נקמה, הונאה ופייק ניוז: פוטנציאל ההרס של אפליקציית אלקטור - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
{"title":"שוק הון","items":[]}

נקמה, הונאה ופייק ניוז: פוטנציאל ההרס של אפליקציית אלקטור

אפליקציית אלקטור איפשרה לליכוד ליצור מעין "מלשינון" וכלי לאיסוף מידע רגיש ויקר ערך על אזרחי ישראל ■ דליפת המידע שנאסף באפליקציה, לצד ספר הבוחרים המלא, חושפת מיליוני אנשים למניפולציות ביום הבחירות ובימים שאחרי ■ הנה כמה איומים אפשריים

14תגובות
בנימין נתניהו בקלפי
אלכס קולומויסקי

בבחירות הקרבות, הנשק של המפלגות הוא אפליקציות. מפלגה אחת, הליכוד, הרחיקה לכת והעניקה גישה לאפליקציית אלקטור, שבה הוטמע פנקס הבוחרים, להמוני אנשים — ובנתה באמצעותה מנגנון שמעודד אזרחים לדווח על השתייכותם המפלגתית של מכריהם ולמסור לגביהם פרטים נוספים, ללא ידיעתם. הם קוראים לזה "חכמת ההמונים", אך לא בטוח שהם הבינו את משמעות הביטוי לאשורו.

מספיק לצפות בכנסי הליכוד כדי להיווכח בחשיבות הגדולה שראשיה מעניקים לאפליקציה ולמידע יקר הערך שהם אוספים באמצעותה. בכל כנס הם מקדישים כמה דקות כדי להסביר לקהל איך להוריד את האפליקציה מהחנויות של גוגל ואפל. את כנס הבחירות שנערך בחדרה לפני שלושה שבועות פתח ראש הממשלה, בנימין נתניהו בקריאה: "איפה האלקטור? איפה האלקטור? איפה רביבו והאלקטור?" החזרות שלהבו את הקהל.

בנימין נתניהו קורא לתומכיו להשתמש באפליקציית ניהול הבוחרים "אלקטור" - דלג
בנימין נתניהו קורא לתומכיו להשתמש באפליקציית ניהול הבוחרים "אלקטור"העין השביעית

יומיים אחרי הכנס בחדרה נחשף כי המערכת של אלקטור היתה פרוצה וחשופה לכל גורם שחשק במאגר הבוחרים הישראלי הכולל מידע על 6.4 מיליון בעלי זכות הצבעה בישראל — לרבות תעודות זהות, מספרי טלפון, כתובות, מספר קלפי ושיוך פוליטי (במקרה של התפקדות לליכוד). גם הערות רגישות שהכניסו המשתמשים לאפליקציה עם מידע על דעותיהם הפוליטיות של שכניהם ומכריהם נכלל בו: "הוא חפרפרת של כחול לבן", "היא אישה חולה מאוד, בעלה דמנטי, כדאי לתת להם את הפתק ביד", "היא חולה על ביבי אבל אחרי שחרור נעמה (יששכר) כועסת", ועוד ועוד.

אפליקציית אלקטור
צילום מסך מתוך אפליקציית אלקטור

למרות הסיקור השוטף על הבעיות באופן האיסוף והגישה למידע באפליקציה, ולמרות מחדל אבטחת המידע שהתגלה לציבור הישראלי, האירועים האלה מתקבלים באדישות מה בקרב הקוראים. אנשים עוד לא לגמרי מבינים למה דליפת מידע עליהם צריכה להדאיג אותם, בוודאי לא כאלה שנוהגים לשתף מידע ברשתות החברתיות. את החשיבות של הפרטיות, לעתים קשה לתפוס.

בשבוע שעבר הוגשה עתירה לבג"ץ כדי למנוע את השימוש באפליקציה לכל הפחות, ביום הבחירות. יש סיבה שהעותרים חוששים מהמידע הזה.

כדי לסייע להבין את המשמעויות של האירוע וגודל המחדל, TheMarker מציג שני תרחישים להשפעת השימוש באפליקציה ביום הבחירות, ותרחיש נוסף לשימוש במידע שדלף, ביום שאחרי.

לחץ פנים אל פנים

15:00, אמצע יום הבחירות. במטה אחת המפלגות מזהים תנועה נמוכה של מצביעים לקלפיות שרשומים אליהן הרבה תומכים פוטנציאליים. הזיהוי הזה מתבצע באמצעות חברי ועדת הקלפי. בדרך כלל, תפקידם הוא לדאוג שההצבעה בקלפי תקינה והוגנת, אך הפעם הטילה עליהם המפלגה תפקיד נוסף: לעקוב אחרי שיעור ההצבעה ולהזין לאפליקציה את שמות המצביעים.

כבר כיום, כשבוע לפני הבחירות, הליכוד מגייסת אנשים שתפקידם ביום הבחירות יהיה לדפוק על דלתם של חברי מפלגת הליכוד שזוהו כמי שלא הצביעו עדיין, ולהביא אותם לקלפי. במפלגה לא יסתפקו בהודעות טקסט, אלא יפעילו על התומכים לחץ פנים אל פנים לצאת להצביע — במיוחד בשעות הצהרים והערב — באמצעות הכתובות שבפנקס הבוחרים. הם יכולים ממש לבנות מסלול נסיעה נוח בוויז.

ענת בן דוד
עופר וקנין

לד"ר ענת בן דוד, חוקרת אינטרנט ומרצה באוניברסיטה הפתוחה, יש גם תרחיש אלטרנטיבי למקרה שהבית של המצביע הפוטנציאלי רחוק מידי מהמסלול של הפעילים: "הם ישתמשו בנתוני אמת של אנשים שעדיין לא הגיעו לקלפיות, ויאתרו אותם בפייסבוק לצורך שליחת מסרים ייעודיים. סימון המצביעים למעשה מבטל את הזכות לחשאיות של אנשים שבוחרים לא להצביע", אומרת בן דוד.

לדבריה, בעוד ברחבי העולם הטכנולוגיה לניהול בחירות משמשת כדי לשמור על טוהר הבחירות, בישראל נעשה סימון אלקטרוני למטרות פוליטיות — ועוד מתוך הקלפי.

"זהירות, קורונה בקלפי"

דמיינו את ההודעה הבאה: "לאזרחים שמצביעים בקלפי 452 בפתח תקוה, משרד הבריאות זיהה כי אזרח שחלה בקורונה הגיע לקלפי, ובית הספר שבו הוצב הקלפי פונה ונסגר. אל תגיעו להצביע בעיר שלכם! קלפי חלופית הוצבה ברעננה, אתם מתבקשים להגיע לשם".

פייק ניוז הוא כלי שכבר הוכיח את עצמו בבחירות 2015 (זוכרים את ה"ערבים שנעים בכמויות אדירות לקלפי"?) ועשוי לשמש אסטרטגיה עם מכפיל כוח יחד עם מידע רב ערך שהצטבר במאגרי האפליקציות.

המשטרה עצמה כבר הרימה ידיים, ובשבוע שעבר יצאה עם הודעה מדהימה שלפיה לא תחקור הפצת פייק ניוז באמצעות הודעות טקסט ביום הבחירות. המקרים היחידים שבהן היא תפעל יהיו כשיעלה חשד להתחזות, הסתה או זיוף מסמכים.

המפלגות השונות יהיו חופשיות להמריץ מצביעים, או לדכא הצבעה במחנה הנגדי, באמצעות סילוף של המציאות. הן יכולות לקחת השראה מהבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו לא כל כך מזמן, בדיקת "הארץ" שנערכה לאחר בחירות 2018 לרשות העיר ירושלים חשפה כיצד אנשי המטה של משה ליאון, אז מתמודד וכיום ראש העיר המכהן, הפיצו קישורים לעמודי פייסבוק מזויפים, ושלחו מאות אלפי הודעות טקסט וחומרי תעמולה מפוברקים שהתחזו לחומרי הקמפיין של המועמד המתחרה, עופר ברקוביץ'.

משה ליאון ועופר ברקוביץ
אמיל סלמן

ביום הבחירות ב–18:00 נשלחה הודעה מוקלטת לטלפונים של תושבי ירושלים שהביעה תמיכה בברקוביץ', כביכול בשם הקרן החדשה לישראל ושלום עכשיו במטרה להדביק לו תדמית שמאלנית. "אנחנו בקרן החדשה לישראל תומכים בעופר ברקוביץ' לראשות העיר. יחד עם עופר נתקן את העוול כלפי הפלסטינים במזרח העיר. השקענו, עם תנועת שלום עכשיו, משאבים רבים במסע הבחירות של עופר ברקוביץ', וחשוב שגם אתה תתרום את חלקך", נכתב.

הונאות ונקמה

עוד קשה להעריך כיצד המידע שדלף מאפליקציית אלקטור ינוצל לצורכים פרטיים, עסקיים או בטחוניים. התרחישים רבים ומגוונים: הונאות צרכנים ברשת, אפליה במתן שירותים — וגם ניסיון לנקום באנשים שלא הצביעו "נכון".

מאגר מידע בסדר הגודל הזה הוא גם אוצר עבוד חברות הפרסום. הערות לגבי "בעל דמנטי" או "אישה חולה" הן מידע בעל ערך לחברות מתחומי הביטוח, הסיעוד והתרופות — והן יוכלו להשתמש בו כדי למקד את הפרסומות שלהן.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר
נורית יהלומי

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מאמינה כי התוצאה המסוכנת ביותר של דליפת המדיע מאלקטור הוא חשיפת עמדותיהם הפוליטיות של אזרחים — שעלולה לאפשר אפליה אסורה.כך למשל, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיק להעלות שאלות בנוגע למוצא אתני, נטייה מינית ודעות פוליטיות בראיון עבודה. ואולם כעת, מעסיק שלא רוצה עובדים שמאלנים, למשל, יוכל לזהות את עמדותיהם הפוליטיות של מועמדים גם בלי לשאול אותם.

"לאנשים שבונים מערכות CRM (מערכות לניהול קשרי לקוחות) יש המון ערך במאגר שדלף", אומרת שוורץ אלטשולר, ומסבירה: "אנחנו יודעים מניסיון העבר שנעשה שימוש במידע כזה הן למטרות פליליות של סחיטה, והן ליצירת מאגר של פרופילים אישיים למטרות עבודה ומתן שירותים. מי שחושב שאין לו מה להסתיר, ולכן לא נורא שהמידע הזה דלף — יגלה בעתיד, בדרך הקשה, איך משתמשים במידע האישי שלו, נגדו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר