ללמד קוד בגיל צעיר, לעשות סדר בנתונים ולאפשר שירות לאומי טכנולוגי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
{"title":"שוק הון","items":[]}
המצע שלי

ללמד קוד בגיל צעיר, לעשות סדר בנתונים ולאפשר שירות לאומי טכנולוגי

כדי להחזיר את קטר ההיי־טק למסלולו נדרש מאמץ משותף של משרדי הממשלה ופתרונות יצירתיים שיסייעו לבעיות הבוערות בענף ■ תנועה חופשית של ידע ואנשים בין ישראל למרכזי החברות הגלובליות היא תנאי הכרחי להצלחת מרכזי הפיתוח המקומיים

19תגובות
ילדה בונה רובוט
Getty Images IL

אם תשאלו אנשי היי-טק מה צריכה הממשלה לעשות עבורם, התשובה הנפוצה ביותר בוודאי תהיה "בעיקר לא להפריע". עם זאת, אם תשאלו מנהלים בענף מה הבעיה הגדולה ביותר שמעסיקה אותם כשהם מגיעים לעבודה, הם ישיבו פה אחד "מחסור בכוח האדם''. שם דווקא לא אכפת להם לקבל סיוע.

מצוקת כוח האדם מעסיקה ומטופלת על ידי רשות החדשנות, אך כדי להחזיר את קטר ההיי-טק למסלולו וכדי שימלא את תפקידו הציבורי (יאפשר לרבים לשפר את רמת חייהם), נדרש מאמץ משותף של משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה, מיזם ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. גם משרד החקלאות - האחראי על השירות הלאומי - יכול לסייע במציאת פתרון יצירתי.

1. לימודי קוד כבר בבית ספר

העולם הופך להיות יותר ויותר טכנולוגי, וכישורי תכנות הם שפה וצורת חשיבה שכדאי לשלוט בה. ילדים שילמדו לתכנת יוכלו להבין מה מתרחש סביבם, ולהיות ביקורתיים כלפי טכנולוגיה במקום להסתפק בברירת המחדל שקבעו עבורם אחרים. ביפן, באירלנד, בבריטניה, בסינגפור וגם בכמה מדינות וערים בארה"ב - ובהן פלורידה, ניו יורק ושיקגו - כבר הצהירו על לימודי התכנות (או: "חשיבה תכנותית") כמקצוע חובה, בדיוק כמו חשבון, ספרות או היסטוריה, שנלמד בגן הילדים או לכל המאוחר בבית ספר יסודי. לימודים כאלה יכולים להיעשות בצורה חווייתית - כשהילדים כותבים קוד למוצרים פיזיים ומשחקים בהם בחוץ.

במשרד החינוך כבר ניסחו תוכנית מפורטת ללימודי קוד בבית ספר יסודי הפועלת בחמישית מבתי הספר בישראל. אלא שהמשרד מתמודד עם מספר מכשולים בדרך אל המטרה - הראשון שבהם הוא פער דיגיטלי. בחלק מבתי הספר אין את התשתית הטכנולוגית הנדרשת לצורך לימודי מדעי המחשב, כמו חדרי מחשבים, ציוד חומרה ורובוטיקה ואינטרנט אלחוטי. לשם כך נדרש סטנדרט ארצי למחשוב בבתי הספר כדי להבטיח כי כל תלמידי ישראל יוכלו ללמוד מחשבים.

מכשול נוסף הוא מחסור במורים מתאימים למקצוע. כאן מומלץ לאמץ את עמדת פורום חברות הצמיחה (התאגדות של חברות טכנולוגיה ישראליות, בהובלת Wix, שהגיעו לשלבי בגרות, מעסיקות מאות עובדים, ומטרתן לצמוח במדינה לטווח ארוך) - שהציע להסב אנשי היי-טק להוראה במסלול מקוצר. מדובר במהלך שיכול להיות פתרון טוב גם לעובדים שנפלטים מהענף וגם למערכת החינוך.

הנשיא ריבלין באליפות עולם רובוטיקה
עמוס בן גרשום / לע"

2. תנועה חופשית של מומחים זרים

תנועה חופשית של ידע ואנשים בין ישראל למרכזי החברות הגלובליות בחו"ל היא תנאי הכרחי להצלחת המרכזים המקומיים. כמו כן, המחסור במובילים טכנולוגיים בתחומי נישה מעודד את הסטארט-אפים להקים את מרכזי המו"פ מעבר לים, ואף לשלוח אליהם עובדים ישראליים ברילוקיישן.

בעמק הסיליקון, כ-70% מהמועסקים אינם עובדים אמריקאים. לעומת זאת, מדיניות הכניסה לישראל וחוקי העבודה הקשו במשך השנים על כניסת אורחים ועל קליטת עובדים זרים. ב-2018 יצרה הממשלה הליך מהיר לקבלת ויזת מומחה בתחום.

ואולם כמו בכל מקום שבו היה חסם - לא התפתח שוק. ישראל לא על מפת הרילוקיישן העולמית, ולשם כך נדרשים מאמצי שיווק של המדינה כמתאימה לזרים. ייתכן שיש לשקול תמריץ לדור א' של העובדים, בצורת הטבה ישירה למומחים הזרים (להבדיל מהטבה לחברות שעלתה באחרונה על הפרק) - כדי להתניע את התהליך.

3. הלמ"ס צריכה להחליט מה זה היי-טק

סברה מקובלת ונפוצה בהיי-טק הישראלי היא שעד גיל 45 רבים מהעובדים הטכנולוגיים ימצאו את עצמם מובטלים. עובדה פחות ידועה היא שהסברה הזאת מבוססת על תחושות בשטח - ומעולם לא גובתה בנתונים סטטיסטים אובייקטיביים. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) אמנם קיים מידע לגבי התפלגות הגילים של עובדי הייצור והשירותים בהיי-טק, אך הוא אינו מבחין בין עובדי מחקר ופיתוח (מתכנתים ומהנדסים) לעובדי מעטפת (שיווק ומכירות).

הלמ"ס היא הגוף הממשלתי העיקרי שאוסף נתונים על ההיי-טק הישראלי. יש לה את המשאבים ואת הסמכויות לקבל ואף לדרוש מהתעשייה נתונים, ולנתחם כדי לאפשר לציבור ולקובעי המדיניות לגבש עמדה לגבי מצב התעשייה. אלא שנתוני הלמ"ס לגבי ההיי־טק לוקים בחסר.

אחת הבעיות של הלמ"ס היא רמת העדכון - הפעם האחרונה שהלמ"ס פירסמה מחקר מקיף על ההיי-טק הישראלי היתה באמצע 2018, והנתונים בו היו מעודכנים ל-2016. תחום כל כך קריטי ודינמי כמו היי-טק אינו יכול להסתמך על נתונים ישנים כל כך.

בעיה נוספת נוגעת למהות הנתונים ולאחידות שלהם. יש שאלה בסיסית שהלמ"ס עוד לא השיבה עליה - מה זה היי-טק? האם אין חשיבות בהפרדה בין מרכזי פיתוח רב-לאומיים לסטארט-אפים מקומיים? האם ראוי להכליל את התעשיות הביטחוניות כחלק מההיי-טק או שאולי יש צורך להפרידן בשל המאפיינים השונים שלהן? האם לא הגיע הזמן להוציא את חברות הסלולר מהספירה? ומדוע נעשה שימוש ב"מרכזי מחקר ופיתוח" בלוח השכירים של הלמ"ס בהיי-טק בצורה שונה מהשימוש השגרתי במושג?

עובדת חרדית בהיי-טק
דודו בכר

4. שירות לאומי טכנולוגי לאוכלוסיות מודרות

באוגוסט 2013, עם השקת קמפיין החיסון נגד פוליו, משרד הבריאות התקשר עם חברת מטריקס לטובת "פיתוח דחוף" של אפליקציה המאתרת סניפים של טיפת חלב. הפיתוח נעשה בתוך ארבעה חודשים ובעלות של 118 אלף שקל. הסדנה לידע ציבורי, גוף מתנדבים שמנגיש מידע ציבורי, הוציאה גרסה משלה לאפליקציה. היא פותחה תוך שני ימי עבודה, ללא עלות (מלבד זמנם של כמה מתכנתים המתנדבים בסדנה). כלומר, משרד הבריאות שילם למטריקס סכום משמעותי מכספי משלם המסים, בגין עבודה שניתן לעשות בזמן קצר בהרבה, ולעתים אפילו בחינם.

הרעיון של שירות לאומי טכנולוגי נזרק באחת משיחותי עם שחר בר-אור, מנכ"ל מרכז הפיתוח של ווסטרן דיגיטל בישראל, והוא מבריק בעיני משום שהוא מחבר בין צורך אמיתי של מדינה עם שירותים ציבוריים ברמה טכנולוגית ירודה לבין עשייה חברתית לטובת אוכלוסיות שלא מגיעות לצה"ל, בעיקר מהחברה הערבית. הרעיון הוא לבנות גוף פיתוח של המגזר הציבורי, שיכשיר מתכנתים לשירות לאומי טכנולוגי ארוך - בן שלוש שנים - לטובת משרדי הממשלה.

כך המדינה נהנית מכוח אדם מוכשר, המתקבל לאחר מבחני מיון קפדניים, וזול (משכורת של שירות לאומי) ומחיסכון של כספים שמועברים כיום בצורה פזרנית לחברות IT כמו וואן1 ומטריקס באמצעות מכרזים מתחדשים או פטור ממכרזים, וגם משימור של ידע ומתודולוגיות עבודה בתוך המערכת.

המתנדבים, מצדם, נהנים מהנטוורקינג והמיומנויות הנלוות לשירות כזה. בוגרי השירות הלאומי הטכנולוגי ייצאו למגזר הפרטי עם ניסיון של פיתוח שירותים ציבוריים בטכנולוגיות מגוונות עם יתרון ייחודי של ניסיון בהטמעת מוצרים שמשרתים מיליונים - ויגוונו את כוח האדם בהיי-טק המקומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר