול מעסיקים". 

בוטקאמפים לתכנות מתנהלים במודלים שונים של תשלום. העלות של רובם נעה בין 17–25 אלף שקל ל–3–5 חודשים, שבהם הסטודנטים מפנים את הזמן ללימודים בהיקף של משרה מלאה. אחרים — כמו אינפינטי לאבס ואקספריס — מציעים הכשרה בחינם תמורת התחייבות לעבודה במיקור חוץ במשך שנתיים בשכר קבוע. המודל מתאים לאנשים עם פחות אמצעים שמסוגלים לעמוד בהתחייבות (אי עמידה בהתחייבות גוררת קנסות ותשלום רטרואקטיבי על ההכשרה). 

בוטקאמפים שאלות ותשובות4 - דלג

מלבד בירור המודל המתאים לכם, מומלץ להגיע לשיעורי ניסיון ולשוחח עם בוגרים. בדר סבור כי שפת הקוד שהבוטקאמפ מלמד פחות חשובה: "כל עוד הוא מלמד את הבסיס בצורה טובה, את יכולה לעבור בין שפה לשפה במהירות של יום", הוא אומר. הסטודנטים שלי לומדים בשפת Ruby on Rails, לפני שבוע נתנו משימה בפייתון. בתוך כמה שעות כולם הצליחו את המשימה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר