"טעינה בחמש דקות": הסטארט־אפ הישראלי צ'אקרה־טק רוצה להטעין את מהפכת הרכב החשמלי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"טעינה בחמש דקות": הסטארט־אפ הישראלי צ'אקרה־טק רוצה להטעין את מהפכת הרכב החשמלי

חברת צ'אקרה־טק בונה תחנות טעינה מהירה לכלי רכב חשמליים ■ הטכנולוגיה שפיתחה מאפשרת לאגור חשמל ולטעון מכוניות ללא הגבלה באמצעות גלגלי תנופה ■ "בקרוב נוכל לטעון רכב חשמלי בחמש דקות בלבד — וברבע ממחיר התדלוק של מכל בנזין"

תגובות
מקימי חברת צ'אקרה-טק
דודו בכר

בשלהי המאה ה–19 ובעת מפנה המאה ה–20, התקיימה יריבות מרה בין שתי טכנולוגיות: המנוע החשמלי ומנוע הבעירה הפנימית. בימי אותו תור זהב של המכוניות החשמליות, היתה שיטת הנעה זו אף נפוצה יותר ממנוע דלק המאובנים, הרועש והמזהם. ואולם טווחי הנסיעה של המכוניות החשמליות (50–60 ק"מ) ומהירותן הנמוכה (25–30 קמ"ש) התבררו כנחותים לעומת מנועי הבעירה הפנימית, שגם נהפכו לזולים יותר. ב–1908, כשהתעשיין הנרי פורד השיק את המודל טי במחיר שווה לכל נפש, הוא גם סתם את הגולל על הרכב החשמלי למאה השנים הבאות.

נראה כי המטוטלת זזה בימים אלה לכיוון השני: מכוניות חשמליות, על אף שעודן נישה קטנה בשוק הרכב העולמי, צפויות להיהפך עד 2040 לשליש מסך כלי הרכב הקיימים — כך על פי תחזית מכון המחקר של בלומברג (Bloomberg NEF). באותה שנה, צריכת הנפט העולמית תפחת ב–7.3 מיליון חביות מדי יום — הודות למכוניות ואוטובוסים חשמליים.

קובעי מדיניות ובכירי תעשיית הרכב תמימי דעים כי מחסור בתחנות טעינה, מהירות וזמינותן של משאבות הבנזין הוא מצב ביש, המרתיע את הצרכן הפרטי מרכישת כלי רכב חשמלי. "במכונית בעלת מנוע בנזין, אתה מתדלק אותה במשך שלוש דקות ונוסע ארבע שעות. לעומת זאת, בכלי רכב חשמלי, אתה טוען אותו שמונה שעות ונוסע שעתיים", מסביר אילן בן דוד, מנכ"ל צ'אקרה־טק (Chakratec).

"זו לא בעיה עבור מי שנוסע 20 קילומטר מדי יום לעבודה ובחזרה, כי הוא טוען את הרכב כשהוא חונה בעבודה ובביתו. ואולם שיטה זו מהווה בעיה עבור מי שנוסע כל היום, כמו נהגי אובר (Uber) וליפט (Lyft), מוניות ואוטובוסים. כלי רכב אלה הם בעלי הנסועה (קילומטרז') הגבוהה ביותר. כלומר, מרבית המכוניות לא צריכות טעינה מהירה, אבל המכוניות שנוסעות את מרבית הקילומטרים כן זקוקות לכך", הוא מחדד.

לבעיה זו יש שני פתרונות עיקריים: הראשון הוא החלפת סוללות, כמו שהציעה חברת בטר פלייס (Better Place). כפי שהתברר לאחר שנסגר הסטארט־אפ השאפתני של שי אגסי, זהו רעיון בעייתי מבחינה כלכלית. בן דוד אומר כי זאת "משום שהסוללה משמשת חלק מאוד גדול מהמכונית, וכדי לתחזק מכונית אחת על הכביש יש צורך בכמה סוללות חלופיות. יחד עם זאת, זה לא טוב להחזיק בסוללות, שכן הקיבולת שלהן פוחתת בכל שימוש". כמו כן, יוזמה שכזאת מצריכה תשתיות בעלות עוצמה, כפי שיעידו האנדרטות של בטר פלייס הפרושות ברחבי המדינה.

יותר ויותר

"הסביבון" אוגר חשמל

הפתרון שצ'אקרה־טק מציעה הוא תחנות טעינה מהירה לאגירת אנרגיה ללא סוללות, וללא תלות בקרבה לקו מתח גבוה. לב הטכנולוגיה של החברה הוא גלגל תנופה, מעין 'סביבון' המסוגל לאגור חשמל מהרשת בצורת אנרגיה סיבובית. "כשאני רוצה להוציא חשמל, הגלגל הופך לגנרטור וממיר את האנרגיה המכנית לחשמלית. בדרך כלל, סביבון אמור להפסיק להסתובב די מהר, אולם הוא 'צף' בריק על מיסבים מגנטיים, כך שהוא מאבד מעט אנרגיה לחיכוך", מסביר בן דוד.

בחניון שמתחת למשרדי צ'אקרה בלוד, ה"סביבונים" מאוחסנים בחביות קטנות בתוך תחנת הטעינה המאולתרת, שנבנתה ממכולה באורך 3 מטרים. בן דוד מבטיח שהעיצוב הסופי יהיה הרבה יותר נעים לעין, ולחלופין — ניתן יהיה להטמין את תחנת הטעינה מתחת לפני הקרקע.

הוא מוסיף כי "כיום אפשר לטעון כלי רכב חשמלי בתוך 20 דקות בערך. בשנה הקרובה ייצאו לשוק כלי רכב הנטענים ברבע שעה, ובתוך חמש שנים — במשך חמש דקות. כשסוללת המכונית שלך מתרוקנת, זה יותר מלחיץ מסוללה חלשה בטלפון. זמן הטעינה ייהפך למאפיין חשוב במכוניות חשמליות, כמו מגה פיקסלים במצלמות". תופעה זו אף כבר זכתה לכינוי — "חרדת טווח" (Range Anxiety). "הקיום של מטענים חשמליים הוא קריטי כדי לעודד אנשים לקנות כלי רכב חשמליים", אומר בן דוד, "כשאנשים שוקלים קניית רכב חשמלי, השאלה הראשונה שלהם בדרך כלל היא 'איפה אטען אותו?'"

אבטיפוס של תחנת טעינה של צ'אקרה־טק במשרדי החברה בלוד
דודו בכר

דומה לניאגרה באסלה

כדי להסביר את הצורך בטכנולוגיה של צ'אקרה־טק, קופץ בן דוד מכיסאו וניגש לשרטט על הלוח שניצב מאחוריו. "בישראל, ליטר דלק עולה כ–6 שקלים. מכונית היברידית חדישה ויעילה מסוגלת לנסוע כ–20 ק"מ על ליטר דלק אחד, כך שעלות הנסיעה היא כ–30 אגורות לק"מ".

לעומת זאת, אומר בן דוד, "תעריף הספק החשמל העדכני הוא 57 אגורות לקילוואט/שעה (קוט"ש). מכוניות חשמליות כיום יכולות לנסוע כ–7 ק"מ בקוט"ש אחד". אם כן, לפי חישוביו של מנכ"ל צ'אקרה־טק, מחיר הנסיעה ברכב חשמלי הוא 8 אגורות לק"מ — כרבע ממחיר הדלק של מכונית חסכונית ביותר. עם זאת, הוא מודה כי עלות טעינה חשמלית מהירה צפויה להיות גבוהה יותר מתעריף החשמל הרגיל. להערכתו, מחיר טעינה מהירה יהיה גבוה פי שניים או שלושה מטעינה ביתית, "אך הטעינה המהירה עדיין תהיה זולה משמעותית ותחסוך זמן".

בן דוד מסביר כי תחנות הטעינה החשמליות דורשות הספק חשמלי גבוה יותר ככל שמהירות הטעינה שלהן גדלה. ואולם לצורך טעינה של דקות ספורות, יש צורך בשדרוג תשתיות החשמל הקיימות, משום שהשקעים התעשייתיים הקיימים (חיבור תלת פאזי) לא עונים על הדרישה. "זה יקר ואורך זמן רב", הוא מציין. "הפתרון הדרוש הוא מטען מהיר שניתן להתקין הרחק מקווי מתח גבוה".

טעינת מכונית חשמלית
Fabrizio Bensch/רויטרס

הוא הוסיף: "לרוב אני משווה את תחנת הטעינה לניאגרה (מתקן ההדחה) באסלה, משום שהבעיה דומה לזו של הרכב החשמלי: יש צורך בזרם מים חזק מאוד, אבל אין מספיק מים בצינורות. לכן, הניאגרה משמשת מתקן אגירה מקומי שמתמלא אט אט, ובשעת הצורך — מתרוקן בזרם חזק".

ומדוע לא להשתמש בסוללה רגילה כדי לאגור את החשמל לשעת צורך? "מטען מהיר צריך לטעון בממוצע כ–20 מכוניות ביום, כלומר הסוללה צריכה להשלים 20 מחזורי טעינה באופן יומי" הוא מסביר. "מה יקרה אם סוללת הטלפון הנייד תתמלא ותתרוקן 20 פעמים ביום? עד מהרה היא תישחק". בעוד סוללות מודרניות, העשויות ליתיום־יון, שורדות 7,000 מחזורי טעינה לאורך חייהן, בן דוד אומר כי לתחנות ההטענה של צ'אקרה־טק יש מחזורי טעינה כמעט בלתי־מוגבלים, והן צפויות לשרוד 20 שנות שימוש רציף. "העלות שלה גבוהה משל סוללה, אבל היא חיה לנצח".

תחנות הטעינה כבר נפרשות באירופה

בן דוד הקים את צ'אקרה־טק ב–2013 יחד עם דוד פינקו, המשמש סמנכ"ל מחקר ופיתוח, וניר זוהר, האחראי על פיתוח עסקי בחברה. כיום מעסיקה החברה 17 עובדים, כולם בישראל, שבה מורכבות כיום תחנות הטעינה. החברה פורשת אותן במדינות באירופה, כמו איטליה, צ'כיה ואוסטריה, שבהן היא עורכת את תוכנית הניסוי שלה.

לאחרונה החלה החברה בשיתוף פעולה עם סקודה, שמתכנננת להיכנס בקרוב לשוק הרכב החשמלי. עד כה היא גייסה 7.2 מיליון דולר, בין היתר מהקרנות קפיטל נייצ'ר (Capital Nature) וישראל G-tek, המתמחות באנרג'י־טק, ומזרוע ההשקעות של חברת גולדבל (Goldbell), המפיצה ומשווקת משאיות.

המודל העסקי של צ'אקרה־טק מבוסס על שותפות עם בעלי קרקע — עיריות, חברות ואנשים פרטיים — ומציעה לפעול כמוצר מדבקה (White Label), ולא תחת המותג האישי של הסטארט־אפ. החברה משכירה את תחנות הטעינה, מתקינה ומתחזקת אותן באמצעות קבלני משנה. כפי שפועלת כיום תחנת דלק, תגבה צ'אקרה־טק מנהגי המכוניות החשמליות מחיר לפי קוט"ש, ותשלם בהתאם לחברות החשמל המקומיות.

"אנחנו מבינים שבהתחלה לא יהיו הרבה מכוניות חשמליות על הכביש", אומר בן דוד. לכן הוא אינו צופה כי החברה תיהפך לרווחית בן־לילה, "אבל ברגע שיהיו עוד ועוד מכוניות, כך תגדל התשואה". ומתי אנחנו צפויים לראות את הסנונית הראשונה של צ'אקרה־טק בישראל? "אנחנו מעוניינים להתחיל מיזם בארץ" הוא אומר, "אבל בשוק המקומי יש צורך ממש ראשוני במטענים מהירים. הוא ממש בחיתוליו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#