קשה לכם בבידוד? 100 סטארט-אפים בתחום בריאות הנפש ישמחו להקל עליכם - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
{"title":"שוק הון","items":[]}

קשה לכם בבידוד? 100 סטארט-אפים בתחום בריאות הנפש ישמחו להקל עליכם

אפליקציות מדיטציה, טיפול פסיכולוגי מקוון ומכשיר שמסייע להרגעה: מיליארדי אנשים מבודדים חוששים לבריאותם ולפרנסתם, והביקוש לטכנולוגיות בריאות הנפש זינק בעשרות אחוזים ■ בישראל פועלים כ-100 סטארט-אפים בתחום - שצפוי לקבל דחיפה משמעותית

תגובות
אין להקל ראש בהשלכות הנפשיות של המשבר
עופר וקנין

לצד משבר כלכלי ובריאותי, האנושות עומדת בפני משבר נפשי בקנה מידה עצום. מיליארדים ברחבי העולם סגורים בביתם ולא נפגשים עם בני משפחה וחברים. הם חוששים לפרנסתם, לבריאותם ולבריאות בני המשפחה. שגרת יומם השתנתה לחלוטין, ואף אחד לא יודע מתי היא תשוב לסדרה. יש החוששים שלצד מתים מהמחלה עצמה, רבים עלולים גם להתאבד או להיפגע בעקבות המצוקה הנפשית הקשה.

המצב הזה, ככל שיימשך, עשוי להיות דווקא תקופת פריחה לטכנולוגיות כמו אפליקציות וגאדג'טים שמנסים לשפר את הבריאות המנטלית ואת החוסן הנפשי, ובאופן ספציפי להתמודד טוב יותר עם מתח, לחץ וחרדה. הטכנולוגיות האלה, שעד היום נחשבו לנישתיות למדי, עשויות כעת להפוך למצרך חיוני להפליא. ואכן, כבר עתה נרשם זינוק בביקוש ובשימוש באפליקציות ובשירותים מקוונים העוסקים בבריאות הנפש.

"אם נמצא את עצמנו חווים טראומה ברמה הבינלאומית, אפשר לתאר שזה יגרור השפעה אדירה על החוסן הנפשי", אומר ד"ר ירון דניאלי, מנהל אמון אלפא בקרן ההון סיכון aMoon. "השאלה היא איך מרגילים את האוכלוסייה להיות חסינה יותר. וכאן יכולה להיכנס לתמונה הבריאות הדיגיטלית".

בבידוד אבל

עדי ולך, מייסדת-שותפה ומנכ"לית קלמיגו, סטארט-אפ שפיתח מכשיר שמספק רגיעה מיידית במצבי מתח, חוסר ריכוז וחרדה, מוסיפה: "אנו כבר רואים עלייה גבוהה בחרדה ובסטרס (דחק). נוצרו כאן שני פחדים קיומיים אמיתיים, פחד מהמחלה ופחד מהמצב הכלכלי - אך גם נוצרו תנאים שפוגעים מאוד ביכולת של אנשים להתמודד עם חרדה".

היא מסבירה שהתמודדות עם חרדה דורשת קיום שגרה יומיומית קבועה, אך זו השתבשה לחלוטין עבור רבים. בנוסף, ידוע שפעילות גופנית עוזרת לוויסות מתח, אך אנשים דווקא סגורים בבית ופחות אקטיביים. קשרים חברתיים הופחתו אף הם בגלל הסגר. ולצד כל זאת: אי-ודאות גדולה לגבי העתיד והמשך המצב, שהיא גורם בולט ליצירת מתח. "המשבר יוצר שינוי בכך שהוא מעלה לכותרות את נושא הבריאות המנטלית ויוצר פתיחות סביב הנושאים האלה", אומרת ולך.

מה מדאיג את מארק צוקרברג?

הטכנולוגיה המוכרת ביותר להפגת מצבי מתח חרדה והירגעות הן האפליקציות הפופולריות שמדריכות ומאמנות ביצוע תרגילי מדיטציה או נשימה מרגיעים, שאמורים לסייע לישון טוב ולהפחית מתח וחרדה, כמו Calm או Headspace. לפי חברת המחקר AppAnnie. סביב משבר הקורונה חל גידול של 30% בזמן שהקדישו משתמשים לאפליקציות העוסקות בבריאות הנפש.

אפליקציית Headspace חוותה גידול של 90% במספר השעות שמשתמשים בילו בה במכשירי אייפון בארה"ב. בישראל, אגב, התחום ככל הנראה אזוטרי יותר. קטגוריית הכושר והבריאות בחנויות האפליקציות באנדרואיד ובאייפון נשלטות בעיקר על ידי אפליקציות כושר ויוגה מהבית. אפליקציות בריאות הנפש, רגיעה ומדיטציה, לא רשמו נכון לעכשיו עלייה ניכרת.

גלישה ברשתות חברתיות
בלומברג

תחום נוסף שתפס תאוצה בארה"ב בשנים האחרונות כולל אתרים ואפליקציות לטיפול פסיכולוגי מקוון. תמורת תשלום, המשתמש מתחבר למטפלים ויכול לנהל אתם שיחות טקסט, טלפון או וידאו, ללא מפגש פנים מול פנים. שתי הפלטפורמות המובילות בארה"ב הן Talkspace ו-BetterHelp. שתיהן נוסדו על ידי יזמים ישראלים, הראשונה בידי רוני ואורן פרנק; והשנייה בידי אלון מטס.

מכיוון שאנשים לא יכולים לצאת ולפגוש את הפסיכולוג שלהם, השירותים האלה מזנקים על רקע משבר הקורונה. Talkspace דיווחה על גידול של 25% בשימוש מאז אמצע פברואר; ואילו BetterHelp ציינה שמספר המשתמשים שפנו לעזרה בנושאי חרדה ומתח בחודשיים האחרונים הוכפל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי אתר MIT Technology Review, פסיכולוגית שמציעה את שירותיה דרך Talkspace אמרה שנפח המשתמשים שלה זינק ב-25% מאז פברואר.

גם חברות המדיה החברתית מזהות את המצב ומנסות לתת לו מענה. סנאפצ'ט, הפונה בעיקר לצעירים, הוסיפה לאפליקציה אזור ייעודי עם תוכן, מידע וטיפים להתמודדות עם חרדה סביב הקורונה. מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, אמר בשיחה עם אתר TheVerge שהוא מודאג מאוד מכך שאנשים ייכנסו לדיכאון עמוק, והבטיח כי החברה משקיעה כעת יותר משאבים בזיהוי והתרעה במקרה של פוסטים המעידים על חשש להתאבדויות ונזק עצמי.

"יש ביקוש גובר למענה טכנולוגי"

לצד האפליקציות והשירותים המקוונים, בשוק אפשר גם למצוא חברות המפתחות מוצרי חומרה של בריאות דיגיטלית הממוקדים בבריאות נפשית. קלמיגו הישראלית, למשל, פיתחה מכשיר דמוי משאף, לא תרופתי, שמיועד לספק רגיעה מיידית במצבי מתח, חוסר ריכוז וחרדה. בעת הצורך מצמידים אותו לפה, נושפים, והוא נותן חיווי על ויסות דפוס הנשימה, מעניק ריח מרגיע וגירוי רב חושי (רטט ונורות). "המוצר כולל מנגנון תוכנה לומד שמתאים את הפידבק לביצועי המשתמש בזמן אמת, כדי להבטיח אפקטיביות מקסימלית והגעה מהירה לרגיעה", אומרת ולך, ומסבירה כי "סביב המשבר אנחנו רואים עלייה בביקוש עבור המוצר שלנו".

לצדו, אחד המוצרים הידועים בקטגוריה הוא Muse, רצועת ראש המיועדת לסייע בתהליך המדיטציה. המכשיר קולט אותות חשמליים מהמוח ואמור לזהות מתי המשתמש רגוע או מוטרד ומוסח בעת המדיטציה - ומשמיע בהתאם צלילים המסייעים לתהליך. בנוסף, בשוק קיימים זה שנים מכשירי ביו-פידבק מקצועיים יותר שנותנים חיווי על מצב הסטרס ומסייעים באימון של אנשים להירגעות.

אמיר אלרואי, Welltech1
pola studio

"למשבר יש השלכות נפשיות שאין להקל בהן ראש, וחשוב למנוע הידרדרות מנטלית כתוצאה ממנו", אומרים אמיר אלרואי וגלית הורוביץ, מייסדי Welltech1, מיקרו-קרן והאב לסטארט-אפים בתחומי טכנולוגיות הבריאות (Wellness), שהשקיעה בין השאר בקלמיגו. "ארגון הבריאות העולמי מחשיב הפרעות מנטליות כגורם בריאותי חשוב ביותר. גם בשגרה, אחד מתוך ארבעה אנשים מתמודד עם קשיים נפשיים, כאשר שני שלישים מהם לא מחפשים עזרה - ככל הנראה עקב טאבו חברתי שעוד קיים בנוגע לטיפול נפשי".

לדעתם, סטראט-אפים ישראליים הפועלים בתחום הזה עשויים לקבל דחיפה כעת. "במיוחד עכשיו אנו רואים ביקוש גובר למענה טכנולוגי עבור בעיות בתחומי הבריאות וה-Wellness, ובמיוחד בתחומי הרווחה המנטלית, התזונה והכושר. יש שורה ארוכה של סטארט-אפים שמסייעים בכך, גם בישראל. על פי מיפוי שמתבצע כעת, יש בישראל כ-100 סטארט-אפים בתחומי הרווחה המנטלית".

בימים האחרונים, בתזמון מקרי, עלתה לאוויר אפליקציה ישראלית בשם GG Life של פרופ' גיא דורון וגיא אילני, שמגדירה את עצמה כאפליקציית טיפול מנטלי שמתאימה את עצמה לצורכי משתמש. האפליקציה אמורה לסייע למשתמש להתאמן בהתמודדות עם שורה של בעיות רלוונטיות, ועקב משבר הקורונה הוסיפו המפתחים תכנים ייעודיים עבור התמודדות עם מצבים של חוסר ודאות, שמירה על חוסן מנטלי וחששות בריאותיים.

העיסוק בנושא באחרונה מחדד את השאלות לגבי מידת היעילות של הטכנולוגיות האלה. קשה עדיין לקבוע שאפליקציות וגאדג'טים אכן יכולים להחליף ייעוץ נפשי מקצועי ואישי. הפופולריות של השירותים השונים עולה, אבל עולה גם השאלה אם הם יתבררו כאפקטיביים מספיק בתקופת המשבר, ובכלל. מחקר שהתפרסם ב-2019 בכתב העת "JMIR" הגיע למסקנה שרק חלק קטן מהמשתמשים השתמש באפליקציות בריאות הנפש לאורך זמן ממושך, ושברוב המקרים, הטענות של המפתחים כי האפליקציות אכן תורמות למצב הנפשי - אינן מבוססות על ראיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר