דווקא לא מיותר: דרוש שר דיגיטל לישראל - אבל במקום שר תקשורת - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
{"title":"שוק הון","items":[]}

דווקא לא מיותר: דרוש שר דיגיטל לישראל - אבל במקום שר תקשורת

במסגרת המאמצים להקמת ממשלה חדשה באמצעות חלוקת ג'ובים לחברי הכנסת מהקואליציה, עלה הרעיון להקים משרד דיגיטל וסייבר ■ בניגוד לשאר המשרדים המשונים שמוצעים, משרד זה דווקא יכול להיות רעיון טוב - אם עושים זאת בצורה נכונה

בנימין נתניהו, אריה דרעי ובני גנץ
אמיל סלמן

במסגרת משחק הכיסאות לקראת השבעת הממשלה החדשה, דנים כעת בפיצולים משונים של משרדים קיימים ואף הקמת משרדים חדשים, רק בשביל לספק ג'ובים לחברי הכנסת מהקואליציה הרחבה. אחד הרעיונות שעלה בהקשר הזה, הוא הקמת משרד הדיגיטל והסייבר. דווקא רעיון זה, בקונסטלציה מסוימת מאוד, יכול להיות רעיון טוב.

תנאי ראשון הוא שהמשרד יוביל לסגירתו של משרד התקשורת. משרד התקשורת היה צריך להתפרק מזמן ובמקומו אמורה היתה לקום רשות תקשורת מקצועית. זה המודל בכל העולם - רשות תקשורת מאסדרת את ענף הטלקום. בברטיניה זו ה-Ofcom, בארה"ב זו ה-FCC וכן הלאה. למעשה, קשה למצוא מדינות בהן תחום התקשורת מוסדר על ידי מניסטריון. הסיבה היחידה להמשך קיומו של משרד התקשורת שלנו זה הרצון לשמור את הכיסא זמין לחלוקה, וגם העניין המיוחד שיש לראש הממשלה נתניהו בענף התקשורת.

כל ועדה מקצועית שבחנה את הנושא ב-25 השנים האחרונות הגיעה לאותה מסקנה: יש לפרק את לכמה שנים. כך הומלץ בדו"ח ועדת בועז, ועדת פלד, ועדת אולניק ועוד ועוד ועדות שקמו לאורך השנים ובחנו את הסוגיה.

רשות תקשורת לאומית מקצועית תספק אופק רגולטורי לשוק, שיתמוך בהשקעות, בעוד שרי תקשורת מתחלפים כאן בקצב מסחרר ואינם מאפשרים לחברות ודאות לאן פניהן. אבל לא צריך ללכת רחוק, מספיק לראות את פרי הבאושים המכונה תיק 4000 שיצר החיבור בין פוליטיקה ובין ענף כלכלי עתיר ממון ובעל השפעה על דעת הקהל. יש אפילו תזכיר חוק מוכן להקמת רשות תקשורת, ומבנה מוצע - צריך רק להחליט. משרד הדיגיטל והסייבר יכול להיות המפקח של רשות התקשורת שתקום.

תנאי שני הוא שמשרד הדיגיטל והסייבר יאחד תחתיו את שני הגופים שעוסקים היום בתחום הדיגיטל בממשלה, בלי לדבר יותר מדי אחד עם השני: רשות התקשוב הממשלתית, תחת משרד ראש הממשלה, ומטה ישראל דיגיטלית תחת המשרד לשיוויון חברתי.

מטה ישראל דיגיטלית עבר למשרד הצדדי הזה כחלק מדיל פוליטי עם גילה גמליאל ב-2015, וכבר נתן את דעתו לסוגיה מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא. את שני הגופים האלה יש לאחד ולהניח תחת שר הדיגיטל. למעשה, יש החלטת ממשלה שקובעת בדיוק את זה. החלטת ממשלה 3398 מינואר 2018. כן, אותה החלטת ממשלה שקובעת גם כי מספר השרים לא יעלה על 17.

תנאי שלישי הוא שהמשרד לדיגיטל וסייבר יהיה משרד זעיר תחת משרד רוה"מ או האוצר. זה המודל הבינלאומי: ה-Government digital services הבריטי למשל יושב ב-Cabinet Office, משרד מקביל למשרד ראש הממשלה. ה-Minister of Digital Government הקנדי יושב תחת ה-Treasury Board - סוכנות סטוטורית. בדנמרק משרד הדיגיטל כפוף למשרד האוצר וכן הלאה. אגב, גם לישראל היה פעם סוג של שר דיגיטל, מיקי איתן, שכיהן "כשר הממונה על שיפור השירות הממשלתי" בממשלה ה-32 של נתניהו. הוא שיפר משמעותית את שירותי הממשלה הזמין ומהישגיו אנחנו נהנים עד היום.

תנאי רביעי הוא שמשרד הדיגיטל והסייבר החדש ימזג לתוכו גם את המשרד לשיוויון חברתי, חיה משונה שקמה על חורבות המשרד לאזרחים ותיקים, גם הוא תוצר של הצלחתה הרגעית של מפלגת הגמלאים ב-2006. הרבה ממה שעושה היום המשרד לשיוויון חברתי על מנת לסייע לאוכלוסיות חלשות ומבוגרים הוא למעשה פעילות דיגיטל: צמצום פער דיגיטלי והנגשת שירותים באופן מקוון.

לסיכום: נחוץ לישראל שר דיגיטל. במשבר הקורונה הנוכחי התברר לנו עד כמה. משירותים ממשלתיים (החתמת אבטלה) דרך לימודים מרחוק ועד רפואה מקוונת, הדיגיטל הוא המלך. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר